14
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המציא59 – הרי גם הסבר זה מתאר כיצד שם זה, שד־י, מתייחס ל"מה שהמציא", שפעולתו בבריאה היא באופן "שהוא לא יצטרך במציאות מה שהמציא... לזולתו".
לעומת זאת, "אהיה אשר אהיה" מבטא את מציאותו של הקדוש־ברוך־הוא כפי שהוא מצד עצמו ובעצמו60. שהוא "מחוייב המציאות", אמיתת המציאות, הוא נמצא תמיד באופן של "בלתי מציאות נמצא".
ז. קדושה – הבדלה
לפי זה מובן ההבדל בין שאר השמות הקדושים שאינם נמחקים לבין "אהיה אשר אהיה":
מהות הקדושה היא – היבדלות (קדוש ומובדל61) ויחוד מדברים אחרים על ידי התקשרות למקור הקדושה – "כי קדוש אני"62. לדוגמא: ארץ ישראל נקראת ארץ הקודש, כי היא "ארץ אשר... תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"63; בית המקדש הוא "בית אשר תבנו לי64, "ושכנתי בתוכם*, מקום של גילוי שכינה.
וכך גם לגבי ה"שמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקדוש־ברוך־הוא"65: שמות אלו מתארים את ה"פעולות" וההתגלות של הקדוש־ברוך־הוא – קדוש אני, ולכן הם שמות קדושים, הנבדלים מענינים אחרים, עניני חול.
ומובן, שקדושה והבדלה קיימים בין דברים שיש ביניהם איזשהו קשר ודמיון66.
לדוגמא: אין אומרים שרעיון מחשבתי הוא קדוש ומובדל מאבן67.
על־אחת־כמה־וכמה השם "אהיה אשר אהיה", האמור על הקדוש־ברוך־הוא כפי שהוא כשלעצמו מצד עצמו, אמיתת המציאות, לא במציאות נמצא
הערות
- 59. ולא כבחגיגה (יב, א): שאמרתי לעולם די. ובפרדס (שער יט פ"א) ד"שם שד־י מורה על שהוא שודד המערכות".
- 60. במהר"ל (גו"א עה"פ וגבורות ה' פכ"ה), כי שם אהי' מורה על שהוא יתברך הוי' שמאתו מתקיים הכל כמו שנמשך מן העיקר קיום הכל, משא"כ שם הוי' מורה שהוא נבדל מכל הנמצאות ולא נתלה בשום נמצא כו'. ע"ש בפרטיות. אבל במו"נ פס"ג (וכן בהמקומות שבהערה 46) מפרש רק שקאי על עצמותו שהוא נמצא לא במציאות כנ"ל בפנים. וראה גם גבורות ה' שם (קרוב לסוף הפרק), שמפרש בשם אהי' אשר אהי' "הנמצא אשר לא נודע ממנו רק שהוא הויה ולפיכך נקרא שמו אהי' כלומר הויה .. אשר אהי' ר"ל שהוא הויה פשוטה בלבד וזהו אשר אהי'".
- 61. ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. ובכ"מ.
- 62. שמיני יא, מד. מה. וראה קדושים יט, ב. כ, כו.
- 63. עקב יא, יב.
- 64. ישעי' סו, א.
- *. תרומה כה, ח.
- 65. לשון הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ו.
- 66. ראה תניא ח"ב פ"ט.
- 67. כ"א בשם המושאל ובדוחק גדול.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳ - הטקסט מספריא
כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם.
ושבעה שמות הם השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש או הנכתב אדני ואל אלוה ואלהים ואלהי ושדי וצבאות כל המוחק אפילו אות אחת משבעה אלו לוקה.
כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון למ"ד מליהוה ובי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהן אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקם המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות.
כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מיהוה אינו נמחק ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק.
שאר הכינויין שמשבחין בהן את הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגבור והנורא הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן הרי הן כשאר כתבי הקדש ומותר למוחקן.
כלי שהיה שם כתוב עליו קוצץ את מקום השם וגונזו ואפילו היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית והתיך הכלי הרי זה לוקה אלא חותך את מקומו וגונזו וכן אם היה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב בבגדיו ולא יהדק כדי שלא יחוץ שלא אמרו לכרוך עליו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום.
הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה לוקה שנאמר בעבודת כוכבים כי את מזבחותם תתוצון וכתוב לא תעשון כן לה' אלהיכם וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה שנאמר ואשריהם תשרפון באש וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם.
כתבי הקדש כולן ופירושיהן וביאוריהן אסור לשורפם או לאבדם ביד והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות בד"א בכתבי הקדש שכתבם ישראל בקדושה אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם אבל עובד כוכבים שכתב את השם גונזין אותו וכן כתבי הקדש שבלו או שכתבן עובד כוכבים יגנזו.
כל השמות האמורים באברהם קדש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן הרי הוא קדש כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן כל השמות האמורים בגבעת בנימין קדש כל השמות האמורים במיכה חול כל השמות האמורים בנבות קדש כל שלמה האמור בשיר השירים קדש והרי הוא כשאר הכנויין חוץ מזה האלף לך שלמה כל מלכיא האמור בדניאל חול חוץ מזה אנת מלכא מלך מלכיא והרי הוא כשאר הכנויין.
מצוטט ב־3 עמודים
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- השכמת הבוקר וציצית ‹ הלכות נטילת ידים ‹ ה דין כוונת הברכות לקוטי שיחות חכ"ו ע' 14
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד, ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא ‹ קנו לקוטי שיחות חלק כו ע' 14
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.