1030

הערות

1. 27. והתורה על הרוב תדבר. וכמו שמצינו (וגדולה מזו) דרז"ל על הכתוב דעצרת יום שניתנה בו תורה (ראה לקו"ש ח"ג ע' 996 הערה 7).
2. 28. רמב"ם הל' קדה"ח פ"ב ה"ד. וראה תויו"ט לר"ה פ"ב מ"ו.
3. 29. כמאמר רבינו הזקן נ"ע (בענין הסתלקות הבעש"ט): "ביום הרביעי נטלו (בטי"ת) המאורות", שכוונתו ליום הראשון דחגה"ש דשנת תק"כ שחל ביום הרביעי (ויום השני דשבועות א"א להיות חל ביום הרביעי). וראה לקו"ד ח"א ע' לב וע' מב.
4. *. הדין (בשו"ע אדה"ז סתקכ"ו ס"ב) דאסור להשהות ומקברין אותו מיד (ביו"ט א') ע"י גוי – אין שייך לנדו"ד, כיון שהבעש"ט ציווה בבוקר יום חגה"ש ל"אנשי ח"ק" "שיתעסקו בקבורתו ולמד אותם כו'" [שבחי הבעש"ט בסופו], ומשהין את המת (עד הלילה, עכ"פ) בשביל לקיים דבריו (ראה שו"ע אדה"ז שם סי"ח). – ולהעיר דדין הנ"ל (סתקכ"ו ס"ב): א) שייך רק ביש גוי במקום. ב) כששהות ביום לקברו. ג) במחלוקת שנוי (ראה מג"א ר"ס תקכ"ו) – אלא שאדה"ז לא הביא דעת החולק.
5. 30. איך שהי' בפועל – לא מצאתי, לע"ע, ברשימות וכיו"ב. וי"א אשר אדנ"ע אמר עד"ז פעם בשיחותיו: ולא ידע איש את קבורתו. והוא בשיחת יום ב' דחגה"ש תרצ"ט (מרשימת השומעים ואינה מוגה): שאל אחד מתי הי' הקבורה, ביום א' או ביום ב' ואיך. והשיב כי זו השאלה האט מען געקלערט אין ליובאוויטש שוין לאנג... און עס איז געבליבן אז עס איז ניטא אין דעם קיין קבלה. ובסוף הדיבור אמר אאמו"ר, עס איז ולא ידע איש את קבורתו. ובתוך הדברים אמר בדרך סברא אז מען האט געווארט מיט דער קבורה ביז נאך יו"ט. עכ"ל הרשימה. וצ"ע: א) להתאים להדין. ב) להתאים לההתחלה, שהספק רק בנוגע ליום א' או ב'. ואולי צ"ל "ביז נאך יו"ט ראשון". [בדוחק אפ"ל שהלינו עד לאחרי יו"ט "כדי שיבואו קרובים או להשמיע עיירות" (שו"ע יו"ד ר"ס שנ"ז)].
6. 31. שיחת י"ט כסלו תרס"ד (בספר תורת שלום ע' 46). ושם נתבאר העילוי דעפר גו'. בהמשך בששה"ק תער"ב (בחלק שלא נאמר – קרוב לתחילתו) נתבאר מה שהי' יכול לעלות השמימה. (ענין ונחיצות הסערה – ראה זח"ב קצז, א. וראה לקוטי שיחות ח"ב (המתורגם) ע' 207) – ולכאורה כ"ז סותר המסופר בשבחי הבעש"ט (קרוב לסופו) שנצטער הבעש"ט ע"ז.
7. . רבינו הזקן בסידורו. וראה הערות במכתב מי"ב סיון תשכ"א (נדפס לקמן ע' 295).