שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
על האהבה המשולשת:
5 האהבה המשולשת : ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 2 ואילך. לקו"ש ח"ב ע' 499. וראה ספר הערכים – חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ו. וש"נ.
ראש חודש : ולא תחלת , כי הוא כמו ראש לאיברי הגוף – כולל וגם ממשיך חיות לכל ימי החודש (ראה לקו"ת תבוא מא, ג. עטרת ראש בתחלתו).
ראש חודש ניסן : בו הוקם המשכן (פקודי מ, ב-יז. וראה שבת פז, ב).
אבן הפנה : ראה רד"ק לירמי' נא, כו.
י"א ניסן : ראה במדב"ר (נשא פ"י, ד) עה"פ ביום יא'. להעיר מסדר עולם פי"א (רש"י יבמות עא, ב).
חטיבה אחת : ראה מפרשי הש"ס חגיגה ג, סע"א.
מגדולתו . . שוות : סנהדרין לח, א. ועוד.
דורש השם : עיין תניא פ' לב .
איין . . האַרץ : להעיר מאגה"ק סל"א.
ואפשרי כו' אך כו' : ראה תניא שם.
גוי אחד בארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
אהבה בגימטריא אחד : תקו"ז בהקדמה (י, ב).
ישראל כו' חד : מובא בכ"מ בדא"ח. וראה זח"ג עג, א.
דוד מלך ישראל : השייכות לר"ח – ראה ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
יקום . . מפניו : תהלים סח (בגימט' חיים), ב.
וכי . . ישראל : ספרי בהעלותך (הובא בפרש"י שם) י, לו.
ויושיע ציון . . וירשוה : תהלים סט (ראה פע"ח שכ"ט פ"א: הדס גימט' חיים כו'), לו.
וירשוה : להעיר מב"ב (קכט, ב) ירושה אין לה הפסק. ולרמב"ם ושו"ע חו"מ ר"ס רמ"ח (וכ"פ באוה"ת להצ"צ בראשית יז, א) בראוי ליורשו כ"ה אפילו אמר בלשון מתנה (לזרעך נתתי – לך טו, יח – וראה ב"ב קיט, א. ובכ"מ. ואכ"מ). וראה בשו"ע שם שזהו רק בדיני ישראל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובכ"מ) ור"ח (בחיי שמות יב, ב) ועוד שלעולם מקדשים ע"פ החשבון הרי לא מצינו שיחלוקו על דרז"ל "אתם אפילו שוגגים כו'" (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דוד מלך ישראל חי וקים , וכן:
38 ראש השנה כה, א. זח"א קצב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כלומר, אפילו ענין אשר תורת אמת מגדירה שהוא שמאל, וחז"ל אומרים על כך שהוא ימין, פוסקת התורה עצמה:
26 בספרי שם: מראים בעיניך. ובכמה ממפרשי רש"י, שכ"ה הכוונה גם בפירש"י. ועפ"ז מתרצים הסתירה מירוש' הוריות (פ"א מ"א) דדוקא באומרים על ימין שהוא ימין ושאני קדה"ח דאיכא קרא אתם אפילו מזידים, אבל מלשון רש"י (שפירושו גם לבן חמש למקרא ואין מקום לרמזים) "על ימין כו' ועל שמאל כו'" (ובפרט שמשמיט התיבות "מראים בעיניך" שבספרי), מוכח שכוונתו ל"ימין" ו"שמאל" ממש, כבפנים. וראה גם גו"א שם: "ימין ושמאל כמשמעו, דאף אם הם טועים בדין כו'". עיי"ש. וכן מוכח מהרמב"ן כאן ובסהמ"צ דלהלן. ובפרט דכותב דזהו כענין דקדה"ח. (אבל ראה פתח עינים לר"ה כה, א. ובשד"ח ח"ב כלל לא תסור (מס' טהרת מים) שהם דברים פשוטים !) והסתירה מהירוש' – מתרצים דבירוש' קאי קודם שדנו בסנהדרין עד"ז אבל לאחר שדנו "חייב לקבל דעתם אחר ההסכמה עכ"פ" ועפמש"כ הרמב"ן בסה"מ שורש א (וכ"כ החינוך מצוה תצו) – וראה צפע"נ (להרוגצ'בי) להוריות (ב, ב) ולירוש' שם ולפ' שופטים. תו"ת לפ' שופטים שם. וכבר שקו"ט בראשונים ואחרונים בנדו"ד בכלל ובתיווך הספרי והירושלמי בפרט. וש"נ (נוסף על הנ"ל) להס': חידושי הר' דוד בונפיל לסנה' פז, א (נדפס מחדש בס' סנהדרי גדולה – ירות"ו תשכ"ח). ס' יראים מצוה לא (שצח). יד המלך (ממרים פ"א). באר שבע להוריות. חפץ ה' שם. שער יוסף (להחיד"א) שם. ככר לאדן לירוש' הוריות. עמודי ירושלים שם. ריב"א, הרא"ם, ט"ז, תורת משה (להחת"ס) – עה"ת. דברי סופרים (להר"א וואסרמן) סי' ג־ד. תו"ש למשפטים (חי"ז, ערצ"ג). הערות לחי' הר"ד בונפיל הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"בית דין שקדשו את החודש, בין שוגגים בין מוטעין בין אנוסים (לפי גירסה אחרת:
35 רמב"ם ספ"ב שם. מתו"כ אמור כג, ד. ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מבחינת מהלך הלבנה לא קיים המושג "שנה" – "אין ללבנה שנה כלל" – כיון שבסיבוב הלבנה ניכרת רק החלוקה לחדשים (כל חודש, שהוא "כ"ט יום וחצי וב' ידות שעה וע"ג חלקים" , נשלם סיבוב מלא של הלבנה (גם בנוגע למצב החמה ביחס לארץ) ומגיע מולד הלבנה מחדש ), אולם אין במהלך הלבנה שום פרט המבדיל בין שנה לחברתה;
16 לשון הראב"ע שם. מר"ה כה, א. רמב"ם הל' קדה"ח פ"ו ה"ג. וראה בכ"ז ג"כ – פדר"א פ"ז ובהרד"ל שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"משה רבינו", על דוד המלך אומר כל יהודי דוד מלך ישראל חי וקיים (גם עתה), וכיוון שביאת המשיח תלויה ב"יפוצו מעיינותיך" של הבעש"ט "חוצה", הרי מובן שהכל שייך לכל יהודי בכל הדורות.
46 בקידוש לבנה, ע"פ ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
6 דוד מלך ישראל : השייכות לר"ח -- ראה ר"ה כה, א. זח"א קצב, בי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על ידי כך ניתן להבין טוב יותר את הסיפור שמספרים לנו חז"ל, שכאשר לפי חשבונו של רבי יהושע צריך היה יום הכפורים לחול ביום אחר מכפי שקבע רבן גמליאל , הורה רבן גמליאל לרבי יהושע לבוא אליו במקלו ובמעותיו "ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" – ואכן רבי יהושע עשה זאת.
36 ר"ה כה, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קידוש החודש של בית דין (כלל), ותפילותיהם של ישראל במשך הרגלים הן תוצאה, ומוסיפות בקדושת
50 כמו שלמדין מאלה מועדי ה' גו' אשר תקראו אותם (פרשתנו כג, ד) אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים אתם אפילו מוטעין (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ושם. שכ"ה גם בדוד . ולהעיר ש"דוד מלך ישראל חי וקיים" (ר"ה כה, א), ו"מלכי בית דוד הם העומדים לעולם" (רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ט). ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 504) שהנצחיות במעשה דוד היא מצד ענין הביטול שבו [ועיין מאמרי אדה"ז־אתהלך לאזניא (ע' ב. מאמרי אדמהמ"צ ויקרא ח"ב ע' תרפח. ס"ע תרפט ואילך): משה .. חירות משעבוד מל' המות .. ודוד .. הי' בו הארת משה כו'. ע"ש]. וראה לקמן הערה 58.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הקב"ה אומר להם, לי מה אתם שואלים, אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה", ולא עוד אלא שנמסר לב"ד איזה שיהי', כדרשת חז"ל על הפסוק "מועדי ה' אשר תקראו אותם גו'", "אתם (חסר כתיב) אפילו שוגגין , אפילו מוטעין אפילו אנוסים", ויתירה מזה, כלשון הגמרא "אתם אפילו מזידין" , היינו, שקידוש החדשים נקבע גם ע"י ב"ד מזידין !
