שיחה ב

הערות

עמוד 10

1. 1. ג, יד.
2. 2. שם, יג.
3. 3. שבועות לה, סע"א. ועד"ז בירושלמי מגילה פ"א ה"ט. מס' סופרים רפ"ד*.
4. 4. כ"ה במקומות שבהערה הקודמת*. וכ"ה בר"ח ורא"ש (סי' כב) שבועות שם. אבל ברי"ף שבועות שם "אהי'". וכ"ה במאירי סנהדרין (נו, א) ד"ה ובמס' שבועות. רס"ג שבהערה 16.
5. 5. הל' יסוה"ת פ"ו ה"ב.
6. 6. ראה לעיל הערה 4. וראה לקמן בפנים.
7. 7. לרמב"ם שם.
8. 8. וכ"ה בדק"ס שבועות שם שבב' כת"י ליתא, עיי"ש ובהערה פ שם.
9. 9. והוא בדפוס ויניציאה רפד ושי.
10. 10. וכן הביאו הלח"מ וקרית ספר לרמב"ם שם "אהי'" בתוך ז' השמות.
11. 11. דפוס רומא לפני ר"מ וכו"כ דפוסים וכת"י – ראה שו"ת הרדב"ז (ח"ה) ללשונות הרמב"ם סי' אלף תז (לד): בדקנו בספרי הרב ז"ל כתיבת יד ונמצא כתוב בהם שם אהי' – ראה עבודת המלך לרמב"ם כאן. ספר המדע (ירושלים, תשכ"ד) וש"נ.
12. 12. וכן ליתא בדפוס קושטא רסט. וכנראה שכ"ה לרוב הנוסחאות שהיו לפני הכס"מ.
13. . באבות דר"נ פל"ג, ב: עשרה שמות של שבח נקרא הקב"ה .. אהי' אשר אהי'.
14. . אבל ראה להלן בירושלמי ומס' סופרים שם (ה"ב) אל"ף ה' מאהי' (הובא ברמ"א יו"ד סרע"ו ס"י וראה נ"כ שם). ולהעיר מראב"ע וחזקוני כאן ועוד (וראה גם רבותינו בעה"ת כאן): שהראשון (אהי') שם והשני (אשר אהי') פירוש השם (וכ"ה בכוזרי מאמר ד אות ג. וראה פי' קול יהודה שם ובהערה 26). וראה לקמן הערה 17, ומ"ש במו"נ שהובא לקמן ריש סעיף ה.

עמוד 10

1. 13. ראה שד"ח כרך ט כללי הפוסקים סי"ג אות כח. וראה שם אות כט.
2. 14. יו"ד סרע"ו ס"ט.
3. 15. וע"פ הנסמן בשו"ע "טור" (ובפרט באם ג"ז מהב"י) ושם הובא ביחד עם שאר השמות (כדעת אביו הרא"ש כנ"ל) ובשו"ע מוסיף "יש גורסין" – ה"ז מורה דלי' לא ס"ל כהטור.
4. 16. כדמוכח גם מזה שכ"ה גירסת הרי"ף, הר"ח והרא"ש שבועות שם. וכ"ה לדעת הרס"ג ורב האי גאון (הובאו בס' האשכול הל' ס"ת (סי"ז)).
5. 17. ולהעיר שב"באור שמות קודש וחול" להרמב"ם (הועתק בתורה שלמה פרשתנו כאן אות קעט) כתב: אהי' אשר אהי' שתיהן משמות הקדושים שאינם נמחקים אהי' שלחני גם זה (השם) קדוש.
6. 18. שמו"ר פ"ג, ו. וש"נ.
7. 19. כי קשה הלשון "נקרא", ובעיקר – ההשוואה להשמות הוי', אלקים כו'.
8. 20. פי' מהרז"ו שם. וראה פי' מת"כ שם. ולהעיר מרבינו בחיי כאן.
9. 21. פי' מהרז"ו שם. וראה גם ראב"ע כאן (פסוק טו): אינו במקרא רק במקום הזה. פרדס דלקמן הערה 43.
10. 22. ברכות ט, ב. ועד"ז בשמו"ר שם.
11. 23. עה"פ.
12. 24. כ"ה בברכות – בלשון עבר. אבל בפרש"י "אהי' עמם בצרה הזאת" – לשון עתיד (וכבשמו"ר "אהי' עמן בשעבוד זה". וכ"ה נוסח הכ"י בדק"ס ברכות שם). והוא בהתאם לפירוש תיבת "אהי'" שבכתוב. ואכ"מ.

