שיחה ד

הערות

עמוד 312

1. 1. תקנת אדה"ז -- ראה ספר השיחות תש"ב ע' 27
2. 2. ראה זח"ב סג, ב. פח, א
3. 3. ) ע"ז ג א
4. 4. שמות לא, טז. וראה דייה את שבתותי שת ספ"ג:
5. 6. מאמר אדה"ז. הובא ב,היום כט שבט, וראת לעיל (' 4279
6. 7. עירובין סה, א. סנה' לח, א.
7. 8. וקרא יט, כ. וראה פירש"י שם: לבקר את הדבר שלא לחייבו כו
8. 0. נדרים מ, רע"א, וראה רמב"ן ר"פ וירא (,שהי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה"). אוה"ת שם,
9. 0. שם לט, ב. ב"מ ל, ב.
10. 10. יום*

עמוד 313

1. 1. מב"מ פו ב.
2. 2. ראה במפרשי רש"י במקומו. מהרש"א ב"מ שם. פרישה יו"ד סיי שלה סק"א.
3. 3. סוטה יד, א.
4. 4. כדלהלן סעיי ה
5. 5. וברים יג( ה.
6. 6. שמות *ח, כ,
7. 7. זז) ב"מ ל, ב. תיב"ע שם.
8. 8. רש"י שמות יח, יג.
9. 9. ראה תו"א (לד, ד): קדשנו בבמצותיו במצותיו דייקא כו' וקדשנו שבד אתדלית בעשיית האדם מצות ה' גורם כו'. ושם (סח, א): וישמור כו' מצותי כו" הקב"ה מבקר חולים כו
10. 2. רש"י ס"ם נת.

עמוד 314

1. 20. לעיל ע' 308 ואילך:
2. 1. סנה' נח, סַע"ב.
3. 2. שם נה( ב:
4. 22. התירוץ ע"ו ראה לקמן שיחת שיפ וישלח, סעיף כ"ב (עִ' 406 ואילך).
5. 3. (רמב"ם סדר תפלות בתתלתו): קורין משנה זו אלו דברים כו" וגמייח כו' ובקו"ח כו' והכנסת אורחים. וראה שבת קכז, סע'א, שו"ית רש"ל סס"ד. -- ולהעיר מרמב"ם הלי אבל רפיייד,
6. 6. הוספות
7. 7. ה מפרשים" ענטפערן -- אויף
8. 4. זח"א רסד, ב (גתבאר בפרדס שכ"ב פ"ד. ד"יה וידבר א' גו' לאמר תרס"ד)
9. 5. רא"מ במקומו.

עמוד 315

1. 6. ב"ר פמ"ט, ב, יליש רמז תתרעא. רשיי סיפ לך.
2. 2. ז2) נחמי" ט, ח.
3. 8. וכמ"ש הר"ן שבת קלד, ב.
4. 9. שבת שם.
5. 0. וכמו שהקשה שם הרא"מ עצמו,
6. 1. רמב"ם הל' אבל פד ה" --
7. 7. באוהיח שם כתב שרק ביום א' אין מבקרין, ולכן תירץ זה לדעת הר"ן שביום ב' ליכא סכנה (וכתב שם, שהסוברים שאין הפרש בין יום א' ליום ב', גורסים כגירסת הטור שלא כתב יום ג', עיייש. וצ'יע, שהרי רשיי סייל שאין הפרש כו' כנ"ל, ובפירושו עה"ת כתב "ם שלישי למילתו ה7). אך פימ"ש הרמב"ם, תירוצו הוא גם לדעת רשיי.
8. 2. טושו"ע יו"ד סי" שלה התמי' על שלא הביאו הרמב"ם).
9. 3. דברים ד, 4
10. 4. ב"ח ביו"ד שם.
11. 5. ב"מ פו, ב. פירש"י עה"ת במד קומו.

עמוד 316

1. 6. ראה בכ"ז לקוטי שיחות ח"א ג' 1 שם ח"ג ע' 758 ואילך, ובהנסמן שם. .7) יומא כח, ב. קדושין פב, א, 8) כי רק אז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג), רוחניות וגשמיות, ומצות מילה שלפני מ"ת (אף שהיתה מצו ציווי הקב"ה ולא כשארי המצות ש-" קיימו האבות בכח עצמם), היתה רק הכנה למיית (ולחיבור הנ"ל), שלכן גם קיום מצות מילה ,אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עיה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני
2. 2. הוספות
3. 3. עפ"י מ"ש בפנים יומתק לשון הרמבים שמסיים שם ,שנמול כמו שמל אברהם אבינו עה" -- (דלכאורה, מה מקום להזכיר א"א והרי אנו מלין מפני הציוי למשה רבינו, אלא) -- כי מעשה אבות (מילת א"א) היא הנתינת כח על המצות (מילה) דלאחרי מיית, ובמיוחד מצות מילה דאברהם, שהיא המד קשרת את כללות .מעשה אבות" שיהיו ,סימן (ונתינת כח) לבנים", כנ"ל בפנים.
4. 4. לשון הרמב"ם בענין איסור אבמה"ח :
5. 5. ,שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה"ח", אינו שייך בכלל לנדו"ד והלשון ,שיתקיים" הוא מפני שאינו איסור 'חדש, כי כבר
6. 6. נצטווה על זה נח מהקב"ה (אף את"ל -- (כי סברה לכאן ולכאן) -- שאיסור אבמהי"ח לאחר מ"ת אינו ע"י הנתינת כח דאיסור נח אף שגם האבות קיימו אותו, כיון שקיומם הי' שלא בתור אבות כ"א בתור בינ). ובאיסור גדה" כתב הרמב"ם סתם ,אלא מצות מרעי"ה" ולא כתב ,שיתקיים"
7. 7. -- כי גדה"נ קיים יעקב מעצמו ולא שנצ"
8. 9. פיה"מ שם.
9. 0. ראה ב"ר פ"מ, ו. רמב"ן בראשית יב, ו. אוה"ת ר"פ לך.

עמוד 317

1. 1. אבל לא בשוה ממש, כנ"ל הערה 8
2. 2. גוף מקיים המצוה, אבל לא בגשם העולם (שנזדכך רק ע"י כור הברזל דמצרים - תו"א עד, א) "ואכ'"מ.
3. 3. בראשית כד, ב.
4. 4. שבועות לח, ב, שו"ע חו"מ ס" פז סעי יג, יה
5. 5. ה'תשבייה שיחות
6. 6. לקו"ד (כרך ד') ע' 1504

עמוד 318

1. 7. חת"ב קכת, א
2. 8. במדבר יא, ה. הובא בפירש"י שם,
3. 9. בטעמ"צ 5' ראה מצות הצדקה. והעילוי בהנהגת האריז"ל לגבי הנהגת כאו"א בזה ע*פ הזוהר -- שאפילו ג"י פעולות שבטבע לא רצה לבטל או למעט כו
4. 0. סוכה מא, ב. (וכן מובא הל' בתוס' (דייה אילימא, ב"ק ט, ב) -- אתרוג). וראה בזהח"מ לזת"ב (קכח, א): כשקונים אתרוג כו
5. 1. החראי' בכללות -- שהנהגת האריז"ל נרמזה גם בנגלה : 1) ששלמו בעד מצות סנימים שלא בערך שוים, 2) שזהו ענין כללי באופן קיום המצות ואינו שייך לתוכן המציה פרטית, שלכן ממצוה אתת נלמד בפשיטות לכל המצות.
6. 6. אלא שי"ל ראי' מכאן גם לענין המדובר בפנים. -- כי רחוק לומר שא"א ה" בשו"א
7. 7. וראה ספרי שם
8. 8. הוספות
9. 9. להוריד המחיר דאלף זוז, שהוא שלא בערך כלל ; גם -- באם זהו מקרה יוצא מן הכלל לגמרי, הרי בכלל ,אין למדין מחירוש". אפילו את"ל (כדמשמע מתוס' ב"ק שם) שר"ג לא מצא אתרוג בזול יותר, והחידוש שקנה באלף זוז הוא כי מצד הדין לא הי' מחוייב לבזבז כ"כ בשביל קיום המצוה, אלא שמפני ,חביבות" המצות עליהן -- רצה לקיימן אף במצב ש(האדם) לא נצטווה ע"ז -- קשה לכאורה -- על מה חלה החביבות שלו -- כשאין עליו ציוי (היינו -- שאין מצוה). -- (ולהעיר משו"ע אדהיז או"ח סו"ס צג ור"ס קח. אתון דאורייתא כלל יג). -- וי"ל ההסברה בזה -- דגם כשאין ענין החיוב שבמצוה (שזהו רק כשנצטווה עלי) ישנה המצוה מצד מציד אות האתרוג (וכח העש" שלו) שלולא מניעה חיצונית ,ארי" דרביע עלי'"" (ולא עֶל האתרוג כו') -- יכולים להעשות ענין שבו תתקיים המצוה -- פעולה בהאתרוג (שבמצות שלאחרי מ"ת זהו ענין עיקרי במצות) -- וזהו כמה חביבות כו

עמוד 319

1. 2. כמובן משבת קכז א. פּרש"י
2. 2. בפרשתנו יח, 4
3. 3. ומה שמסיים רש"י ,ובא הקב"ה ושאל בשלומו" -- בכדי לרמז שזה שבא ביום השלישי הי' ג"כ מצד ביקור חולים, כנ"ל בפנים. (ושני ענינים מחדש : (א) מה שבא ביום השלישי, והוא מצד ביקור חולים,
4. 4. ,ובא הקב"ה ושאל בשלומו" -- שאף ביום הג' עדיין חולה הוא -- ועדמ"ש רש"י בשבת שם לעגין סכנה. (ב) מה שקרה ביוס השלישי -- שה" כחום היום גו"
5. 5. וירא. גו').

עמוד 320

1. 4. שבת קלד, ב. שו"ע או"ח שלא, ט.
2. 5. וקשה לומר שזהו בשביל שעות האחדות מכחום היום -- ששה שעות (ב"ר פמ"ח, ח) עד סופו.
3. 6. מו"ג חב פ"י,
4. 7. ב"ר פ"י, ו זח"א רנאו או
5. 5. הוספות
6. 8. מדרש כונן. י"ר בראשית. ולהעיר מזח"א כו, ב
7. 9. ואף שגם לאברהם גראו המלאכים בומות אנשים -- (נוסף על שלפי פירוש רשי (יח, י) צ"ל שאח"כ ידע שהם מלאד כים, דאל"כ למה לא הוקשה לאברהם איך אומר למועד אשוב) -- אברהם ראה את רפאל והוא רפאו ולא (א) את הפרט, (ב) שנשתלשל מעולם לעולם ועד שנתעלם בלבוש טבעי -- טבע הגוף שיתרפא מעצמו.

עמוד 321

1. 0. וכמש"כ בשפתי חכמים במקומו.
2. 1. נדפס (בקצרה) ב;היום יום" מ"ח לקוטי שיחות ח"א פ' ויראי
3. 2. לשון הצ"צ (<היום יום" כי מייח).
4. 4. טי
5. 5. ה/תשכייה 221
6. 3. ראה גם לקוטי שיחות שם. 4 בראשית כד, א. וח"א רכד, א, תו"א טז, א. עט, בי

עמוד 322

1. 5. אבות פ"ה מב"ב. וראה לעיל שיחת שיפ לך לך (ע' 44307
2. 6. רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"א.
3. 7. סע ו
4. 4. הוספות

עמוד 323

1. 9. בנוגע להשכר (שראוי ל,וירא אליו ה'") -- הרבותא יותר בבן צט' שנה סתם, שגם החלטתו מביאה שכר זה. אלא שיש לבאר רבותא גם בנוגע לעבודתו.
2. 0. ומה שגם בנוסח זה אומר : ,א איך צר ניין און ניינציק יאֶר", שהכועה בזה היא שעבד עבודתו 99 שגה כנ"ל -- אינו בשביל החידוש אשר גם הוא צריך להחליט שעליו להמול (כי מצד המאציל אין כל חידוש בזה), כי אם -- לפי שבלא זה, אין בהחלטתו כל חידוש ועבודה וגם כשיחליט שצריך להמול, אינו ראוי לוירא כו
3. 1. ב"מ פ"ה, סע"א. ונת' בד"ה זה היום תרס"ו ואילך. יחיינו מיומים תרצ"א (סה'"מ קונט' ח"א) בסופו.
4. 2. תניא. פכ"ה.
5. 3. ברכות גז, א. וש"ג.
6. 4. ראה אגה"ת פי"א.

עמוד 324

1. 5. ראה אגה"ק סי"ט.
2. 6. שמזה מוכח (דרעת רש"י) שאין שייך הכנסת אורחים במלאכים.
3. 3. דד) שבת קכ א.
4. 8. רשיי בראשית יח, ח (מביימ פו, ב)
5. 9. תוד"ה גראין (ב"מ שם) מסדר אל" רבה, וכיה גם בזח"א קמד, א (ראה ר"ה

עמוד 325

1. 6. יא ד מא, ב, 7) ת"א קסב, א. כג ג
2. 2. וראה תו"א ויצא
3. 3. הוספות
4. 8. אף שמצוה זו קיים באותו האופן שמקיימים לאחרי מ"ת (ולא כקיום מצות תפלין שהיתה ע"י המקלות). וראה ספר המאמרים תש"י ע' 223 בהערה.
5. 9. שמיני *ח, א ואילך, עיי"ש.

עמוד 326

1. 1. והוא עומד תרס"ג בתחלתו) -- ובזוהר שם קב, א מובאות שתי הדיעות. הביאור ע"פ דא"ח, ראה ד"ה והוא עומד הג"ל.
2. 0. תוספות שם. 1 שמות רבה פמ"ז, ה.
3. 2. משלי יב, כא, ובאגה"ק סו"ס כח : השגגות שהן מהתגברות גפה"ב שמנוגה.
4. 3. ב"*ר מק ה פב, ה
5. 5. ה'תשכיה
6. 4. וכמאמר רבי אוי לי שנתתי כו" (ב"ב ח, א, וע" ב' פ" הריטב"א -- בברכ"י לשו"ע יו"ד סרנ"א סי"א)
7. 5. שלכן מדייק בש"ס (ב"ק ט ב. ב"ב ט, ב) בני אדם שאינם מהוגנים (שאז דוקא) לא יקבלו עליהן שכר -- דהיעו רמאי דכתובות (סז, סעיב ושם)
8. 85. ראה גם לקו"ש חב"ה ע' 77-8.

עמוד 327

1. 0. בלקוטי שיחות ח"ג ע' 888 מבואר : לפי שהאבות היו מרכבה לאלקות גם באברי גופם (ראה תניא פכיג : שכל אבריהם כו'), ולכן עבוהתם הרוחנית החדירה גם את אברי גופם והתבטאה בפעולה גשמית - וכאן מבאר איך שזהו מוכרח ושגם מצד הפעולה בעולם צ"ל כן. -- וראה גם ד"יה זכור תרס"ה סעיף ט/
2. 1. ראה גם ד"ה זכור שם;

עמוד 328

1. 2. ראה בלקוטי שיחות שם ע' 758 מבוארת דוגמא זו גם לענין קישור מצות האבות עם המצות שלאחרי מ"ת, שנעשה ע'י מצות מילה.
2. 3. יחזקאל ך, ד. שם ו יב, ג.
3. 4. רמב"ן עה"ת בראשית יב, ו. לבוש על הוקנטי לך לך שם, וראה ג"כ דרשות הריין. ד"ב.
4. 4. הוספות
5. 5. בראשית יג, יז,
6. 6. וכמארז"ל (ב"ב ק, א): כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו, וראה בהנסמן לעיל הערה 40
7. 7. ראה ב' הדיעות בב"ב שם (ואפילו לריא -- רק מקום ההילוכו קנה). ב"ר פמ"ד, כב (דמאמרו של ה' מעשה נותן הארץ לזרעו).

עמוד 329

1. 8. ראה רמב"ם הלי אבל פי"ד ה"ב. לקוטי שיחות ח"ג פ' וירא,
2. 2. ש"פ וירא, ה/תשבייה
3. 3. שכינה, ווייל ,גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה".

עמוד 330

1. 9. ועפי"ז יומתק א) מה שמתחילה הוציא הקב'"ה חמה מנרתקה, בשביל טובתו, שלא להטריחו באורחים, אף שלאח"ז הצטער ע"ו -- כי התעוררות חסדו (סיבת הצער) נתחדשה לאח"כ ע"י הגילוי ד,וירא". ב) הוצאת חמה מנרתקה לא היתה לבטלה כלל, כי אפיי צער לא הי' לו -- עד אשר ,ויהא". ג) דיוק הל' ,ולפי שראהו מצטער" -- ולכאורה די שיאמר ,ולפי שהצטער".
2. 0. ראה גם לעיל סעיף 7
3. 1. עמה"מ שער שעשועי המלך הפ"א. סי החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. תגיא. חייב. רפייז.
4. 4. הוספות
5. 2. תהלים כה, ו ושם כתוב ,רחמיך הויי וחסדיך", אבל בכ"מ בדא"ח הועתק כמ"ש כאן, כנראה מפני כבוד השם, נוסף על הידוע בספרי כללי השייס שהדרך לקצר הכתובים. (ראה תוסי דייה ונתן שבת קכח, א ובפללי הש"ס).
6. 3. ראה ככ"ז ד"ה החודש ש"ת פיג ואילך, המשך ר"ה תש"ח פכ"ז ואילך. המשך רייה תש"ט פ"י

עמוד 331

1. 5. זהח"ב קנו, א.
2. 6. סד"ה ואני תפלתי תש"ד.
3. 7. כא ת.
4. 8. ביר פנ"ג, 2

עמוד 332

1. 1. *) מאמרי אדה"ז הקצרים ע' קלז. המו"ל.
2. 2. הוספות
3. 3. תניא פיז 4) הל' תשובה פ"ג ה"ח.

עמוד 333

1. 5. פיה"מ להרמב"ים סנה' פיי (בעיקר השמיני מהי"יג עיקרים).
2. 6. ומרז"ל אשר משנה תורה אמרה משה מפי עצמו (מגילה לא, ב) הרי שמע בסיני (רשיי דייה כאשר צוך, סנה' נו, ב - נוסף * על זה שגם ,מפי עצמו" דמשה ה" ברוח הקודש, כמ"ש התוספות במגילה שם), וההפרש שבין משנה תורה לד' ספרים ה" ראשונים הוא שמשנה תורה נתלבשה ב" השגתו (ברוח הקודש שלו). וכייה גם בנוגע לתורה שבעל פה - שברמב"ם שם - כל החידושי תורה שנתגלו ע"י תלמיד ותיק שבכל דוד ודור, שכולם ניתנו למשה מסיני, הם דבר הוי' ממש, אלא שנתלבשו בהשגתם (ראה בכ"ז בארוכה לקוטי שיחות ח"ד פ' דברים ובהנסמן שם. לקויש חי"ט ע' 9 ואילך. חל"ו ע' 41 ואילך).
3. 3. זוו) ראה זה"ג עא, א. תקו"ז תכ"ה
4. 4. *) כי מה ששמע בסיני הוא כמו כל התורה, שהיא למעלה מבחי' רוה"ק של משה, ורק שד' ספרים הראשונים לא נתלבשו גם ברוה*ק של משה, משא*"כ ספר משנה תורה (ראה לקוטי שיחות שם הערה

עמוד 335

1. 0. ראה טעמ"צ (להאריז"ל) ר"פ וירא. דיה חמשים שעיב תרנ"ג (נדפס גם בקונטרס חי אלול תש"ג. בהוספה לסה"ש תשיג ע' 201).
2. 1. ר"ה כא, ב.
3. 2. פתיחת הרמב"ן לפירושו על ה" תורה.
4. 3. ראה לעיל סעיף ב/
5. 4. ראה תניא פכ"ז. לקו"ת ר"פ פקודי. שם פ' חוקת ד"ה על כן יאמרו פיב. באתי לגני תש"י בתחלתו.