שיחה ג

הערות

עמוד 297

1. 1. בשיחת שיפ נח דש.ז. בהתחלתה (לעיל ע' 279).

עמוד 298

1. 2. אוה"ת. ר"פ לך. וכלי ב"ר פמ אמר הקב"ה לא"א צא וכבוש את הדרך לפני בניך.
2. 3. י, ה
3. 64. והח"א 85 ב
4. 4. הוספות
5. 5. בשיחת שמח"ת השתא. 6 התמים ח"ב ע' עא. קובץ מכתבים לתהלים
6. 6. ע' 197. אג"ק אדמו"ר מהוריייצ ח'ג ע' תנד-ה. ד, ראה ב"ר פמ" די

עמוד 299

1. 1. ------- *) ראה אוה"ת לך (כרך ד תרפ, ב. המו"ל.
2. 8. ס" כא:

עמוד 300

1. 1. הוספות

עמוד 301

1. 1. ראה לקוטי שיחות ח"א ע' ד1.
2. 2. פרטי המדריגות שבזה, ראה לקוטי שיחות ח"א ע' 16 ובהנסמן שם.
3. 3. אין להקשות על מה שמציין רש"י למדרש אגדה אף שלכאורה ישנו מאמר זה בגמרא (ב"ב טז, א) -- כי בגמרא שם ליתא

עמוד 302

1. 1. ,צניעות שבשניהם", ואדרבה, משמעות ה" גמרא שם דהוא ענינו דאברהם.
2. 4. אגה"ק סכ"ג
3. 3. הוספות
4. 5. זה"ג קנב, א.
5. 6. ועפי"ז יש לבאר מה שמציין רש"י ל,מדרש אגדה", אף שאין דרכו של רש'"י לציין מקורי פירושיו (ראה לעיל ע' 285) כי מדייק רש"י שמאמר זה הוא ;מדרש אגדה", לרמז שפירוש זה הוא עפ"י נשמתא דאורייתא, המדבר בנוגע לנשמה.
6. 7. כי גליא זישראל מתקשרא בגליא דאורייתא וסתים וישראל -- בסתים דאו" רייתא (זח"ג עג, א
7. 8. קדושין מא, א,
8. 9. יומא כח, ב. וראה מהרש"א בחדא"ג (ב"ב טז, א ד"ה עפרא)

עמוד 303

1. 2. בראשית יא, לא.
2. 1. ועפי"ז תתורץ קושיית המהרש"א שם : .היאך לא היי מסתכל . . והרי . . אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה" -- כי מאמר זה הוא באגדה שבתורה ומדבר כמו שהוא מצד ענין הנשמה. ועפמש"כ במאור עינים (הובא לקמן סע" יא)
3. 2. ס"פ שמות ד"ה וזהו רבות מחשבות.
4. 3. וכדא" במאור עינים שם: ,המחשבות שבמצרים שבאו לו, הוא כדי להעלותן לשרשן, והוא אדרבה עבודת השי"ת כאמור, ולא שבאו לבלבלו".
5. 4. ראה תניא פכ"ח.

עמוד 304

1. 5. ש"פ אמור תשכ"ד. חלק מאמר אד" ה"ז הנ"ל נכלל ונתבאר בד*ה ולאחותו תרכ"ז. וראה לקוש ח'ז ע' 153 ואילך.
2. 6. כי מעלתו של אברהם על איוב הוא בזה ש,אפילו בדידיי לא אסתכל", וענין זה הוא מצד הנשמה, כנ"ל. ולכן, אי"ז סותר למה שאמרו ,גדול הנאמר באיוב כן'*.
3. 3. דג) איוב א, ת.
4. 8. ב"ב טו, ב.
5. 5. שם ט, א.
6. 0. ראה זח"א קכב, ב ואילך. בח" בראשית ג, כא:
7. 7. הוספות
8. 1. ראה בארוכה בד"ה לא תה" משכלה תשייב (ולקו"ש חט"ז ע' 271 ואילך). -- ובלקו"ת ויקרא (בהוספות) 1, ד. סד"ה להבין הקושיא שבתחלת התניא (נדפס בס' קיצורים לתניא). דייה אשרנו תרצ'ו (סה"מ קונט' ח"ב) נתבאר באו"א,
9. 2. ברכות כח, ב
10. 3. סוכה כח, א.
11. 4. תנא פייח ואילך.

עמוד 305

1. 5. תניא שם.
2. 6. ליל שמח"ת.
3. 7. ראה גם רמב"ם הל' דיעות רפ"ו (נעתק לעיל ג' 280).
4. 8. הפרטים דגלות מצרים כמו שהם בענין ירידת הנשמה בגוף, נתבארו בךד"ה קרוב תר"ץ (סה"מ קונט' ת"א).
5. 9. פסחים קיג, א,

עמוד 306

1. 1. הוספות
2. 0. דמ"ש ,אמרי נא אחותי את* הוא בכדי להנצל (לא רק מ,והרגו אותי גו'", כפשוטו, אלא גם) מהנפילה שע"י מצרים, כדאי' במאור עעים שם.
3. 1. וח"א קכב, ב.

