שיחה ג

255שיחה ג

משיחות ש"פ שלח, כח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשמ"ו

א בקשר עם בחירת ומינוי הרבנים שליט"א, שסיימוהו -- בהשגחה פרטית, אתמול ביום ועש"ק, ערב שבת האחרון דחודש השלישיי, זך סיון -- יש להעיר ע'ד השייכות המיוחדת ד(מינוי) רבנים לחודש זה:

הנקודה התיכונה של ,ירחא תליתאי" היא -- מתן תורה, ,אוריאן תליתאי":, נתינת התורה למטה דוקא (,לא בשמים היא"), שענין זה מודגש בעיקר [לא

בלימוד התורה באופן של ,דרוש וקבל שכר"י, ,יגדיל תורה ויאדיר"?, כי אם] ב,לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא" -- ,יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"י, ענינם של רבנים ומורי הוראה בישראל*.

ונוסף לזה: השייכות דרבנים מורי הוראה לירחא תליתאי ואוריאן תליתאי היא גם מצד מספרם -- ,אין ב"ד פחות משלשה"*.

ויתירה מזו: הטעם על זה שאין ב"ד פחות משלשה הוא בכדי שאם תה" מחלוקת?' ביניהם יכריעו כדעת הרוךב? - דענין ושלימות ההכרעה הוא שגם הדעות החולקות מסכימים סו"ס לדעת המכריע (שלכן אין הב"ד חסר, כי הפסק הוא של כל הב"ד)'' -- והרי ענין

4 סוטה מד,

א. סנהדרין נא, ב. עא, א.

65 ישעי' מב, כא. חולין סו, ב. נדה נא, ב.

66 יומא כו, א.

7 ברכה לג, י. יומא שם.

8 ראה לקמן סעיף ג', שענינם ותפקידם של רבנים הוא לא רק להורות ולפסוק אלא גם להשתדל שהפס"ד שלהם (שהוא פס"ד דתורה) יקויים בפועל. ויש לומר, דשני ענינים אלו הם דוגמת שני הענינים דחודש השלישי וחודש הרביעי (ראה לעיל הערה 1): להורות -- הפעולה דעשיית שלום בעולם מצד התורה, ,שלישי": וקיום הפס"ד בפועל, וע"י הבעלי דינים וכיו"ב -- השלום בעולם כמו שנפעל בהעולם, ומצד העולם.

וו) ראה ד"ה ביום השני תרכ" ד"ה אם בחוקותי תרס"ז (בהמשך תרס"ו). וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 112 הערה 33. וש"נ.

256206 לקוטי ,תליתאי" דתורה?י הוא גםיי התכללות דדעת תחתון (שלמטה יש כו') עַם דעת עליון (שלמעלה מעולמות), ובאופן שגם העולם גופא (כמו שהוא במציאותו) ,יסכים" להביטול דדעת עליון''.

שזוהי התכלית דנתינת התורה ,לעשות שלום בעולם"*י -- ועד (וכולל) ,שלום ביני ובין עולמי"*!, שגם העולם עצמו ,יסכים" ויורגש בו" האלקות שלמעלה מהעולם.

ב. ויש להוסיף שגם ענין זה שייך >

לרבנים מורי הוראה. כי (א) כשרב בישראל פוסק פסק דין -- שכל רב בדורו, כשנתמנה להיות ,פרנס על

הצצבור" הוא ,כאביר שבאבירים""ו

כשמואל בדורו וכו' ועד כמשה בדורו9 -- פועל זה על העולם, ועד -- בעולם, שהמציאות בעולם נעשה כפס"ד התורה?*.

(ב) תפקידם של רבנים ומורי הוראה הוא להורות לעם את המעשה אשר יעשון, כולל גם ההנהגה דלפנים משורת הדין, שבימינו אלו נעשה גם זה (ההנהגה של לפנים משורת הדין) מדיני התורה. שלכן הובאו בשו"ע ובנו"כ בו"כ

ענינים דמס' אבות וכיו"ב, מיליג

דחסידותא?:.

ועִ'יי שהרבנים מארי דאתרא מאירים את המקום (העיר, השכונה) באור התורה (ובפרט -- באופן שמלכתחילה לא יהיו סכסוכים וכו') -- הרי עי"ז נעשה שלום בעולם -- שלום (כפשוטו) בין איש לרעהו וכו', כוללי גם הפירוש הפנימי שבזה -- שלום ביני ובין עולמי, כנ"ל.