1873 ר"ה כה, א. הובא בשו"ע אדה"ז או"ח סת"ר ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהעיר, שיש מעלה מיוחדת בהוספה מחול על הקודש לא רק לגבי שבת ש"מקדשא וקיימא", אלא גם לגבי יו"ט שתלוי בקידוש החודש ע"י בית-דין, כמ"ש "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם", אתם (חסר) כתיב, "אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין כו'" – כי, הקביעות דב"ד בנוגע ליו"ט אינה אלא שראש חודש הוא ביום פלוני, אבל קדושת היו"ט אינה תלוי' בהם, אלא בבוא יום ט"ו בחודש נעשה יו"ט, משא"כ ענין ההוספה מחול על הקודש ניתן לגמרי לבנ"י , שכאשר בנ"י באים ואומרים שרצונם להוסיף זמן של חול לעשותו קודש, הרי זה נעשה קודש, היינו, שהקב"ה ופמליא של מעלה פוסקים שזמן זה הוא קודש, ועד כדי כך, שבנוגע ליוהכ"פ כו"ע מודי "דתוס' יוהכ"פ מדאורייתא".
18 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש לבאר תחילה כללות הענין ד"רגלים":החילוק שבין יו"ט (רגל) לשבת – ששבת "מקדשא וקיימא", משא"כ יו"ט שקביעותו תלוי' בב"ד, שנאמר "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם", אתם כתיב, "אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין כו'".
9 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"בית דין שקדשו את החודש, בין שוגגין בין מוטעין בין אנוסין [לגירסא שני':
73 רמב"ם ספ"ב שם. מתו"כ אמור כג, ד. ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו החילוק בין שבת ויו"ט – ש"שבת מקדשא וקיימא", משא"כ הקביעות דיו"ט תלוי' בבית-דין , כדרשת הגמרא על הפסוק "אשר תקראו אתם " – "אתם אפילו שוגגין , אתם אפילו מזידין" .
2 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"פ המבואר לעיל יש לומר, שכוונת המגיד לרמז ש"תפלה לעני" מגעת בעומק יותר מאשר "תפלה לדוד" , תפלתו של "דוד מלך ישראל" , וכן "תפלה למשה", שהרי גם "משה מלך , שנאמר ויהי בישורון מלך" .
80 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אודות דוד נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים", וגם – "ועבדי דוד נשיא עליהם", דקאי על ימות המשיח.
80 ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"דוד מלך ישראל חי וקיים" – שנותן כח לכנסת ישראל אפילו במשך ימי הגלות – מורה רמז שצריכים לחפור בעומק עד התהום.
52 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה מהוה סימן וראי' על היותו "רועה ישראל" – כמ"ש במדרש בנוגע לרועה ישראל הראשון (משה רבינו, ש"נקרא רעיא מהימנא") וכן דוד המלך (ש"דוד מלך ישראל חי וקיים"), ש"בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה .
19 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואמרו רז"ל "דוד מלך ישראל חי וקיים".
178 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שמדייק רבינו הזקן בביאור מעלתם של ישראל, שעליהם נאמר "תקראו אתם" , "ישראל דקדשינהו לזמנים", להיותם שלוחיו של הקב"ה – שהפירוש בזה הוא שלא רק הפעולה או כח המעשה שייכים להקב"ה, אלא שהאדם עצמו נעשה דבר אחד עם הבורא.
83 אמור כג, ב. ד. לז. וראה ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וקביעות החדשים והמועדים תלוי' בב"ד - כפי שדרשו חז"ל על הפסוק "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם", "אתם (חסר) כתיב", "אתם אתם אתם ג' פעמים, אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין" , היינו, שגם כשב"ד קידשו ר"ח וקבעו יו"ט בשוגג או אפילו במזיד, ה"ז יו"ט גמור מן התורה .
65 ר"ה כה, א. רמב"ם שם ספ"ב. שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
המקור של כל התהלות והתשבחות ("תהלות ישראל" ) הוא – ספר תהלים (שמכוון כנגד חמשה חומשי תורה), ספרו של דוד מלך ישראל , "נעים זמירות ישראל" , עליו נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים", כיון שבמדרגתו – ספירת המלכות דאצילות – לא שייך ענין הפכי כו', שהרי בעולם האצילות כתיב "לא יגורך רע", אלא כולו טוב, ועז"נ "כל הנקרא בשמי ולכבודי", דקאי על עולם האצילות, עולם האלקות ועולם האחדות.ומזה מובן, שככל שתגדל מעלת עבודת האדם בהמשכת אלקות למטה, שזהו"ע "יושב תהלות ישראל" – הרי הוא עדיין בבחי' יש (כמבואר בתניא, כנ"ל סי"ט), "יש מי שאוהב", ובגדרי העולם, וא"כ, הרי הוא בריחוק הערך מבחי' "נעים זמירות ישראל" , עולם האצילות, עד כדי כך, שכדי שיומשך מעולם האצילות לעולמות בי"ע, "בראתיו יצרתיו .
199 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו"ע יום שכולו שבת, שקאי על הגילויים דלעת"ל ע"י דוד מלכא משיחא, דוד מלך ישראל חי וקיים.
61 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דוד מלך ישראל , ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן בד"ה זה (ממאמריו הקצרים), דדוד מלך ישראל היינו התגלות מישראל , וכשהגיע בדרך השתלשלות עד עולם העשי', נחלף מהאות ה' דלית, וזהו שם דוד .
1 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לשם מה נתפרשו כאן שמותיהם של שאר התנאים – שמצד עצמם לא הגיעו לעומק דעתו של ר"ע (והוכרחו להודות לו באמרם "עקיבא ניחמתנו") – ולא נאמר (כפי שמצינו בכ"מ ) "כבר היו ר"ע וזקנים מהלכין כו'", וכיו"ב?
781 משא"כ בר"ה כה, א* – (במשנה): "שלח לו ר"ג (לר' יהושע ) גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך, הלך ומצאו ר"ע (לר"י) מיצר (על שהנשיא גזר עליו לחלל יוה"כ) אמר לו וכו'", ובגמרא שם: "אמר לו [רבי ] מפני מה אתה מיצר , אמר לו (רבי ) עקיבא , ראוי לו שיפול למטה י"ב חדש ואל יגזור עליו גזירה זו , א"ל רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני וכו', אמר לו עקיבא נחמתני נחמתני " (כהסיום במכות) – יש צורך להדגיש שמאורע זה הי' עם רבן גמליאל ורבי יהושע דוקא, כי: למרות שבעניני קידוש החודש יש להתחשב בדעתו של ר' יהושע להיותו גדול בחכמת התכונה, כדאיתא בהוריות (יו"ד, א) שאמר "כוכב אחד עולה לשבעים שנה וכו'", מ"מ, צריך גם הוא לשמוע ולקבל דברי ר"ג שהוא הנשיא.
*
) ועד"ז במע"ש פ"ה מ"ט , ובסוכה מא , ב – ראה לקו"ש הנ"ל הערה 25 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ונמצא שמלכות דוד היא מבחינת "נצח" ש"לא ינחם" – "אתר דלא אשתני", ש"לכן דוד מלך ישראל חי וקיים" , ועל מלכותו נאמר "וישב על כסא הוי' " – "המשכת בחינת אני ה' לא שניתי" .
1419 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויתירה מזה – כמובן מדרשת חז"ל על הפסוק "אשר תקראו אותם", "אתם" כתיב, "אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין כו'", והיינו, שגם כאשר ב"ד טועים, ויתירה מזה, אפילו כאשר הם מזידים (היינו, שאין זה באופן שהיצה"ר "התגנב"...
