שיחה ב

הערות

עמוד 242

1. 9. ולהעיר מתו"א (סז, ג. קט, ג), שבר"ח סיון, יום ג' בשבוע הז' (משבע שנועות), ,כאלו כבר נכנסה כל השבוע כו'".
2. 0. שכת שם, סע"ב ואילך. הובא בשו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד.
3. 3. וו ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 298.
4. 2. רמב"ם סוף הל' חנוכה.
5. 3. תניא פליו. ועוד.
6. 4. ש"ב ז;, כג. דה"א יז, כא. וראה אגה"ק ס"ט (קיד, א).
7. 5. קהלת ג, יא. וראה לקו"ת במדבר ה, ריש ע"ב.
8. 8. ב' דחה"ש תשמ"ו
9. 6. ראה לקו"ת מטות פו, ד. ובכ"מ.
10. 7. ראה תנחומא (באבער) שם (וכ"ה בפסדר"כ פי"ב (בחודש השלישי). יליש משלי רמז תתקלד): היו חולקין זה על זה כו' כשבאו כו' הושוו כולם ונעשו אגודה אחת כו' אמר הקב"ה, התורה כולה שלום ולמי אתננה לאומה שאוהבת שלום.
11. 8. ב"ר פ"ע, ט. דב"ר פ"ז, ח. מכילתא עה"פ יתרו יט, יא.
12. 9. יתרו שם.
13. 0. כ"ה בב"ר שם. ובדב"ר שם: אפילו אדם א'. במכילתא: עד אחד.
14. 21. פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).
15. 2. כמש"נ בכ"מ -- ככם כגר (שלח טו, טו) וכיו"ב.
16. 16. כלשון הידוע בנוגע לכאו"א מבנ"י כולל הגרים: מושבע ועומד מהר סיני (שבועות כב, ב). וראה שבת קמו, רע"א: אע"ג דאינהו (גרים) לא הוו מזלייהו הוו כו'.
17. 17. [ולהעיר שמצרי שנתגייר מחוייב תיכף בק"פ וכו'

עמוד 243

1. 1. -- אף שיש בו כמה הלכות מפני שבנ"י היו בארץ =
2. 2. אבותיו וק"פ וכו' הוא מפני שהיו בנ"י בארץ לא להם ועבדום גו'].
3. 3. נצבים כט, יד.
4. 4. שם.
5. 5. 5)
6. 6. 7)
7. 7. יתרו יט, כד. פרש"י עה"פ. פדר"א שם. שמו"ר שם, ג.
8. 8. ב' דחה"ש תשמ"ו
9. 9. ויתירה מזו ,אינו כדאי לקבל", כבמכילתא . , ,מסכים לאחת מב' הדיעות" כ"א ,כולל ב' הדיעות
10. 8. שבת פח, א. וראה פי' ר' נסים גאון שם. תנחומא יתרו י (עה"פ בחודש השלישי).
11. 9. ראה לקו"ש חכ"א ס"ע 110 ואילך.
12. 0. וע"ד מאחז"ל (ברייתא דיג מדות -- תו"כ בתחלתה) ,שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". ע"ד המעלה דהלכה לגבי ,אלו ואלו דא"ח". ו,הלכה כדברי המכריע" (שבת לט, סע"ב), כי דעת המכריע אינו
13. 13. ושניהם מסכימים לדעת המכריע" (סה"מ תרכ"ז עי רפב-ג. המשך תרס"ו ע' תלד-ה. סח"מ עת"ר ע' קב ואילך. וראה לקו"ש שם ע' 111 ואילך. וש"נ).

עמוד 244

1. 1. תו"א הוספות קט, סע"ד.
2. 2. אסתר ט, כח. וידוע פירוש האריז"ל עה"פ - ראה רמ"ז בס' תיקון שובבי"ם. הובא ונת' בסי לב דוד להחיד"א פכ"ט.
3. 3. ב' דחה"ש תשמ"ו
4. 3. להעיר שבקביעות זו מודגש ביותר אחדות ישראל -- ראה לקמן בפנים טעיף ו.
5. 4. לדעת ר' יוסי (שבת פז, א) שמ"ת היי בד סיון (יום ב' דתגה"ש בחו"ל בזמה"ז). וגם לדעת הרבנן שמ"ת (בשבת) הי' בו' סיון, חרי בזמן שה" מקדשין ע"פ הראי' לפעמים הי' עצרת בז' סיון (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד ס"א). ונוסף לזה, שגם בזמה"ז (שעצרת הוא בו' סיון), הרי ב' דחגה"ש, הוא יו"ט שני (של גליות) של יום ראשון. ואינו משום ,ספיקא דיומא" (כמו יו"ט שני של גליות בשאר היו"ט), כ"א ,כדי שלא לחלוק במועדות" (רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ג הי"ב), היינו שיש בו כח של ודאי (שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1030 ובהערה 26).
6. 5. שבת פו, ב.
7. 6. וגם לאידך: תורה (אחת) נותנת כח לשלום ואחדות ישראל.
8. 7. פרש"י תבוא כו, טז.

