שיחה ג

הערות

עמוד 298

1. 1. פרשתנו כה, ח.
2. 2. בתחלתו. ובסהמ"צ מ"ע כ. ועד"ז בחינוך מצוה צה.
3. 3. ראה יב, ט.
4. 4. בתחלתו.
5. 5. ראה יב, ה.
6. 6. בהלכות מלכים שם.
7. 7. עה"פ ראה שם. וראה ספרי שם יב, יא. פרש"י שם. אבל בספרי שם לפנ"ז (יב, ה) ולאח"ז (יב, יד) דקאי על ירושלים. וכ"כ ברמב"ן עה"ת קרח טז, כא.
8. 8. וראה שם בסיום דבריו ולפי מ"ש הרא"ם כו'.
9. 9. ראה לעיל הערה 7.

עמוד 298

1. 10. סדר עולם רבה ספ"ו. תנחומא תצא יא (תנחומא באבער שם). פסיקתא דר"כ (באבער) פ"ג (עה"פ והי' בהניח גו'). ועוד. ובהנ"ל משמע שקאי רק על בנין בית הבחירה.
2. 11. תנחומא ופסיקתא שם. אבל בנו"כ הרמב"ם שם כ' דמקורו מסנהדרין (כ, ב). וספרי (ראה יב, י), אבל שם לא הובאו הפסוקים כברמב"ם. ולאידך במדרשים הנ"ל אי' ביהב"ח לפני מלחמת עמלק. וראה קרית ספר (הל' מלכים) שם. סמ"ג מ"ע קיד־קטו.
3. 12. ראה יב, יא.
4. 13. סנהדרין שם.
5. 14. ראה שם. וכ"כ הסמ"ג במ"ע קסג וברמזי מ"ע שם. וראה לקמן הערה 35.
6. 15. ריש הלכות בית הבחירה.
7. 16. לח"מ הל' מלכים שם ה"ב. יד מלאכי כללי הרמב"ם ס"ד.
8. 17. כמו שהקשה בכס"מ ריש הלכות מלכים.
9. 18. שם ה"ב. ועיי"ש בלח"מ.

עמוד 299

1. 19. קיב, ב. ובגמרא שם קטז, ב ואילך (קיח, ב ואילך). כציון הכס"מ.
2. 20. וכן בגמרא.
3. 21. כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו.

עמוד 300

1. 22. במ"ע כ'.
2. 23. כה בסהמ"צ הוצאת קאפח. ועד"ז בהוצאת העליר "לבנות בית עבודה כו'". אבל בהוצאה שלפנינו: לבנות בית הבחירה לעבודה. וראה לקמן הערה 34.
3. 24. וכן הביאו במ"ע קפח במצות להכרית זרע עמלק.
4. 25. דבשביל ההמשך "הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה" הי' מספיק שיאמר "שלש מצות נצטוו כו'. ולבנות להם בית הבחירה".
5. 26. שבת סט, א. וש"נ.
6. *. להעיר מיד מלאכי כללי הרמב"ם סל"ד. אבל יש לחלק בנדו"ד.
7. 27. סנהדרין שם ד"ה שלש מצות.
8. *. מעין זה (אף שאינו ממש אותו ענין): במינוי מלך – מלך ישראל, מבית דוד, נמשח בקרן, על כל השבטים. ועוד. בעמלק – באופן דיהושע, שאול, בימי המן, דכל יחיד. ועוד. בביהב"ח – משכן וכו', בית ראשון, כשחסרו בו ה' דברים, ב"ש. ועוד. ועד"ז בשאר מצות – ולדוגמא: תש"ר בפ"ע, לאחרי תש"י. ציצית, תכלת בציצית. ואכ"מ.
9. 28. ואפשר שיהי' רק לכתחילה, או גם לעכב – וראה הדוגמאות דבהערה הקודמת. וראה לקו"ש חי"ח (ע' 215) די"ל דמ"ש במשנה (מדות פ"א מ"ג־ד) "חמשה שערים היו כו'" – "שבעה שערים היו" (אף שמפרשם לאח"ז) לרמז שכולם הם מציאות אחת וכ"ז שלא ישנם כל השערים אין לא' מהם דין שער (וע"ד מכות ט, ב. שש ערי מקלט כו').