748 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכאמור לעיל, עי"ז שפועלים את השלום לרחוק, שגם הרחוק נעשה קרוב, אזי נעשה הקיום נצחי דתחיית המתים, ע"י משיח בן דוד , "דוד מלך ישראל חי וקיים" , חי וקיים בגופו בגשמיות, עליו נאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם ", שהו"ע הנצחיות ללא שינויים, ועל ידו יהי' הענין דתחיית המתים – "הקיצו ורננו שוכני עפר" , בקרוב ממש.
443 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועאכו"כ כאשר מדובר אודות מלך ישראל , ובפרט דוד מלך ישראל , שעסק גם בכיבוש העולם לעשות ממנו ארץ ישראל [ואף שמצינו במדרז"ל שכיבוש דוד הי' באופן שאינו למעליותא, הרי ע"י הכיבוש נתבטלה הבעלות של אוה"ע מהארץ, ועד שבכמה פרטים יש לה דין של ארץ ישראל ], ועד שגדלה מעלתו אפילו לגבי מעלת שלמה, עליו נאמר "וישב שלמה על כסא ה'" – כמבואר בדרושי חסידות שמדרגת שלמה היא חכמה שבמלכות (רק ספירה פרטית במלכות), ואילו מדרגת דוד היא ספירת המלכות עצמה כפי שנתלבשה בגוף בשר ודם, שלכן אמרו "דוד מלך ישראל חי וקיים" .
541 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובהקדמה – שכללות הענין דקידוש החודש (ר"ח) נעשה ע"י בנ"י דוקא, שהרי בית-דין הם אלו שמקדשים את החודש, ועד שאמרו רז"ל "אתם אפילו שוגגין , אפילו מזידין , ואפילו מוטעין" , שזהו לפי שמציאותם של בנ"י היא למעלה אפילו מהתורה .
1058 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכיון שמתפלת חנה למדים "כמה הלכתא גברוותא"40 בנוגע לכל התפלות של כל הדורות, כל השנים וכל הימים – הרי בודאי שכן הוא בנוגע לתפלה העיקרית אודות מלכות דוד , "דוד מלך ישראל חי וקיים" , "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" .
251 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל בנוגע לענין קביעות החדשים – איתא בגמרא "אתם אפילו שוגגין , אתם אפילו מזידין כו'", היינו, שגם כאשר קידוש החודש ע"י ב"ד הי' בטעות, בשוגג, שבכלל צריך כפרה גם בשוגג , או באונס ("אנוסים" ), ש"רחמנא פטרי'" , אבל "כמאן דעביד לא אמרינן" , ואפילו במזיד, אזי החודש מקודש, ולא רק למטה, אלא גם למעלה, כמארז"ל שכאשר מלאכי השרת שואלים אצל הקב"ה אימתי יו"ט, אומר להם הקב"ה, אני ואתם נלך ונשאל לב"ד של מטה כו', והיינו,
1147 ר"ה כה, א. וראה גם התוועדויות תש"נ ח"ב ע' 182 הערה 76 ובשוה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואילו המעמד ומצב ש" ניתנה תורה", היינו, שהתורה תינתן לו ותהי' "נקראת על שמו", "ובתורת ו יהגה", ועד שלא זו בלבד שניתנת לו התורה כמו שהיא מבלי שיוכל לשנותה, אלא עוד זאת, שנעשה בעה"ב על התורה, כמבואר בכ"מ שיש ענינים שגם פס"ד של ב"ד מוטעה נעשה דין בתורה, כמו בקידוש חדשים ועיבור שנים, שעז"נ "אשר תקראו אותם", "אתם" כתיב, "אתם אפילו שוגגין כו' אתם אפילו מזידין כו'" , היינו, שהתורה מקבלת את הפס"ד המוטעה של ה"מזידין", וכך נקבע הדין בתורה – הנה על זה ישנו תנאי:
180 ר"ה כה, א. וראה התוועדויות תש"נ ח"ב ע' 182 הערה 76 ובשוה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמובן גם ממה שאומרים בנוסח ברכת קידוש לבנה – שקשור עם הענין ד"דוד מלך ישראל חי וקיים" – "שהם עתידים להתחדש כמותה" , שענין זה יהי' לאחר ביאת המשיח, שאז יהי' גמר ושלימות החידוש שנפעל ע"י דוד המלך .
81 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כאשר מסרו לכ"ק מו"ח אדמו"ר "פדיון", אמר , שכיון שישנו "מנין", יש לזה תוקף של פס"ד ב"ד של מטה, שלהם מסר הקב"ה את כל הענינים , כמ"ש "אשר תקראו אתם" , "אתם אפילו שוגגין , אתם אפילו מזידין , אתם אפילו מוטעין" , וע"פ הפס"ד שלהם נקבעת ומשתנית המציאות בעולם, כמארז"ל על הפסוק "לא-ל גומר עלי", וגם ב"ד של מעלה צריך להסכים על זה, וכיון שכן, צריכים להתקיים כל הענינים שביקשו אודותם בהפ"נ.
546 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהקדים – שבנוגע למדריגת משה, בחי' חכמה עילאה , אומר רבינו הזקן בתניא "מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף כו'", וכמו"כ מי יכול להידמות לדוד המלך , בחי' חכמה תתאה109, עליו נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים", וכמו"כ
273 נוסח ברכת קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בשביל העיבור בבטן אימא תתאה, בחי' המלכות, שזהו העיבור דנשמת מלכא משיחא, משיח בן דוד (כי דוד הוא ספירת המלכות , דוד מלך ישראל , וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם), שבזמן הגלות, שאז משיח יושב בשערי רומי כו' , נשמתו היא בבחי' עיבור בבטן בחי' המלכות, עד זמן הגאולה, שאז נעשה ענין הלידה, שזהו ע"י המשכת תוספת אור מבחי' הבינה לבחי' המלכות.
1585 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולפעמים מצינו שיש מעלה בישראל לגבי המצוות, כמ"ש ועשיתם אותם, ואמרו רז"ל אתם כתיב, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שע"י קיום המצוות עושים ישראל את המצוות, היינו, שע"י קיום רמ"ח פיקודין נעשים רמ"ח איברין דז"א כביכול , שזוהי המעלה שיש בישראל לגבי המצוות, ועד שישראל יכולים להיות בעה"ב על המצוות, כמארז"ל אתם אפילו מזידין (דאף שענין זה גופא הוא בכח התורה , מ"מ, הרי ישראל הם בעלים על התורה), וכן כתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו רז"ל אפילו כשאומרים על שמאל (שבתורה) שהוא ימין ועל ימין (שבתורה) שהוא שמאל, שמזה מוכח שישראל הם בדרגה נעלית מהתומ"צ.
761 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
ורק במ"ת נפעל אמיתית ענין התורה למטה דוקא, ועד שמצינו בנוגע לקביעות המועדים שהקב"ה אומר למלאכי השרת "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'" , כמ"ש "אשר תקראו אתם" , "אתם אפילו מזידין" , וגם כשיש פלוגתא בין מתיבתא דרקיע להקב"ה, נקבע הפס"ד למטה דוקא , ולא עוד אלא ש"קוב"ה ..
1882 ר"ה כה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמובן גם מזה שהענין ד"אתם אפילו שוגגין , אתם אפילו מזידין" , נאמר דוקא בנוגע לסנהדרין].
1461 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בחודש אלול, חודש הרחמים , שבו מאיר גילוי אלקות, נרגש היותו בן "עדין", שמעדן עצמו בדברי תורה, ואעפ"כ יורד ממדריגתו לסייע להזולת; ובחודש אב, חודש הדינים , נרגש היותו מבני "פחת מואב" , מרות המואבי' שנתגיירה בחסדי ה', ולכן מסתכל על כל אחד מישראל שהוא למעלה ממנו –
1633 עם היותו "בן יהודה". וכמו דוד , שגם בהיותו "מלך ישראל חי וקיים" (ר"ה כה, א), נרגש אצלו הענין ד"אנכי תולעת ולא איש" (תהלים כב, ז), "בחטא יחמתני אמי" (שם נא, ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בנוגע לקידוש החודש שעל ידו נקבע ר"ח, שזהו ענין שנוגע לכמה דינים בתורה, החל מאמירת הלל וכו' – הרי כיון שהתורה "לא בשמים היא" , והקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" , וכפי שמצינו במיוחד בנוגע לקידוש החודש, שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך לב"ד של מטה לידע אימתי קידשו את החודש , כיון שזהו ענין שתלוי לגמרי בב"ד, וכמ"ש "אשר תקראו אותם", אתם כתיב, "אתם אפילו מזידין" , וכ"ש שוגגין או אנוסים – צריך הדבר להעשות ע"י עבודת בנ"י דוקא;
2187 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"דוד מלך ישראל חי וקיים" – שהוא בנה את ציון וירושלים, והוא יפעל ש"כל כלי יוצר עליך לא יצלח", ועד להשלימות שבזה שתהי' ע"י משיח – שילחם מלחמות ה' וינצח .