עמוד 11

1. 25. עה"ת כאן פסוק יג: הקב"ה השיבו למה זה ישאלו לשמי אין להם צורך לראי' אחרת כו'. ע"ש.
2. 26. ועד"ז הוא לפי ב' ביאורים אחרונים שבאברבנאל פרשתנו כאן. ולכאורה כן משמע מתחלת דברי הכוזרי שם: וכאשר שאלו ואמר ואמרו לי מה שמו, ענהו לאמר מה להם לבקש מה שלא יוכלו להשיגו דומה למה שאמר המלאך (שופטים יג, יח) למה זה תשאל לשמי והוא פלאי (אבל ממשיך) אך אמור להם אהי', ופירושו אשר אהי' והטעם הנמצא אשר אמצא להם בעת שיבקשוני כו'. וע"ש במפרשים.
3. 27. ח"א פס"ג. וראה בארוכה במפרשי התורה כאן (רמב"ן, אברבנאל, עקידה ועוד) מה שהשיגו על המו"נ שם. ואכ"מ.
4. 28. כ"ה הלשון במו"נ שם. ובהוצאת קאפח: פרט ליחידים.
5. 29. לשון המו"נ שם קרוב לסוף הפרק (וכן הועתק בפי' שם טוב שם). ובהוצאת קאפח: לא נעלמה לשום אדם.
6. 30. פי' שם טוב למו"נ שם (ועד"ז הוא בפי' אפודי שם) – ע"פ המשך ל' הרמב"ם שם "ואמנם הרחיק כו'" (ע"ש. ועד"ז בהוצאת קאפח).

עמוד 12

1. 31. מו"נ שם. ובשינוי לשון בהוצאת קאפח.
2. 32. וכן משמע קצת מזה שבסוף הפרק במו"נ שם ממשיך ומבאר "וכן שם חסין .. וכן צור כו'" דפשיטא שתוארים אלה אינם בכלל השמות שאינם נמחקין. ומה שאומר ע"ז "שם" כוונתו שם התואר. וכמו ברפס"א שם "אמנם שאר השמות כדיין וצדיק וחנון ורחום ואלקים" שכולל התוארים שהם רק כינויים (רמב"ם הל' יסוה"ת שם ה"ה) עם שם אלקים. ועד"ז הוא בכמה מקומות בהפרקים שם. וראה צפע"נ מהד"ת ב, ב.
3. 33. להעיר גם מרבותינו בעה"ת כאן: שמא יסבור משה ששמי אהי' אשר ולכך .. שמא יקראוני עוד ישראל אהי' וטעות יהי' בידם שהרי יש לו לקרות יהי' לעולם כו'.
4. 34. ראה פי' אפודי למו"נ שם: ואמר לו יתעלה שיאמר להם אהי' אשר אהי' ר"ל שיבאר להם במופת מציאות מחוייבת המצאתו ואז ידעו שיש אלקה בעולם.
5. 35. וכן יש לבאר בדברי הרמב"ן בפי' דברי המדרש. וראה טור הארוך שם.
6. 36. ראה פי' שם טוב שם.
7. 37. שם ספס"ב. וראה שם פס"א בביאור שם הוי'.
8. 38. ספס"ג שם.
9. 39. ולפ"ז צ"ל (ראה לעיל הערה 32) דלצדדין קתני, דמש"כ מלת "שם" על חסין וצור (ועד"ז בנוגע לדיין צדיק חנון ורחום) פי' תוארים; ועל אדנ־י אלקים כו' אהי' – פי' שמות.

