ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א

98

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך כיוון שהבנתנו וידיעתנו בענינים שלמעלה נעשות על־ידי התבטאותם כאן למטה, הורתה לנו התורה שנקבע את ראש חודש לפי מולד הלבנה שלמטה (על־ידי הראיה או על־ידי חישוב), כי מכך אנו יודעים שאז חל מולד הלבנה שלמעלה.

אבל במקרה שבית־דין קבע את ראש חודש ביום אחר, והתורה ציוותנו "לסמוך עליהם", הרי זאת הוכחה, שדוקא ביום זה, שתורת אמת קבעה אותו כ"ראש חודש", חל מולד הלבנה שלמעלה.

[ולמטה חל מולד הלבנה ביום אחר, מפני שהעולם התחתון אינו ראוי³⁸ אז²⁹ מסיבות שונות, שההשפעה של "בחינת לבנה שלמעלה" תתבטא בלבנה שלמטה באותו זמן].

כך הוא הדבר לגבי ההלכות הנ"ל הקשורות לתקופת החמה (ברכת החמה וכדומה): ההלכות של תורת אמת קשורות, בעיקר, לתקופת החמה שלמעלה. לכן אין שום קושי בכך שבהלכות אלו מתחשבים בחישוב של "תקופת שמואל", למרות שהחישוב האמיתי לתקופה שלמטה הוא לפי "תקופת רב אדא", מפני שכאשר תורת אמת קובעת, שפעם בעשרים ושמונה שנה ההלכה היא כך וכך, והיא קשורה לתקופה זו, הרי זאת הוכחה לכך, שזמן זה הוא בהתאם לתקופה שלמעלה, אך מסיבות שונות מתבטאת תקופה זו למטה בזמן אחר (ל"תקופת רב אדא")⁴⁰.

ז. "אין מקרא יוצא מידי

פשוטו".

לאחר כל הדברים הללו עדיין נדרש הסבר:

בכל הענינים שבתורה ובמיוחד באלה הקשורים להלכה במעשה בפועל, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וצריך לקיים את ההלכה כפשוטה, למרות שכל ענין בעולם ובתורה נובע משורש רוחני למעלה.

וזאת לא רק לגבי קיום המצוות, שרק על־ידי קיומן כפשוטן "זוכים לקבל" את הענינים הרוחניים שבמצוות (כגון מצוות תפילין, שרק על־ידי קיומה כפשוטה מורידים לעולם את השפע של דרגת ד' מוחין וכו'), אלא גם לגבי כל הענינים הנאמרים בתורה, אין מקרא יוצא מידי פשוטו⁴¹.

הערות

38. להעיר מהשייך לנדו"ד, לכאורה, ונת' באופן אחר לגמרי (בנוגע החילוק בזמנים ומועדים שישנו תמיד) – שו"ע אדה"ז מהד"ת ס"א ס"ח. תורת חיים (לאדהאמ"צ) שמות שמט, ב ואילך. – וי"ל.
29.
40. להעיר מספר הזכרונות (להרה"צ ר' צדוק הכהן) קונטרס משיב הטענה על חשבון העבור והתקופה. ספר העבור לראב"ע שם בסופו.
41. ולכן כאשר חכמי האומות אומרים ע"ד מאורע וענין בעולם שהוא שונה ממש"נ בתורה – אא"פ לתרץ שבתורה מדובר רק ברוחניות הענינים. וכמדובר כמ"פ ההכרח לזה מסיפור הש"ס (בכורות ח, ב) שגם כאשר אמרו חכמי אוה"ע שהבחינו שנחש מתעבר לתלת שנה ענה להם ר"י בודאות שאינו, והביא הוכחה מפסוק וק"ו שהוא "לשב שני" (והמדובר הי' בעיבור דנחש כפשוטו).
39. עד"ז מצינו (ויתירה מזה): ויהי הגשם גו' הורידן ברחמים כו' גשמי ברכה כשלא חזרו היו למבול (ז"ח נח כב, א. רש"י נח ז, יב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.