167
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "ועשו לי מקדש..."
מן הפסוק המופיע בתחילת פרשתנו1 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מצטט רש"י את המילים "ועשו לי מקדש" ומפרש: ועשו לשמי בית קדושה.
ומסבירים המפרשים2, שרש"י מבאר כאן שתי מילים בנפרד, ולכן הוא מציין כאן שני ענינים שונים – (א) שהמשמעות של "לי" היא "לשמי", (ב) שהמשמעות של "מקדש" היא – "בית קדושה", וכדלהלן בסעיף ג'.
יש להבין: אם אלו הם שני ענינים שונים, מדוע מציין אותם רש"י יחדיו ב"דיבור המתחיל" אחד? כדרכו בדרך כלל בפירושו על התורה צריך היה רש"י להפריד זאת לשני "דיבורים מתחילים": "לי – לשמי; מקדש – בית קדושה"3?
וכן אין מובן: מדוע מצטט רש"י ב"דיבור המתחיל" גם את המילה "ועשו"? ויותר מכך – הוא חוזר על כך גם בדברי הפירוש עצמם: ועשו לשמי...! – במילה "ועשו" הרי אין רש"י מחדש דבר4?
ב. "לי" – "לשמי" או
"משלי"?
בדברי רש"י – "לי – לשמי" יש להבין:
בגמרא5 נאמר שהמשמעות של "ועשו לי מקדש" היא – "משלי", ש"נותנין מהן לאומנין בשכרן" – משלמים ל"אומנין" עבור עבודתם בבדק הבית "משלי" – בממון הקדש של בדק הבית6.
משמעות זו של המילה "לי" (– משלי) אנו מוצאים גם בדרך הפשט, בפירושו של רש"י על הפסוק בפרשת
הערות
- 1. כה, ח.
- 2. ראה רא"ם ועוד.
- 3. ראה פרש"י בפרשתנו לפני זה (כה, ב) ובלקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 303) וכן לקמן בפנים.
- 4. בדברי דוד (להט"ז) "דקדק רש"י בלשונו מלת ועשו, כי בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי ולא שיחשבו שאח"כ תהי' קדושה שם" [ובא בהמשך למ"ש לפנ"ז בפי' דברי רש"י "בית קדושה", דבנ"י עושים רק הבית ולא הקדושה (ע"ש ולקמן סעיף ג), ומכיון שכן, סד"א שמספיק "שיחשבו שאח"כ תהי' קדושה שם" (כי בשעת עשיית הבית (קודם השראת הקדושה) אין שייך לכאו' "שיהי' לשמי"), וע"ז מחדש רש"י "כי בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי"* (ועפ"ז מתורצת ג"כ שאלה הא' שבפנים)] – אבל צ"ע אם נפק"מ זו (בין הכוונה "שאח"כ תהי' קדושה שם" או "בשעת העשי' מחשבתו יהי' לשמי") אפ"ל גם ע"ד הפשט, שהרי גם אם חושב "שאח"כ תהי' קדושה שם" הרי עושהו לשם ה'.
- 5. תמורה לא, ב.
- 6. ראה שם תוד"ה הא קדשי.
- . ראה גם אוה"ח כאן ("עוד ירצה כו'"). ולהעיר מכתר שם טוב (מב, סע"ב ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.