28
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
התפילה, כי במילה "ואתחנם" עצמה אין שום ביטוי של תפילה ובקשה9.
לעומת זאת, לפי הפירוש השני, ש"ואתחנן" היא מעשרה לשונות של תפילה, הרי "ואתחנן" הוא ביטוי של תחינה ותחנונים, כנאמר במדרש שלעיל.
לפי זה יוצא, שלפי הדעה שבמדרש, המצרפת את שני הענינים יחדיו, הרי למרות שהמילה "ואתחנן" אינה מלשון "חנם", אלא מלשון "תחנונים, הרי תוכנה של תפילת תחנונים היא בקשה של מתנת חנם10.
אך יש להבין: כיון שהן לפי הספרי11 והן לפי המדרש בקש משה מהקדוש־ברוך־הוא מתנת חנם – על מה מתבססת המחלוקת, אם משה השתמש בביטוי שיש בו רק משמעות של "חנם", כדעת הספרי11, או שהוא השתמש בביטוי של תפילה, שמתאים להשתמש בו כשמבקשים מתנת חנם?
ג. עבור קבלת שכר יש להתפלל
ההסבר לכך הוא:
כאשר מבקשים מהקב"ה צרכים מסויימים וכדומה, יש בכך שני ענינים:
(א) אופן הבקשה, תחנונים או תביעה.
(ב) הסיבה שבעבורה ימלא הקדוש־ברוך־הוא את הבקשה – אם כדבר המגיע לאדם, או כמתנת חנם.
כיון שהקב"ה בראו הוא צריך לספק לו את צרכיו, "ורחמיו על כל מעשיו"12, ובמיוחד בהיותו בן אברהם יצחק ויעקב13 – הרי מגיעה לו סעודת שלמה בשעתה ויותר14, ובמיוחד כאשר הוא שומר תורה ומצוות הרי נאמר15 "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם...". ואם כך, יש לומר שגם התפילה (כפי שצריכה להיות מלכתחילה16
הערות
- 9. ראה גם דברי דוד (להט"ז) ומשכיל לדוד כאן.
- 10. ראה עד"ז בס' זכרון (על פרש"י) כאן בפירושו הב'. – אלא שהוא כתב כן בפרש"י (וספרי) שאין ואתחנן אלא לשון מתנת חנם. וצ"ע, דא"כ מדוע אין "ואתחנן" מהעשרה לשונות של תפלה גם לפי' זה שברש"י. ועד"ז צ"ע לפירושו הא' "שתחנה וחנון וחנם וחן כולם משרש אחד ומענין אחד" (וראה גם רא"ם כאן), וכמו שהקשה בבאר יצחק (על פרש"י) כאן. ולכן מסתבר כהמפרשים שהובאו לעיל, שלפי פי' הראשון ד"ואתחנן" הוא "לשון מתנת חנם", אינו שייך ללשון "תחינה" (ולכן אינו מהלשונות של תפלה).
- 11. בפי' הא'.
- 12. תהלים קמה, ט. וראה כתובות סז, ב. וראה ב"מפה,א.
- 13. ועפ"ז תומתק הקדמת השבח אלקי אברהם יצחק ויעקב – לבקשת צרכיו.
- 14. ב"מ פג, א.
- 15. ר"פ בחוקותי.
- 16. ויש לקשר זה בהפי' (תו"א עט, סע"ד ובכ"מ) תפלה מל' התופל ומחבר – כי צ"ל חיבור ושייכות לזה שמתפלל אליו – עי"ז שהוא אומן שעשאהו (תענית כ, ריש ע"ב) ויש לו זכויות וכו'.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.