שיחה ב

הערות

עמוד 175

1. 1. פרשתנו כה, כא.
2. 2. כה, טז.
3. 3. כ"ה בפרש"י לפנינו, ובדפוס ראשון, וכן ברא"ם ובכמה מפרשים. אבל ברמב"ן לא הועתק מפרש"י תיבת "לבדו".
4. 4. עד"ז פי' בתוס' הדר זקנים ופי' הרא"ש עה"ת כאן. ועוד. וראה לקמן הערה 9.
5. 5. ולהעיר שברמב"ן עקב (י, ה) אכן מביא פסוק זה "שצוני ונתת את הכפורת גו' ואל הארון תתן את העדות גו'".
6. 6. כן הועתק ברא"ם. וברמב"ן לפנינו ליתא תיבת "אמר" (וראה ברמב"ן הוצאת שעוועל4 ובהנסמן שם). ובטור הארוך מביא מרמב"ן "אדרבה יותר הי' נראה להפך שאחר שיתן הכפורת עליו יתן העדות כדכתיב ואל הארון תתן העדות".
7. 7. כ"ה ברמב"ן לפנינו. ובטור הארוך מסיים בדברי הרמב"ן "וארון נקרא עם הכפורת שעליו". ובכסף מזוקק גורס "כי אין הארון יקרא רק בהיות הכפורת" (הובא ברמב"ן הוצאת שעוועל. וראה שם פי' "כור זהב" – להגירסא שלפנינו).
8. 8. וראה לקמן סעיף ד – פי' הרמב"ן עצמו בהפסוקים.
9. 9. כ"ה בפרש"י כנ"ל, אבל במקומות שבהערה 4 פירשו רק המציאות בפועל: בפי' התוס' "לתת הלוחות בארון קודם שתשיב את הכפורת"; ובפי' הרא"ש "קודם נתינת הכפורת תתן התורה בתוכו" (וראה לקמן הערה 36).
10. 10. משא"כ להראב"ע כאן "כמשפט הלשון וכבר הי' נותן העדות בארון ואחר תשיב הכפורת". ועד"ז הוא בחזקוני "לפי פשוטו". וראה רא"ם ואוה"ח כאן.
11. 11. וצ"ע באוה"ח כאן שכתב על דברי רש"י דמשמע מדבריו שהי' מקום לטעות שיתן העדות על הארון. ואכ"מ.
12. 12. וראה במפרשי רש"י (רא"ם, באר מים חיים, משכיל לדוד, באר יצחק). ועי' שם גם בפי' הסדר בכתוב (לפרש"י) – דמקדים "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה" (וראה גם מפרשים שבהערה 4. ועוד). ואכ"מ.

עמוד 175

1. 13. ל' התנחומא – ויקהל ז. ועד"ז הוא בפרש"י פרשתנו (כה, יא), מיומא עב, ב.
2. 14. כן ביאר בגו"א בפי' השני הכפל בהפסוקים (לא בדברי רש"י). אבל ביאורו שם הוא בהתאם לדעת הרמב"ן המבואר לקמן ס"ד (וראה הערה
3. 15. ועפ"ז יומתק שהקדים שימת בדי הארון לנתינת הכפורת (פקודי מ, כ).
4. 16. עה"ת פרשתנו (כה, יז). ויקהל (לז, ו).
5. 17. סוכה ה, א.
6. 18. אחרי טז, ב (פרשה א, יא).
7. 19. והוא כגירסתנו בתו"כ וכפי פירוש רבנו הלל בתו"כ שם. וראה ראב"ד וקרבן אהרן לתו"כ שם.
8. 20. לשון הצפע"נ פרשתנו שם.
9. 21. צפע"נ ויקהל שם. וראה גם מ"ש בפרשתנו כה, י. צפע"נ מהד"ת סז, ד.
10. 22. ויקהל לז, א.
11. 23. שם לז, ו (אלא שבפשטות – בא בהמשך ל"ויעש בצלאל" שבתחילת הענין).
12. 24. ראה פרש"י פרשתנו כה, ח. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 283 ואילך בדין לשמה בכלים. וש"נ.
13. 36. , ולא כדעת רש"י המבואר לקמן בפנים שם.