ג ויש לומר, דהכח של רבנים מורי הוראה לעשות שלום בעולם הוא ע'י ה,שלום", החיבור וההתכללות בשני

תנועות הפכים שבהם עצמם!. .>

בכדי לזכות לכוון להלכה לאמיתתה - צריך הרב להיות בבחינת ביטול בתכלית=, וביחד עַם זה -- צריך הרב להיות בתכלית התוקף, שהפס"ד שלו (שהוא פס"ד דתורה) יקויים בפועל>.

וכפירוש הידוע* ב,משה קיבל תורה מסיני"י? -- שמשה (ועד"ז צריך להיות בכל תלמיד חכם, שנקרא בשם משה5) קיבל תורה (והוראה) מ(הר) סיני, למד הנהגת עצמו מסיני, ד,מכיך מכל 257טוריא"? -- שכולל ב' תנועות הפכיות*: ,,מכיך מכל", תכלית הביטול. ענוה וביטול בתכלית, שלילת הישות וההתנשאות (כולל גם ההתנשאות שמצד מעלות רוחניות'י); וביחד עם זה (ואדרבה, מצד הביטול האמיתי?י) - הר (סיני), תוקף והגבהה.

9) ראה מדרש תהלים (באבער) סח, יז ת"י שופטים ה, ה. לקו"ת במדבר ד, ג. טו, סע"ב ואילך.

0) ראה עד"ז לקו"ת שם טו,

ג. וראה הערה 32.

ו3) דאל"כ מאי קמ"ל?! -- ומפורש במדרש תהלים שם, שהגבהות דהר תבור והר הכרמל היתה מצד מעלות רוחניות (ועד ש,הטרחתם לפני בשביל כבודי") ואעפ"כ ,כבר נפסלתם לפני בגבהות שיש בכם".

2) ראה עד"ז לקו"ת שם: דשמחה והגבהה זו נמשך מן הענוה והשפלות דוקא . . כל מה שיעמיק בענין פחיתות עצמו . . אזי יהי' שמחת נפשו בעסק התורה כפולה ומכופלת.

ויש לומר, שההתכללות דב' התנועות (ביטול והגבהה) ברב שנתמגה להיות פרנס על הצבור, היא באופן נעלה יותר, דלא רק שההגבהה נמשכת מהענוה, אלא שההגבהה גופא היא ענין של ביטול.

דבביטול -- ב' מדריגות כלליות: כאשר הביטול הוא באופן שיש לו איזו ,מציאות" לעצמו (אלא שמ"מ הוא בטל) -- אזי צריך ליזהר, שההגבהה שלו תהי' הגבהה דקדושה ושלא יתערב בזה ענין של ישות וכו'*: משא"כ כשהביטול שלו הוא ביטול דעבד ,שאינו מציאות לעצמו כלל, ומציאותו היא מציאות האדון"יי -- אזי, ההגבהה גופא היא ,חד" עם הביטול, מכיון שההגבהה שלו היא ההגבהה של האדון, עבד מלך מלך (ספרי ופרש"י דברים א, ז, ובכ"מ).

ויש לומר, שבאופן זה צ"ל התוקף כשנתמנה להיות פרנס על הצבור -- דלא רק שלא יתערב בזה

*) ראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק ס"א ס"ג ,.שלא יקנה קנין בנפשו להיות עז פנים כוי". וראה לקו"ת שם' .שהביטול צ"ל יותר הרבה".

**) המשך תרס"ו שם ס"ע תלח ואילך - בהמשך לענין הביטול שצריך להיות בכדי לכו להלכה לאמיתתה.

ש"פ שלח, ש"מ תמוז תשמ"ו

וע"י ה,שלום" (חיבור והתכללות דשני תנועות הפכיות) שבהרב עצמו, יש לו הכח לעשות שלום (גם) בעולם, בכל הפירושים שבזה.

ענין של ישות וכו', אלא יתירה מזו, ש(אדרבה): להיותו עבד להציבור+***, שכל מציאותו של העבד היא מציאות האדון -- הרי התוקף שלו הוא תוקף הציבור.