עמוד 301

1. *. להעיר שכשבקש משה (פנחס כז, טז־יז) "יפקוד ה' אלקי הרוחות גו'", אמר "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם גו'" ובספרי ובמפרשי התורה שהוא למלחמה, ובפרש"י שם "לא כדרך מלכי האומות כו' משלחין חיילותיהן למלחמה כו', וכדרך שעשה יהושע. וכן בדוד כו'"*. ולהעיר שבגמרא (סנהדרין שם) ובספרי (ראה) שם הביאו לראי' שמינוי מלך הוא לפני מלחמת עמלק "כשהוא אומר כי יד על כס י־ה מלחמה לה' בעמלק ואין כסא אלא מלך שנאמר כו'", והרי ע"ז דרשו רז"ל (נסמן לקמן הערה 75 וראה הערה 76), שהכסא שלם תלוי במחיית עמלק. וראה רמב"ן ס"פ בשלח. לקמן הערה 31.
2. 29. להעיר מזה ש"אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך כו'" (שבועות יד, א במשנה. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א). וגם לפי הדיעה בגמרא שם (טז, א) "באחת מכל אלו", כ' הריטב"א (שבועות שם) ד"למצוה בעי' כולהו". וראה צפע"נ לסנהדרין שם. בעיון יעקב לע"י סנהדרין שם כ', דמשמעות הש"ס דלא קמסתפק כלל אי לבנות ביהמ"ק תחלה קודם העמדת מלך לפי דמילתא דפשיטא דהעמדת מלך קודם כדאיתא בב"ב (ד, א). ועד"ז הוא בשו"ת בית הלוי ח"ב ס"א סק"ח (בהגהה), דפשיטא לי' דמלך קודם מצד הנ"ל דא"א לקדש העזרה אלא במלך. אבל בהרי"ף לע"י שם, דגם בזה מסתפק לי'. וגם דמשמע מהגמ' (ובפרט מפרש"י הנ"ל) דשייכותם הוא גם: א) מצד קיום המצוה – פועל, ב) מצד הנפעל שישנו מלך והכרתת זרעו של עמלק. ולא רק מצד המציאות דמבלי מלך א"א לקדש העזרה וכיו"ב. וראה לקמן הערה 31, 32. ולהעיר ממו"נ ח"ג פמ"ה.
3. 30. ש"ב ז בתחלתו.
4. 31. עפמש"כ הרמב"ם בסהמ"צ סוף חלק המ"ע "שהם חובה על הצבור לא כל איש ואיש כמו בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק" יל"ע אם הצורך במלך במחיית עמלק ובנין בית הבחירה הוא כיון דאז נעשה השלימות דגדר צבור [ויומתק לפ"ז מה שנצטוו בכניסתם לארץ (דוקא) עפמ"ש בצפע"נ (לרמב"ם הל' ברכות פ"י הי"א. מהד"ת צ, ב. שו"ת צפע"נ ווארשא (נ.י. תשי"ד) סקמ"ג) דכשנכנסו לא"י דוקא נעשו גדר צבור] אבל לפי"ז שונה דין צבור במצות מינוי מלך מבהשאר. או דמצות אלו שייכות במיוחד למלך, כפשטות הכתובים שהביא הרמב"ם וכמ"ש ברד"ק (שמואל שם) דעל המלך מוטל לעשות ולצוות את ישראל כו' (וראה צפע"נ לסנהדרין שם). וע"ד דעת היראים סרצ"ט (בהשלם – סתל"ה). רמב"ן ס"פ בשלח – לענין מחיית עמלק דהמלך חייב. ומצד זה נק' מצות על הצבור*. וראה לשון הרמב"ם רפ"ה מהל' מלכים (ובה"ה שם) לענין מלחמת עמלק.
5. 32. ולפי כהנ"ל נמצא דהשייכות דג' מצות אלו
6. . וראה רמב"ם שם פ"א ה"ד. ספ"ד. וראה לקו"ש חי"ח ע' 279 הערה 56.
7. . להעיר משו"ת הרשב"א ח"א סקמ"ח "המלך י"ל בג' אופנים: א) מצד הזמן, דזמן חיוב הכרתת זרעו של עמלק הוא לאחר מינוי מלך. וזמן חיוב בנין בית הבחירה הוא לאחר מלחמת עמלק. ב) מצד קיום המצוה, דקיום מצות בנין בית הבחירה הוא לאחר קיום מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק (ועד"ז לאידך, דשלימות קיום מצות מינוי מלך היא כאשר מקיימים לאח"ז גם הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה). ג) שלימות בהחפצא דבית הבחירה כאשר הוא נעשה לאחר מינוי מלך ומלחמת עמלק (וכן לאידך שלימות גדר מלך כאשר לאח"ז הוא מלחמת עמלק ובנין בית הבחירה). ובפרט לפי משנת"ל הערה 29. אבל י"ל דשלימות החפצא אינה תלוי' בסדר קיומם, כ"א רק בהמציאות דכל הג'. ודוגמא בתש"ר – שמספיק ש"כל זמן שבין עיניך יהיו שנים", או שצ"ל גם "והי' לאות ע"י (והדר) ולטוטפות בין עיניך". ונפק"מ בהיקדים תש"ר – האם צריך לחלצו ולהניח תש"י ותש"ר. וראה לקו"ש חי"ט ע' 47 ואילך. בסגנון פשוט יותר ג' אופנים הנ"ל: א) מצד הפועל, ב) פעולה, ג) נפעל.

