שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לד ראה - אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בכללות קבלת צרכי האדם מהקב"ה ישנם שני אופנים, וכדאיתא בגמ' עה"פ "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה", "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע":
22 ברכות יז, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כפי המבואר באברהם אבינו שעל־ידי מסירות נפשו פתח את צינור מסירות הנפש לכל ישראל, וכפי שהוסבר במאמר רז"ל כל העולם כולו ניזון ב"שביל" – וצינור – חנינא בני.
27 ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שבאתערותא דלתתא – אתערותא דלעילא אינו דבר מוכרח, אלא שכך עלה ברצונו של הקב"ה, דבר שהוא צדקה.
15 ראה לקו"ת שה"ש ד"ה להבין כו' למה שהאתדל"ע. ד"ה לרוקע תקס"ב (נדפס בספר דרך מצותיך בסופו). המשך ר"ה ה'תש"ג בארוכה. – ומה שארז"ל (ברכות יז, ב). הרחוקים מצדקה כו' ניזונים בזרוע, היינו לאחר שכבר הוחלט ברצון העליון אשר באתעדל"ת יהיה אתעדל"ע. וק"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם כאשר מגיעים למדריגה שבה יש זכות לדרוש הורדת השפעה טובה מהקב"ה לפי הדין, כנאמר בגמרא על הפסוק "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" ש"כל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע" – גם אז יש לבקש זאת כצדקה, כנאמר:
16 ברכות יז, ב. ובפירש"י שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מדוע, אפוא, יטלו ממנו את האפשרות של נשיאת ארונו של אביו, והרי נשיאת ארון המת בכלל היא מצוה,, ובמיוחד – ארונו של אביו?
10 ראה ברכות יז, ב (במשנה) "נושאי המטה וחלופיהן כו' פטורים (מן הק"ש כו'), "שעוסק במצוה פטור מן המצוה" (ש"ך יו"ד ר"ס שנח). וראה מרדכי הובא בב"י או"ח ר"ס עב. שו"ע אדה"ז שם ס"א. ובירושלמי ברכות פ"ג סה"א (הובא בשו"ע יו"ד שם ס"ג) הכתפים אסורים כו' ונמצא מתעכב במצוה. ולהעיר מפרש"י ברכות שם ד"ה וחלופיהן "שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו". וברע"ב למשנה שם "שהכל רוצים לזכות במצוה". וראה פי' עה"ת לרבינו יוסף בן דוד מסרגוסה – תלמיד הר"ן (ירושלים תשל"ג): שמענו שרש חמישי, שהוא ראוי לשאת את המת על הכתף, וכמו שמצינו כאן, דכתיב וישאו אותו בניו*. וכבר למדנו שיש לגוף דמיון מה עם נשיאת הארון שבו הלוחות שהוא על הכתף, דכתיב בכתף ישאו. וראה מעבר יבק שפתי רננות (מ"ג) פט"ו מתיקונים. – וראה רמב"ם הל' אבל פ"ד ה"ב: וסובלין את המת על הכתף עד בית הקברות (וראה שו"ת כתב סופר יו"ד סי' קעה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לכן צריך להתפלל לקדוש־ברוך־הוא, ואי אפשר לתבוע זאת מהקדוש־ברוך־הוא, אלא לבקשו למלא את הבקשה כמתנת חנם.
23 ומה שארז"ל (ברכות יז, ב) "והם נזונין בזרוע" – היינו, שהקב"ה זן אותם "בזכות שבידם" (רש"י שם), אבל לא שמבקשים (תובעים) מהקב"ה מחמת זכות עצמם. ועכצ"ל כן שלא יסתור למחז"ל דלקמן בפנים (גבי חזקי'). וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 297 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"למחר לעולם הבא" יתחדש, שאז תהיה לבני ישראל בעלות על שכרם, הם ייקחו, "ייטלו" בעצמם את שכרם.
28 להעיר ממחז"ל (ברכות יז, ב) והם נזונין בזרוע (וראה פרש"י שם). וראה פרש"י ריש פרשתנו. לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 36־35 ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
רבינו הזקן ראה שבכח עצמנו יוקשה עלינו להבין את ענין ההסתלקות, ובפרט להגיע לגילויים שבאים ע"י ההסתלקות, ולכן כתב "ביאור" על ענין ההסתלקות, שעי"ז פתח את הצינור שגם אחרים יוכלו להגיע לזה ("האַלטן דערביי") – ע"ד המבואר שהמסירת נפש דאברהם אבינו היתה פתיחת הצינור של מסירת נפש לכל בנ"י , ועד"ז מפורש במארז"ל "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני", ש"שביל הוא צינור, שפתח צינור ושביל השפע".
