שיחה א

הערות

עמוד 167

1. 1. כה, ח.
2. 2. ראה רא"ם ועוד.
3. 3. ראה פרש"י בפרשתנו לפני זה (כה, ב) ובלקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 303) וכן לקמן בפנים.
4. 4. בדברי דוד (להט"ז) "דקדק רש"י בלשונו מלת ועשו, כי בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי ולא שיחשבו שאח"כ תהי' קדושה שם" [ובא בהמשך למ"ש לפנ"ז בפי' דברי רש"י "בית קדושה", דבנ"י עושים רק הבית ולא הקדושה (ע"ש ולקמן סעיף ג), ומכיון שכן, סד"א שמספיק "שיחשבו שאח"כ תהי' קדושה שם" (כי בשעת עשיית הבית (קודם השראת הקדושה) אין שייך לכאו' "שיהי' לשמי"), וע"ז מחדש רש"י "כי בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי"* (ועפ"ז מתורצת ג"כ שאלה הא' שבפנים)] – אבל צ"ע אם נפק"מ זו (בין הכוונה "שאח"כ תהי' קדושה שם" או "בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי") אפ"ל גם ע"ד הפשט, שהרי גם אם חושב "שאח"כ תהי' קדושה שם" הרי עושהו לשם ה'.
5. 5. תמורה לא, ב.
6. 6. ראה שם תוד"ה הא קדשי.
7. . ראה גם אוה"ח כאן ("עוד ירצה כו'"). ולהעיר מכתר שם טוב (מב, סע"ב ואילך).

עמוד 167

1. 7. כז, ט.
2. 8. כן הקשה בתו"ת כאן. – ותירוצו עפמש"נ (ש"ב ז, ה. שם, יב־יג) "תבנה לי בית .. בית לשמי" (והוא תי' הדברי דוד ריש פרשתנו) אינו בפרש"י, ואפילו לא ברמז.
3. 9. ראה מפרשי רש"י ריש פרשתנו וכאן על אתר. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 301 ואילך. וש"נ.
4. 10. הן לפי' המפרשים דהכרחו של רש"י הוא מפני שכלפי מעלה לא שייך לומר "לי" לצרכי; והן לפי' המפרשים דקושיית רש"י היא דתיבת "לי" מיותרת (ראה הנסמן בלקו"ש שם).
5. 11. כה, ב.
6. 12. ל' רש"י שם ד"ה תרומה.
7. 13. ע"ד הדרש, מכיון דלה' הארץ ומלואה (תהלים כד, א), לכן גם ההפרשה היא "משלי" (ראה תו"ש ריש פרשתנו אות יא. וש"נ). אבל ע"ד הפשט, מכיון שהכתוב מדגיש "תרומה – יפרישו לי מממונם", ה"ז היפך ההדגשה "לי – משלי" (כי לה' הארץ ומלואה).
8. *. ראה פרש"י תצוה כח, ד (ד"ה בגדי קדש): מתרומה המקודשת לשמי.
9. 14. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 304) שזהו הגדר ד"לי – לשמי".
10. 15. ולהעיר מפרש"י לעיל (יתרו כ, כא) גבי מזבח אדמה – "שתהא תחילת עשייתו לשמי". אבל שם מדייק רש"י "תחילת עשייתו". וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 283 הערה 38. ואכ"מ.

עמוד 168

1. 16. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 304 ובהערות שם.
2. 17. להעיר מהשקו"ט ע"ד ההלכה דבונין בחול ואח"כ מקדישין (מעילה יד, א. וש"נ. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בית המקדש ע' רכז. וש"נ). אבל ע"ד הפשט בנוגע למשכן, הרי מכיון שהמשכן נבנה מהדברים (זהב וכסף כו') עצמם שנדברו בנ"י לתרומת המשכן, והקדישו אותם ונעשה ממון הקדש (כנ"ל בפנים), נמצא ש(עכ"פ במשכן) לא הי' הבנין בחול* (אף שאח"כ הי' "ומשחת .. וקדשת" – ראה לקמן הערה 39). ואכ"מ.
3. 18. אף שמובן שאפשר לפרש כן (גם ע"ד הפשט*), שכ"ה ציווי התורה שצ"ל כוונה מפורשת "לשמי" גם בעת העשי' (ואפילו עשה "סתם", בלי כוונה, פסול) – מ"מ, ע"ד הפשט, מכיון שאפשר לפרש שהוא דין חדש (שצ"ל "משלי"), מסתבר יותר לפרש כן מלפרש שצ"ל עוד כוונה "לשמי", כבפנים.
4. 19. כאן. ועד"ז בדבק טוב. וראה גם בשפ"ח (הנדפס ב"אוצר פירושים" עם הרא"ם כו').
5. 20. לכאורה צע"ק שהרי מצינו כמ"פ בקרא שם "מקדש" לא "על הבית המקודש" – ראה (לדוגמא): פרש"י – קדושים כ, ג: בהעלותך י, כא; קרח יח, א. וראה גם קרח שם, כט (הובא בס' זכרון כאן). ועוד.
6. 21. טו, יז.
7. 22. ד"ה מקדש.
8. . ועד"ז השקו"ט מצד זה דאומן קונה בשבח כלי (ראה צפע"נ ויקהל (לז, א. שם, ו). ובארוכה לקמן ע' 282 ואילך ובהערות) – אינו שייך ללימוד ע"ד הפשט.
9. . וכ"ש ע"ד ההלכה. ולהעיר גם ממגיד מישרים סוף פרשתנו: ועשו לי מקדש .. ויקחו לי תרומה .. דבמילי קדישא איבעי למימר האי מלה לקדושה בכל עובדי' דיעבד לימא הכי האי לשם קדושה.