עמוד 302

1. 33. אלא מכיון שהי' לפי שעה מוכח שבזה לא נגמר קיום הציווי ד"ועשו לי מקדש" כפשטות הפי' ברמב"ם. כצבור שהצבור וכל ישראל תלוין בו". וראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 165 ואילך.
2. 34. ולכן כאן כשמדבר בתוכן המ"ע לדורות כ' "לעשות בית ליי' כו'"*, משא"כ בריש הל' מלכים כ' "לבנות בית הבחירה". וראה לקמן הערה 54. ולהעיר שבהמצות שבהכותרת להל' ביהב"ח כ' "לבנות בית המקדש". ובמנין המצות בריש ספר היד "לבנות בית הבחירה". וראה לקו"ש חי"ז ע' 91 והערה 93. חי"ט ע' 140 ואילך שם ע' 143. וש"נ.
3. 35. ראה עד"ז ספרי דבי רב לספרי ראה (פי' יד) דועשו לי מקדש הוא ציווי לאותה שעה ולדורות דמאותה שעה חייבים לעשות מקום מקודש כו'. ובאוה"ח פרשתנו עה"כ. קרית ספר ריש הל' ביהב"ח שם. ואולי זוהי כוונת הכס"מ בריש הל' ביהב"ח "משמע דהאי קרא כלל הוא לכל מקום הן למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים". וראה הר המורי' הל' ביהב"ח שם סק"ב*. משא"כ דעת הסמ"ג, אף שגם הוא הביא הכתוב "ועשו לי מקדש" ברמזי מ"ע (קסג) הרי: א) ממשיך שם" ונא' והי' המקום אשר יבחר גו'". וגם בהכתוב "ועשו לי מקדש" כ' "וגו' וכן תעשו" (ראה פרש"י עה"פ). משא"כ ברמב"ם. ב) מלשונו שם בפנים "זמן מצוה זו של בנין ביהב"ח לא הגיעה עד ימי דוד כו'". משמע שלפנ"ז לא הי' מצוה (וראה כס"מ שם). אף שיש לתרץ שכוונתו זמן מצות בנין בית הבחירה דוקא, שהרי קאי בהמשך לההתחלה שג' מצות נצטוו. אבל מ"מ מזה שבמצות בנין הבית חשיב רק זה (ש"ג' מצות נצטוו") ולא כברמב"ם משמע דלא ס"ל כהרמב"ם.
4. . וכן בסהמ"צ מ"ע כ' "בית עבודה כו'" – ראה הוצאות העליר וקאפח. משא"כ בסהמ"צ לפנינו, כנ"ל הערה 23.
5. . להעיר מחזקוני ראה יב, ה.