393 ברכות יז, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וגם זה אשר "באתערותא דלתתאאתערותא דלעילא" – הנה אין זה בהכרח ח"ו, אלא שכך עלה ברצונו, שזהו ענין הצדקה.
84 ראה לקו"ת שה"ש ד"ה להבין הטעם מה שבאתדל"ת (כב, ב ואילך). ד"ה לרוקע תקס"ב (נדפס בסו"ס דרך מצותיך (קנט, ב ואילך)). המשך ר"ה ה'תש"ג (סה"מ תש"ג בתחילתו) – בארוכה – ומה שארז"ל (ברכות יז, ב) הרחוקים מצדקה כו' ניזונים בזרוע, היינו לאחרי שכבר הוחלט ברצון העליון אשר באתדל"ת יהי' אתדל"ע. וק"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואזי "אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו", אין תלמידים שהקדיחו תבשילם ברבים,
82 ראה ברכות יז, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם – לאחרי פתיחת הצינור והשביל [כתורת הבעש"ט בפירוש מארז"ל "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני", "שביל הוא צנור, שפתח צינור ושביל השפע"] ע"י רבותינו נשיאינו, שפתחו וגם סללו את השביל והדרך – " ה דרך" בה"א הידיעה – דרך רחבה ביותר, כדאיתא בגמרא ש" ה דרך" היא (לא רק "דרך" סתם של י"ו אמה, אלא) של ל"ב אמה, שבה ועל ידה נוכל להמשיך את המעיינות דהבעש"ט חוצה.
143 ברכות יז, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומזה מובן גם בנוגע להמשכה שלמעלה מסדר השתלשלות שבנשיאת פנים ("ישא ה' פניו אליך") – שעיקר הצורך וההכרח בזה הוא במצב ירוד דוקא, כבזמן הגלות, מצד ענין החטא כו', שאז אומרים "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים", היינו, שאין יכולים לתבוע "בזרוע" (בזכות שבידם), ולכן מבקשים מהקב"ה בתורת צדקה, שזהו"ע דנשיאת פנים, שבכללות ה"ז המשכה שלמעלה מהשתלשלות, שנעשית ע"י העבודה ד"מדקדקים על עצמם כו'"; משא"כ צדיקים שאין להם שייכות לענין של גלות וחטא כו', ועד לאלו שאין להם שייכות אפילו לחטא עץהדעת, כמארז"ל "ארבעה מתו בעטיו של נחש", ועד לתכלית העילוי דנכנס חי לגן עדן – במצב כזה אין צורך בנשיאת פנים, ובמילא אין גם צורך בעבודה ד"מדקדקים על עצמם כו'".
14 ראה ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ישנם כאלה שיכולים להתקיים בעולם ("דורכגיין די וועלט") - הן בעוה"ז והן בעוה"ב - בזכות עצמם , כדאיתא בגמרא "אבירי לב הרחוקים מצדקה ..
181 ברכות יז, ב (ובפרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– אלא שהחילוק הוא שעכשיו הרי זה לאחרי פתיחת הדרך, וכתורת הבעש"ט בפירוש מארז"ל "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני", "שביל הוא צנור, שפתח צנור ושביל השפע כו'", ואז הנה גם "כל העולם" יכול להיות "ניזון".
92 ברכות יז, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדים – שיש חילוק בין ענין שצריך להיעשות בפעם הראשונה, לענין שכבר נפעלה בו פתיחת הצינור (כתורת הבעש"ט בפירוש מארז"ל "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני", ש"שביל הוא צנור, שפתח צנור ושביל השפע"), שאז יכולים כולם לילך בדרך הסלולה כו'.
424 ברכות יז, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"ד פירוש הבעש"ט במארז"ל "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני", ש"שביל הוא צינור, שהוא פתח צינור ושביל השפע לעולם", והיינו, שעיקר הקושי הוא בפתיחת השביל והצינור, ולאחרי שנעשית פתיחת ה"שביל" והצינור ע"י "חנינא בני", אזי "כל העולם ניזון" ע"י "שביל" זה – שכל אחד יכול לילך בו, אם רק רצונו בכך.
