13
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכפי שמובן גם מדברי הרמב"ן40, המצטט מדברי ה"מורה נבוכים" שם.
ויותר מכך: לפי דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים" יוצא שהשם "אהיה אשר אהיה" קרוב ודומה לשם המפורש – שם הוי'41 – יותר משאר השמות42.
ויחד עם זאת רואים, כאמור לעיל, שאת שאר השמות מונה הרמב"ם כשמות שאינם נמחקים, ודוקא "אהיה אשר אהיה" אינו נמנה בין השמות שאינם נמחקים, למרות שגם הוא, לפי האמור לעיל, אחד משמותיו של הקדוש־ברוך־הוא.
ה. "אהיה" – שם המבטא את ההכרחיות במציאות ה'
ויש לומר, שההסבר לכך הוא43:
הרמב"ם מפרש ב"מורה נבוכים" שם את "אהיה אשר אהיה", ואלה דבריו44: "וזה השם נגזר מן היה והוא המציאות .. והסוד כולו הוא בשנותו המילה בעצמה המורה על המציאות בענין התאר כו' והושם השם הראשון והוא המתואר אהיה, והשם השני אשר תארו בו אהיה, והוא הוא בעצמו, וכאילו הוא הראה שהמתואר הוא התאר בעצמו, והיה זה ביאור ענין, שהוא נמצא לא במציאות .. הנמצא אשר הוא הנמצא45, כלומר המחוייב המציאות".
כלומר, הרמב"ם מפרש ש"אהיה אשר אהיה" איננו שם המתאר כוח ופעולה של הקדוש־ברוך־הוא, אלא הוא מביע את זאת ש"המצוי" – ההימצאות – של הקדוש־ברוך־הוא אינה דומה לחלוטין ל"הימצאות" של הנבראים: מציאותם של כל הנמצאים היא בגדר חידוש – הם נמצאים, אך ייתכן שלא ימצאו, ויותר מכך – אכן כך היה לפני שנמצאו מאמיתת
הערות
- 40. עה"פ כאן. וראה גם רבינו בחיי.
- 41. ברשב"ם (פסוק טו) וחזקוני כאן משמע (וראה גם ראב"ע פסוק טו), שהוי' ואהי' הוי שם אחד*. וכן מפורש ברמב"ן (ומבואר בבחיי) וטור הארוך כאן. וראה מ"ש הרמב"ן בפי' דברי הת"א (אבל בת"א שלפנינו אין גירסא זו). ולהעיר מל' הכוזרי (שבהערה 26): אהי' אפשר שיהי' מן השם הזה (היינו שם הוי').
- 42. כמפורש בדבריו בספס"ב שמפרש הטעם לזה שמבאר שם אהי' אשר אהי' בהמשך לשם הוי': למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו ר"ל הרחקת התוארים – ראה פי' שם טוב שם. ולקמן בפנים.
- 43. ראה (ע"ד הקבלה והחסידות) בביאור שם "אהי'": מגיד מישרים להב"י ס"פ בראשית (מהד"ק). שערי אורה להר"י גיקטליא שער א' בתחלתו ושער יו"ד. פרדס שער כ פ"א־ב ועסיס רמונים שם (וראה גם הנסמן בהערה 41). ועוד. וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ וספר הערכים־חב"ד (ח"א) – ערך אהי'.
- 44. וראה הלשון בהוצאת קאפח.
- 45. בקאפח "מצוי שלא במציאות .. המצוי אשר הוא המצוי" (ועד"ז הוא השינוי בין העתקת תיבון וקאפח לעיל שם פנ"ז). ותרגום זה נראה יותר, וע"ד לשון הרמב"ם בריש הל' יסודי התורה. וראה "הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, ברוקלין תשמ"ה) הערה 30
- . ובראב"ע שם דשניהם שמות העצם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.