96
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
חישוב זה לא יתחיל האביב לעולם אחרי חודש ניסן.
בכך מובנים גם דברי הרמב"ם, שהסיבה לכך ש"סמכנו על מנין זה" (של שנות המחזור) מפני שלפיו "לא יישאר ממנין ימי החמה חוץ משעה אחת...", כך: "סמכנו על מנין זה" (של שנות המחזור) מפני שעל־ידי "מנין זה" מקויימת ההלכה שהשנים צריכות להיות "שני החמה"24, ולצורך הלכה זו מספיק החישוב ש"לא ישאר... חוץ משעה אחת..." כדי ש"סמכנו על מנין זה", כנ"ל.
ד. גם "תקופת שמואל" מותאמת להלכה
אך יש להבין: לצורך ההלכה של "שמור את חודש האביב" בהתייחסה לפסח, הכרח להזדקק לחשבון האמיתי, של "תקופת25 רב אדא"26 שרק לפיו "לא תמצא תוספת במחזור כלל". אם כך, לשם מה צריך הרמב"ם לומר שבהתייחס לענין של "שנה" מתאים להלכה גם החישוב של "תקופת שמואל", שאיננו כפי האמת?
תמצית ההסבר לכך היא:
מעצם הענין, שהרמב"ם מביא גם את "תקופת שמואל" בהלכות קידוש החודש, רואים, שגם חישוב זה איננו רק דיעה בתורת אמת, אלא גם מותאם לפסק ההלכה, שהיא "אמת לאמיתו"27.
[וכך נרמז בלשון הרמב"ם28 "שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון". כלומר, גם החשבון "הראשון" – תקופת שמואל – הוא אמת, אך "חשבון זה" – תקופת רב אדא – הוא "אמת יותר"]29.
הערות
- 24. להעיר מחמרא וחיי סנהדרין שם בשם הרא"ש.
- 25. ביד רמ"ה (סנהדרין שם ד"ה ואיכא) מקשה שגם לפי תקופת רב אדא נופלת (לפעמים) תקופת ניסן (בשנת ט"ז למחזור) ביום ט"ז*. אבל עפמ"ש הרמב"ם שם ספ"י: וחשבון שתי התקופות האלו שביארנו (דשמואל ורב אדא) דרכם הכל בקירוב הוא ובמהלך השמש האמצעי לא במקומה האמיתי, אבל במקום השמש האמתי תהי' תקופת ניסן בזמן אלו בכמו שני ימים קודם שתי התקופות, נמצא לכאורה דחגה"פ הוא לאחר התקופה** (ראה יסוד עולם שם. הון עשיר לערכין פ"ב מ"ב. ועוד) וראה הערה הבאה.
- 26. או י"ל, מדלא הזכיר הרמב"ם בפירוש דסמכינן על חשבון תקופת ר"א בנוגע לפסח* (והזכיר רק ש"סמכנו על מנין זה"), דס"ל כהדיעות דעכשיו אין חוששין להדין דפסח יהי' אחר התקופה דוקא (ראה פנ"י ר"ה כא, א ד"ה "בתוס' בד"ה עברה". פי' ר"ח שם. חמרא וחיי שם בשם הרא"ש).
- 27. ראה המשך תרס"ו ע' תלא ואילך.
- 28. בפ"י ה"ו.
- 29. ובפרט להפי' ברמב"ם (פ"ה ה"ב, וראה ספר המצות שם) ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא כו' ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה (המבואר בפ"ו שם) שגם החשבון עצמו הוא הלל"מ – וידוע השקו"ט בזה.
- . ביד רמ"ה שם מתרץ דמש"כ בגמרא (ר"ה כא, א) כד חזיא דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה, היינו "עד אורתא דשיתסר נגהי שיבסר". אבל ברמב"ם מפורש שם (ה"ב) "אם תהי' תקופת ניסן בששה עשר".
- . והאיחור דתקופת תשרי בנוגע לחג, אולי ס"ל להרמב"ם דלא איכפת ולא מעברין בשביל זה. מדלא הביאו ברפ"ד שם. וראה צפע"נ שם ה"ב (וראה שם ה"ג). מנ"ח מצוה ד' סק"ו. ערוך לנר סנהדרין יג, א ד"ה רבי יוסי. ועוד.
- . ולכאורה דוחק לומר דסמיך עמ"ש בפ"י ה"ו. וראה הון עשיר שם.
משנה ערכין ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה ולא נראה יתר על שמנה. שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יתר על שלשה. לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה. ולא יתר על אחד עשר. קטן נמול אין פחות משמונה ולא יתר על שנים עשר:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ משפטים ‹ שיחה ב ‹ 113 לקו"ש חט"ז ע' 96
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, ב
- לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, א
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג סנהדרין יג, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א
- תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב סנהדרין יג, ב