עמוד 307

1. 5. וכיה גם בתנחומא (שמות, יח), שבעת אמירת ואתה תבוא גו' ,בשרו הקב"ה חייך שעשה (לשון עבר) אביך תשובה". אלא שרש"י כתב ,למדך" ולא ,בשרו", שהוא רק לימוד אלינו, כי אברהם ידע מזה, ובזה מחולק על התנחומא.
2. 6. ואין לומר שמ"ש רש"י ,שעשה -- לשון עבר", הוא לפי שאינו מבאר את מאמרו של הקב"ה לאברם ורק הלימוד שאנו לומדים מזה -- "למדך* ולא ,בשרו" - ובנוגע לזמנינו, גם המעשה שאחרי ברית בין הבתרים הוא לשון עבר -- כי (נוסף על מה שפשטות הלשון דרש"י משמע כמייש בפנים), מזה עצמו ששינה רש"י וכתב ,למד דך" ולא ,בשרו" (כמי"ש גבי ישמעאל. וכהד לשון (גם גבי תרף) בב"ר ס"פ נח) מוכח דסייל שבזה לא הי' בשורה, כי עשה תשובה מקודם ואברהם ירע מזה (ובתנחומא (המובא בהערה שלפני זה) מוכרח לפרש שעשה תשובה מקודם, שהרי מדבר שם בנוגע בשו" רת הקב"ה לאברהם ואומר ,שעשה" לשון

עמוד 308

1. 1. הוספות
2. 0. סנה' לג, א. חו"מ כה, א,

עמוד 309

1. 1. שאין בו מחלוקת -- ברכות יח, בי 2) פ"ו הי"א מהל' ממרים.
2. 3. ואה כ"מ שם.
3. 4. יו"ד סי ך"מ,
4. 5. יבמות כב, ב.
5. 6. קדושין לא, ב. יו"ד רמ, ט, 7) ראה קונ' ומעין מז אגה"ת פ"י.

עמוד 310

1. 10. לקומי עים כו" קרויים מתים". קיין תירוץ גיט
2. 2. - וכמ"ש הב"ח שם, ראי' לדעת הרמב"ם ממ"ש בב"ר שיאמרו לא קיים אברם את כיבוד אביו כו', והרי תרח רשע הי', ובע"כ דבכל ענין חייב בכבודו -
3. 8. ואין לומר שהוכחת רש"י שעשה תשובה קודם, כי לפי פירוש וה שבפי לך, הטעם ש,הניתו זקן כו" הוא לפי שה" תלמידו (כדלהלן סעי' כ') -- כי גם לפני שעשה תשובה הי' תלמידו (ואדרבה, תלמיד יותר קטן -- שאינו שומע בקול רבו).
4. 9. ברכות לג, ב.
5. 0. נדה ט ב.
6. 1. ראה תו"ת תולדות יד, ג ואילך.
7. 7. הוספות
8. 2. ראה מכילתא יתרו (כ, ב) ספרי דברים (לג, ב)
9. 43. קרושין לג, בי
10. 4. שם ה"ד והובא בטור שם.
11. 5. ואזיל לשיטתי' דס"ל (שחייב בכבור אביו גם כשהוא רשע) כי בכיבוד או"א אין נפק"מ המעלות והדרגות וכו'. [ויומתק עפיי המבואר בחסידות, דשייכות אב ובן -- זוהי שייכות עצם עם עצם, ולא תשתנה ג"י שינוי הגילויים וכו].
12. 6. קדושין שם והובא בטור שם.
13. 7. שם.

עמוד 311

1. 8. ועפי"ו יומתק מ"ש רש"ל ,שלא יהא הדבר מפורסם לכל", כי בכיבוד אב ואם, יש נפק"מ בין בפרהסיא לבצנעא.
2. 9. וע"ד מש"כ בב"ח שמכאן מקור לדעת הרמב"ם, לדעת התנחומא. ולפי' זה אדרבא מכאן מקור לדעת מהר"ם שהיא אליבא דדעת הטור.
3. 0. ח"ג קלה, ב.
4. 1. או יאמר בענין ,שלא יהא הדבר מפורסם" כו' ,ויאמרו לא קיים" :
5. 5. באם לא ה" מקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם הי' בא' משתל פנים : או שהי' צ"ל כתוב (באיזה מקום) בפירוש (ומפורסם עי"ז) גנותו של תרח, ואז ,הי' הדבר מפורסם לכל", או שלא ה" כתוב הג"ל ואז ,יאמרו לא קקים כו" (והוא"ו (ד,ויאמרו") בא לחלק, והוא כמו ,או שיאמרו". וע"ד פירוש רש"י כאך ! .ועוד שהרשעים", שהוא הוספת פירוש אחר הפכי)