עמוד 176

1. 25. להעיר מש"ך עה"ת פרשתנו כה, יז: מה צורך לומר האורך והרוחב אם הכפורת על הארון ודאי שהוא כמדת הארון .. אלא בא ללמד על עשייתה שצריך שיכוין בעשייתה כוונה ידועה כו'.
2. 26. כן י"ל דנפק"מ אם גם ע"י השתתפות בהכפורת מקיים מש"כ הרמב"ן (עה"ת שם, יו"ד): שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון כו' והעסק שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון או לעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר.
3. 27. ר"ה כד, סע"א. ע"ז מג, סע"א. מנחות כח, ב. רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ז ה"י.
4. 28. אבל במקומות הנ"ל לא הובא האיסור בנוגע להארון. וראה הערה הבאה. ובצפע"נ מהד"ת שם: אך מ"מ כ"ש גמור לא הוי ולכך לא חשבינן בגמ' ע"ז דמ"ג לחייב אם עשה ארון תבנית ארון.
5. 29. ובמנ"ח מצוה צה לאחר שמקשה על הרמב"ם מדוע לא הזכיר הצורה של הארון אף שהזכיר שמן המשחה, כתב "ואף דשמן המשחה נ"מ דאסור לעשות כמתכונתו הא גם ארון אסור לעשות כמו היכל דוגמת היכל ואפשר דארון הוא עם הכרובים כלי א' ואם כן כרובים בלא"ה אסור לעשות כמבואר שם במצות לא תעשון אתי וארון בלא כרובים אין איסור ואפשר דמותר. וצ"ע". העירני חכם א' דבתוס' הרא"ש (בני ברק – תשכ"ח) לר"ה כד, ב סד"ה חוץ: וי"ל דלא מקרי שמשי אלא א"כ עשה כלי שלם כמו שלחן ומנורה וכן הארון עם הכפורת וכרובים. ובהערות המו"ל שם חוקר כנ"ל בנוגע לארון וכפורת כו'. ומקשר זה במחלוקת רש"י והרמב"ן.
6. 30. ראה הערה הקודמת. וראה לקמן ס"ה.
7. 31. בפי' עה"ת ריש פרשתנו.
8. 32. פרשתנו כה, כב.
9. 33. בהשגותיו לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע לג. וכן מנה "עשיית ארון וכפורת" בהוספותיו לסהמ"צ שם במנין המ"ע (בסוף מצות ל"ת) ד"ה ואתה אם תבין.

עמוד 177

1. 34. וממשיך שם בהשגותיו: ואל תחשוב לומר שלא תמנה שלא נצטוינו לדורות ולא נעשה אלא ללוחות הברית .. אם נעלה על דעתנו שיאבד או שישבר מצוה לעשותו כמדה ראשונה לשום שם לוחות העדות כי בכך נצטוינו.
2. 35. ראה לקמן סעיף ה'.
3. 36. ראה גו"א הנ"ל (הערה 14) דשניהם ארון וכפורת הם כלים ומשמשים להעדות. וראה אוה"ח כאן: עוד ירצה כי לא יניח העדות בארון עד שיהי' הארון שלם בכפורת הלום ולא קודם. ולכאורה כ"מ גם לפי' הרא"ש הנ"ל הערה 4 (אף שהמציאות לדעתו היא להיפך) שגם הכפורת "הוי משמש לעדות" שממשיך "וא"כ מאי צריכה למימר דבר פשוט הוא שבסתום איך יתן העדות שם. וי"ל שר"ל אפילו לכסותו אם הוא מיושב כראוי לא תכסהו קודם נתינת העדות" (וראה גם טור הארוך שם מה שתירץ אליבא דרש"י). ולכאורה מובן מזה, שגם כפורת הוי משמש וכלי להעדות.
4. 37. כה, טז (וראה רא"ם בפרש"י כאן דכתב דהפסוק שם בא לומר התכלית דהארון ולא ציווי, אבל מפרש"י כאן, משמע כבפנים).
5. 38. ולפ"ז יש לפרש שההוספה בפסוק זה (כה, כא) "בא ללמד שבעודו ארון לבדו בלא כפורת יתן תחלה העדות לתוכו ואח"כ יתן את הכפורת עליו", היינו במעשה בפועל, דמהפסוק לפ"ז יודעים רק שאין זה ענינו, וכאן מוסיף שגם בפועל צ"ל הסדר כן, שבעודו ארון לבדו יתן תחלה העדות.
6. 39. וכדמשמע לפרש"י גם מזה שהוצרך לומר האורך והרוחב של הכפורת – אף שהכפורת הוא "כיסוי על הארון .. מניחו עליו כמין דף" (רש"י שם כה, יז), כנ"ל (הערה 25) מש"ך עה"ת. – אף שי"ל ששולל שלא יהי' הכפורת קצר מהנ"ל כיון שמניחו על עובי דב' ארונות הפנימיים (שני פעמים). – וראה פרש"י כה, יז ד"ה אמתיים וחצי. כה, יא ד"ה זר זהב. וראה הראב"ע (כה, יוד).
7. 40. וראה פרש"י תצוה כט, מב. ולהעיר דשם הביא דיעה זו כי"א.