900 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה", ועד שדרשו חז"ל על הפסוק "אשר תקראו אותם", "אתם" כתיב, "אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין כו'".
1219 ר"ה כה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם הסדר שתחילה בא שבת בראשית, שבפרשה זו מסופר אודות בריאת העולם ע"פ הטבע, באופן ש"זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" – שזוהי התחלת העבודה בעולם ע"פ טבע; ולאח"ז באים לענין דמברכים החודש, שהו"ע שלמעלה מהטבע – שהרי קידוש החודש נעשה ע"י ב"ד , וגם באופן ד"אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין" , כיון שלב"ד יש כח לשנות את הטבע שיהי' כפי הפס"ד שלהם, להיותם "בעלי בתים" על הטבע, גם טבע דקדושה; ומזה מובן שענין החודש מורה על עבודה שלמעלה מהטבע, שבאה לאחרי העבודה המסודרת דשבת בראשית.
1525 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בנוגע לסעודה של מוצאי שבת מצינו שממנה נהנה ה"עצם לוז" – העצם שנשארת בקיומה גם לאחרי ש"מות תמות" ו"אל עפר תשוב" (שענין זה נאמר אפילו בצדיקים, שחוזרים לעפרם "שעה אחת קודם תחיית המתים" ), וממנה נבנה הגוף בתחיית המתים , וטעם הדבר, לפי שהעצם לוז אינה בכלל העונש שנגזר על האדם בגלל האכילה מעץ הדעת, לפי שכל האברים נהנים מן האכילה, חוץ מהעצם לוז, שנהנה רק מהסעודה של מוצאי שבת, שנקראת "סעודתא דדוד מלכא" , עליו נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים", שלכן, הנה גם בחיים חיותו בעלמא דין לא הי' ישן משך זמן של ששים נשימות רצופין , כיון ששינה היא "אחד מששים למיתה" , וענינו של דוד הוא היפך ענין המיתה.
2459 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומבחי' זו הוא שורש מלכות בית דוד , שעז"נ וגם נצח ישראל גו' לא ינחם גו', והיינו, שמלכות בית דוד היא מבחי' פנימיות ועצמות א"ס שאין בזה שום השתנות כלל, ולכן דוד מלך ישראל חי וקיים , וכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם, לפי שנמשח בקרן, שהו"ע המשכה עצמית, ולכן נתקיימה מלכותו [וכיון שהנשיא הוא הכל (והכל הוא הנשיא), הרי זה שייך גם לכאו"א
135 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"עלץ לבי בה' רמה קרני גו'" , ועד "וירם קרן משיחו"62, כיון שזכתה לבן שממנו התחילה גאולת כל עם ישראל – שהרי שמואל משח את "משיח ה'" , דוד המלך , עליו נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים".
472 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובהקדים – שכללות הענין דקביעות השנה קשור עם עבודת האדם למטה דוקא, שהרי זהו ענין שתלוי בב"ד של מטה שהם אלו שקובעים אימתי ראש חודש, כמ"ש "אשר תקראו אותם", אתם (חסר) כתיב, "אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין" , וכדאיתא במדרש שהקב"ה אומר למלאכי השרת "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'".
1180 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה קשור עם "דוד מלך ישראל חי וקיים" , אף שעברו ריבוי שנים מזמנו של דוד , ולאחריו הי' שלמה וכו',
1909 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אצל רבן גמליאל ביום שחל יוהכ"פ להיות בחשבונו" , וכן מצינו בדברי הרמ"א , שאע"פ שס"ל באופן מסויים, לא רצה לפסוק באופן אחר מדברי הבית-יוסף – שזהו מצד מעלת ההלכה שנמשכת משם הוי', אחדות הפשוטה.
62 ר"ה כה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מובן גם בנוגע לדוד , עליו נאמר דוד מלך ישראל חי וקיים , ודוד עבדי נשיא להם לעולם , שענינו הוא ספירת המלכות [כידוע שמדריגת שלמה, שעליו נאמר וישב שלמה על כסא הוי', היא חכמה שבמלכות, משא"כ דוד הוא בחי' המלכות עצמה ], שעל ידה באים כל ההמשכות למטה כו'.
812 ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מ"ת קשור עם יום חמישים לעומר , שהי' בחמישי בסיון (שהרי מ"ת הי' ביום נ"א לעומר) – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חכ"ח ע' 18 ואילך.
1643 וזהו הטעם שאנו אומרים בשבועות "זמן מתן תורתנו", אע"פ שבזמן שהיו מקדשים החדשים ע"פ הראי' הי' אפשר להיות חג השבועות גם בשבעה בסיון או בחמשה בסיון – דלכאורה, הן אמת שלפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו לעולם יהי' יום חמישים לעומר בששה בסיון שהוא יום מ"ת (כמ"ש רבינו הזקן בשו"ע (או"ח רסתצ"ד)), הרי זו רק הסברה שעכשיו יכולים לומר בשבועות "זמן מתן תורתנו", "כיון שהוא לנו בששה בסיון", אבל השאלה היא למה מלכתחילה קבעו נוסח שאינו שוה בכל הזמנים, אלא משתנה לפי קביעות החדשים ע"י ב"ד* (ולכאורה הי' להם לקבוע הנוסח "חג הקציר" או "חג הביכורים", שקשור תמיד עם חג השבועות), ועכצ"ל, שמ"ת קשור עם יום החמישים לעומר, גם כאשר הקביעות למטה היא באופן שחל לפני או לאחרי ששה בסיון (ראה גם תו"מ ח"ס ע' 364. וש"נ).
*) ובפרט שיום החמישים לעומר אינו כמו קביעות החדשים שתלוי דוקא בב"ד (ועד שיכול להיות באופן ד " אתם אפילו שוגגין כו' מזידין כו' " (ר"ה כה , סע"א)) , ואינו שייך כלל לכל בנ"י , משא"כ ספה"ע צ"ל באופן " שתהא ספירה לכל אחד ואחד " (מנחות סה , ב) , אלא שאין זו ספירה פרטית ששייכת לאיש פרטי בלבד , כמו " וספרה לה " (מצורע טו , כח) , " לעצמה " (כתובות עב , א) , אלא " וספרתם לכם " (אמור כג , טו) , ספירה ששייכת לכל בנ"י .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שמצינו שיש כח בחכמים לעשות גם שלא כפי התורה, וכמו בקידוש החודש, דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם, אתם כתיב, אתם אפילו מזידין כו' , שזהו מצד שרש הנשמות שלמעלה מהתורה, שדוקא בהם הוא חפץ ותענוג כוונת העצמות כו' (אלא שענין זה גופא נאמר בתורה, וכמו בתשובה, שאף שהיא למעלה מהתורה, הרי ענין זה גופא נאמר בתורה, והיינו, לפי שהתגלות כל הענינים היא ע"י התורה דוקא).
259 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
הקב"ה אומר להם לי אתם שואלים (בתמי'), אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'" .
