29

הערות

1. 17. בעיקרים (מאמר ד פט"ז) מבואר שענין התפלה הוא גם אם אין האדם ראוי לטובה זו (וגם רשע גמור – כמו מנשה בן חזקי' – צריך להתפלל). כי מכיון "שכל הטובות המגיעות מהשם הם על צד החסד הגמור לא שכר מעשיו הטובים" (וראה גם לקמן בפנים), לכן יכול להיות ש"יגיעו מאתו טובות הן שיהי' המקבל מוכן או בלתי מוכן". וראה תנא דבי אלי' זוטא פ"ו. אבל זהו רק דגם אם אין לו מע"ט אעפ"כ יש לו להתפלל בתור מתנת חנם ממש (מכיון שבין כך, גם שכר המצות הוא רק "על צד החסד הגמור", ובמילא יכול להיות שגם אליו תגיע הטובה אף שהוא "בלתי מוכן"). וע"ד תפלת משה בתור מתנת חנם (כי לא היתה מועלת תפלה סתם. כדלקמן סעיף ד ואילך בארוכה). אבל ענין התפלה כפי שצ"ל מלכתחילה הוא – שממלאים בקשתו ע"י זכויות, כבפנים. וראה גם חי' ופי' מהרי"ק (על פרש"י) כאן. ולהעיר ג"כ מיראת יעקב "נתמעטו זכיותי כו' שמא כו'", אף שהקב"ה הבטיחו כו' (פרש"י וישלח לב, יא), ושם (לב, יג) "ואתה אמרת היטב גו'" וברש"י שם "היטב בזכותך כו'"; כן להעיר מפרש"י תבוא (כו, טו). ועוד.
2. 18. בהבא לקמן – ראה אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תשמט (ואילך) וש"נ. וראה גם עיקרים שהובא בהערה הקודמת.
3. 19. כי כללות הענין דאתעדל"ת אתעדל"ע הוא רק מפני שכן עלה ברצונו ית' (לקו"ת שמע"צ פג, ב. שה"ש יב, א. ועוד. וראה בארוכה ד"ה אדון עולם תש"ג פ"ו). ולכן, אף שלאחרי שעלה ברצונו ית' שהעבודה תעורר (מפני רצונו ית') נעשה כן באמת (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 112 הערה 13. וש"נ. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 413 (ועוד) ששכר מצות הוא הלכה, שהקב"ה מחוייב כביכול לשלם שכר מצות כמו שמשלמים לפועל, ע"ש באורך) – מ"מ, מכיון שזה גופא הוא רק מפני חסדו ית', שייך תפלה ע"ז, כבפנים. וראה גם ד"ה שיר המעלות תש"ג פ"ח.
4. 20. תהלים סב, יג.
5. 21. ראה הנסמן באוה"ת שה"ש שם. ועוד. ועיין שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח ס"ה.
6. 22. להעיר מברכות לב, ריש ע"ב ובמפרשים שם.
7. 23. ומה שארז"ל (ברכות יז, ב) "והם נזונין בזרוע" – היינו, שהקב"ה זן אותם "בזכות שבידם" (רש"י שם), אבל לא שמבקשים (תובעים) מהקב"ה מחמת זכות עצמם. ועכצ"ל כן שלא יסתור למחז"ל דלקמן בפנים (גבי חזקי'). וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 297 ואילך.
8. 24. ברכות י, ב. – הובא במפרשים כאן. וכלשון המד"ר כאן (נעתק לעיל ס"א): מכאן .. שאין לברי' כו'.