שיחה א

233שיחה א

משיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשמ"ו

א ענין מיוחד של ר"ח סיטן - המתברך בשבת זו, שבת מברכים ראש חודש סיון -- מפורש בכתוב':

,בחודש השלישי גו' ביום הזה" - כפירוש הגמרא: (שהובא גם בפירוש רש"י על הפסוק) ש,ביום הזה" קאי על ראש חודש -- ,באו מדבר סיני גו' ויחן שם ישראל", ,ויחן" לשון יחיד, ,באיש אחד בלב אחד"י.

וענין זה הביא לפועל את החלטתו של הקב"ה לתת תורתו? לישראל - כדאיתא במדרש:*: ,אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת, הרי השעה* שאתן להם את תורתי".

ולא עוד, אלא שמפשטות מרז'"ל (,הרי השעה שאתן להם את תורתי") משמע ש,מצדו של הקב"ה" היתה יכולה התורה לינתן מיד בר"ח, אלא, כדי שישראל יהיו ,,כלים" לקבלת התורה, הי" צורך בהכנה נוספת מצדם -- כל פרטי הענינים שהיו בימים שבין ר"ח לששה בסיון, ,כל יומא ויומא עביד עבידתי""', כמסופר בהמשך הפרשה, וכפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע* ש,מיד אחר ר"ח

התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה", והולך ומפרט פרטי הענינים דכל יום ויום, עד ליום שבו ,ניתנה התורה".

ב והנה, כל הענינים שהיו במתותורה בפעם הראשונה -- חוזרים ונשנים מידי שנה בשנה, ע"ד מש"ו? ,והימים האלה נזכרים ונעשים", היינו, שהזכרון (,נזכרים") דמתן-תורה בבוא ,זמןו מתן תורתנו" בכל שנה הוא (לא רק זכרון לחוד, כי אם) באופן ש,חיים" מחדש את הענין דמתן-תורה (וע"ד פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר?י שלא מספיקה שמיעה סתם, ,הערן", אלא צריכים ,דערהערן"), שכז, ב,זמן מתן תורתנו" בכל שנה נעשה (,נעשים") ונפעל העניז דנתינת התורה וקבלתה באופן מחודש.

וביתר ביאור:

מתן-תורה ישנו, בעצם, בכל יום ויום, כמארז"ל ,בכל יום יהיו בעיניך (כחדשים'י, ויתרה מזה -- ) חדשים":י, חדשים ממש:י. וכמודגש גם בנוסח ד,ברכת-התורה" (שישנה בכאו"א מישראל, ועד שאפילו זה שלא ידע מאי קאמר (עולה לתורה, ו)מברך ברכת התורה*') 234214 לקוטי

-- ,אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו", (וחותם) ,,נותן התורה", לשון הוה'.

אמנם, מתן-תורה שבכל יום אינו בדומה למתן-תורה ב,זמן מתן תורתנו", ,אחת בשנה" -- שאז נפעל כללות ועיקר העניז דמ"ת (וייל שהוא נותן תוקף ואולי גם ממשיך המ"ת בכל יום ויום במשך כל השנה כולה).

דוגמא לדבר -- בנוגע לענין ד,זכר ליציאת מצרים":

הזכרון דיצי"מ צריך להיות בכל יום ויום, ויתירה מזה: פעמיים ביום, הן ביום והז בלילה", כולל ג"כ הן כאשר האדם נמצא במצב של אור (יום) והן כאשר

= = האדם נמצא -במצב-של- חושך- (לילה):-

אבל אעפ"כ, עיקר וכללות ותוקף הענין ד,זכר ליציאת מצרים" -- נפעל בחג הפסח, . זמז חרותנו", ועושים יו"ט וכו', וממנו נמשך הענין דיצי"מ בכל יום ויום במשך כל השנה כולה.

ומזה מובז גם בנוגע לשאר ימים טובים, תג השבועות ותג הסוכות, ובנדו"ד -- שעיקר מתן-תורה נעשה בחג השבועות, ,זמן מתן תורתנו", וממנו נמשך המ"ת שבכל יום כל השנה כולה,

ולכן, בבוא ר"ח סיון, ,בחודש השלישי גו' ביום הזה", בכל שנה ושנחה - צריכה להיות התחלת ההכנה למתןתורה, ע"ד ובדוגמת התחלת ההכנה למתן-תורה בפעם הראשונה.