עמוד 13

1. 40. עה"פ כאן. וראה גם רבינו בחיי.
2. 41. ברשב"ם (פסוק טו) וחזקוני כאן משמע (וראה גם ראב"ע פסוק טו), שהוי' ואהי' הוי שם אחד*. וכן מפורש ברמב"ן (ומבואר בבחיי) וטור הארוך כאן. וראה מ"ש הרמב"ן בפי' דברי הת"א (אבל בת"א שלפנינו אין גירסא זו). ולהעיר מל' הכוזרי (שבהערה 26): אהי' אפשר שיהי' מן השם הזה (היינו שם הוי').
3. 42. כמפורש בדבריו בספס"ב שמפרש הטעם לזה שמבאר שם אהי' אשר אהי' בהמשך לשם הוי': למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו ר"ל הרחקת התוארים – ראה פי' שם טוב שם. ולקמן בפנים.
4. 43. ראה (ע"ד הקבלה והחסידות) בביאור שם "אהי'": מגיד מישרים להב"י ס"פ בראשית (מהד"ק). שערי אורה להר"י גיקטליא שער א' בתחלתו ושער יו"ד. פרדס שער כ פ"א־ב ועסיס רמונים שם (וראה גם הנסמן בהערה 41). ועוד. וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ וספר הערכים־חב"ד (ח"א) – ערך אהי'.
5. 44. וראה הלשון בהוצאת קאפח.
6. 45. בקאפח "מצוי שלא במציאות .. המצוי אשר הוא המצוי" (ועד"ז הוא השינוי בין העתקת תיבון וקאפח לעיל שם פנ"ז). ותרגום זה נראה יותר, וע"ד לשון הרמב"ם בריש הל' יסודי התורה. וראה "הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, ברוקלין תשמ"ה) הערה 30
7. . ובראב"ע שם דשניהם שמות העצם.

עמוד 14

1. 46. בביאור ענין אהי' אשר אהי' שהוא מחוייב המציאות – ראה גם רלב"ג ואברבנאל פרשתנו. עיקרים מאמר ב פכ"ז. ועוד. וראה לקמן הערה 60.
2. 47. במו"נ שם.
3. 48. לא רק דהבריאה מוכיחה שישנו בורא.
4. 49. ריש הל' יסוה"ת.
5. 50. ואף שהתחלת ההלכה "יסוד היסודות ועמוד החכמות" הוא ר"ת הוי' (שם הגדולים להחיד"א מע' רמב"ם בשם ר' דוד הנגיד נכד הרמב"ם) ולא אהי' י"ל כי רצה לרמז שם קדוש שם העצם שם המפורש (ראה גם הדרן הנ"ל הערה 36). ואכ"מ.
6. 51. ראה מו"נ שם פס"א ופס"ג.
7. 52. מו"נ שם פס"א. ועד"ז בטושו"ע או"ח ס"ה.
8. 53. ב"ר פי"ז, ד.
9. 54. שו"ע אדה"ז חאו"ח סוס"ה – וצע"ג דפסק כהטור ולא כהשו"ע (דהב"י) – ראה לקמן.
10. 55. שו"ע או"ח שם.
11. 56. וראה מו"נ שם רפ"ב. ח"ב פ"ו. ובפס"א שם כללו עם שם דיין צדיק רחום וחנון (כנ"ל הערה
12. 57. שם ספס"ג.
13. 58. ובקאפח: שאינו זקוק בהמצאת מה שהמציא ולא בהתמדת קיומו לזולתו, אלא מציאותו יתעלה די בכך.
14. 32. "כלם הם מבוארי הכללות והגזרה" (ראה מפרשים שם).