עמוד 178

1. 41. ונפק"מ גם בכוונת לשמה – בעת ה"מקשה" (כנ"ל בפנים).
2. 42. כה, יח.
3. 43. וראה פרש"י שם ד"ה מקשה תעשה "הטיל זהב הרבה בתחלת עשיית הכפורת והכה בפטיש ובקורנס באמצע וראשין בולטין למעלה וצייר הכרובים בבליטת קצותיו".
4. 44. כה, כ.
5. 32.
6. 45. כפשטות הכתוב "ונועדתי גו' ודברתי .. מעל הכפורת גו'". ולהעיר דבפרש"י תצוה שם כתב "מעל הכפורת כמו שנאמר ודברתי אתך מעל הכפורת", ולא הזכיר "מבין הכרובים". וכן בפרשתנו כאן עה"פ העתיק מס"פ נשא רק "מעל הכפורת" וההמשך רמז ב"וגו'". – וצ"ע הישוב עפ"ז ד"יושב הכרובים" – ראה לקמן.
7. 46. עה"פ כאן כה, כא.
8. 47. שמואל א ד, ד. ש"ב ו, ב. דה"י־א יג, ו.

עמוד 179

1. 48. וראה גם רמב"ן עקב י, ה: והיתה המצוה הראשונה שם ועשו ארון עצי שטים כי הוא עיקר הכוונה בכל המשכן להיות השם יושב הכרובים.
2. 49. כה, יח.
3. 50. אף שבפי' התיבות "יעשה אותה כרובים" בנוגע לפרוכת (פרשתנו כו, לא) כתב "ציורין של בריות יעשה בה". וראה בארוכה במפרשי התורה כאן. ובמפרשי רש"י בפירוש תיבת "כרובים". וראה תו"ש מילואים לפ' תרומה (נדפס בתו"ש חכ"ב) ס"ו.
4. 51. להעיר מהשינויים בלשון רז"ל כשמנו חמשה דברים שחסרו בבית שני: בירושלמי (תענית פ"ב ה"א. מכות פ"ב סה"ו. הוריות פ"ג ה"ב. ועד"ז בשהש"ר פ"ח, י (ג)) נמנה רק הארון; ביומא (כא, ב) ארון וכפורת וכרובים* (אבל "כולא חדא מילתא" (פרש"י יומא שם ד"ה ארון) במנין החמשה דברים**); ובמדרשים (במדב"ר פט"ו, י בסופו. תנחומא בהעלותך בסופו) נמנו הארון והכרובים וכשני דברים מהחמשה***. ולכאו' דוחק לומר שהכוונה בכרובים במדרשים הנ"ל היא להכרובים של שלמה דהיו על הארץ בקדה"ק לא ע"ג הארון – ראה יומא כא, סע"א ובפרש"י שם. ב"ב צט, א וברשב"ם שם.
5. 52. הושע יא, א.
6. 53. בעה"ט כאן.
7. . ובזח"ב רכב, ב: בית קדשי הקדשים וארון וכפורת.
8. . ובמאירי יומא שם חשבם לשנים: א) ארון וכפורת, ב) כרובים. ובכס"מ לרמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ד: ורבינו אפשר דחשיב ארון וכפורת וכרובים כתלתא (ושכינה ורוה"ק ואו"ת לא חשיב להו אלא כחדא) – דלא כפרש"י. ולהעיר מלשון הגמרא (מנחות כז, סע"ב) "אלא דמקדש שני דלא הוי ארון וכפורת".
9. . וסוג בפ"ע מרז"ל (יומא נב, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ביהב"ח שם) משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת כו', דמשם אין ראי' דאינו מזכיר כפורת וכרובים בפ"ע, כי שם המדובר בדברים שהיו בקדה"ק בפ"ע ואעפ"כ נגנזו עם הארון, משא"כ כפורת וכרובים. וראה אבות דר"נ פמ"א, יב.