1703 ברשימה נוספת: והיינו, שקידוש החודש תלוי דוקא בבנ"י למטה, שהם אלו שפועלים למטה דירה בתחתונים, ואצלם ישנו ענין הבחירה, וזאת – אפילו כשבוחרים להיפך, כמארז"ל (ר"ה כה, א) על הפסוק (אמור כג, ב. ועוד) "אשר תקראו אותם", אתם כתיב, "אתם כו' אפילו מזידין כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד"ז בנוגע לענין ד"דוד מלך ישראל חי וקיים" כפי שהוא בכל אחד מישראל , שזהו היצר הטוב – שהרי דוד המלך אמר "ולבי חלל בקרבי", כדרשת חז"ל שלא הי' לו יצה"ר, כי הרגו בתענית (כפי שמביא רבינו הזקן בספר התניא בפרק הראשון) – שגם אלו שיש להם שייכות עם היצה"ר, אם בגלל שעדיין לא הרגוהו בתענית, או שיש להם עסק עם היצה"ר של הזולת, מתהפכים גם הם להיות "עמדי".
2012 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מכיון ש"דוד מלך ישראל חי וקיים" , הרי כל עניניו, ובפרט העלי' שלו שנעשתה בעת הסתלקותו , הם חיים וקיימים גם עכשיו, ועד"ז הוא בנוגע לההילולא של הבעש"ט.
2273 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו"כ יש לבאר ענין זה כפי שהוא עכשיו – דכיון ש"דוד מלך ישראל חי וקיים" , היינו, שזהו ענין נצחי שישנו תמיד, וכפי שאומרים זאת בכל חודש בקידוש לבנה, שזהו"ע ששייך לבנ"י, "שהם עתידים להתחדש כמותה" , הרי מובן שענין זה ישנו בעבודת ה' גם עכשיו.
1611 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וביחד עם זה, הרי זה כבר מוצאי שבת, שלכן הענינים דמוצאי שבת הם דוקא לאחרי הבדלה, ואילו הסעודה שאוכל קודם הבדלה (כאשר הסעודה השלישית נתאחרה ונמשכה לתוך הלילה) אינה סעודת "מלוה מלכה" של מוצאי שבת, כי אם דוקא לאחרי הבדלה, אלא שההבדלה היא באופן שהשבת נמשכת ב"מוצאי שבת" , וביחד עם זה ש"מלוין את המלך" , "שבת מלכתא", עורכים "סעודתא דדוד מלכא משיחא" , שבה נמצאים יחד עם "דוד מלך ישראל חי וקיים" ,
767 נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויה"ר שאכן יהי' בפועל "דוד מלך ישראל חי וקיים" , ע"י משיח צדקנו, שיקבץ נדחי ישראל .
555 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומכיון שדוד מלך ישראל חי וקיים, היינו שהוא חי וקיים (בכאו"א מישראל ) בתור דוד מלך ישראל (הביטול דמלכות), לכן הוא נותן הכח לכל אחד מישראל שישמח בעשיית המצוה (אף שעבודה גדולה היא), ושהשמחה תהי' באופן הרצוי.
92 ר"ה כה, א. נוסח קידוש לבנה. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ שם ע' ריד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויהי רצון, שהדיבור בענינים אלה, ובפרט בשבת מברכים החודש, ויתירה מזה בערב ר"ח [מחר חודש], ימהר ויזרז הגילוי דדוד מלכא משיחא, דוד מלך ישראל חי וקיים, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בגאולה האמיתית והשלימה.
49 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו שהוא בעניני הלכה, שהקב"ה מחייך ואומר נצחוני בני נצחוני, עד"ז הוא בנוגע להליכות עולם, הנהגות בעולם, גזירותיו של הקב"ה, שיש להקב"ה נח"ר ותענוג גדול מזה [וע"ד שארז"ל גבי קידוש החודש אתם אפילו מזידין , שגם כשקידשו את החודש במזיד היפך דיני התורה הרי זה מקודש, ו(גם אז) אומר הקב"ה לב"ד של מעלה אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה].
69 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שלא יכבה נרו לעולם ועד אַז דער אור הבעש"ט איז תמיד מאיר, חסידות וועט זיין ביז משיח בלתי ספק, וואָרום עס איז דאָך דוד מלך ישראל חי וקיים, וואָס דאָס איז גיווען דער בעש"ט און דער מגיד און דער רבי, און אזוי שטענדיק וואָס מיר זיינען דאָך פון דוד'ן וועט דאָס שטענדיק זיין ביז משיח'ן.
241 ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בזה כאשר יעלה ברצון לבנות בית שתחלת עליית הרצון הוא רק בשביל סוף מעשה בלבד וא"כ זהו בהכרח שעלה סוף מעשה דוקא בתחלת המח' שנק' רצו"פ כו') וידוע דשרש בחי' מל' דוד למטה הוא בחי' מל' דאצי' למעלה שנק' סופא דכל דרגין ונעוץ בה מבחי' תחלתן שהוא בחי' פנימי' הכתר וכידוע בציור הג' קוין דהמל' עומדת בסיום הכתר והרי מלמטה למעלה המל' נק' כתר וע"כ נק' המל' בשם כתר מל' כמ"ש במ"א באריכות ולהיות כן שרש המשכת מל' דוד נמשך דוקא מבחי' פנימי' ע"י שעליו נאמר כי לא אדם הוא להנחם כי נעוץ תחב"ס דוקא וע"כ אנו אומרי' דוד מ"י חי וקיים וכמשמעות הכתובי' שמל' דוד קיימת לעולם משיח בן דוד הוא כידוע וכמ"ש בנבואת נתן לדוד על שלמה בנו וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול כו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהי' נכון עד עולם כו' (והרי במלכות משיח נאמר ונחה עליו רוח ה' כו' והריחו ביראת ה' כו' וארז"ל דמורח ודאין שהוא מבחי' הוד דע"י כמ"ש במ"א) וכ"ז מפני שנמשח דוד בקרן ולא בפך, כי שרש בחי' קרן הוא בבחי' כתר כמ"ש חנה רמה קרני בה' פי' רמה בבחי' הרוממות דפנימי' כתר עליון שמרומם לבדו ומתנשא מימות עולם שהן בחי' ז"ת דא"א שמתלבשי' בנאצלי' כו' ושם נאמר רמה קרני בה' וכן כתיב ותרם כראם קרני כו' כי הקרן מורה על בחי' הרוממות דוקא כמו וירם קרן לעמו כו' וכן אמר דוד ע"ע נאום הגבר הקים עול כו' (ובכ"ז מובן מ"ש ה' לשמואל על דוד כי ראיתי בבניו לי מלך לפי שנעוץ סוב"ת וע"כ מלכותי' מל' עלם כו' כמו שמל' דא"ס שיהי' לעתיד כמ"ש ה' ימלוך לע"ו וכמ"ש בדניאל לפי שבחי' נצחיות דא"ס מאיר בו לפי שנעוץ תחב"ס דהיינו בחי' מל' דא"ס במל' דאצי' שרש מל' דוד וז"ש לי מלך לי דוקא וד"ל) אבל מלכות שאול ששרשה רק מבחי' החכ' שמלובשת במדות דז"א כמ"ש שמואל עליו הראיתם אשר בחר בו הוי' כי אין כמוהו כו' כנ"ל ע"כ נמשח בפך ולא בקרן כמ"ש בשאול ויקח שמואל את פך השמן כו' ובדוד נאמר ויקח את קרן השמן וז"ש רמה קרני ולא רמה פכי כי אין שרש בחי' הפך בבחי' רמה רק בבחי' אדם ולא בבחי' הרוממות דכתר עליון שלמעלה מבחי' אדם כנ"ל וד"ל.