עמוד 14

1. 59. ולא כבחגיגה (יב, א): שאמרתי לעולם די. ובפרדס (שער יט פ"א) ד"שם שד־י מורה על שהוא שודד המערכות".
2. 60. במהר"ל (גו"א עה"פ וגבורות ה' פכ"ה), כי שם אהי' מורה על שהוא יתברך הוי' שמאתו מתקיים הכל כמו שנמשך מן העיקר קיום הכל, משא"כ שם הוי' מורה שהוא נבדל מכל הנמצאות ולא נתלה בשום נמצא כו'. ע"ש בפרטיות. אבל במו"נ פס"ג (וכן בהמקומות שבהערה 46) מפרש רק שקאי על עצמותו שהוא נמצא לא במציאות כנ"ל בפנים. וראה גם גבורות ה' שם (קרוב לסוף הפרק), שמפרש בשם אהי' אשר אהי' "הנמצא אשר לא נודע ממנו רק שהוא הויה ולפיכך נקרא שמו אהי' כלומר הויה .. אשר אהי' ר"ל שהוא הויה פשוטה בלבד וזהו אשר אהי'".
3. 61. ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. ובכ"מ.
4. 62. שמיני יא, מד. מה. וראה קדושים יט, ב. כ, כו.
5. 63. עקב יא, יב.
6. 64. ישעי' סו, א.
7. *. תרומה כה, ח.
8. 65. לשון הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ו.
9. 66. ראה תניא ח"ב פ"ט.
10. 67. כ"א בשם המושאל ובדוחק גדול.

עמוד 15

1. 68. ועצ"ע – הרי עפהנ"ל שם אהי' הוא קדוש ומובדל מז' השמות, וע"ד קה"ק לגבי קודש. ואולי י"ל – א) דכוונת התואר שמות קדושים הוא בערך הבריאה – ולא ביניהם (שלכן אינו מחלק בין הוי' (ואד') לשאר השמות). ב) חילוקי מדרגות בקדושה ה"ז כאשר ישנו ערך ביניהם, ע"ד עשר קדושות שבא"י עד לקה"ק (כלים פ"א מ"ו ואילך), כהן הדיוט וכו' וכה"ג (ראה דה"א כג, יג: ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים). משא"כ שם אהי' שקאי על אמיתית המציאות שאינו בסוג וגדר הנמצאים, גם לא דהארות וגילויים – כפי שמתגלה בהשמות (ראה המשך תרס"ו (ע' תלב) וסה"מ תשי"א (ע' 39 ואילך) דמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"א ה"ד) "הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו .. אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו" – שולל גם מציאות האור (כי רק העצמות הוא מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו). ולהעיר ג"כ מהמבואר בכ"מ (ראה ד"ה שובה תרפ"ו. ד"ה צעקו תרפ"ח. ד"ה אלקי נשמה תרצ"ט) דאמיתית ענין ד"אין ערוך לך" הוא דוקא לגבי בחי' העצמות כי אופן מציאותו של האור הוא כאופן המציאות שבעולמות ולא כמו ענין אמיתת המצאו מה שהעצמות הוא אמיתת המציאות במציאות בלתי נמצא). וראה פרדס (שער כ') ועסיס רמונים שם מה דשם אהי' נהגה ד"שם אהי' אינו מורה על שום פעולה ומדה כי אם על הוראות ההעלם אבל אינו מורה על גלוי שום דבר ולפיכך מותר להגות אותו כי הוא מורה העלמו וסבת רוממותו" (עסיס רמונים שם). ועפ"ז מתרץ בפרדס שם* מה דשם בן ד' שהוא בת"ת אינו נהגה באותיותיו, ושם אהי' נהגה, כי "אם הי' שם בן ד' נהגה באותיותיו הי' מראה כי האצילות מושג וזה אין ראוי לרוב העלמו ולכן אנו הוגים אותו בהיכלו כי השגת הת"ת הוא במלכות" (פרדס שם ספ"א. וראה בביאור יותר בפ"ב שם ועסיס רמונים שם). ועפמ"ש שם מובן החילוק בין שם אהי' לשם הוי' (שאינו נמחק) גם לפירוש הרמב"ם בשם המפורש (מו"נ שם פס"א). ועצע"ג והסברה רבה, כי: 1) הוי' נק' (גם) שם העצם (שעד"ז בקוה"ק – מקום עצומ"ה), 2) עאכו"כ השם הוי' כשהוא בלי נקודות (פרדס שם פ"א), 3) גם שם אהי' לכאורה – (ובפרט ע"פ המדרש דאהי' – ע"פ מעשי) פועל (שעפ"ז מובנת בפשטות נחמת בנ"י ע"י הודעה זו), 4) ביאר אדה"ז דש"ש שגור בפי כל – היינו עצומ"ה (תו"א יד, ב. מאמרי אדה"ז: תקס"ה (ח"א) ע' יב; ענינים ע' סח. ע. ועוד). ואכ"מ.
2. 69. שבת קיח, ב.
3. 70. יהל אור (אוה"ת לתהלים) ע' קנד־ה. וראה מדרש תלפיות אות ה' ענף הלל הגדול.
4. . וראה מגיד מישרים שם ושאר מקומות שבהערה 43.

עמוד 16

1. 71. נוסח ברכת מודים שבשמו"ע. וראה יהל אור שם ס"ע קנג ואילך.
2. 72. יהל אור שם ע' קנד מחכמי המחקר. וש"נ.
3. 70.
4. 73. נדה, לא, א.
5. 74. שער היחוד והאמונה פ"ב.
6. 75. נוסח ברכת יוצר (בתחלתה וסופה).
7. 76. ע"ד הנגלה אינה קושיא (כ"כ) וכמ"ש ביהל אור שם (וראה גם מדרש תלפיות שם) "כי ענין הלל נתקן על הנס שנראה לכל".
8. 77. ב"ר פי"ד, ט. ועד"ז בדב"ר פ"ב, לז.
9. 78. וראה גבורות ה' הקדמה שני'. נתיבות עולם (מהר"ל) נתיב העבודה פ"ו. מדרש תלפיות שם.
10. 79. כמש"נ (ישעי' סב, יוד. שם מט, כב): הרימו נס, ארים נסי (פרש"י יתרו כ, יז). וראה סדור מד, סע"ב. אוה"ת בשלח ד"ה ויבן. ועוד.
11. 80. להעיר ממשנ"ת (ראה רד"ה החודש תרס"ו ובסופו. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 164 הערה 43. וש"נ) שהתמידיות שבהנהגת הטבע שרשה מ"אני ה' לא שניתי", "אמיתת מציאותו ית'" (ל' העקידה פ' בא שער לח בתחלתו) שלמעלה מכל ענין וגדר של שינוי.

עמוד 17

1. 81. התיווך עם פירוש המדרש באהי' אשר אהי' (אני נקרא לפי מעשי) מובן עפמ"ש בגבורות ה' (לפירושו הנ"ל סוף הערה 60) דמסיים שם "ומאחר שהוא הוי' פשוטה לכך אין לו יתברך שם קבוע רק לפי המעשה של אותה שעה". ועפ"ז מובן גם לפירוש הרמב"ם.
2. 82. ישעי' סג, ט.
3. 83. תניא פמ"א (נז, ב).
4. 84. מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
5. 85. זח"א קנ, ב. וראה גם זח"ג צ, ב. קצז, ב. ובכ"מ.
6. 86. עולם האחדות, כולו טוב. וראה תו"א ס"פ תרומה.
7. 87. ראה יהל אור שבהערה הבאה ד"לו" בואו הוא בז"א. ואכ"מ.
8. 88. ראה זח"א שם. יהל אור ע' שסא.

עמוד 18

1. 89. וראה ל' רש"י נצבים ל, ג. לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 189.
2. 90. פרשתנו ג, ב. (משיחות ש"פ שמות וש"פ וארא תשמ"ג)
3. 91. וראה פרש"י שם: מתוך הסנה ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה. וראה שמו"ר שבהערה הבאה. תנחומא פרשתנו יד. מכילתא דרשב"י פרשתנו ב. פדר"א רפ"מ. ועוד.
4. 92. שמו"ר פ"ב, ה.