עמוד 169

1. 23. ואין לומר כי שאני בפ' בשלח דשם מקדים "מכון לשבתך" (ראה פרש"י שם) – כי גם כאן מפורש "ושכנתי בתוכם", וכן מוכח מכללות תוכן הכתובים שקאי על המשכן (ולא – על "אי זה מקודש שיהי'").
2. 24. ס' זכרון, גו"א ודברי דוד. וראה גם ס' הואיל משה (לבעהמ"ס מטה משה) ב"באר היטב".
3. 25. ראה ס' זכרון. וראה גם רא"ם ועוד.
4. 26. אבל בגו"א (וראה גם ס' הואיל משה) כאן, דרש"י בא להדגיש שהאדם עושה (לא "בית שנתקדש", כ"א) רק "בית .. הראוי להיות קודש" (וע"ד ל' רש"י (ויגש מו, כח) "בית תלמוד". ועד"ז בכ"מ), ולכן לא כתב רש"י "בית המקדש" (שפי' "בית מקודש").
5. 27. כה, ט.
6. 28. בגמ' עירובין (ב, סע"א ואילך) דמשכן נקרא מקדש. אבל (א) זה נלמד מכאן. (ב) זהו ע"ד ההלכה, אבל ע"פ פשש"מ, הרי כל מקום שכוונת הפסוק היא (רק) למשכן דמשה, נאמר "משכן" ולא "מקדש"*. וראה רש"י חוקת יט, כ: אם נאמר מקדש למה נאמר משכן כו' [ולהעיר גם מפרש"י קדושים (יט, ל) אין בנין ביהמ"ק דוחה שבת, אף שנשנה כבר בנוגע למשכן (פרש"י ויקהל לה, ב) – ראה מפרשי רש"י קדושים שם]. וראה גם נחלת יעקב על פרש"י כאן.
7. . אבל ראה במדבר (ג, לח) "שומרים משמרת המקדש". ואולי י"ל דפירושו לשון "קודש" (ולא השם־דבר מקדש), ע"ד מ"ש לפנ"ז שם (פסוק כח, לב) שומרי משמרת הקודש.

עמוד 170

1. 29. כאן.
2. 30. ומציין לרמב"ם ריש הל' בית הבחירה. וראה כס"מ שם. ובארוכה – לקו"ש חי"א ע' 116 הערה 3. חט"ז [המתורגם] ע' 322 ואילך. חכ"א [המתורגם] ע' 166 ואילך. ע' 294 ואילך.
3. 27.
4. 31. ומשמיט התיבות "ושכנתי בתוכם". וי"ל, כי לרש"י – תיבות אלו הן רק כעין מאמר המוסגר, וההמשך ל"ועשו לי מקדש" הוא – "ככל אשר אני מראה אותך גו'". ובזה מתרץ רש"י (בדא"ג) הקושיא הידועה דהול"ל "בתוכו" ולא "בתוכם" – כי לפרש"י התיבות "ושכנתי בתוכם" (אינן ההמשך ד"ועשו לי מקדש", כ"א) הן מאמר (המוסגר) לבנ"י שנצטוו "ועשו גו'", שע"י קיום ציווי זה תשרה שכינה ביניהם. [דאם נפרש כפי' המפרשים שהכוונה ב"בתוכם" היא (על בנ"י, כי השראת השכינה במקדש (ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם) היא) בשביל בנ"י (או שעי"ז שוכן הקב"ה בדרך ממילא גם בבנ"י) – אינו גלאטיק ע"ד הפשט, כי סו"ס מכיון שההשראה בפועל היא בהמקדש, הו"ל למימר "בתוכו" ואח"כ להדגיש שזה שייך גם לבנ"י. משא"כ להנ"ל, ש"ושכנתי בתוכם" הוא כעין מאמר המוסגר ואינו המשך ל"ועשו לי מקדש" וק"ל].
5. 27.
6. 32. ראה רמב"ן ומפרשי רש"י בנוגע למזבח שעשה שלמה.
7. 33. כ"ה פשטות לשון רש"י, וכמ"ש בגו"א שם (אבל ראה רא"ם, דברי דוד ועוד שם).
8. 34. ראה גם רע"ב על פרש"י כאן (אלא שהוא מפרש זה "משום דמשכן אקרי מקדש כדמוכח בפ' פרה אדומה"*). נחלת יעקב כאן.
9. . לכאורה כוונתו להפסוקים בפ' חוקת (יט, יג. שם, כ). וצ"ע שהרי זהו היפך פרש"י שם (הובא לעיל הערה 28).