עמוד 180

1. 54. פרשתנו כה, יח.
2. 55. נד, א.
3. 56. כ"ה הלשון ביומא שם. וברבינו בחיי הובא בשינוי לשון קצת.
4. 57. וראה מה שממשיך שם: והי' אפשר שהיו הכרובים האחד כצורת אדם גדול והשני כצורת ילד קטן כענין שראה יחזקאל (סוכה ה, ב) .. ויהי' זה להעיד על אהבתו לישראל כאהבת האב לבנו שהיא אהבה חזקה, אבל רצה לעשות משל בדביקות גופני שאין למעלה ממנו.
5. 58. כמבואר בארוכה במדרשי חז"ל ומפרשי התורה.
6. 59. כה, יוד.
7. 60. שמו"ר פל"ד, ב. וראה רבינו בחיי, אברבנאל עה"פ. ש"ך עה"ת. ובכ"מ.
8. 61. רמב"ן בפתיחת פירושו עה"ת בסופה.
9. 62. ראה זח"ג עג, א.
10. 63. ראה לקוטי דבורים ח"ג תצא, ב. ועוד.
11. 64. כמרז"ל שישראל קדמו לתורה (ב"ר פ"א, ד. תדבא"ר פי"ד). וראה לקו"ת שה"ש יט, ב־ג. המשך תרס"ו ד"ה וידבר גו' במדבר סיני. ובכ"מ.

עמוד 181

1. 65. ראה ד"ה אמנם עדיין צ"ל דש"פ האזינו (המשך לד"ה ובכן יתקדש) תרנ"ז. לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 440. ולהעיר מאוה"ת אמור (כרך ד) ע' א'קה ואילך ע"ד הקשר שע"י תשובה שהוא למעלה מהקשר דישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה.
2. 66. דלא כהגירסא תלת דרגין.
3. 67. ראה הערה 64.
4. 68. ראה לקו"א להה"מ בתחלתו. או"ת בתחלתו.
5. 69. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 24 ואילך. וש"נ.
6. 70. תניא רפ"ב.
7. 71. ראה בארוכה ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט (בסה"מ קונטרסים ח"א) פ"ד ואילך.
8. 72. להעיר מש"ך עה"ת כאן (כה, יח) ד"ה ויש מי שפירש, דב' הכרובים קאי על למוד התינוקות, "ולזה היו על הכפורת והלוחות למטה* מהכפורת לומר שעיקר לימוד התורה הוא למוד התינוקות כו'". וראה גם צרור המור כאן (כה, יז).
9. . ולהעיר מאוה"ח כאן בסופו: כי בא לרמוז לו (בסדר הכתוב) שהגם שהכפורת למעלה מן העדות שהם בתוך הארון למטה מהכפורת כו'.

עמוד 182

1. 73. להעיר מלקוטי לוי"צ (הערות לזהר) ח"ב ריש ע' שעו: כשמקדים הכרובים לארון הוא ע"ד שיפה כח הבן מכח האב .. והבנים מוסיפים תוס' יתרון בהאב מצד שרשם שלמעלה מהאב (בגלוי).
2. 74. ראה זח"ג רכב, ב. לקו"ת שלח נא, א. ובכ"מ.
3. 75. זח"א יב, ב.
4. 76. ראה שמו"ר פ"נ, ד. תנחומא ויקהל יוד. וראה ראב"ע פרשתנו כה, יז ובפירושו הקצר – הובא בס' החקירה להצ"צ צו, סע"א.
5. 77. ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'רנב ואילך. ועוד. (משיחות ש"פ תרומה וש"פ מטות תשמ"א)
6. 78. ראה ס' חקירה שם ד"לדברי יפת (בראב"ע שם, שמפרש "כי כמוהו לכפר עליו כמו כסוי חטאה") י"ל שהוא ע"ד על כל פשעים תכסה אהבה, א"כ האהבה היא כסוי חטאה". ועפ"ז מובנת השייכות לכרובים שהם "דמות פרצוף תינוק" – עפמש"כ באגדת בראשית (פ"ה, א): כשם שבנו של אדם כשהוא תינוק קטן אם יחטא אין אביו מסלק עליו מפני שהוא קטן .. כך ישראל אפילו חוטאין כו'.
7. 79. אגה"ת פ"ב.