ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב

175

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב. כפורת – כלי בנפרד, או

חלק מהארון?

ויש לומר, שההבדל בין דעות אלו אינו רק לגבי משמעות המושג "ארון", אלא נובע מכך הבדל בהלכה לגבי עצם ההגדרה של הארון והכפורת:

לדעת הרמב"ן, הכפורת היא פרט וחלק מן הארון, ורק כאשר הכפורת מונחת על הארון, הארון שלם [ויש לומר, שהדבר דומה לכך שהארון עצמו עשוי מ"שלש תיבות"¹³, ורק כאשר כל החלקים יחדיו, נוצרת מציאותו של הארון, וכך גם הכפורת, שהיא כיסוי הארון, היא חלק מן הארון עצמו].

ולדעת רש"י, הכפורת היא כלי בפני עצמה¹⁴, אלא שמקומה הוא על הארון¹⁵.

אנו מוצאים סברה זו בקשר להלכה: הגאון הרוגוטשובי¹⁶ אומר, שמכך שהגמרא¹⁷ מכנה את הכפורת בשם "כלי" ("אין דנין כלי מהכשר כלי"), וכן מן הנאמר בתורת כהנים¹⁸ "לפי שנאמר כפורת יכול יהי כיסוי לארון, תלמוד לומר כפורת, כפורת לארון ואין כיסוי לארון"¹⁹, מובן,

שהכפורת "לא הוי רק בשביל כיסוי, אלא זה מציאות בפני עצמה, רק צריך להניחו על ארון"²⁰. ולפי זה נלמדת מסקנה להלכה, כפי שמציין שם הרוגוטשובי²¹: הכפורת היא "כלי שרת מחמת הזאה של יום הכפורים", ולכן צריכה הכפורת להיות עשוייה משל ציבור, ולא "שמו (של יחיד) כתוב עליו". לעומת זאת, על הארון אין חל דין של כלי שרת, ולכן אנו רואים שנאמר על הארון "ויעש בצלאל"²², ולא על הכפורת²³.

ג. השלכות לגבי הלכה למעשה

ויש לומר, שמשני אופנים אלו, נובעות גם השלכות לגבי ההלכה למעשה:

א) בענין הכוונה "לשמה"²⁴ – עושי

הערות

13. ל' התנחומא – ויקהל ז. ועד"ז הוא בפרש"י פרשתנו (כה, יא), מיומא עב, ב.
14. כן ביאר בגו"א בפי' השני הכפל בהפסוקים (לא בדברי רש"י). אבל ביאורו שם הוא בהתאם לדעת הרמב"ן המבואר לקמן ס"ד (וראה הערה
15. ועפ"ז יומתק שהקדים שימת בדי הארון לנתינת הכפורת (פקודי מ, כ).
16. עה"ת פרשתנו (כה, יז). ויקהל (לז, ו).
17. סוכה ה, א.
18. אחרי טז, ב (פרשה א, יא).
19. והוא כגירסתנו בתו"כ וכפי פירוש רבנו הלל בתו"כ שם. וראה ראב"ד וקרבן אהרן לתו"כ שם.
20. לשון הצפע"נ פרשתנו שם.
21. צפע"נ ויקהל שם. וראה גם מ"ש בפרשתנו כה, י. צפע"נ מהד"ת סז, ד.
22. ויקהל לז, א.
23. שם לז, ו (אלא שבפשטות – בא בהמשך ל"ויעש בצלאל" שבתחילת הענין).
24. ראה פרש"י פרשתנו כה, ח. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 283 ואילך בדין לשמה בכלים. וש"נ.
36. , ולא כדעת רש"י המבואר לקמן בפנים שם.

מצוטט בעמוד אחד

רשימות 1

מנורה ‹ ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש ‹ קט לקו"ש חכ"ו ע' 175

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.