1188 ברכות יז, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וממשיך בכתוב, וארשתיך לי באמונה, דהיינו, שגם מי שאינו שייך להתבוננות, וגם איש עני הוא ואין יכול ליתן צדקה [ולהעיר, שענין זה יכול להיות באופן שהוא ע"ד מארז"ל עה"פ אבירי לב הרחוקים מצדקה, שכל העולם כולו ניזונין בצדקה והם ניזונין בזרוע, היינו, שהם רחוקים מצדקתו של הקב"ה, ולכן סיבבו מלמעלה שאינו יכול ליתן צדקה, כיון שאינו צריך לכך.
2828 ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה – שאף שישנו הענין ד"אבירי לב הרחוקים מצדקה" , ש"נזונין בזרוע" (בזכות שבידם, ובצדיקים משתעי קרא, וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקב"ה) , והיינו, שיש ביכלתם של בנ"י לדרוש תשלום שכר מצד קיום המצוות, ועד שיכולים לדרוש תשלום שכר באופן של הוספה (כנהוג גם בגשמיות שתשלום השכר הוא באופן של הוספה) – הרי ההמשכה שבאה מצד העבודה אינה אלא מבחי' שורש הנבראים, ולמעלה מזה הו"ע "לך הוי' הצדקה", שזוהי המשכה באופן של אתערותא דלעילא שלמעלה מהאתעדל"ע שנמשכת ע"י אתערותא דלתתא, ולמעלה גם מענין המתנה שבאה לאחרי ש"עביד נייחא לנפשי'" .
3056 ברכות יז, ב (ובפרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם הטעם שענין הצדקה צריך להיות גם אצל אלו שנקראים "אבירי לב הרחוקים מצדקה" , ש"כל העולם כולו נזונין בצדקה (בצדקתו של הקב"ה, ולא בזכות שבידן), והם (הצדיקים) נזונין בזרוע" (בזכות שבידם, וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקב"ה) – כי, אף שמצד החיצוניות אינם זקוקים לענין הצדקה, הנה כדי שתהי' אצלם התגלות פנימיות הנשמה, צ"ל גם אצלם ענין הצדקה.
1898 ברכות יז, ב (ובפרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
תכסוף" [וע"ד שמצינו בגמרא שישנם "אבירי לב הרחוקים מצדקה" , שיכולים להיות "נזונין בזרוע", "בזכות שבידם ..
2317 ברכות יז, ב ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
את כל אשר לו ליצחק" (ואילו בנוגע ל"בני הפלגשים" – "וישלחם גו'" ), ומיצחק – ליעקב, "כי ביצחק יקרא לך זרע" , "ביצחק ולא כל יצחק" , כך, שמשלחים את עשו, ונשאר יעקב לבדו, ורואה נחת מילדיו ותלמידיו, באופן ש"אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובתינו" ,
2013 תהלים קמד, יד. וראה ברכות יז, סע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אני מדבר בצדקה, שנרגש אצל איש ישראל שהוא במעמד ומצב של עני, שלית לי' מגרמי' כלום, ומקבל כל עניניו באופן של צדקה, והיינו, שאף שלאמיתו של דבר יכול לתבוע ע"פ שורת הדין, כמארז"ל על הפסוק אבירי לב הרחוקים מצדקה, שכל העולם כולו נזונין בצדקה (בצדקתו של הקב"ה, ולא בזכות שבידן), והם נזונין בזרוע (בזכות שבידם, ובצדיקים משתעי קרא, וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקב"ה), ועד שכל העולם כולו ניזון בזכות חנינא בני, וא"כ, חנינא בני עאכו"כ, ואעפ"כ אינו מבקש אלא בתורת צדקה.
1431 ברכות יז, ב (ובפרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם זכאה שלים הוא מי שאינם ניזונים בצדקתו של הקב"ה, אלא הם בחי' אבירי לב הרחוקים מצדקה שנזונים בזרוע , וזכאין סתם הוא מי שניזונין בצדקתו של הקב"ה)".
1257 ברכות יז, ב ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובזה יובן ענין נפלא א' שאנו רואים גם במבקשי ה' וקרבת אלקים יחפצון שלפעמים גם שיעמיק דעתו ורוח בינתו בהתבוננות בגדולת ה' ביחו"ע ויחו"ת לא יתפעל מאומה בלבו והעולם קוראים לחולה רעה זו בחי' טמטום הלב, שהלב מטומטם כאבן, ונדמה להם שטמטום זה מצד הלב הוא בא מפני שנתגשם בחומריות כמו עבירה שמטמטמת לבו של אדם, וכן תאות היתר כמו נואף אשה חסר לב כו', אך באמת שרש חולי רעה זו למעלה הרבה מטומאת הלב אלא נוגעת עד הנפש עצמה שהוא בחי' טומאת הנפש עצמה ומהותה שלמעלה גם מבחי' בינה שבנפש כו', והוא ענין התוקף הגדול בבחי' חוצפה וגסות הנפש כמו קליפת עמלק ממש אשר ע"כ גם שמתבונן היטיב בהעמקת הדעת בבחי' בינה שבנפש לא יועיל להכניע לבבו בבחי' התפעלות וביטול אלא לבו כלב האבן בקשיו לא יפול לבבו מכל התבוננות בכל גדולת הוי' בהשגת נפלאות הוי' איך דכולא קמי' כלא כו', ונק' אבירי לב הרחוקים מאחדותו כו' שזהו רק מבחי' הקליפה וס"א דעמלק המגביה כנשר כו', למעלה מן השכל שלא יועיל שם שום שכל והתבוננות כנ"ל באריכות כו', והוא סיבת חולי רעה הנמצאת הנק' טמטום
52 אבירי לב : ישעי' מו, יב. ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עא אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א מי שמת לו מת שחייב להתאבל עליו אפילו אינו מוטל עליו לקוברו כגון שמתה אחותו נשואה שבעלה חייב בקבורתה או אפילו יש לו מי שישתדל בשבילו לעסוק בצרכי הקבורה או אפילו כבר עסק כל צרכו פטור מקריאת שמע ותפלה ומכל הברכות ואפילו מעניית אמן ומכל המצות האמורות בתורה ואפילו אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות או אפילו לענות אמן שאינו מתבטל בשבילו מצרכי המת אסור מדברי סופרים מפני כבודו של מת שיהיה לבו פנוי לחשב בצרכי המת ויחשוב בהם תמיד ואפילו הוא בעיר אחרת ונודע לו קודם הקבורה אסור שלא חילקו חכמים ויש מתירים אם יש לו מי שיתעסק בשבילו ואצ"ל אם הוא בעיר אחרת שאינו יכול להתעסק ונוהגין כסברא הראשונה (ולדברי הכל בן שהוא אונן על אביו יכול לילך לבית הכנסת ולומר קדיש על אביו כי זהו כבודו של אביו).
ו משנה ברכות יז, ב. עולת תמיד ס"ק ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עא אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א מי שמת לו מת שחייב להתאבל עליו אפילו אינו מוטל עליו לקוברו כגון שמתה אחותו נשואה שבעלה חייב בקבורתה או אפילו יש לו מי שישתדל בשבילו לעסוק בצרכי הקבורה או אפילו כבר עסק כל צרכו פטור מקריאת שמע ותפלה ומכל הברכות ואפילו מעניית אמן ומכל המצות האמורות בתורה ואפילו אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות או אפילו לענות אמן שאינו מתבטל בשבילו מצרכי המת אסור מדברי סופרים מפני כבודו של מת שיהיה לבו פנוי לחשב בצרכי המת ויחשוב בהם תמיד ואפילו הוא בעיר אחרת ונודע לו קודם הקבורה אסור שלא חילקו חכמים ויש מתירים אם יש לו מי שיתעסק בשבילו ואצ"ל אם הוא בעיר אחרת שאינו יכול להתעסק ונוהגין כסברא הראשונה (ולדברי הכל בן שהוא אונן על אביו יכול לילך לבית הכנסת ולומר קדיש על אביו כי זהו כבודו של אביו).
ט מסכת שמחות פרק י. תוספות רבינו יהודה ברכות יז, ב ד"ה אוכל. אור זרוע ח"ב סי' תיז. רא"ש מו"ק פ"ג סי' נד. לבוש סעיף ב בהג"ה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עב דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ד קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין וכל העם הולכים אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדים שם האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין אם יכולים העם להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד ואפילו פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ויקראו כל מה שיוכלו ואם לאו לא יתחילו אם יש שהות לקרוא אחר כך אבל אם יעבור זמן קריאת שמע יקראו קריאת שמע תחלה כיון שעדיין לא התחילו במצות תנחומין:
כד משנה ברכות יז, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"ד ה"ו. טור ושו"ע סעיף ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א ברכת המזון נאמרת בכל לשון שנאמר וברכת את ה' וגומר בכל לשון שאתה מברך כי לא חייבך הכתוב אלא שתברך את ה' אלהיך ובכל לשון שאתה מכיר שאתה מברך ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך תוכל לברך אבל אם אינו מכיר הלשון אינו יוצא ידי חובתו ואפילו בלשון הקודש שאין אני קורא בו וברכת את ה' אלקיך כיון שאינו מבין תיבות הברכה שמוציא מפיו (עי' בסי' תלד במ"א סק"ו והיינו משום דביטול סגי בלב כמ"ש בח"י ס"ק י"א משא"כ בהמ"ז צריך שיוציא בשפתיו כדלקמן) ואע"פ שיודע למי מברך וכונתו לברך ה' בתיבות אלו וכ"ש אם לבבו פונה לדברים אחרים בשעת אמירת הברכות אע"פ שמבין לשון הקודש ולכן הנשים ועמי הארץ שאינם מבינים לשון הקודש חייבים לברך ברכת המזון בלשון שמבינים ולא בלשון הקודש וכן אינם יוצאים בשמיעה מהמברך בלשון הקודש בזימון אלא יברכו לעצמן בלשון שמבינים.
ה תוס' ברכות מה, ב ד"ה שאני. הרב רבנו יונה שם (לג, א ד"ה ונראה). רא"ש פ"ז דברכות ס"ו. מרדכי שם רמז קנח. הנה בטור ושו"ע סי' קצג ס"א כתוב אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה , וכן הלבוש שם ס"א מחלק בהדיא בין המברך ובין השומע , ואחריו נמשכו העולת תמיד שם ס"ק ב ומ"א שם ס"ק ב. אבל המעיין בגמ' מגילה יח , א (הובא ברא"ש שם). יראה לעינים דאי אפשר לחלק בהכי . וכן משמע בטור סי' תרצ להדיא , וכן משמע בב"י שם בשם המגיד משנה הל' מגילה פ"ב ה"ד. ורמב"ן מגילה יז, א ד"ה והרב והרשב"א שם יז, ב ד"ה אבל, ע"ש ודוק ותשכח דהכי הוא . וברא"ש והרב רבנו יונה הנ"ל כתבו בהדיא אלא צריכה לברך ברכת המזון בלשון שמבינות . וכן יש לפרש בדעת הטור ושו"ע שלאו דוקא שמיעה אלא אף כשמברכות בלה"ק אין יוצאות כשאין מבינות. דלא כלבוש ועולת תמיד ומ"א הנ"ל. ועי' במ"ש בסי' סב ס"ב. וסי' קכד ס"ב (ועי' לקמן סי' רעא ס"ז לענין קידוש, שמחלק בזה בין שומעת למברכת בעצמה. וראה לקמן ריש ס"ב). וראה העו"ב תתט ע' 59.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תכט מנהג ימי ניסן ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ב ותקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב בית המקדש שכל חכם היה שונה לתלמידיו הלכות הרגל שלשים יום לפניו כדי שיהיו בקיאים בהלכותיו וידעו המעשה אשר יעשון ולהמון עם היו דורשים הלכות הרגל בשבת שלפניו שבשבת זו היו מתקבצין כל העם מכל הכפרים לשמוע הלכות הרגל מפי החכם לפיכך נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו אם אינו ערב פסח והלכות החג דורש בשבת שובה (אבל עצרת אין בו הלכות מיוחדות שכל איסור והיתר הנוהגין בו נוהגין גם כן בפסח וסוכות).
יח ראה תוס' ברכות יז, ב ד"ה תרי זימנא. קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ט ע' כז.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לד דין הנחת הפרשיות בתפילין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו מכל מקום לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול , ולא יעשה כן במקום הרואים אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, שכיון שהעולם נוהגים כרש"י נראין להם כיוהרא מי שחושש להחמיר על עצמו בזה אם אינו מוחזק להם שמחמיר על עצמו גם כן בשאר דברים :
1011 ע"פ ברכות טז, ב (לא כל הרוצה ליטול את השם יטול), ופירש"י שם יז, ב (אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים, אין זה אלא גאוה).
פתיחה בהקשר
אור התורה דברים כרך א פרשת דברים ציון במפשט תפדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עוד יש להעיר לענין ציון במשפט ממשארז"ל ס"פ שני דברכות דף י"ז ע"ב ע"פ שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה בישעי' סי' מ"ו פסוק * רב ושמואל כו' חד אמר כל העולם ניזונין בצדקה (בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן) והן ניזונין בזרוע, וקאי על הצדיקים הגדולים כמו ר' חנינא בן דוסא, וכ"ה בירושלמי פ"ה דמעשר שני, ויש להעיר מפסוק אשר נדר לאביר יעקב תלים סי' קל"ב, ואיתא במדרש ויצא פ"ע תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה שנאמר וידר ישראל נדר אם יהי' כו' והי' הוי' לי לאלקים פ' ויצא, והיינו שע"י נדרים סייג לפרישות יבוא לקדושה עד שבחי' הוי יהי' כאלקים נחשב ובפרדס ערך אביר איתא וז"ל אביר הוא תפארת וכן אביר יעקב וכן אביר ישראל ואפשר שנק' כן בסוד אבירותו להכרעת הדין אל הרחמים כנודע עכ"ל, והיינו כי התפארת עולה עד הכתר וממשיך הכח משם להכרעת הדין אל הרחמים, זהו אביר לשון תוקף ועד"ז הצדיקים הגדולים נק' אבירי לב שמכריעי' היצה"ר אל היצ"ט ששרש היצ"ט ויצה"ר ג"כ מחו"ג כו', ולכן א"צ לצדקה ע"ד יחוד זו"נ כי הם מעלים מ"ן לאימא כמו רע"ק שאמר מתי יבוא לידי ואקיימנו, גם שא"צ לצדקה ע"ד עדא"צ שנק' העשיר לא ירבה מעשר ואין עשיר אלא בדעת הדעת בסוכ"ע, ולכן א"צ לצדקה שהיא לבחי' דל ועני שהם יסוד ומל', ועכ"ז צריך לגמ"ח מא"א, וזהו ציון במשפט תפדה שאעפ"י שא"צ לצדקה מ"מ צריכים לעשות משפט כדי להמשיך בחי' לעשות משפט עבדו ומשפט עמו יש' דבר יום ביומו כו', ואפר נק' ציון שבהם עצמם נעשה היחוד כמ"ש בענין בנימין ובניהו בד"ה והנה רבקה יוצאת.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומלבד שורת הדין פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד ושארי רבנים הגדולים, ומשום חומר איסור חמץ בפסח גדרו גדר בענין היי"ש לפסח, אפילו במקום שאינו אלא משום חששא וגזירה בעלמא, וכל שכן בנידון דידן, וככל פרשת האמור.
341 פוק חזי: ע"פ ברכות יז, ב ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א קסג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שאי אפשר לקיום התומ"צ כ"א בהתחברות הנשמה והגוף, לכן גם השכר ע"ז בעולם התחי' הוא דוקא לנשמות בגופים, וכמרז"ל (ברכות יז, ב) העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' אלא צדיקים כו' ונהנין מזיו השכינה, שגם הגוף יהי' ניזון מזיו זה וכמו משה ואליהו -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקד
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל דמטעם זה אמרו (ברכות יז, ב) היה"ר כד מסיים צלותי' דוקא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתנח
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי למותר להעיר [מיוסד על תורת החסידות מתחיל מהבעש"ט, אשר כל פרט הוא בהשגחה פרטית], שהבטחה וזכות האמורה, מסומנה במסכת ברכות דף טו"ב עמוד ראשון.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מכיון שכל העולם נברא בשביל ישראל (כמאמר "בשביל ישראל שנקראו ראשית") הרי כאו"א מישראל יכול לדרוש ולתבוע — ובצדק — את כל צרכיו הגשמיים, בני חיי ומזוני רוויחי, בגלל היותו בן אברהם יצחק ויעקב (בלא שום פעולה ועבודה מצדו).
39 כמחז"ל "בזרוע" (ברכות יז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
1 *) לאחר זמן: וי"ל דמטעם זה אמרו (ברכות יז, ב) היה"ר כד מסיים צלותי? דוקא. דאי משום שלא תהי' תפלתו קבע, כמ"ש בשם הצליח, צע"ג דהרי אחרי שאמרוה איזה פעמים שוב גם ההוספה נעשית קבע - גם הו"ל לומר בשמע קולנו ולא לאחר התפלה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 ע"ד ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
– בשלמא אילו הי' מעמדו ומצבו בשלימות, שמקיים כל התורה כולה כדבעי, ובמילא יכול לתבוע מאת הקב"ה שיתן לו בני חיי ומזוני לפי שכך מגיע לו ע"פ דין, אזי הי' מקום לחקור אם ההלכה כדעת המתירים או כדעת האוסרים; אבל מי שזקוק לי"ג מדות הרחמים, הנה גם אם ס"ל כדעת המתירים, הרי בלי י"ג תיקוני דיקנא חסירה לו המשכת י"ג מדות הרחמים!
55 ראה ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, בכל מוסד ומוסד ובכל כתה וכתה, מבלי הבט על "תכנית הלימודים" – אם רוצים שיגדלו תלמידים שלא יקדיחו רח"ל תבשילם ברבים, שאז נעשה מעמד ומצב ד"תלמיד שגלה" ובמילא "מגלין רבו עמו" – יש להשגיח ולבחון אם התלמיד יודע אודות יסודי היהדות ,
94 ראה ברכות יז, רע"ב. סנהדרין קג, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
גאוה שיש לה הבנה בשכל היא כמ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו גו' עשיר בעשרו, היינו, שלהיותו עשיר, וחושב אשר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, או אפילו כשמגיע להשגה והכרה שזהו מה שניתן לו מלמעלה, אבל אעפ"כ חושב שזה מגיע לו ויכול לתבוע בזרוע, הנה מזה בא לידי ישות וגאוה.
43 ע"פ ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה הוא לא רק בענינים המחוייבים על-פי דין, אלא גם בנוגעלענינים של הידור (אם הוא שייך להידור זה) – שגם עליהם יש לעמוד בתוקף, עד כדי מס"נ.
42 ראה ברכות יז, ב. אנציק' תלמודית ערך גאוה (כרך ה ע' מ ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, כיצד מתחיל יהודי את עבודת היום – לא במנין שבחיו מה שפעל בעבודתו אתמול ושלשום כו', אלא – באמירת "מודה אני לפניך כו' שהחזרת בי נשמתי בחמלה כו'":גם יהודי צדיק שלומד תורה ומקיים מצוות – אינו תובע בזרוע, כי אם, "שהחזרת בי נשמתי בחמלה ", שלהיותו "מלא רחמים", מחזיר לו הקב"ה את נשמתו, ונותן לו יום חדש לעסוק ולהצליח בלימוד התורה וקיום המצוות.
70 ראה ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
סדר העולם כפי שצריך להיות ע"פ מדות טובות וישרות הוא – "שהשואל שואל כעני על פתח", שהרי ידע איניש מעמדו ומצבו שאין בידו זכיות שבשבילם יוכל לדרוש צרכיו "בזרוע", אלא צריך לבקש מהקב"ה בתורת צדקה וחסד חנם, ולכן, "אינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה", ומה שיתנו לו – צריך להיות "שמח בחלקו".
120 ראה ברכות יז, ריש ע"ב ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
שעי"ז תומשך ההשפעה מלמעלה באופן דצדקה – כהצירוף דשם הוי' שמאיר בחודש אלול :
1241 ולהעיר, שגם אלו שיכולים לתבוע "בזרוע" (ראה ברכות יז, ריש ע"ב), מוטב שיבקשו ויקבלו בתורת צדקה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'", ואינו מביא (העיקר) סיום הכתוב "ועתה הייתי לשני מחנות" – ע"פ מ"ש הצ"צ באוה"ת בשם השל"ה , ש"כי במקלי" ר"ת "ברוך כבוד ה' ממקומו לישועתך קויתי ה'", שהם ב' הענינים ד"משפט וצדקה (ביעקב אתה עשית)" , שאף שיכול לדרוש "בזרוע" ע"פ "משפט" (שזהו"ע "ברוך כבוד ה' ממקומו", המשכת הבל"ג למטה ע"י ביטול המציאות
896 ברכות יז, ריש ע"ב ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע גם פירוש הבעש"ט במארז"ל כל העולם ניזון
708 ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אבל ההלכה בפועל אינה כן , כי, בפשטות הרי זה ענין של מותרות, והיינו, לפי שבזמן הגלות לא נמצאים בנ"י במעמד ומצב של "(בני) מלכים" בפועל, וכמוזכר לעיל (סי"ד) שאפילו מרדכי הי' רק "משנה למלך", ולא "מלך", ועאכו"כ בנוגע לזמן הגלות עתה.
1002 ברכות יז, ב. וש"נ. זח"ג רטז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקב"ה" ], אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם"; אבל עיקר הענין ד"מתנת חנם" הוא אצל בעלי תשובה דוקא.
1198 ברכות יז, ב ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ ישנו הענין דלא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו גם בעבודה ברוחניות, וכמו מ"ש בגמרא דישנם אלו שיכולים לבקש בזרוע, ואעפ"כ מבקשים באופן של צדקה, לך הוי' הצדקה , שעי"ז נמשכים כל הענינים במעלה עליונה יותר, באופן שכל הנותן בעין יפה נותן , מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה .
197 ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תכט מנהג ימי ניסן
מקור מפורש
בדף זה
לפיכך נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו , אם אינו ערב פסח , והלכות החג דורש בשבת שובה (אבל עצרת אין בו הלכות מיוחדות , שכל איסור והיתר הנוהגין בו נוהגין גם כן בפסח וסוכות).
39 ראה תוס' ברכות יז, ב ד"ה תרי זימנא (בעצרת שאינו אלא יום אחד לא היו כל כך מתאספין).
ושם מיירי בירחי כלה, שהי' החכם דורש בהלכות החג בחדש שלפני פסח ושלפני סוכות. נראה מכך לכאורה, שמ"ש כאן שעצרת אין בו הלכות מיוחדות, הוא לא רק לענין שבת שלפני עצרת, כי אם אף לענין שלשים יום שלפני עצרת, שלאחר שחרב בית המקדש לא נהגו בו.
וראה לקמן ס"ד, לענין הלכות עצרת בעצרת.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
עצמו שע"ז א' כי טל אורות טליך שהוא טל השמים העליוני' שנק' שה"ש למעלה ממקיף הכללי לפרטי ההשתל' דקו"ח כו' וכמ"ש ויתן לך האלקי' מטל השמים לע"ל דוקא (והוא שנק' טלא דנטיף מעתיקא סתימאה שנק' עתיקא דעתיקי[ן] והוא בחי' עצמו' התענוג הפשוט שבבחי' שעשועי' העצמיי' דא"ס עצמו שנק' טה"ע כמ"ש במ"א בענין ותחת [oldpage_452] רגליו כמעשה לבנת הספיר שהוא שם ב"ן דמל' דא"ס בקו"ח שנק' חי העולמים שיהי' בשלימות הבירורים דרפ"ח דתהו ע"י משיח כנ"ל וכעצם השמים לטוהר זהו בחי' טה"ע שלמעלה מבחי' הבירורים לגמרי), והוא בחי' הטלא עילאה שיחי' בו המתים שע"ז א' מד' רוחות בואי הרוח כו' להחיות הגופים שהן יחודשו מעו"ב ורוח אלקי' דעונג העצמו' יחי' אותם בחיות גמור במזון גשמי שהוא העוה"ב שאין בו או"ש כלל רק צדיקים נהנין כו' וכמ"ש ונחי' לפניו ממש חיי נצחיי' בבחי' נצחיות דא"ס ממש (וכמו עצמות יבישות שהחי' יחזקאל שקרם עליהם עו"ב כו' שהראהו דוגמא דתח"ה דלע"ל (וזהו למעלה גם מאדה"ר קודם החטא שהי' בבחי' בריאה בחומר וצורה האלקי' מחי העולמי' הכללי בלבד והי' מאכלו מפרי הג"ע (כמו לחם פנג דימות המשיח וכמזון המן שנק' מזונא דח"ע שאין בו פסולת כלל, וכך הוא מעין זה בג"ס השבת שנק' סעוד' דע"ק ואין לזה ערך לאור וחיות דע"ס מבחי' העדן דעוה"ב בתח"ה כנ"ל.
574 העוה"ב שאין בו או"ש [ג: אכילה ושתי']: ראה ברכות יז, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בדף זה
ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב .
1166 יונעם ותבא עליו ברכות טוב: ע"פ משלי כד, כה.
פתיחה בהקשר