119

אדמו"ר הזקן, למרות שסידורו של אדמו"ר הזקן מכוון לפי נוסח האריז"ל, הבדל המודגש מיד בהתחלותיהן של הסידורים:

סידור האריז"ל⁴⁸ מתחיל ב"כללות תיקון ועליות העולמות". סידורו של אדמו"ר הזקן מתחיל ב"מודעת זאת מעלת קימת חצות לילה... על כן יתאמץ לקום בחצות איזה לילה שיוכל ולהיות מכלל עבדי ה'...".

ההסבר לכך הוא:

לפי פנימיות הענינים המובאת בסידור האריז"ל, המיועד ליחידי סגולה המכוונים כוונות ויחודים, הרי התפילה אינה כוללת רק את עבודת ועליית האדם, אלא גם, ובעיקר, את מטרת התפילה ותחילתה – תיקון ועליית העולמות, שזהו מקור ה"המשכות" הנמשכות למטה בענינים רוחניים וגשמיים: רופא חולים ומברך השנים וכדומה.

ולפיכך אין מופיעה ספירת העומר, המדגישה את עבודת האדם, בסיום הסידור, כחותם ותכלית, אלא היא מופיעה לפני כן – ולאחריה מופיעות התפילות והכוונות של שלש רגלים וכו' ראש השנה ויום הכפורים וכו' ועד לשמיני עצרת ושמחת תורה, שמהותם היא השלימות ב"המשכות" הנמשכות למטה.

ואילו בסידורו של אדמו"ר הזקן, שנכתב באופן השווה לכל נפש, כאשר הסודות והכוונות אינם בגלוי, כדלעיל, נקבע הסדר באופן שבענין התפילה מודגשת יותר עבודתו של האדם, כפי שנתבאר לעיל בהרחבה, שהן ה"חפצא" של התפילה והן עליית האדם – ה"גברא" – תלויים בעבודת האדם.

ומסיבה זו הוא מקדים ומגדיר מיד בהתחלה המעלה של הקימה בחצות, שבכך נכללים בעבדי ה'. ולפיכך גם אין הסידור מסתיים בתפילות וכדומה הקשורות לקדושת החג, אלא בספירת העומר, שהיא כל כולה פעולת ועבודת האדם בכל הענינים הנ"ל.

ז. חשיבותה של עבודת כל יחיד

עלולים לחשוב, שעבודתו של היחיד בישראל, ובמיוחד עבודה של "ספירת הימים" בלבד אינה מסוגלת להשפיע על העולם (תיקון העולמות), אך ספירת העומר מדגישה שבכך רואים את השפעתה של העבודה יותר מאשר בכל עבודה אחרת:

קביעת יום טוב בכלל תלויה בבני ישראל – "דקדשינהו לזמנייהו"⁴⁹, אך דוקא באמצעות קידוש החודש של בית דין. קידוש החודש של בית דין (כלל⁵⁰), ותפילותיהם של ישראל במשך הרגלים הן תוצאה, ומוסיפות בקדושת