168

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

העוסק בתרומה שכבר הפכה להיות ממון הקדש וכבר נמצאת ברשות הקדש16, אין מובן – מה חסר עדיין בשייכות תרומה זו לקדוש־ברוך־הוא17, עד שעדיין צריך שוב לומר "לשמי"18.

כלומר: דווקא משום כך שרש"י מבאר שהמשמעות של "ויקחו לי תרומה" היא "לי – לשמי", סביר יותר לומר18, שבפסוק "ועשו לי מקדש" מתכוונת התורה להדגיש חידוש אחר – שהעשייה תהיה "משלי", כדלעיל.

ג. "מקדש... בית קדושה"?

כן נדרש הסבר על דברי רש"י בסוף פירושו – "מקדש .. בית קדושה": מה מבהיר כאן רש"י, מדוע הוא משנה ומה הוא מחדש?

לפי פירוש "המזרחי"19 מבאר רש"י, שבמילה "מקדש" אין הכוונה ל"אי זה (דבר) מקודש שיהיה", אלא – "בית מקודש", "כי שם מקדש בכל מקום20 לא ימצא כי אם על הבית המקודש".

אך, לכאורה, נדרש עיון בהסבר זה: המילה "מקדש" מופיעה כבר לפני כן, בפרשת בשלח21 – "מקדש אדנ־י כוננו ידיך". ואם יש צורך לבאר שמשמעות המילה "מקדש" היא "בית קדושה", צריך היה רש"י לבאר זאת שם, בפרשת בשלח! ואילו אנו רואים, להיפך – לא זו בלבד שרש"י אינו מדגיש זאת שם, אלא מלשון רש"י שם22 מובן שהוא סובר שהבנת המושג "מקדש"

הערות

  1. 16. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 304 ובהערות שם.
  2. 17. להעיר מהשקו"ט ע"ד ההלכה דבונין בחול ואח"כ מקדישין (מעילה יד, א. וש"נ. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בית המקדש ע' רכז. וש"נ). אבל ע"ד הפשט בנוגע למשכן, הרי מכיון שהמשכן נבנה מהדברים (זהב וכסף כו') עצמם שנדברו בנ"י לתרומת המשכן, והקדישו אותם ונעשה ממון הקדש (כנ"ל בפנים), נמצא ש(עכ"פ במשכן) לא הי' הבנין בחול* (אף שאח"כ הי' "ומשחת .. וקדשת" – ראה לקמן הערה 39). ואכ"מ.
  3. 18. אף שמובן שאפשר לפרש כן (גם ע"ד הפשט*), שכ"ה ציווי התורה שצ"ל כוונה מפורשת "לשמי" גם בעת העשי' (ואפילו עשה "סתם", בלי כוונה, פסול) – מ"מ, ע"ד הפשט, מכיון שאפשר לפרש שהוא דין חדש (שצ"ל "משלי"), מסתבר יותר לפרש כן מלפרש שצ"ל עוד כוונה "לשמי", כבפנים.
  4. 19. כאן. ועד"ז בדבק טוב. וראה גם בשפ"ח (הנדפס ב"אוצר פירושים" עם הרא"ם כו').
  5. 20. לכאורה צע"ק שהרי מצינו כמ"פ בקרא שם "מקדש" לא "על הבית המקודש" – ראה (לדוגמא): פרש"י – קדושים כ, ג: בהעלותך י, כא; קרח יח, א. וראה גם קרח שם, כט (הובא בס' זכרון כאן). ועוד.
  6. 21. טו, יז.
  7. 22. ד"ה מקדש.
  8. . ועד"ז השקו"ט מצד זה דאומן קונה בשבח כלי (ראה צפע"נ ויקהל (לז, א. שם, ו). ובארוכה לקמן ע' 282 ואילך ובהערות) – אינו שייך ללימוד ע"ד הפשט.
  9. . וכ"ש ע"ד ההלכה. ולהעיר גם ממגיד מישרים סוף פרשתנו: ועשו לי מקדש .. ויקחו לי תרומה .. דבמילי קדישא איבעי למימר האי מלה לקדושה בכל עובדי' דיעבד לימא הכי האי לשם קדושה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב מאותו ספר מעילה יד, א
  2. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב מעילה יד, א