עמוד 303

1. 36. ומכיון דהמ"ע "לעשות בית ליי'" הוא "מוכן להיות מקריבים בו קרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה" י"ל דגם במשכן, שילה ונוב וגבעון הי' מצות עלי' לרגל. וידועים דברי הרמב"ן (ראה טז, ט) או שיבאר כאן שלא יתחייבו לעליות לרגל כו' (וראה שם יב, ח). וראה הר המורי' הל' ביהב"ח בתחילתו סק"א. ועוד. ואכ"מ.
2. 37. ראה לשון הרמב"ם בהל' ביהב"ח פ"א ה"ג.
3. 38. שאז נצטוו וקיימו מצות אלו – המעלה באופן הב' דלעיל הערה 32. משא"כ באופן הא' והג'. אף שמובן שגם בזה תוס' שלימות כי נעשה ע"י קיום המצוה כו'.
4. 39. הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. פרש"י (ור"ח) שבועות טו, רע"א. ולהעיר שזה שצריכים מלך כו' לקדש העזרה נלמד ממ"ש למשה "ככל אשר אני מראה אותך כו'" דמשה רבינו מלך הי' כבגמרא ורמב"ם שם.
5. 40. בשלח יז, יג.
6. 41. אף שלא הי' הכרתת עמלק, הרי גם לפני מקדש ראשון לא נמחה זרעו של עמלק ראה ש"א כז. ל, יז. ועוד. וראה ב"ב כא, סע"א ואילך. ובחדא"ג סנהדרין. ספרי דבי רב שם. וראה צפע"נ סנהדרין שם עד"ז לענין מלך "אך חטאו בזה ועד ימות המשיח לא הוה".
7. 42. ראה שמואל ב ז, ו. ובפשטות קאי "אהל" על ה"משכן" ו"משכן" על "שילה". ועי' פרש"י שם. וראה זח"ב רמא, א. ובכ"מ.
8. 43. רמב"ם הלכות מלכים שם ה"ג.

עמוד 304

1. 44. ואף שהמצוה היא לאחר מלחמת עמלק, הרי מב' הכתובים שבגמרא (ורמב"ם הל' מלכים) "והניח לכם מכל אויביכם גו' והי' המקום כו'" (ובפרט שבפשטות התחלת הכתוב היא "ועברתם את הירדן וישבתם בארץ גו'". וראה פרש"י סנהדרין שם ד"ה בכניסתם לארץ) "וה' הניח לו מסביב מכל אויביו" מוכחשבניןהביתשייךלמצבדמנוחה.וראהחדא"ג סנהדריןשם.ספרידבירבשם.ולהעירמהגי'(הובא בדק"סשם)והי'בהניחלךה"אמכלאויביך–הכתוב דפ' תצא במחיית עמלק. ובספרי ראה לפנינו (לא הובא המשך הכתוב "והניח לכם גו'" כ"א התיבות לפנ"ז) אשר ה"א מנחיל אתכם.
2. 45. אבל מוסיף "ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה", היינו שעדיין לא הי' בית קבוע ממש. וראה לקמן הערה 52.
3. 46. מ"א ג, ד. תוספתא זבחים ספי"ג. וראה מאירי מגילה ט, ב. ובכ"מ.
4. 47. ולכן כתב "ובנו שם מקדש" שמשמע שהי' שם בנין אבנים (וכ"כ רש"י פסחים לח, ב), ולא שהקימו שם אוה"מ – המשכן כמ"ש בפיה"מ להרמב"םבמשנהזבחיםפי"דמ"ז.וכדמשמעמכ"מ. וראה תפא"י זבחים שם. הר המורי' שם סק"ד.
5. 48. וצ"ע אם גם לזה צריך מלך, ונוב נבנה ע"י שמואל (ראה לשון הגמרא (זבחים קיח, סע"ב וש"נ) שמלך שמואל, ושנה שמלך שאול ושמואל), וגבעון ע"י (שמואל*) שאול או דוד, ראה ס"ע פי"ג. סדר הדורות ב"א תתעא. הר המורי' שם סק"ה. ועוד. ואולי תלוי אם "בנו שם מקדש" (כרמב"ם כאן) שאז צריך למלך. או שרק הקימו האה"מ – המשכן.
6. 49. וכ"ה הסדר דג' מצות אלו בבנין בית השלישי כברמב"ם רפי"א מהלכות מלכים המלך המשיח וכו' ובונה המקדש. ובה"ד שם: יעמוד מלך כו' וילחום מלחמות ה' (סתם – כולל מלחמת עמלק ולאחר הכרתת זרעו כו' ומצב דמנוחה –) כו' "אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו" (תיבות אלו נשמטו ע"י הצנזור) – אז – ובנה מקדש במקומו. וראה הר המורי' שם סק"ב. אבל בנוגע לבנין שני דלא הי' שם מלך וכו' (רמב"ם פ"ו מהל' ביהב"ח הי"ד (וברמב"ם שם "ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה כו'"), אולי י"ל דאין צריך כיון שהוא המשך דבית המקדש הא'. וראה קונטרס דרישת ציון וירושלים בשו"ת שאילת דוד בתחילתו. ולהעיר מרמב"ם הלכות מלכים פ"א ה"ז "כיון שנמשח דוד וכו' והרי המלכות לו ולבניו כו'" ובה"ט שם. וראה צפע"נ סנהדרין שם. ועוד. ואכ"מ.
7. 50. ראה ספרי דבי רב שם בסופו.
8. . ע"פ הילקוט שמואל א (כח) מס"ע.

