97

ההוכחה לכך שגם החשיבות של "תקופת שמואל" מתקבל להלכה היא: במספר הלכות הקשורות לחישוב תקופת החמה מתחשבים רק ב"תקופת שמואל". כגון: ברכת החמה, הברכה שמברכים כאשר רואים את החמה ביום של עונת ניסן בתחילת כל מחזור גדול (עשרים ושמונה שנים) כאשר התקופה היא "בתחילת ליל רביעי"³⁰, שאז החישוב הוא לפי תקופת שמואל ולא לפי תקופת רב אדא³¹.

[כך גם בענין שאלת גשמים³², והזהירות בשתיית מים בשעת התקופה³³, שבהלכות אלו מתחשבים רק ב"תקופת שמואל"]³⁴.

ה. כיצד ייתכן שראש חודש יהיה ביום שלא בו מולד הלבנה

הדברים יובנו על־ידי הסבר על ענין נוסף בקידוש החודש שאיננו מובן, לכאורה: "בית דין³⁵ שקדשו את החודש, בין שוגגים בין מוטעין בין אנוסים (לפי גירסה אחרת³⁶: מזידין) הרי זה מקודש וחייבין הכל לתקן המועדות על היום שקדשו בו".

ולכאורה, הענין של ראש־חודש (מלשון חידוש) קשור לחידוש הלבנה (המולד), וכיצד ייתכן, איפוא, שהיום שבו לא היה מולד יהיה ראש חודש, מפני שבית־דין קדשוהו?

הרמב"ם³⁷ מסביר, שהטעם להלכה זו, ש"חייבין הכל לתקן המועדות על היום כשקדשו בו" הוא, מפני ש"מי שציוה לשמור המועדות הוא צוה לסמוך עליהם". אך זהו טעם מספיק לכך שצריך לסמוך על קידוש החודש שעל־ידי בית־דין, אך עדיין לא מובן עצם העניין: כיצד נעשה יום זה לראש חודש "אם המולד הוא ביום אחר?"

ו. ראש חודש – לפי מולד

הלבנה שלמעלה.

ההסבר האפשרי לכך הוא:

חמה ולבנה ועניניהם כאן למטה נגרמים ו"משתלשלים", ככל הענינים שלמטה, מבחינת "חמה" ו"לבנה" שלמעלה, ולכן, הענין שיום מולד הלבנה נקבע לראש־חודש, תלוי בעיקר במולד הלבנה שלמעלה.