225

תאוה בפועל, אלא "קברו... המתאוים", בכלל לא אפשרית תאוה.

ולפי זה מתחזקת השאלה דלעיל – מדוע אומרת התורה "אלה מסעי", שהרי לפי האמור לעיל בודאי צריך להיות הדגש מושם על החניות, הרומזות לדרגות שונות בעבודת ה', זו למעלה מזו, שאליהן צריך יהודי להגיע בהליכתו מחיל אל חיל במשך שנות חייו.

ד. "עמידה" ו"הליכה"

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

הסדר הרצוי בחיי האדם הוא, שתמיד יהיה אצלו "מסעי", שהוא יהא תמיד מהלך. כמוסבר בתורת החסידות¹¹, לגבי ההבדל בין "עמידה" לבין "הילוך" בעבודת ה':

במושג "עמידה" הכוונה היא הישארות באותו מצב. גם כאשר עולים לדרגה גבוהה יותר זוהי עליה יחסית בלבד – דרגה הגבוהה יותר ביחס לדרגה הקודמת, אך קשורה אליה ודומה לה, ולכן לאמיתו של דבר לא "התרחק" היהודי מהדרגה הקודמת.

במושג "הליכה" לאמיתתו, הכוונה היא לעליה שלא בערך, שעוזבים לגמרי את הדרגה הנמוכה, והדרגה הגבוהה יותר נעלית ללא יחס כלל מן הדרגה שבה נמצא האדם לפני כן.

ויש לציין מספר דוגמאות: דרגות רבות בתלמידים, זו למעלה מזו, אך שייכות זו לזו, ודרגה שלא בערך היא כאשר הוא נעשה רב ודיין, וגם בכך יש דרגות רבות. וכן, עשר קדושות הן¹², כל אחת נעלית אך יחסית לקודמת. שלא בערך – עליה לגן עדן, ואף בגן עדן יש "כמה וכמה¹³ מעלות ומדריגות גן עדן זו למעלה מזו עד רום המעלות".

ולכן נאמר בתורה "אלה מסעי", כדי לרמוז ולהדגיש שהיהודי לא ייעצר ויחנה באותו סוג של עליה מדרגה לדרגה, אלא שעליותיו תהיינה באופן שהעליה הבאה – "מסע" – תהיה שונה ונעלית באין־ערוך מהקודמת, הליכה מחיל אל חיל.

ה. "נסיעה" – התרחקות ועזיבה

וביתר עמקות:

בהליכה מחיל אל חיל – עליה שלא בערך – יש שני פרטים: עזיבת הדרגה הקודמת, וההגעה לדרגה הנעלית יותר.

וזהו ההבדל בין שני הביטויים "הליכה" ו"נסיעה": ההליכה מדגישה בעיקר את ההליכה קדימה, כדי להתעלות יותר, ואילו הנסיעה איננה