עמוד 305

1. 51. והיינו אף שהרמב"ם מדבר ב"בית הבחירה", מ"מ לא הביא כתוב מפורש על בית הבחירה, אלא כתוב שבו מרומז משכן שילה. וכדלקמן.
2. 52. ורק כשבאו לשילה נאסרו הבמות (משא"כ בגלגל ונוב וגבעון) והיא היתה מנוחה כו' (משנה זבחים קיב, ב) וראה גמרא שם קיט, א ואילך. ושם (ובספרי ראה יב, ט) גם דיעה "דנחלה זו שילה". ובפיה"מ שם "נקרא שילה בית כו'". וראה ספרי תבוא (כו, ב) אלא המקום אשר יבחר ה"א זה שילה ובית עולמים. רמב"ן שם. ובכ"מ הושוו שילה ובית עולמים. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע פד־פה. ובכ"מ. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 79 ואילך.
3. 53. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ג.
4. 54. עפכהנ"ל מובן שינוי לשון הרמב"ם דבהל' ביהב"ח כ' הרמב"ם "לעשות בית", ובהל' מלכים "לבנות", וכ' הצפע"נ (מהד"ת ג, ב. עז, א) דל' "לעשות" פי' "שיהי'" ול' "לבנות" פי' ד"המצוה היא הבנין": בהל' ביהב"ח מבאר התוכן דמצות בנין ביהמ"ק (שבכל הזמנים וכמ"ש "בית ליי' (כנ"ל הערה 34) מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו כו'"), ולכן כ' הלשון "לעשות"* (ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 120 ואילך). משא"כ בהל' מלכים שמדבר ב"ג' מצות שנצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ" כ' "לבנות", כי הוספת המצוה שם היא לא בעצם (תוכן) מצות בנין הבית, כ"א קיום מצות בנין בית הבחירה שלאחר מצות מינוי מלך, והכרתת זרעו של עמלק (אבל להעיר מצפע"נ שם ג, ב בהמשך דבריו, דכתב שזה החילוק דמשכן ומקדש. ואכ"מ).
5. 55. הל' בית הבחירה פ"ז ה"י. מר"ה כד, א. ע"ז מג, א. מנחות כח, ב.
6. 56. ולהעיר ממ"ש שם פ"א הי"ב "והכל חייבים לבנות כו' כמקדש המדבר". ובפ"ו הי"א שם (הובא לעיל הערה 39). פ"ז הי"א. ועוד. ולהעיר מפרש"י פרשתנו כה, ט. וברא"ם שם.
7. 57. שם פ"א ה"ה.
8. 58. ועפ"י הנ"ל צע"ק מ"ש הרמב"ם לפנ"ז "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית כו' והוא הנקרא אולם" מנין שגם אולם הוא עיקר בבנין הבית כיון שלא הי' במשכן (ואולי מקורו מגמ' הנ"ל לא יעשה אדם בית תבנית – שחשב אולם). וראה קרית ספר שם דהא במשכן לא הי' אולם ואע"ג כו' אפילו הכי לענין קדושת הבית ליכא שינוי בין משכן למקדש דכמו במשכן ליכא אלא ג' קדושות כו' עיי"ש. ולהעיר מעירובין ב, א. ובכ"מ. תוי"ט כלים פ"א מ"ט ד"ה ההיכל מקודש. וראה הר המורי' שם סק"י. ואכ"מ.
9. . וכ"ה בסהמ"צ שם בהוצאת קאפח. משא"כ בדפוסים שלפנינו: "לבנות".