103 דוד מלך ישראל חי וקיים : ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תר ביצה שנולדה בראש השנה וסדר הקידוש ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, י
ד ולמה הן נחשבין כיום אחד והרי אנו בקיאין בקביעות החודש ואנו יודעין שראשון עיקר משום דאף הבית דין עצמן שהיו מקדשין על פי הראייה היו עושין לפעמים שני ימים כיצד בראשונה כשהגיע יום ל' באלול היו כל ישראל והבית דין נוהגין איסור מלאכה וקדושת היום מבערב דשמא יבואו עדים למחר ויאמרו שראו הלבנה בלילה זו ויהיה היום ראש חודש תשרי והוא ראש השנה ונמצא שהלילה הוא יו"ט וביום היו הבית דין יושבין ומצפים לביאת עדים רואי הלבנה אולי יבואו וכל שעה שיבואו ביום עד שתחשך היו מקדשין את החודש אותו היום והיה ראש השנה בו ביום ומאותו יום והלאה מונין ליום הכיפורים ולסוכות והיו תמיד רגילין לבוא קודם זמן מנחה דהיינו זמן הקרבת תמיד של בין הערבים פעם אחת נשתהו העדים מלבוא עד אחר המנחה והקריבו התמיד ונתקלקלו הלוים בשיר ואמרו שיר של חול שהיו סבורים שלא יבואו העדים עוד היום וכשבאו נמצא היום למפרע קודש ומאותו היום והלאה התקינו חכמים שלא יהיו הבית דין מקבלין את העדים אלא עד המנחה וכשיבואו לאחר המנחה יהיה אותו היום מן חודש העבר למנות אותו יום ל' של אלול ולמנות ליום הכיפורים ולסוכות מיום המחרת שיש כח ביד בית דין לעשות דבר זה שנאמר אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם אתם כתיב בלא וא"ו אתם אפילו מזידין.
לז רש"י ר"ה כה, א ד"ה אתם . לבוש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
משא"כ ג' המועדים שאנו עושים הגם שאנו מעוררים בהעלאה מלמטה ואם לאו אינו נמשך תוס' אורות בכלים כלל (וראי' מעובדא דריב"ח עם ר"ג דאמר לו ר"ע מפסוק אשר תקראו אותם אפי' שוגגים אפי' מוטעים כו', ונמצא בחי' חג הפסח למעלה לא נעשה רק בזמן שסנהדרין למטה עושי' אותו ואפי' [הן מוטעים ו)עושים אותו ביום חול נעשה ונמשך למעלה בחי' הפסח כמו שהי' בזמן יצ"מ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל), הרי מ"מ אין זה האור הנמשך בתוס' הוא אור הנעשה ונמשך מחדש לגמרי, אלא הוא רק בחי' התעוררות המשכת אור שכבר האיר כמו בפסח לעורר [גילוי אור] חסד עליון שכבר האיר בזמן יצ"מ כמ"ש ופסח הוי' כו', וכן בשבועות לעורר ירידת האור דכתר עליון שכבר ירד במ"ת כמ"ש וירד הוי', משא"כ בחי' אור דשבת שהוא המשכת אור חדש לגמרי הנעשה ע"י הבירורי' כו' כנ"ל וד"ל.
110 מעובדא דריב"ח עם ר"ג : ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כנ"ל, ע"כ בא האור בבחי' נצחית דא"ס ממש וכמ"ש וע"י יתיב כו' [מלכותי' מלכות עלם ] מלכותך מכ"ע (וכמ"ש במ"א בענין דוד מ"י ח"ו מפני שגם הזמן יהי' נצחי' מפני שיאיר בו מלמעלה מן הזמן וז"ש עד דוד הגדיל כו' והוא מ"ש ויעש דוד שם כו'), וזהו ג"כ ענין בשכמל"ו [שאחר בחינת העלאה והתכללות ביחוד עליון כשמאריך בד' רבתי דאח"ד שא' תמליכהו בשמים ובארץ וד' רוחות כו'.
233 דוד מ"י ח"ו : מלך ישראל חי וקים — ר"ה כה, א (נוסח קידוש לבנה). ראה עט"ר ע' ח. אמ"ב (ש' הק"ש) מ, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתכב. נ"ך ע' רכו. לקמן פ' בשלח רכז, ב. רלד, א. פקודי תנז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו בחי' פחד הוי' דמל' דא"ס הנעלם שיתגלה על כל כו' והוא מל' דא"ס התנשאות העצמו' שיאיר במשיח וכמ"ש ימלוך לע"ו, וע"כ דוד מ"י חי וקיים כמ"ש חיים נתת לו כו', וז"ש בקי"ס כי אה גאה כו' וברוב גאונך כמו לע"ל וכן תפול עליהם אימתה דמל' דא"ס כו' לפי שהי' בבחי' שם הוי' דת"ת שבכתר כמ"ש זה אלי ואנוהו כו' והוא מה שראתה שפחה כו' לפי
239 דוד מ"י חי וקים : ר"ה כה, א. נוסח קידוש לבנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וז"ש שאין לו בעולמו רק אוצר של י"ש כי ע"י אוצר של י"ש נמשך בחי' ח"ע וח"ת לבריאת העולמות וכמ"ש יראת ה' לחיים [כו', וראי' מן המלאכי' שהם נצחיי' יותר מן הנשמות] לפי שיש בהם מבחי' היראה דמל' יותר וזהו קיום כל העולמות וכמ"ש מלכותך מלכות כ"ע כו' והיראה נמשך מבחי' המל' כו', וע"כ גם משיח שאמר [בו] חיים נתת לו בבחי' נצחיות כמש"א דוד מלך ישראל חי וקיים ש[י]איר בו מבחי' מל' דא"ס עצמו שע"ז אמר ימלוך לע"ו כו' וד"ל.
332 דוד מלך ישראל חי וקיים : ר"ה כה, א. נוסח קידוש לבנה. ראה גם לעיל פ' וארא עה, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והרי א' משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לשופטי' ושופטי' לנביאי' כו' עד שמעון הצדיק הי' משירי אכה"ג מסר לזוגות עד הלל ושמאי ותלמידיהם כמו ר"ע ותלמידיו עד רבי הוא שסידר המשנה מפי כל התנאי', שאין בכל הילוך האור ושפע החכ' דתורה אור האלקי' ממשה עד רבי שום שינוי המהות כלל כמו בע' הזקנים שקיבלו מרוחו של משה ממש מאחר [oldpage_טז] שזהו כמו שנמסר מיד ליד שאין בזה שינוי כלל, וראי' לזה ממה שגזר או' שכל ב"ד וב"ד חשוב כב"ד של משה , כמו גבי עובדא דר"ג שגזר על ריב"ח שיבא אליו במקלו ביו"כ שחל להיות בחשבונו וקיבלו עליו לפני רדב"ה וא"ל אם אתה בא להרהר אחר כל ב"ד כו' עד
526 עובדא דר"ג : ראה ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והטעם הוא כי שרש השבת למעלה ממדרגת ישראל (רק אות היא ביני כו' וניתנה במתנה לישראל כמ"ש ראו כי ה' נתן לכם את השבת כו' כמ"ש במ"א), כידוע בענין קידוש דשבת שזהו קדש דחכ' עילאה כמו שהחכ' בבחי' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצא שזהו שנק' קדש מלה בגרמ[י'] כו' בבחי' קדושה והבדלה בערך מכל ההשתל' דמע"ב שהוא בחכ' כמ"ש בראשית בחוכמתא כו' שזהו בחי' החכ' שיורד מאין ליש דוקא להיות כל העולמות וז"ש כולם בחכ' עשית וכן ה' בחכ' יסד ארץ וכה"ג, אבל שבת הוא בחי' השביתה מירידה זאת דחכמה כמ"ש כי בו שבת כו' (כמשי"ת) ע"כ נק' שבת קדש העליון שלמעלה ממדרגות דישראל כו' (דגם שישראל נק' קדש כמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתו והוא בחי' ראשית דחכ' שנק' ראשית חכ' כידוע וזהו בבחי' חכמה שנמשך [מ]אין דהעלם ואין דכתר למציאות [חכ'] להיות מקור למע"ב, ומטעם זה אמר דישראל הוא דקדשינהו לזמנים דמועדים וזמנים הן בבחי' מוחין דאימא שנק' מקרא קדש כידוע, ולכך [א'] אלה מועדי הוי' אשר תקראו אותם אפי' שוגגין כו' וכמו שאמר מקדש ישראל והזמנים משום דישראל מקדשי לזמנים משום דבינה מקבל מחכמה שנק' ראשית, אבל קדושת השבת למעלה מקדושת ישראל ולכך אמר ברוך אתה ה' מקדש השבת דשבת מיקדשא וקיימא מוימ"ב כמ"ש ויקדש אותו, וא"כ יש להבין דאם קדושת שבת תלוי בישראל למה א' ברוך אתה ה' מקדש השבת דמשמע דקדושת שבת מלמעלה באה (אך בקדושת דזמנים אמר מקדש ישראל תחלה ואח"כ והזמנים מטעם הנ"ל דישראל קדשינהו לזמנים כו').