ג. ויש להוסיף, שבימינו אלו, בזמן

הגלות -- מתחילה עבודת ההכנה בשבת שלפני ר"ח, שבת מברכים החודש;

בזמז שהיו מקדשים ע"פ הראי' -- לא ידעו (בשבת ש)לפנ"ז באיזה יום יחול ר'ח, שהרי יש צורך להמתין למולד הלבנה, שיבואו עדים שראו את מולד הלבנה, ויעידו בב"ד, ותתקבל עדותם, ואז יקדשו ב"ד את החודש.

אמנם, בזמן הגלות, לאחרי חורבן ביהמ"ק, ועד להתגברות חושך וגזירות הגלות עד כדי כך שהפסיקו לקדש ע"פ הראי' (שהרי גם לאחרי חורבן ביהמ"ק הי" משך זמן שקידשו ע"פ הראי"") -- אזי נתחדש הענין דשבת מברכים החודש, דמכיון שקביעות החדשים היא עפ החשבון, הרי יודעים תחילה באיזה יום יחול ר"ח, ומכריזים ע"ד הקביעות דר"ח בשבת שלפנין".

ולא עוד, אלא ששבת זו היא ,שבת מברכים החודש", כלומר, שבת שבכחה לפעול המשכת ברכה בנוגע לראש חודש וכל ימי החודש", ונמצא, שיש ענין ועילוי מסויים בשבת מברכים לגבי ר'"ח -- שהרי המברך הוא למעלה מן המתברך (ומברכו).

ולכן, בעמדנו בשבת מברכים חודש השלישי, שממנו נמשכת ברכה לכל ימי חודש השלישי, ובפרט לימים המיוחדים שבו, ,זמן מתן תורתנו", ולפני זה, ראש חודש, ,בחודש השלישי גו' ביום הזה" -- יש להתחיל כבר בהכנות למתןתורה.

והדגשה יתירה בקביעות שנה זו, ששבת מברכים חל בערב ר'יח - 235דמכיוז שמיום השבת נכנסים תיכף ומיד.

לר"ח, ללא כל הפסק ביניהם, ויתירה מזה: ענינו של ר'*יח מתחיל כבר בערב ר"ח, שלכן, אין אומרים צו"צ במנחת שבת", ועד שבמקרים מסוימים מתפללין ערבית של מוצאי שבת (תפלת ר"ח) בשבת': -- אזי מודגש עוד יותר הקשר והשייכות דשבת מברכים לר"ח סיון, שבו מתחילה ההכנה למ"ת.

%

ד בין הענינים העיקריים המודגשים בהכנה למתן-תורה הוא -- חלקם המיוחד של ילדי ישראל:

איתא במדרש ,בשעה שעמדו ישראל לקבל התורה אמר להם (הקב'"ה)

. הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם, אמרו אבותינו עורבים אותנו כו', נביאינו ערבין לנו כו' (ולא קיבלם הקב"ה), אמרו הרי בנינו עורבים אותנו, אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים, על ידיהם אתננה לכם, הה"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ואיו עוז אלא תורה, שנאמר* ה' עוז לעמו יתן". וכז איתא עוד במדרש* בסגנון דומה -- ,אמרו לו בנינו יהיו ערבים שלנו, מיד קבלן הקב"ה, ונתז את התורה לישראל".

כלומר, גם לאחרי ההכנה של ישראל בימים שבין ר"ח לששה בסיון (כנ"ל ס"א) -- ,לא הסתפק" הקב"ה בכך, אלא ביקש מישראל ,ערבים" שיבטיחו שמי= רת וקיום התורה ע"י ישראל, וכאשר הציעו ישראל כמה ,ערבים" -- לא קיבל

הקב"ה שום , ערבות", עד שאמרו ,בנינו יהיו ערבים שלנו", ו,על ידיהם" ובזכותם נתן הקב"ה את התורה לישראל5.

ומזה מובן גם בנוגע להכנה ל,זמן מתן תורתנו" בכל שנה ושנה -- שיש צורך גם ב,ערבות" על שמירת וקיום התורה, ו,ערבות" שמקבל הקב"ה היא, כאמור, ,בנינו יהיו ערבים שלנו", ילדי ישראל הקטנים שעדיין לא נתחייבו במצוות (שהרי אלו שכבר נתחייבו במצוות זקוקים בעצמם ל,ערבות'"), כלומר, ילדים לפני בר-מצוה, וכן ילדות לפני בת-מצוה -- שהרי גם לנשי ישראל ניתנה התורה, ואדרבה: ,כה תאמר לבית יעקב"י:, ,אלו הנשים"*?, ואח"כ ,ותגיד לבני ישראל", אלו האנשים, היינו, שבציווי הקב"ה אודות ההכנה למ"ת קדמו נשים לאנשים?.

ה עפ"ז מובן שבימי ההכנה למ"ת צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני בר-מצוה ובת-מצוה,

כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה,

-- ובפרט בשנים האחרונות שמרבים לעורר אודות (ציווי והוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ע"ד) הפעולה עם ילדי ישראל (אם כי בסגנון חדש) במסגרת של איגוד מיוחד ששמו ,צבאות"השם" --

יש צורך להוסיף בפעולות אלו ביתר שאת וביתר עוז -- במיוחד -- בקשר 23626 לקוטי ובשייכות עם ההכנה למ"ת, מכיוז שזוהי ה,ערבות" שעל ידה נותן הקב"ה תורה ל(כל) ישראל.

ו ולהעיר, שגם בשמו של האיגוד ,צבאות-השם" מודגש הקשר והשייכות לכללות הענין דמתן-תורה:

הפעם הראשונה שאז נקראו ישראל בשם ,צבאות ה" היא בצאתם ממצרים -- ,ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"?י.

ומכיון שהתכלית והמטרה דיצי"מ היא - ,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה"י!, ,כשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר

העומדת לישראל"?י -- נמצא, שבנוגע למתןיתורה מודגש ביותר הענין ד,צבאות ה'".

ואף שהשם והתואר ,צבאות ה'" קאי על כל אחד ואחת מישראל, ,,הקטנים עם הגדולים"יי, כל בנ"י שיצאו ממצרים -- ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לילדי ישראלי:, ובמיוחד בנוגע למתן-תורה (התכלית והמטרה דיצי"מ), אשר, ה,ערבות" שלהם, ,בנינו יהיו ערבים שלנו", היא היא זו שהביאה בפועל נתינת התורה, ,על ידיהם אתננה לכם", ,מיד קבלן הקב"ה, ונתן את התורה לישראל".

ז+ ויש לקשר את הענין ד,צבאותהשם" גם עם פרשת השבוע -- פ'

)0 )3 12

במדבר, ובפרט אשר ,לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"5:

התחלת ו,ראש" פ' במדבר היא - מנין בנ"י, ענין עיקרי לא רק בפרשה זו, אלא בכל הספר כולו, שהרי ספר במדבר נקרא ,חומש הפקודים"*, על שם מנין בנ"י שבהתחלת הספר (ולאח"כ -- בפ' פנחס).

והרי מנין בנ"י הוא -- ,כל יוצא צבא בישראל . . לצבאותם"יי, כלומר, עניז של ,, צרא", ומכיוז שמדובר אודות הצבא דבנ"י -- הרי זה ,צבאות ה'".

אמנם, עניז זה הוא, לכאורה, רא" לסתור, שהרי ,כל יוצא צבא בישראל"

--הוא-;מבך עשרים שנה ומעלה";/-,מגיד..

שאין יוצא בצבא פחות מבן עשרים"*, היינו, שלא מדובר כאן אודות קטנים, ואפילו לא גדולים בגדלות דבר-מצוה לחוד, כי אם ,,בן עשרים שנה", שלימות הגדלות, כידוע בביאור הענין ד,למכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים שנה"", ומהי השייכות ל,צבאות-השם" דעניננו, ילדים וילדות שלפני בר-מצוה ובתמצוה?!

והביאור בזה -- בפשטות:

בצאתם ממצרים, הי' צורך במלחמה כפשוטה -- הן בכניסתם לארץ, והן לפני הכניסה לארץ, ומתחיל תיכף ליציאתם ממצרים (,צא הלחם בעמלק גו' לפי חרב"") ועד לסוף שנת הארבעים (,וילחם בישראל ויכהו ישראל 237לפי חרב"'י) (אם כי גם מלחמות אלו היו באופז נסי שלמעלה מהטבע), ובנוגע למלחמה -- יש צורך באנשים נושאי כלי זיין וכו', ,מבן עשרים שנה ומעלה", ופשיטא שאי-אפשר לקחת ילדים קטנים למלחמה,

ועד"ז במלחמה הרוחנית דכיבוש העולם -- ,פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה"?י -- שעיקרה היא ,מבן עשרים שנה ומעלה"יי, ,בז עשרים לרדוף"**, משא"כ ילדים קטנים -- ענינם להתחנך בתורה ומצות, אבל לאידך, הבל פיהם ודיבורם ה"ז ,הבל שאין בו חטא"", ועל ידו ,העולם מתקיים"*י, ועד כדי כך, ש,אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש"*.

משא"כ בימינו אלו, בעמדנו לפני הגאולה העתידה -- הרי מקרא מלא דבר הכתוביי ,בשובה ונחת תוושעוז", היינו, שסוף סוף ועיקר לא יהי' ענין של : מלחמה, ולא תהי' התנגדות מצדם של אוה"ע, ואדרבה: ,והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' . . כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית

והצורך ב,צבאות ה'" הוא בנוגע למלחמה רוחנית, וגוי קדוש מעלה בקודש -- למעלה מזה -- ע"ד ובדוגמת שבט לוייי, ,לגיון של מלך*"*, כלומר, צבא שכל ענינו אינו אלא להוסיף כבוד ויקר למלך (ע"ד מש"נ ,ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות"'י, ,שומרי משמרת הקודש"?),

ומכיוז שכן, נכללים בזה (גם) ילדי ישראל הקטנים -- שהרי ,לגיון של מלך" נמנה ,,מבן חודש ומעלה"*, ,משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקודש"*: (אלא, שבנוגע לפעולה ביהדות ותומ"צ ד,צבאותהשם" -- ממתינים עד שיגיעו לחינוך ולהבנה כו'5, אבל ,מבן חודש ומעלהי נמנים ב,צבאות-השם").

ואדרבה: בנוגע לקירוב הגאולה - שזוהי התכלית והמטרה של ,צבאותהשם", שה,סיסמה" שלהם היא ,ורי וואָנט משיח נאַו", אנו חפצים משיח 238208 לקוטי

עכשיו -- מודגש יותר חלקם של הילדים הקטנים, מכיוז שענינו של משיח צדקנו מודגש אצלם עד כדי כך שנקראים בשם ,משיחי", כמארז'ל%* ,אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן".

% ח. ועל של פועל באתי ועל של עתה באתי: ראוי ונכון שבכל מקום ומקום שבו

ישנו ,,צבאות-השם", או שייסדו זה עתה. ועכשיו -- ינצלו את ימי ההכנה ל,זמן"

מתן תורתנו" כדי להוסיף ביתר שאת

---וביתר- עוז -בכל--הפעולות עם הילדים

והילדות שלפני בר-מצוה ובת-מצוה, כולל ובפרט בתור הכנה לקבלת התורה, שניתנה ע"י ה,ערבות" של ילדי ישראל.

והכנה זו צריכה להיות ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצוותי', ובמיוחד -- הוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל, אשר, נוסף לכך ש,ואהבת לרעך כמוך"** ,זה כלל גדול בתורה"*, ויתרה מזה: ,זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא"", הרי, ההכנה למ"ת היתה, כאמור, ע"י אהבת ישראל ואחדות ישראל, ,ויחן" לשון יחיד, ,כאיש אחד בלב אחד", שאז ,אמר הקב"ה . . הרי השעה שאתן להם את תורתי" (כנ"ל ס"א).

ולכן, יש לעורר ולעודד את הילדים שיוסיפו עוד יותר באהבת ישראל ואחדות ישראל9" -- עי"ז שכאו"א מהם

יעזור ויסייע לחבירו (ילד לחבירו, וילדה לחברתה) בהמצטרך לו,

והיז גם פעולה של צדקה וגמילותחסדים -- בגשמיות, וגם -- ובעיקר -- ברוחניות,

כולל -- עי"ז שכל ילד וילדה ישתדלו לפעול על ילדים וילדות נוספים (ילדים -- בנוגע לילדים, וילדות - בנוגע לילדות) שיצטרפו גם הם ל,צבאותהשם",

ועאכו"כ -- שיבואו כולם, גם הקטנים וקטני-קטנים כו'יי, לבית-הכנסת (לכל הפחות) בעת קריאת ,עשרת-הדברות",

---- כדי שבעת-נתינת-התורה בזמן.מ"ת.זח--- - הנה (כבפעם הראשונה -

מחדש, כמרז"ל?* ,אמר הקב"ה לישראל, בני, היו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני הר סיני ומקבלין את התורה6. -- יהיו נוכחים גם ה,ערבים"*.