עמוד 171

1. 35. ראה לקמן סעיף ה.
2. 36. ואין להקשות דהו"ל לרש"י לפרש "דברים המקודשים" (כפרש"י בהעלותך וקרח שבהערה 20 ובפרש"י קרח שם: האהל והארון והשלחן וכלי הקדש) ויכלול בזה גם הכלים – כי ממש"נ "(מקדש) ושכנתי בתוכם" מוכח דקאי על מקום השראת השכינה, שהוא בהבית. וצע"ק דהול"ל "אהל", שזהו החילוק בין המשכן וביהמ"ק, וכמש"נ כמ"פ "אהל מועד".
3. 37. וראה רא"ם כאן "בית מקודש".
4. 38. ראה ראב"ע (ומפרשיו) וישלח לב, ט (וראה גם רש"י שם). – ומה שרש"י מדייק לכתוב דוקא לשון נקבה – כי אם הי' כותב כאן לשון זכר (בית קדוש) ה"ז ממש השם בית המקדש, ולכן שינה לל' נקבה להדגיש שהכוונה בתיבת "מקדש" כאן היא לא להשם (המקוצר) ד"בית המקדש", וכנ"ל סעיף ד.

עמוד 172

1. 39. ובפרט אחרי המשיחה דאז נעשו "קודש קדשים" (תשא ל, כט. ואף שבפרש"י שם דקאי על כלי שרת, הרי בכתוב שם לפנ"ז (פסוק כו) מפורש "אוהל מועד". ואכ"מ).
2. 40. משא"כ ב"ויקחו לי תרומה" שמספיקה הכוונה כללית "לשמי" – ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 305) בשיטת רש"י דבבדק הבית אפשר לשנות מבדק היכל לבדק מזבח.
3. 41. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א (ס"ע 254 ואילך) השקו"ט בנוגע כוונת "לשמי" בכלי המשכן – אם צ"ל לשם קדושת כלי פרטי זה או לשם קדושת המשכן. ע"ש.
4. 42. ראה לבוש האורה ריש פרשתנו. ועוד.
5. 43. ראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ בפי' מקום (ח"א פ"ח). ס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.

עמוד 173

1. 44. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 308 באו"א.
2. 45. כ"ה לשון אדה"ז בלקו"ת שבהערה הבאה. ולע"ע מצאתיו בשל"ה (פרשתנו שכה, ב. שכו, ב. ועוד. ולפנ"ז – בר"ח שער האהבה פ"ו) – וג"ז נכלל בל' "רז"ל", ובפרט שדברי השל"ה הובאו בכמה מקומות לפס"ד (והמג"א מתחיל חבורו לשו"ע או"ח בדברי השל"ה) ועפמ"ש אדה"ז (הל' ת"ת פ"ב ס"א) דבריו בתוקף דדבר משנה. וראה לעיל ע' 97 הערה 49.
3. 46. ל' אדה"ז בלקו"ת נשא כ, סע"ב. ועד"ז בכ"מ.
4. 47. אבות פ"ב מי"ב.
5. 48. משלי ו, כג.

עמוד 174

1. 49. ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] (חי"ז ע' 186 ואילך) בביאור מרז"ל (שבת קיח, ב) "לא קריתי לאשתי כו' ולשורי כו'. (משיחת ש"פ תרומה תשד"מ)
2. 50. כפרש"י (ממכילתא עה"פ בשלח טו, יז). רש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.