30
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"בזכות עצמו"25 – כי אף אם הקדוש־ברוך־הוא ממלא את הבקשה משום המעשים הטובים, אין אפשרות לתלות את הבקשה בזכות עצמו ולהתפלל "עשה לי בזכותי"26.
ד. מתנת חנם – רק אופן הבקשה או גם תחושת
המבקש?
וזהו ההבדל בין הספרי11 לבין המדרש:
שתי הדרכים שצויינו לעיל אודות הקשר שבין המילה "ואתחנן" לבין "מתנת חנם" מבטאות שני אופנים בבקשת מתנת חנם:
לפי המדרש מתארת המילה "ואתחנן" – מתנת חנם – רק את אופן הבקשה, כנאמר27 "תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות": מי ששרוי במצב של התבטלות וההיפך מעזות, הרי תפלתו היא "בלשון תחנונים" – מתנת חנם.
כלומר: הוא יודע שבידיו מעשים טובים, אך בכל זאת הוא מבקש זאת מהקדוש־ברוך־הוא כמתנת חנם, ולפיכך מקשר המדרש את "מתנת חנם" עם "לשון תחנונים" – הענין של מתנת חנם מתבטא רק בלשון ובאופן התפלה.
ואילו לפי הספרי, הרי הענין של מתנת חנם אינו קיים רק בלשון התפלה, אלא גם בתחושתו של המתפלל: הוא מבקש מתנת חנם, כי הוא חש שאין הוא ראוי לקבל זאת, שאין בידיו שום זכויות לכך שהקב"ה ימלא משאלתו, ולפיכך הוא מבקש מתנת חנם.
ומסיבה זו סוברת הדעה הראשונה בספרי שהמילה "ואתחנן" היא מלשון מתנת חנם, ואינה מלשונות התפלה, כדלעיל, כי בקשה כזו, לקבל מתנת חנם ממש, אינה מלכתחילה בגדר של תפלה28, כדלעיל29.
הערות
- 25. להעיר מקידושין (פב, א) חי' ועוף כו' מתפרנסין שלא בצער כו' אלא שהרעותי* מעשי כו'.
- 26. ל' רש"י ברכות שם. כהובא בשפ"ח כאן (בשם הנחלת יעקב). וראה שו"ע אדה"ז שם.
- 11.
- 27. משלי יח, כג. – וצע"ק שפסוק זה הובא רק בספרי כאן, ולא בדב"ר שם (בפיסקא זו). ולהביאור בפנים שייך יותר לפירוש המדרש.
- 28. עייג"כ אוה"ת פרשתנו (ע' קיח) שעשרה לשונות של תפלה הם י"ס שבמלכות, ובקשת מתנת חנם – כתר שבמלכות, שמצד בחי' זו כולא קמי' כלא חשיב (ראה לקמן בפנים והערה 30). ואולי יש לומר, שב' האופנים במתנת חנם המבוארים בפנים, הם כנגד ב' הבחי' שבכתר: מצד חיצוניות הכתר (אריך) שיש חשיבות לנבראים ועבודתם, הענין ד"מתנת חנם" הוא רק בלשון המתפלל*; משא"כ מצד פנימיות הכתר (עתיק) דכולא קמי' לא חשיב ממש, אפשר לבקש רק בתורה מתנת חנם באמת. וראה לקמן סעיף ח.
- 29. עפ"ז תובן גם כן הוספת רש"י (על לשון הספרי) "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם" – כי לולא זה לא היינו אומרים שמשה התפלל בלשון של מתנת חנם, מכיון שע"פ תורה "ונתתי גשמיכם גו'" תלוי ב"אם בחוקותי תלכו גו'". ורק מכיון ש"אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם", עכצ"ל שכן הוא בפירוש ד"ואתחנן" כאן. ומטעם זה מוסיף רש"י ראי' מן הפסוק (תשא לג, יט) "וחנותי את אשר אחון" [שלא הובא בספרי (והוא מדב"ר שם, שרש"י שוללו – כנ"ל הערה 4)] – כי מכיון שזה חידוש שצדיקים מבקשים מתנת חנם, הוצרך רש"י להביא הוכחה שכך היא דרכו של הקב"ה. וראה גם גו"א כאן.
- . כן הוא במשנה שבמשניות ובע"י (וי"ל ע"ד שמות ה, כב) – ובש"ס בבלי וירושלמי "שהורעתי"! וראה בשינוי נוסחאות שבמשניות.
- . ולכן נכלל בי' לשונות של תפלה, כי חיצוניות הכתר הוא מקיף הקרוב, ויתירה מזו – מתלבש בי"ס.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 30
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.