ט כדאי - וכדי להתחיל את הפעולה בענין זה תיכף ומיד, הרי

- ב,יום סגולה", יום הש"ק מברכים ,חודש השלישי גו' ביום הזה", יום התחלת ההכנה למ"ת, ובמקום מסוגל, בית-כנסת ובית מדרש, שמגדלין בו תורה ומגדלין בו תפלה*, ובפרט בד' 239אמות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, בשליחותו וע"י הנתינת-כח שלו וברכתו נעשים כל פעולות אלו -

ראוי ונכון, אשר, הילדים הנמצאים כאן, וכן הילדות הנמצאות בעזרת-נשים, יתחילו במעשה ופעולה% של צדקה

וגמ"ח באופן המותר ביום השבת -.

עייז שכל ילד יתן לחבירו כוסית יין שלו (לאמירת ,לחיים"), וכל ילדה תתן לחברתה מיני מזונות שלהא, שכן, עי"ז שיחליפו ביניהם" את כוסיות היין והמזונות, תהי' אצל כל אחד ואחת

פעולה של צדקה וגמ"ח, שבה יבוא.

הרגש דאהבת ישראל ואחדות ישראל במעשה בפועל.

וכמו כן ינגנו (והילדות ימחאו כף), ומה טוב -- הניגוז המבטא את הרצון הפנימי דכאו'א מיש-

ראל, ובמיוחד -- ,תינוקות של בית.

רבן" הנקראים ,משיחי" -- ,ווי וואָנט

משיח נאַו" (בשפת המדינה דוקא (ועדיז

בשאר המדינות -- בלשונן), כדי להמשיך ולצרף ולאחד גם את אלו שלעת-עתה אינם מבינים עדיין לשוןהקודש).

ובזכותם -- יאמרו ,לחיים" גם מדריכיהם ואבותיהם, שזכו לגדלם

ניגון של שמחה

ולחנכם באופן המתאים ל,צבאות-השם", וכן כל קהל המשתתפים בההתוועדות*.

יי ויה"ר שהתחלת הפעולה ביום הש"ק מברכים חודש השלישי תוסיף ברכה ונתינת-כח בכל הקשור לפעולות האמורות, כולל -- הפעולות בימים הבע"ל,

ועד"ז -- בכל מקום ומקום בכל הנ"ל.

והעיקר -- שפעולתם של ילדי ישראל ,משיחי", באהבת ישראל ואחדות ישראל (שעי"ז מבטלים את סיבת הגלות", ובדרך ממילא בטל המסובב, הגלות), עד למעשה בפועל ע"י צדקה וגמ"ח (,גדולה צדקה שמקרבת את הגאוד לה"יי), תמהר ותקרב את ביאת משיח צדקנו בפועל ממש, תיכף ומיד.

ובפרט כאשר מוסיפים בענין השמחה - ע'י אמירת לחיים על יין'י, ,המשמת אלקים ואנשים"?י, וניגוז של שמחה, אשר, שמחה פורצת גדר" -- כולל

ו7) להעיר גם מהקשר ד,ין" לדוד מלכא משיחא, שהוא דוקא המברך על הכוס יין (פסחים קיט, ב) -- ו,כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר (תהלים כג, ה) כוסי רוי", רוי" בגימטריא הכי הוי" (יומא עו, א) - רכ"א (לוגין), בגימטריא ,ארך", בחי' אריך (סידור שער ברהמ"ז קג, ד. ובכ"מ), בחי' היחידה (ראה ע"ח שער דרושי אבי"ץ רפ"א), דרגתו של משיח צדקנו -- יחידה הכללית.

240200 לקוטי

ובעיקר -- המצרים וגדרי" הגלות, ,דאלאי גלות", ותיכף ומיד -- גאולה האמיתית והשלימה, ,בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"יי, ,קהל גדול ישובו הנה"*י, ,ושבו בנים לגבולם"" - לארצנו הקדושה.

ובדרך ממילא, נחגוג את ,זמן מתן תורתנו" ביחד עם משיח צדקנו, בארצנו הקדושה ובבית המקדש,

שאז יה" הענין דמ"ת בתכלית השלימות, הן בנוגע ללימוד התורה --

ש"פ במדבו, ש"מ סיון תשמ"ו

אשר בלשון (והבטחת) הכתוב ,תורה חדשה מאתי תצא"יי, לימוד פנימיות התורה מפי משיח צדקנו"י, והז בנוגע לקיום המצוות -- ,כמצות רצונך"*י, לא רק באופן של ,ציונים""* (ע"ד ובדוגמת החינוך דקטנים),

עדי קיום היעוד ,ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותיי למקטנם ועד גדולם"*י,

כו תהי' לנו -- במהרה בימינו, בעגלא דידן ממש,

>--=₪> 9-0 .לה