ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א

1029

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

י. השייכות של יום טוב שני לשביעי בסיון, משתקפת (כמו כל עניני פנימיות התורה) גם בנגלה, עד להלכה:

יום טוב שני של שבועות חמור יותר מיום טוב שני של כל מועד. בכל המועדים יום טוב שני הוא ענין של ספק – "ספיקא דיומא". כיון שבמקומות הרחוקים מירושלים לא היה ידוע היום שנקבע לראש חודש (שבו תלוי הקביעות של יו"ט), לכן נהגו מספק שני ימים. אבל בחג השבועות, לא היה ספק מעולם, שכן הוא נקבע ב"יום החמישים לעומר", ואם כן הרי אינו תלוי בקביעות של ר"ח סיון אלא בקביעות של ר"ח ניסן, ועד חג השבועות כבר ידעו בכל מקום איזה יום נקבע לר"ח ניסן. ויום טוב שני של חג השבועות אינו אלא "כדי שלא לחלוק במועדות"²⁵, בין שבועות לימים טובים אחרים, מאחר שיום טוב שני של שבועות אינו משום ספק, כי אם משום תקנת חכמים "שלא לחלוק במועדות", הרי יש לו כח של ודאי²⁶.

הערות

25. רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ג הי"ב.
26. שו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קמה. – ועפי"ז יש לבאר מה שבמוצאי חג השבועות, גם בחו"ל, אסור להתענות מעיקר הדין, אף שיום טבוח הוא יום שאחר עצרת של תורה ואסרו־חג השבועות בחו"ל הוא שני ימים אחר עצרת (שהרי בעצרת, אין שייך ספיקא דיומא כנ"ל, אלא שבכדי שלא לחלוק במועדות תיקנו יו"ט שני גם בעצרת, אבל אסרו חג שאינו אלא בעצרת (מעיקר הדין) אין שייך בו "שלא לחלוק", ומאחר שאין שום ספק ביום זה שאינו יום טבוח, הי' צריך להיות מותר (מעיקר הדין) להתענות בו) – לפי שמכיון שיו"ט שני דחגה"ש ה"ה ודאי, הרי הוא כעצרת ממש, ויום שלאחריו הוא יום טבוח (משיחת חגה"ש תשט"ז). ואי"ז דומה לענין שבעת ימי התשלומין שמתחילים מיום הראשון דחגה"ש ולא מיום השני דחגה"ש (שלכן סיומם הוא בי"ב סיון* ולא בי"ג בו), אף שהוא כעצרת ממש – לפי שימי התשלומין אין ענינם ששה ימים שאחרי עצרת, כי אם, בעצרת עצמו מתחילין שבעת ימי התשלומין**. ולכן, מכיון שיום הראשון דחגה"ש הוא עצרת ודאי בלי שום ספק (ואדרבה, מכיון שיו"ט שני דחגה"ש אינו משום ספיקא דיומא, הרי זה שיום השני הוא כעצרת ממש, אינו גורע ומטיל ספק ביום הראשון), התחלת שבעת ימי התשלומין הוא ממנו. משא"כ יום טבוח ענינו הוא יום שאחרי עצרת, מצד איסור ההקרבה ביו"ט, ובמילא מכיון שיו"ט שני דחגה"ש הוא ודאי, יש בו (לענין חו"ל, אף שבביהמ"ק עצמו לא הי' יו"ט והיו מקריבין בו) ודאות (דרבנן) באיסור מלאכה, ובמילא נכלל בזה גם איסור הקרבה, ויום שלאחריו דין יום טבוח לו.
. ראה הערות במכ' הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.