עמוד 245

1. 8. לקו"ת תזריע כג, א. ובכ"מ.
2. 0. נוסף להשייכות הכללית בין שבת ואחדות -- כמדובר לעיל (ש"פ בחוקותי תשמיו -- לקו"ש הכ"ז ע' 299. חל"ב ע' 266). \
3. 1. אף שגם בא" יום זה אסור בהספד ותענית (שו"ע אדה"ז דלקמן בפנים).
4. 2. ואף שכניסת שבת ויו"ט הוא ,בכל מדינה , ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה*, הרי ,קדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום זמנו הראוי לו" (שו"ע אדה"ז מהדו"ת או"ח ס"א ס"ח. וראה תו"ת בשלח שמט, ב ואילך. סה"מ תקס"ו ע' מג ואילך. תקס"ט ע' רפא ואילך. ועוד).

עמוד 246

1. 3. מכילתא ופרש"י יתרו כ, ט. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סש"ו ס"ח (סכ"א). סמ"ק סר"פ (רפ"א).
2. 4. והתאחדות זו היא לא רק ביום השבת (יום בי דחה"ש בחו"ל), כ'א גם ביום א' דחה"ש, ערב שבת -- כי קבלת שבת והדלקת נרות שבת לפנ"ז (במנהג רוב בתי ישראל), שהיא מפני עונג שבת (רמב"ם הלי שבת רפ"ה. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ב. ועוד) -- הם בערב שבת.
3. 5. משנה חגיגה יז, א. תוספתא חגיגה ספ"ב.
4. 6. או"ח סתצ"ד סי"ט. וראה לעיל ע' 24 ואילך שקו"ט במקור דברי אדת"ז.
5. 7. משנה תגיגה שם.
6. 6. ב' דחה"ש תשמ"ו
7. 8. ראה לעיל ע' 30,
8. 9. וענין זה (כמו כל עניני הקרבנות) נוגע גם בזמה"ז לאחרי החורבן כשאין מקריבין (נוסף להדין דאיסור הספד ותענית במוצאי חגה"ש) -- כי תפלות במקום קרבנות תקנום (ראה ברכות כו, אזב. רע"מ בזח"ג כח, ב. ועוד).
9. 9. ולהעיר, שגם בזה גופא (מה שתפלות במקום קרבנות תקנום) מודגש ענין האחדות באופן נפלא: בזמן הבית היתה ההקרבה דוקא ע"י הכהנים, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם (מגילה ג, א. ובכ"מ), וכל אחד מהם אסור בעבודת השני: לוי וישראל אסורים בעבודת הקרבנות (רמב"ם הלי ביאת מקדש פ"ט ה"ב. ועוד), כהן וישראל אסורים בשירה (במכ"ש מהשוער (לוי) ששורר (רמב"ם הלי כלי המקדש פ"ג ה"י, ועוד)); ואילו בזמן הזה -- קלקלתנו זוהי תקנתנו (ע"ד שבת פ, ב. ועוד) - תפלות במקום קרבנות תקנום, וכל מתפלל (,איש אחד" עם ,לב אחד"), כהן לוי או ישראל, מקיים כל הג' עבודות (של כהן לוי וישראל), ולא עוד, אלא שכן הוא גם ע"י תפלת אשה וגר!

עמוד 247

1. 0. במדב"ר פ"ד, יב. וראה אוה"ת ריש פרשתנו (כרך ו) ע' א'תשלה (ושם מפרש ,נשא" ונשיאות מלשון רוממות).
2. 51. במדבר ד, ב.
3. 2. ד, כה ואילך.
4. 3. ג, כה-כו.
5. 4. ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1021. ח"ח ע' ן ואילך. ובכ"מ.
6. 5. ,התמים" חוברת ד ע' מד [קפז, ב] ואילך. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תכה. ,היום יום" כח ניסז.
7. 7. ב' דחה"ש תשמ"ו
8. 8. שיחות 27
9. 6. פרש"י ר"פ במדבר.
10. 7. ששייך לכל בנ"י -- כי ,לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש כו' אשר נדבה רוחו וכו" (רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל).
11. 8. להנוהגים לקרות שמו"ת גם בע"ש שחל ביו"ט או בחוה"מ.
12. 9. וי"ל עיד מאחז"ל (אבות פ"ד מ"ט) ,כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר", ועאכו"כ כשמקיימו בתחלה (כבר לפני זמן מ"ת) מתוך עושר (,נשא"), הרי כשבא זמן מ"ת סופו לקיימה מתוך עושר (,נשא") נעלה יותר.

עמוד 248

1. 0. פרשתנו ז, פד.
2. 2. ו6) שם, פח.
3. 2. במדב"ר פי"ד, יג (בסופו). ועד"ז שם לפנ"ז פי"ג, ט. וראה לקו"ת פרשתנו כט, ב.
4. 3. ראה מתנות כהונה לבמדב"ר פי'ג שם.
5. 4. לקו"ש תכ"ג ע' 53 ואילך.
6. 6. ב' דחה"ש תשמ"ו
7. 7. שיחות
8. 5. נשא ז, יא.
9. 6. ראה במדב"ר פי"ג, יד ואילך. פי"ד, אזיא.
10. 7. וע"ד העילוי דפסק הלכה אחת (,הוי' עמו") הבאה לאחרי השקו"ט ומחלוקת לשם שמים ודיעות לכאן ולכאן, ו,אלו ואלו דברי אלקים חיים". וראה שערי אורה (ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ד ואילך) שחעילוי בתלמוד בבלי הוא מצד ריבוי השקו"ט, ,במחשכים הושיבני" (איכה ג, ו. סנהדרין כד, א) ולכן הלכה כבבלי (חינוך בהקדמתו לספרו. וראה אנציקלופדי"י תלמודית (כרך טו) ערך הלכה ע' רג ואילך. ושינ).
11. 8. ראה טושו"ע חו"מ ר"ס מו. וראה לקו"ש חי"ז ע' 184. וש"נ.

עמוד 249

1. 9. ואתחנו זז
2. 0. הל' מאכלות אסורות פי"ד-טז.
3. 1. פט"ו ה"א.
4. 2. שם ה".
5. 3. שם פט"ז ה"א ואילך.
6. 4. שם הא וה'ג.
7. 5. שם הקכ"ו.
8. 6. כש"ט (הוצאת קה"ת) בהוספות סקכ"ז ואילך. וש"נ.
9. 9. ב' דחה"ש תשמ"ו
10. 10. שיחות 209
11. 7. בסוף הל' תמורה.
12. 8. סוטה יא, א. פרש"י תשא לד, ז. ועוד.
13. 9. נוסח תפלת מוסף דיו"ט.
14. 0. יתרו יט, הזו.
15. 8. כפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים פ"ח ה"י): צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח.
16. 2. תנחומא תשא ט. במדב"ר פ"ב, יא.
17. 3. פרש"י ר"פ במדבר,

עמוד 250

1. 1. -
2. 7. ע"פ ש"ב יד, יד.
3. 8. תניא ספל"ט. /
4. 9. רמב"ם הל' גירושין ספיב.
5. 5. ב' דחה"ש תשמ"ו שיחות
6. 6. * - -
7. 91. ויומתק בזה שגזירות אלו (שדבר חשוב וכו' אינו בטל) הם (דוקא) מדבריהם, מדברי סופרים (כמודגש ברמב"ם) -- כמבואר בכ"מ (לקו"ת מטות פה, א, וראה תו"א שמות נג, סע"א ואילך. ועוד) הטעם ש,ערבים" דברי סופרים מיינה של תורה (ע"ז לה, א ובפרש"י) [ו,חביבין דברי סופרים מדברי תורה" (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ), או ,חומר בדברי סופרים מבדברי תורה" (משנה סנהדרין פח, ב. וראה עירובין כא, ב. ועוד)], כי ,כל הגדרים והחומרות שבדברי רז"ל כו' כולם נמשכים מבחינת אהבה רבה כמ"ש (מלאכי א, ב) אהבתי אתכם אמר ז', במו למשל אדם מחמת אהבתו על בנו מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בסייגים וגדרים כו'". וכמבואר בהמשך הענין שם, שרוב הגזירות נתחדשו בזמן הגלות (לאחרי החורבן) מפני מיעוט הלבבות שזקוקים להתעוררות אהבה רבה ע"י דקדוקי סופרים וחומריהם כו'. ועפ"ז יומתק הלימוד בפנים בענין חביבות ישראל ואהבת הקב"ה לישראל, שגם בזמן הגלות, בין אוה"ע, הרי בנ"י אינם בטלים ע"פ גזירה מד"ס -- הבאה מצד אהבה רבה של הקב"ה לישראל -- שדבר חשוב וכו' אינו בטל.

עמוד 251

1. 2. ראה הוספה לסה"מ תרפ"ח ע' רא ואילך. ס' השיחות תש"א ע' 130.
2. 3. תהלים קיח, כז,
3. 4. ,כל העושה איסור (אגודה) לחג באכילה ושתי' כו' מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן כו'" (סוכה מה, ריש ע"ב. רמ"א או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם סי"ז).
4. 5. וקשר זה הוא -- ,עד קרנות המזבח". הביאור בזה ע"ד הקבלה -- ראה שעה"כ ענין אסרו חג. פע"ח שער מקרא קודש פ"ו. מ"ח מסי שארית הפסח פ"ג. תורת לוי"צ ס"ע רכו ואילך. :
5. 5. ועוד י"ל (בהדיוק ,קרנות המזבח", ולא ,מזבח" סתם) -- ע"פ פנימיות הענין [כי בפשטות הפירוש
6. 6. ב' דחה"ש תשמ"ו
7. 7. . שבעה"*?,
8. 6. ראה שעה"כ ופע"ח שם. ועיי"ש ביאור הטעם ששבת אין לו אסרו חג כמו יו"ט מפני מעלת קדושת שבת, עיי"ש. וי"ל שבקביעות ש.ז. כשחל יו"ט שני בשבת, ושבת ,אהני" ליו"ט (וממשיך בו מקדושת שבת) -- נמשך גם בעניני ,אסרו חג" מקדושת שבת.
9. 7. שו"ע אדה"ז שם סי"זדיח.

עמוד 252

1. 9. שבת לא, א.
2. 0. ראה רשב"ם עה"פ: נגד ההר, הנזכר למעלה, תעבדון את האלקים על ההר הזה (שמות ג, ינ). וראה שמו"ר פ"ב, ד ופנ"א, ח -- שמפרש כל השמות של ההר בתורה ומצוות. וראה לקו"ש ח"ב ע' 297.
3. 3. ב' דחה"ש תשמ"ו
4. 4. שיחות
5. 5. [0!) השייכים במיוחד לחגה"ש -- כמדובר כמ"פ (ראה לקו"ש ח"ח ע' 249 ואילך), שהזמן דחגה"ש קשור עם הג' רועים, משה רבינו (שע"י
6. 6. ניתנה התורה בזמן מ"ת), דוד המלך (,דוד מת - בעצרת" -- ירושלמי ביצה פיב ה"ד. חגיגה פ"ב
7. 7. ה"ג. הובא בתוד"ה אף עצרת -- חגיגה יז, א. רות
8. 8. -- ראה בהמאמר ד"ה אתה הראת שנאמר בההתוועדות ס"ט (סה"מ-מלוקט ח"א ע' תסג) וספרים שלהם: חומש -- משה רבינו, תהלים -- דוד המלך, תניא -- הבעש"ט (כי תניא היא תושב"כ שבחסידות חב"ד המבארת את תורת הבעש"ט (ראה לקו"ש ח"כ ע' 182 ואילך. וש"נ), כמרומז בהסכמתו של רי"ל הכהן לספר התניא ,וכעת ישמח ישראל בהגלות דברי קדשו").
9. 2. ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.

עמוד 253

1. 3. לשון התקו"ז ת"ו בסופו. וראה מקדש מלך בהקדמה לזהר. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.
2. 4. זח"ב קנב, א.
3. 5. ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 180,
4. 4. ב' דחה"ש תשמ"ו
5. 5. פנימיות >
6. 6. זח"ג קכד, ב. הובא באגה"ק רסכ"ו.
7. 7. ראה זח"א עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. נצבים מו, א. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר -- נדפס ב,התמים" חוברת ד ע' מח [קפט, ב ואילך]. אגרות קודש שלו ח"ג ס"ע תקלג ואילך.
8. 8. עוד בהשייכות דאהבת ישראל לפנימיות התורה, תורת החסידות, שאהבת ישראל היא אחד מיסודות העיקרים של תורת החסידות -- ראה קונטרס אהבת ישראל. ס' הערכים חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ט.
9. 9. זח'ב קסא, סע"א ואילך.
10. 0. אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' תנה.

עמוד 254

1. 1. וונ) ראה ס' הישר לר"ת שער יג. הובא בשליה סט, א
2. 2. מכילתא ר"פ בשלח. שם טז, ד. יל"ש בשלח רמז רנח. ועוד.
3. 3. ב' דחה"ש תשמ"ו
4. 4. שיחות
5. 3. אינו במדרש חכמים שהובא בחילופי גירסאות שבמכילתא (שם טז, ד) הוצאת האראוויטץ.
6. 4. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט.
7. 5. המשך תרס" ע' תקמב.
8. 6. סוף תמיד.
9. 9. דוו) כנ"ל הערה [.