33 אפי' שוגגין : ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הזמן שאין לו הפסק כמו ימלוך לעולם ועד כענין דוד מלך ישראל חי וקיים, שזהו עליית המל' לע"ל שיאיר בבחי' הזמן דנוק' מלך ימלוך כו' מאור עצמות דא"ס שלמעלה מן הזמן לגמרי וכמאמר מי איכא זקנה קמי' כו', ומה שנק' עתיק יומין לפי שהוא מקור הראשון לזו"נ כו', עכ"ז לא יוכל בחי' נצחיות דזמן שבמל' להגיע לאמתת הא"ס כמו שהוא בעצמו נבדל בערך מחלקי הזמן גם מהיות מקור למקור לזמן בעש"נ כו' ואע"פ שאומרים חי וקיים לעד [שנאמר כי עמך מקו"ח ] וכמו אין קצבה לשנותיך [כו'] אין זה במהו"ע ממש [וד"ל].
312 דוד מלך ישראל חי וקיים : ר"ה כה, א. נוסח קידוש לבנה. ראה גם לעיל פ' וארא עה, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להסביר הדבר בכח עיון השכל בהשגה ממש שבא בבחי' התפשטות והרחבה גדולה ולימין שמאל ואורך ורוחב בטעמים וסברות לכאן ולכאן שנק' פנים מסבירות שמטעים את אור נקודת השכל ומבררו לתכלית האמת וכידוע שאע"פ שהשגה דבינה נק' יש מורגש כי בא לכלל הגשמה בהשגה ותפיסה שמושג ומובן בטעם וסברא ממש כמו מ"ט דר"פ כו' שזהו בחי' גילוי ההעלם דנקודה דחכ' שנק' אין אבל בזה דוקא מתברר אמתת נקודת החכ' לתכליתו כמו שהיא בלי נטיה לחוץ דהיינו בהבדלה בין פנימיות לחיצוניות שבה ונק' מקום המתברר כמצרף לכסף כך ע"י העיון דפנימית בינה שמעיין בטעמו של דבר איך הוא ומה הוא בהסבר וטעמים בכמה אופנים שונים אז דוקא יגלה האמת דנקודה זו בפנימית שבה כו' שכח זה גדול יותר מגוף אור הברקת השכל שבא מאין כענין הבן בחכ' כך יש נבון שמבין דבר מתוך דבר שמלבד ענין כח הבירור הזה שבעיון דבינה הנה אנו רואים שיתרחב ויתפשט נקודה זו להיות ממנה רבוי חדושים אופנים שונים שנולדים ומתהווים ברבוי הסברות בחדוש גמור שלא היה כלל בנקודה זו כענין רבוי חדושי הדינים והלכות רבות דתשבע"פ שנולדים ומתהווים מן הפלפול בעיון בטעמים וסברות רבות בחדוש גמור שלא היה זה בכח המשפיע שהן אותיות דתשב"כ ר"ע שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי כו' ואע"פ שמקבל מחכ' דתשב"כ כמו מ"ט דר"פ א"ק וכן ר"ע היה דורש על כל קוץ דוק' אבל מתהוה רבוי חדושי הלכות שאין להם רמז במקרא כלל כידוע בכמה הלכות ודינין שהן מחודשים לגמרי מפי חכמי ישראל ואסמכוהו אלאו דלא תסור כו' כעירובין ונט"י ונר חנוכה ושאר מצות דרבנן וכן בדקדוקי סופרי' כגזיר' י"ח דבר וכה"ג ויש בכחם לגרוע כמו (מכות כב, א-ב) מלקות דגרעו חדא (ר"ה כה, א) ובמועדים אמר אשר תקראו אתם אפי' מוטעים וכה"ג וכ"ז לפי שיש כח במקבל יותר ממשפיע בחדוש יש מאין ממש הרבה יותר מחדוש מאין ליש דמשפיע מחכ' לבינה שנק' רבוי ותוס' וגידול בתולדה וצמיחה דאו"ח יותר הרבה מן אור הזרוע דמשפיע כמו אשה כי תזריע וילדה ולד שלם ברמ"ח איברים דהגם שמן המשפיע בחי' מ"ד לא היה רק טפה אחת כלולה בהעלם מכל האברים פנימיים וחיצוניים אבל במ"ן דנוק' נתרבה ונתגדל ולד שלם במוחין ומדות פנימיים ואברים חיצונים ונק' חדוש גמור ולא מן ההעלם לגלוי בלבד שהרי אמר וילדה זכר התולדה שהוא החידוש מאין ליש על שמה דוקא לפי שגידול וריבוי זה יותר מגוף אור השפע דמ"ד וגם מתחדש מעיקרו כזורע חטה בארץ שתרקב והיה לאין בארץ ואח"כ והולידה והצמיחה ברבוי גדול מאד שזהו חדוש התולדה מכח הצומח שבארץ עצמה דוקא רק שא"א בלא זריעה בארץ כו' כ"ה אור דתושב"כ בכל המצות שהן בבחי' ההעלם דח"ע שירדו באותיות בבחי' זריעה בארץ שהוא תושבע"פ שזהו מאין דחכ' ליש דבינה שנק' ספר וספור כידוע והוא העיון שבתלמוד דדייק במילי דחכ' דתשב"כ בפנים מסבירות נעשה התרחבות גדולה בגילוי רמ"ח אברים דרמ"ח מ"ע כו' והוא עיקר הבירור האמיתי בפנימיות
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה יא, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ג) ובזה יובן ג"כ ענין האמונה איך שהוא שרש עצמי לכל המצות ואינה נמנית עמהן כלל כנ"ל דבא חבקוק והעמידן על אחת פי' העמידן כמו הכל הולך אחר המעמיד שהמעמיד ומקיים הוא העיקר והיסוד ע"כ אינו נמנה עם הדבר המתקיים על ידו כך כל המצות הולכין אחר המעמיד והוא האמונה הפשוטה שבפשטות ועצמות מהות הנפש וזהו שהעמיד לכל תרי"ג מצות על אחת שהיא האמונה וכענין אמת ואמונה כל זאת דאמונה בה"א לשון נוק' שמקבלת מעצמות ומהות א"ס כמו שהוא ממש לאמיתת עצמותו שנק' אמת וכמ"ש וה' אלקים אמת ואמת ה' לעולם וכמאמר דאיהו אמת ואיהי אמונה כו' וכמ"ש דוד אמתך אלקי כו' דהאמונה הוא כל בחי' עצמיות ופנימיות כל תוקף וחוזק היותר גדול במהו"ע הנשמות דישראל שכולל כל מה שיסתעף מזה בקיום התו"מ ובמס"נ על קדה"ש שכולל רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וזהו שהכל הולך אחר המעמיד ומקיים שהאמונה נק' מעמיד ומקיים כל בחי' הסתעפות פרטיות דקיום תו"מ ותשובה מעומקא דליבא ומס"נ כו' וזהו וצדיק באמונתו יחיה יחיה חיות העצמי ומקורי כמו שהוא ממש שכולל כל הסתעפות צדקותיו בתו"מ ותשובה ותפלה ומס"נ כו' והרי אנו רואים בחוש שגם כל מצות מעשיות מושרשי' כמו טבע בנש"י בגדול וקטן נשים וטף אין זאת רק חוזק ותוקף האמונה הפשוטה שבעצמיות נפשם מגדול עד קטן בשוה ממש והיא שעמדה לאבותינו ולנו כו' שכבר היה כלה כל כח שארית אור הקדושה האלקי' שבנש"י באור ושפע רצון ותענוג מוחין ומדות אוי"ר שלהם כו' אלא שהאמונה היא המעמדת הכל והכל הולך אחר המעמיד וזהו שהעמידן על אחת שהיא האמונה ובה יוכלל הכל ויצא לגלוי מן ההעלם בכל דור ודור גם דלא אכשר דרי בתו"מ ותפלה וצדקה ותשובה כלל וכלל באמונתם יחיו חיי עולם בל תמוט לעמוד נגד כל צר ומסטין לא יעזבם לכלותם ולהפר בריתו אתם כמ"ש לא מאסתים כו' וזהו פי' הפשוט דהיא שעמדה לאבותינו וגם לנו בכל דור שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו מצד עונינו שתייסרך רעתך לקטרג ולהשחית הכל אלא שהקב"ה בכבודו ובעצמו דוקא מצילנו מיד המקטרגים ורק מצד האמונה שנק' מעמיד וזהו והיא שעמדה לאבותינו כו' שהאמונה נצחית בל תמוט כמו שהוא ית' אמת לאמיתתו חי לעד וקיים לנצח וזהו אמת ואמונה כל זאת כו' דאיהו אמת ואיהי אמונה וכמו דאיהו אמת נצחי חי וקיים לעד כך איהי אמונה שמקבלת אמיתת עצמותו קיימת כענין דוד מ"י חי וקיים כידוע וד"ל.