עמוד 306

1. 59. יריעות העליונות הנעשים מעורות תחשים (פרשתנו כו, יד) א"א לעשות שהרי תחש הי' רק בזמן משה (שבת כח, א. פרש"י פרשתנו כה, ה). אבל מוכח בשבת שם דעיקר האהל הוו יריעות התחתונים, ובזה כבר נק' המשכן אהל. וראה צפע"נ (הפלאה בהשמטות נד, א) דאם קפל הרוח את היריעות העליונות המשכן כשר. וראה לקמן ע' 487.
2. 60. במנ"ח מצוה רנד סק"ו שקו"ט בזה ורוצה לחדש (דלא כמשמעות הפוסקים ושו"ע) שהאיסור הוא רק בזמנו: בזמן המשכן הי' אסור לעשות כתבנית המשכן כיון שהי' אז משמש לפניו. וכן כשהי' שילה עומד וכן נוב וגבעון וכן ב"ר הי' אסור לעשות בכ"ז מהזמנים איזה תבנית שהי' דוגמת התבנית שהי' משמש אז וכן בבית שני כשל בית שני כו', אבל האידנא כיון דאין משמשין לפניו אפשר דאין בכלל הלאו הזה. אבל הרי"ז נגד דעת הפוסקים טושו"ע יו"ד סקמ"א ס"ח דאסור גם עכשיו (כמו"ש שם בעצמו), וא"כ י"ל דגם דמות המשכן כו' אסור. ובשו"ת בית אפרים או"ח סיו"ד כ' דלדעת רש"י והרמב"ם (למסקנא) האיסור הוא גם בתבנית בית ראשון. וגם עפ"י דבריו י"ל שאסור גם בתבנית משכן. והנה במנ"ח שם הקשה דא"א לומר שעכשיו אסור כל הבנינים "דהיו מודיעים לנו חז"ל צורת המשכן שילה ג"כ כדי לידע תבניתו". אבל מזה גופא שלא מפורש מדתו מוכח שמדת ארכו ורחבו כו' הי' כמו המשכן וכדמוכח מהיריעות שע"ג. וגם אם לא הי' בדומה ממש הרי"ז (בפשטות) לפי שלא הי' שינוי המעכב. וראה לקו"ת ברכה (צט, ד) הכלל דילמוד סתום מן המפורש י"ל לכאורה דמקדש דנוב וגבעון הוא כהקודמו – שילה. וע"פ פיה"מ וכו' (בהערה 47) הרי"ז אוהל מועד דהמדבר, וא"כ בין משכן שילה בין האוה"מ בלא"ה אסור. ועפ"י הנ"ל שלהרמב"ם אסור גם לעשות תבנית משכן וכו' יומתק שזהו בדוגמת הכלים שבהמשך לזה (בהלכה שם) "שלחן בצורת שלחן ומנורה בצורת מנורה", שצורתם הוא המפורש בתורה בנוגע למשכן. והטעם שלא כתבו הרמב"ם בפירוש הוא דמכללי הרמב"ם (יד מלאכי כללי הרמב"ם ס"ה) שאינו מביא דינים מחודשים שלא הוזכרו בש"ס.
3. 61.
4. *. וראה צפע"נ עה"ת ר"פ תשא.

עמוד 307

1. 62. אוה"ת בשלח ע' תרסז.
2. 63. ראה גם דרמ"צ מצות מינוי מלך.
3. 64. קדושים יט, ל. בהר כו, ב.
4. 65. ברכות ח, א.
5. 66. תניא פמ"ב.
6. 67. עקב י, יב.
7. 68. ברכות לג, ב.
8. 69. כ"ה בתניא. וכ"מ בע"י. וכ"ה בחדא"ג. עיון יעקב. ועוד. אבל בגמרא לפניו: אטו יראת שמים.
9. 70. ר"ח (שער האהבה פ"ו ד"ה ושני). של"ה (שער האותיות אות ל'). ובכ"מ.
10. 71. ראה בארוכה דרמ"צ שם. אוה"ת שם ע' תרסו.
11. 72. רמב"ם ספי"א מהל' מלכים.

עמוד 308

1. 73. ראה לעיל הערה 49 שזהו הג' ענינים מינוי מלך הכרתת זרעו של עמלק ובנין ביהמ"ק.
2. 74. ראה דרמ"צ שם בסופו.
3. 75. תנחומא (ובאבער) ס"פ תצא. פסיקתא דר"כ ספ"ג. מדרש תהלים ט, ז. פס"ר פי"ב, ט. פרש"י ס"פ בשלח.
4. 76. וראה ברכות נח, סע"א. ובפרש"י שם. חדא"ג שם. מדרש תהלים (באבער) מזמור צז. אוה"ת שם ע' תרסו ואילך (וראה תו"א פה, א: "כסא מלכותו שום תשים עליך מלך כו'". צה, ג ואילך. ועוד). וגם מכהנ"ל מוכח מה שנת"ל ס"ו ובהערות שם דשלימות ענין מלחמת עמלק היא ע"י מלך. מקדש – כבר נת' בכ"מ התיווך בזה, שמשיח יבנה השערים והדלתות – ראה בכהנ"ל לקו"ש חי"א ע' 98 והערה 61. וש"נ.
5. 77.
6. 78.
7. 79.