120

יום טוב. ובדומה לכך בשבת, שהיא "מקדשי וקיימי"⁵¹ ישנה תוספת על ידי "לקדשו", קידוש ותפילות בני ישראל.

אך בספירת העומר רואים, שבאמצעות הספירה של כל יחיד בפני עצמו, שלא באמצעות בית דין, נקבע חג השבועות⁵². הוא אינו תלוי בקביעות של ראש חודש, כי "עצרת – פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה"⁵³, אלא הוא תמיד ביום החמישים לעומר, כאמור לעיל.

עד אשר במספר פרטים (כגון, לגבי יום טוב שני של גלויות), חג השבועות חמור יותר ממועדים אחרים, כי אין הוא נקבע משום ספק, כמועדים אחרים, אלא יש בו כח של ודאי⁵⁴.

ח. התפילה – יצירת שינוי בנבראים

בכך מודגשת מעלת עבודת האדם בתפילה בכלל:

התפילה איננה רק כדי "להמשיך" למטה בעולם את מה שכבר קיים למעלה בשרש ובמקור, אלא החידוש שבתפילה הוא: "יהי רצון", יצירת⁵⁵ רצון חדש, כביכול⁵⁶, שאיננו קיים בשורש ובמקור, וזה מגיע לעולם למטה ומשנה את הנבראים, "מכמות שהם, שיתרפא החולה וירד הגשם משמים לארץ ויולדה ויצמחה". ואילו בתורה ובמצוות בכלל אין שינוי בקלף של התפילין "על ידי הנחתם בראש...", כמבואר בתניא⁵⁷.

ט. פנימיות ענין התפילה

באופן שבו מבואר ענין התפילה על ידי אדמו"ר הזקן עצמו בפנימיות הענינים יובן טוב יותר הקשר שבין התפילה לבין ספירת העומר, ובהתאם לאמור לעיל:

ב"לקוטי תורה"⁵⁸ מסביר אדמו"ר הזקן, שהתפילה אינה נכללת במנין תרי"ג המצוות, משום שהתפילה היא הכוונה של כל התורה והמצוות "והוא העמוד המקיים כל התרי"ג מצוות דוגמת חוט השדרה".

עיקר ענין התפילה הוא שאור אין סוף ברוך הוא הנעלה מהשתלשלות אליו ולא למדותיו⁵⁹ "יומשך" למטה,