ועאכו"כ ברב מורה הוראה*י*י, שנוסף על העבדות שלו להציבור -- הרי הוא עבד להתורה (השו"ע וכו'), שעי"ז דוקא הוא זוכה לכווז להלכה לאמיתתה, ובמילא -- התוקף שלו הוא התוקף דתורה.

3) אמיתית ענין ה,שלום בעולם" היא (ראה ד"ה פדה בשלום בשע"ת לאדהאמ"צ פי"א ואילך. וראה ד"ה זה דשנת תרע"ה בהמשך תער"ב פשעיד) - דלא רק שהגילוי דאלקות יפעול ביטול ,הישות" דהעולם, כי אם שיתגלה עי"ז שהמציאות דעולם גופא -- היא אלקות.

ולהעיר מהמבואר בהמשך תרס"ו ע' תלח בעניו דהלכות הן בחי' אמת לאמיתו, דענין בחי' אמת

***) ראה הוריות י. רע"ב: עבדות אני נותן לכם . . עבד לעם הזה.

****) להעיר מענין הסמיכה של רב, שהיא בדוגמת הסמיכה איש מפי איש עד משה רבנו מסיני -- דענין הסמיכה קשור עם אות יחד, כמבואר בתו"א (קיז, ד ואילך) בענין כל רב מבבל וכל רבי מא"י (נסמן בסה"מ תש"ח ע' 121), ושיו"ד ונקודה בעלמא) הו"ע הביטול כר.

ולהעיר גם מזה שרב נקרא בשם מ"צ (מורה צדק) - ועד שבליובאוויטש הי" נקרא חגה"ש ע"ד הצחות בשם .חג המצות". מפני שאז היו באים המ"צ, הרבנים -- דהטעם על שם זהי (דשמו של כל דבר מורה על עיקר ענינו) הוא לפי שמצה הו"ע הביטול, וזהו (ביטול) עיקר ענינו של רב. ועד שגם התוקף שלו הוא פרט בהביטול.

) דגם צחות דבן תורה - תורה, דלא גרע מאכילתו וכו' שצריך שיהיי חכמתו ניכרת בהם (רמב"ם הל' דעות רפ"ה). ולהעיר ממרז"ל (סוכה בא, ב. וש"נ): שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריבה לימוד.

25826 לקוטי

ד. ענין מיוחד בכל הנ"ל בנוגע לרבני שכונה זו: שכונה זו היא השכונה שבה חי ופעל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בעשר השנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין -- עשר שנים, תקופה שלימה*. ובזה גופא -- עשר שנים האחרונות, סיום וחותם עבודתו בעלמא דין -- וע"י שזרעו בחיים אף הוא בחיים55.

ומכיון ש,הנשיא הוא הכל"*, הרי כל פעולה (כולל ובפרט הענין דעשיית שלום, ככל הפירושים שבזה) בשכונה זו (השכונה של נשיא דורנו, הדור דעקבתא דמשיחא': שבו מסתיים הגלות

== ומתחילה. הגאולה)---. משפעת--ופגעלת--

גם על כל העולם כולו.

ה. בכדי להוסיף בכל זה -- כדאי ונכון לערוך התוועדות בקשר למינוי הרבנים, שבה ישתתפו כולם -- הרבנים, הנציגים ובראשם הועד לבחירת ומינוי הרבנים, וגם כל הקהל -- השתתפות ,כאיש אחד בלב אחד"*, לחיזוק כל האמור לעיל. 7

-- לערוך-את- ההתוועדות.-בהקדם,-

והרי גדולה לגימה שמקרבת אפילו את הרחוקים"י. ועאכו"כ ישראל שבעצם הם קרובים זה לזה, ועד אשר ,כולן מתאימות ואב אחד לכולנה"", אלא שלפעמים יש צורך לעורר ולגלות את זה -- הרי בודאי שבכחה של לגימה (ועאכו"כ כשהלגימה היא מתוך התוועדות חסידית'י) לעורר את הקירוב העצמי שיומשך גם בגילוי.

ומובן בפשטות, שהגם שרב אחד (משלשת הרבנים שנתמנו להיות פרנטי הצבור) אינו נמצא כאן (בגופו) -- הרי קרוב הוא, ואין מקום לדחות את ההתוועדות עד שיבוא לכאן, וצריכים

ובפרט שהזמן ד,ירחא תליתאי" הוא מסוגל להנ"ל -- הן מצד ענין הרבנות שקשור במיוחד לירחא תליתאי (כנ"ל בארוכה), וגם לפי שחודש זה מסוגל הוא במיוחד לעורר הענין ד,כאיש אחד בלב אחד".