11 דוד מ"י חי וקיים : ראה ר"ה כה, א (נוסח קידוש לבנה). סה"מ תקס"ט ע' קנט. עט"ר שער ר"ה ע' ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה כו'[ednref_19_יג], אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקא[ednref_20_יד] ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים ג"ע התחתון והעליון חבירי' מלאכי' מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך מאה ברכות[ednref_21_טו], וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'[ednref_22_טז], אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי' כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו').
52 אלה מועדי . . שוגגי' : אמור כג, ד. ראה ר"ה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
חותמין מקדש ישראל והזמנים ישראל אינהו דקדשינהו לזמנא וכמ"ש אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם אתם כתי' בין בזמנן בין שלא בזמנן , ובגמ' אי' ג"פ כתי' בפ' אתם אפי' שוגגין כו', וכתי' אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי, ואמרז"ל אמרו מלה"ש להקב"ה מתי הם המועדים א"ל אני ואתם נסכים למה שב"ד עושין למטה שהן מעברי' השנה ובזה תלוי המועדים, לשעבר היו בידו של הקב"ה כמ"ש עשה ירח למועדים ועכשיו הוא בידו של הקב"ה, הרי ישראל מקדשין המועדים משא"כ שבת היא מיקדשי וקיימא, לכן מפרש רבינו (בתו"א פ' יתרו ד"ה זכור את יום השבת לקדשו הא') דכל שבת נק' שבת בראשית שהוא למעלה מישראל, וא"כ צ"ל מהו"ע זכור את יום השבת לקדשו, לעשות את השבת.
13 אלה מועדי . . תקראו אתם : אמור כג, לז. במשנה ר"ה כה, א הובא הכתוב אמור כג, ד. ראה שנויי נוסחאות במשניות שם. או אולי גם כאן הכוונה להכתוב כג, ד. אלא שהובא הכתוב בדילוג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה עולם האצי' נחשב בכללות עולמות הא"ס, דבכלל זה הוא גם ז"א דאצי', אבל מל' דאצי' היא בחינה נבדלת מעצמות האצי', והגם שהיא באצילות אמנם באצילות גופא ה"ה שרש ומקור בי"ע שבאצי', ועם זה הרי מלכות דאצילות היא מקבלת האורות עצמיים דאצילות, וטעם הדבר הוא לפי שענין הביטול שבבחי' מל' הוא יותר מכמו"ש בהספי' שלמעלה ממנה, שידוע דספי' המל' ה"ה חלוקה מהספי' שלמע' ממנה בזה שתחלת אצילותה נאצלה בבחי' נקודה אחת שהו"ע המיעוט, היינו מיעוט וביטול, וגם כשנבנית בבחי' פרצוף ה"ה בבחי' ביטול, ואזעירת גרמי', וכמו שאומר דוד מלך ישראל על מדריגתו אם לא שויתי ודוממתי, דהגם שהי' מלך ישראל ועושה חיל ובכל אשר יפנה יצליח, ובכ"ז הוא בתכלית הביטול, דזהו אם לא שויתי שהו"ע מדת ההשתות ודוממתי כמו הדומם ממש שהו"ע הביטול דהנחת עצמותו, דהספירות שלמעלה מבחינת מל' עם היות שהם בתכלית הביטול וכמאמר איהו וגרמוהי חד, אמנם זהו מפני הדביקות במקורם וכנ"ל דהאורות הם בבחינת דביקות ניכרת והיינו שבהם נרגש מקורם ולזאת ה"ה בטלים בתכלית הביטול והיחוד, משא"כ בחינת המלכות הרי אדרבא היא עצמה בבחינת מדריגה נבדלת מעצמות האצילות ועם זה הרי בחינת הביטול שבה היא במדרי' עליונה יותר שהוא הביטול דהנחת עצמותו, והביטול דהנחת עצמותו הוא עיקר הביטול, דהביטול דדביקות עם היותו ביטול נפלא ועצום ומ"מ הוא כעין ביטול שע"פ טעם, דלהיותו דבוק ה"ה בטל, והביטול דהנחת עצמותו הוא ביטול עצמי ולא מצד הטעם כ"א הביטול בעצם המהות, דבזה הרי הביטול דבחי' מל' משתוה לביטול דחכ' שהוא כח מ"ה בלי מהות, רק שהביטול דבחי' מל' הוא ביטול היש רק שהוא הביטול בעצם מהות היש, ולכן הרי מל' וחכ' שניהם נקראים בשם אחד, וכמו דוד עבדי ומשה עבדי, משה הוא בחינת חכמה דכתי' בי' כי מן המים משיתיהו, דמים הוא בחינת חכמה, ולכן אמר ונחנו מ"ה, מ"ה דחכ', ודוד הוא בחי' מל' וכמא'[ednref_107_*] דוד מלך ישראל חי וקיים, ושניהם נקראים עבדי, דהעבד הרי עיקרו הוא הביטול למעלה מטו"ד, ושניהם נקראים חכ', ונרמזים באות יו"ד, דתמונת אות א' הוא[ednref_108_*] ב' יודי"ן ווי"ו באמצע שהוא יו"ד בראש ויו"ד בסוף, ח"ע וח"ת, ושניהם נקראים יראה, יראה עילאה ויראה תתאה, לפי שהם משתווים בהביטול, ויש עוד יתרון בהביטול דמל' דכתיב בזאת יבוא אהרן אל הקדש, דזאת היא[ednref_109_*] בחי' מל' וקדש היא מלה
66 אחרי טז, ג.
[edn_106_*] בבחינה נבדלת: להעיר מלקו"ת שה"ש ח, ג.
[edn_107_*] וכמאמר: ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
[edn_108_*] אות א' הוא: תורה אור סט, ג. ובכ"מ. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן או"ח סל"ו ס"ב.
[edn_109_*] דזאת היא: ת"ז תכ"א (נה, ב). זח"ג ר"פ חוקת. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה זה תלוי בקדושת ישראל דקדשינהו לזמנים כו', משא"כ ההמשכה מחכ' לבינה נעשה ממילא כו', ולכן אל תקראו אותם אתם כתיב שזהו"ע שישראל מקדשים לזמנים ע"י מתורגם בזמניהן דווקא משא"כ מועדי הוי' שהוא ענין ההמשכה מחכ' לבינה שהוא עדיין למעלה מהזמן שהוא במדות כנ"ל אינו מתורגם רק מועדיא הוי', ולכן גם בתיקון של נוסח התפלה שההודאה על עיקר המכוון דימים טובים שהוא שימשך מלמעלה מן הזמן בזמן דווקא שהוא ענין המדות לכן תקנו לומר והזמנים דווקא ולא המועדים, ובבחי' זאת א' מקדש ישראל כי בחי' זאת תלוי בקדושת ישראל שמקדשים אותם כו' וד"ל.
116 אותם אתם כתיב : ר"ה כה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה חשבון תקופות ומולדות לשיטת הרמב"ם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) כשם שיש הפרש בין חשבון התקופות של שמואל ורב אדא לבין חשבון התקופות של האצטגנינים, כן יש הפרש בין חשבון המולדות של רבן גמליאל (בר"ה כה, א וברמב"ם פ"ו ה"ג) לבין חשבון המולדות של האצטגנינים (המבואר ברמב"ם פי"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר