115

בכך מובן, ששיגור כוס של ברכה שלהם על־ידי המלאכים לשרה לא היה ענין של היפך הצניעות, כי לא היתה דרך אחרת שתהיה לשרה כוס של ברכה, אלא על־ידי שיגור מכוס של ברכה שלהם⁴⁰. ובמיוחד כאשר לא הם עצמם נתנו לה, אלא הם שלחו על־ידי אחרים ("לשגר").

יא. מאמר ר' יוסי בר חנינא במס' ברכות

אך בן חמש למקרא עשוי לטעון, אם הוא "תלמיד ממולח", שלקיחת כוס של ברכה על־ידי שרה לא היתה בכל זאת צניעות מושלמת. לכן אומר רש"י "אמר רבי יוסי בר חנינא":

רבי יוסי בר חנינא אומר במסכת ברכות⁴¹ "שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש", ולפי זה מובן ששרה הבחינה שהאורחים אינם אנשים " פשוטים⁴², ולקבל כוס של ברכה מאנשים כאלה (הדומים, לפחות, למלאכים), בודאי איננו נוגד לצניעות.

יב. לכל מלאך סיבה אחרת

לאחר האמור לעיל עדיין נדרש הסבר: אמנם, שלושת הטעמים אינם סותרים זה לזה (ולכן אפשר לומר שבשאלם "איה שרה" התכוונו המלאכים לכל שלושת הטעמים), אך בכל זאת, הם טעמים שונים, ומדוע מביאם רש"י כענין אחד⁴³ (שלא כמו במקומות אחרים, כאשר מביא רש"י מספר פירושים – אף אם אינם סותרים זה לזה והם משלימים זה את זה – הוא אומר "דבר אחר" וכדומה)?

ההסבר לכך הוא: רש"י אומר שלוש סיבות בהמשך אחד, כי שאלה זו נשאלה על־ידי שלושה מלאכים – כל אחד בגלל סיבה אחרת (כפי שאומר רש"י בתחילת הפרשה¹¹, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות), וכל סיבה קשורה למלאך אחד בלבד⁴⁴:

כדי לשגר כוס של ברכה די במלאך אחד, כבכל כוס של ברכה;

לשאול באכסניא" די שמלאך אחד ישאל בשם כולם, וכן "לחבבה על בעלה".