ולֶכן יסדרו את ההתוועדות בירחא תְלִיתאי. ולאחרי שגם רב השלישי יבוא לכאן - ימשיכו את ההתוועדות (לא התוועדוָת שניי, כי אם, המשך ההתוועדות שהותחלה. ָיִרתא תליתאי).

ו בכדי להוסיף עוד יותר בכל זה -- מהנכון לקשר ההתוועדות שתיערך בקשר למינוי הַרְבְנוַת עם התוועדות זו. (ע"י נתינת ,משקה??י מהתוועדות זו להתוועדות הנ"ל), התוועדות דשבת 259מברכים חודש תמוז, חודש הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבו נגאלו גם כל אשר בשם ישראל יכונה.

שעי'ז יתוסף עוד יותר בהצלחת ההתוועדות שתיערך בקשר למינוי הרבנים בהשכונה של נשיא הדור,

הצלחה בכל הענינים, ובפרט בהעניז ד,,לעשות שלום בעולם", ומשכונה זו -

יושפע זה (כנ"ל ס"ד) גם בכל העולם כולו.

זה ויהי רצוז שכל זה יקרב וימהר עוד יותר קיום היעוד* ,ואשיבה שופטיך כבראשונה", ועד" לסנהדרין שבלשכת הגזית (ה,לב" של כל העולם>), בגאולה האמיתית והשלימה, ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

->--=₪> לוה

הערות

עמוד 255

  1. 1. שהוא גם שבת מברכים חודש הרביעי.
  2. 2. וע"פ מארז"ל (שבת קד, א) ,גימ"ל דל"ת גמול דלים" -- שג' מורה על המשפיע וד' על המקבל (ראה בארוכה ביאוה"ז בלק קז, ד. ובכ"מ) -- מובן, שנקודה התיכונית דחודש השלישי היא -- נתינת התורה למטה (בכדי) לעשות שלום בעולם (כדלקמן בפנים), ונקודה התיכונית דחודש הרביעי (החודש הראשוז שלאחרי מ"ת*) היא -- ה,שלום בעולם" כמו שנעשה ונפעל בהעולם, ומצד העולם (ראה בארוכה בכ"ז שיחת ש"פ חוקת אדר"ח תמוז תשד"מ).
  3. 3. ועפ"ז יש לומר, דהעילוי של שבת האחרון דחודש השלישי הוא לא רק שהוא הסיום והחותם** דעניז עשיית שלום בעולם מצד למעלה, אלא שממנו מתברך (וכלול בו בהעלם) גם ה,שלום בעולם" שנפעל בהעולם ומצד העולם. וראה לקמן הערה 8.
  4. 2. שבת פח, א.
  5. 3. ב"מ נט, ב. ולהעיר גם ממארז"ל ,תורה היכן היא" (שבת פט, א) -- דע"י נתינת התורה למטה בארץ ,ניטלה" -- הכח לפס"ד שבה -- מן השמים.
  6. 6. *) בדוגמת המעלה דיום השני דחגה"ש, להיותו יום הראשוון שלאחרי מ"ת (ס' השיחות תש"ד ע' 5), ששהמטלה שבזה היא -- שאז הותחלה העבודה שמצד המטה ולקו"ש ח"ד ע' 1028
  7. 7. **) דמ"ת ושבת שייכים זל"ז (דלכו"ע. בשבת ויחנה תורה (שבת פו. ב. וראה תו"א יתרו ע. ג. ויקהל פח. א ואילך)). ולכן. ענין מיוחד בהשבתות שבירחא תליתאי, שסיומו וחותמו הוא בשבת האחרון דירחא תליתאי.
  8. 9. רמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"ד.
  9. 0. שהרי אין דיעותיהן שוות (ראה ברכות נח, רע"א, סנהדרין לח, א. ועוד).

עמוד 256

  1. 2. ראה ד"ה ביום השני וד"ה אם בחוקותי הנ"ל, שהשייכות דמורי הוראה לשבט לוי ושבט יששכר (יומא שם) היא -- לפי שלוי (ועד"ז יששכר) הוא קו האמצעי, ,תליתאי".
  2. 3. ענין הג' -- נוסף על ד"ת וד"ע.
  3. 4. ראה המשך תרס"ו שם.
  4. 5. רמב"ם הל' חנוכה בסופן. וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך. וש"נ. וראה לעיל ץ' 242 ואילך.
  5. 6. שהש"ר רפ"ז.
  6. 7. שזהו ה(שלום--) שלימות שלו.
  7. 8. ראה מנחות נג, סע"א: יבוא אדיר כו'.
  8. 9. ר"ה כה, רעיב.
  9. 0. ראה ירושלמי כתובות פ"א ה"ב. וש"נ. שו"ע אדה"ן יו"ד סקפ"ט סקכ"ג.
  10. 10. ש"פ שלח, ש"מ תמוז תשמ"ו
  11. 1. ראה ב"ק ל, א.
  12. 2. ראה לקו"ש תכ"א ע' 330. וש"נ.
  13. 3. להעיר מתדבא"ר פי'א. וראה לקו"ש חט"ז עי 8. חי"ז ע' 213. וש"נ.
  14. 4. ראה עירובין יג, ב: מפני מה זכו ב"ה להיות
  15. 15. הלכה כמותם מפני שנוחין ועלובין היו כו'. וראת,
  16. 16. סה"מ תרכ"ז והמשך תרס"ו שם.
  17. 5. להעיר גם משו"ע חו"מ הל' דיינים ס"ח ס"ד ,אסור לדיין כו' אלא בענוה כו' (ועד שאסור לנהוג בהצבור קלות ראש אפילו כשהם עמי הארץ), ו(ביחד עם זה) יהי' אימתו עליהם כו'".
  18. 6. ראה ביאורים בפרקי אבות (קה"ת תשנ"ו ואילך) ע' 27 ואילך. ושינ.
  19. 1. ריש מס' אבות.
  20. 8. ראה שבת קא, ב. וש"נ. תו"א יתרו סח, ג.

עמוד 258

  1. 1. לאמיתו הוא הביטול דאין עוד (שלמעלה מבחי' אמת סתם, הביטול דכולא קמי' כלא חשיב, שמצד בח" דעת עליון), דענין הביטול דאין עוד הוא ,דמציאות העולם (גופא, היא) בחיי הא"ס"].
  2. 2. ועפיז יומתק זה שגם ה,שלום" בהדיין שדן דין אמת לאמיתו צריך להיות באופן שההגבהה שלן גופא היא ביטול, כבהערה הקודמת, ועי"ז נעשה גם השלום בעולם באופן זה.
  3. 4. ראה אבות ספ"ה. לקו"ש ח"ב ריש ע' 593 ונהערה 13 שם.
  4. 5. תענית ה, ב.
  5. 6. פרש"י חוקת כא, כא.
  6. 7. ולכן יש לומר, שהפעולה בשכונה של נשיא דורנו, פועלת ומשפעת (לא רק בכל אנשי דור זה, אפילו באלו שנמצאים בריחוק מקום וכו', אלא) גם בכל הדורות הקודמים.
  7. 8. פרש"י יתרו יט, ב. וראה מכילתא שם.
  8. 8. ש"פ שלח, ש"מ תמוז תשמ"ו
  9. 9. שיחות
  10. 9. ראה סנהדרין קג, סע"ב ואילך.
  11. 0. תניא פרק לב.
  12. 1. להעיר מתורת אדה"ז הידועה בענין גודל העילוי דהתוועדות (קובץ מכ' תהלים ע' 199. ועוד).
  13. 2. להעיר מפי' אדה*ז ב,כולה משקה" (המשך וככה תרל"ז רפמ"ו. וראה סה"ש תש"ד ע' 129).

עמוד 259

  1. 3. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל הגאולה לחגיגת י'בזי"ג תמוז בפעם הראשונה (טה"מ תרפ"ח ע' קמו. ובכ"מ). וראה לקו"ש ח"ח ס"ע 329 ואילך. וש"נ.
  2. 2. ש"פ שלח, ש"מ תמוז תשמ"ו
  3. 4. ישעי' א, כו.
  4. 5. לאחרי ששבה לטבריא (רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב).
  5. 6. זהר פרשתנו קסא, ב.