ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ב

235

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"ועבדום וענו אותם..."⁷, שנוסף על כך מדובר שם על צאצאיו, ולא על לוי עצמו⁸, אלא על דור שלפני "ודור רביעי"⁹, אשר הם ישאו את הארון. מדוע, אפוא, יטלו ממנו את האפשרות של נשיאת ארונו של אביו, והרי נשיאת ארון המת בכלל היא מצוה,¹⁰, ובמיוחד – ארונו של אביו¹¹?

ב. מנשה ואפרים – שלוחים

ביאור הדברים הוא:

רש"י בעצמו מבהיר זאת, בהוסיפו ש"מנשה ואפרים יהיו תחתיהם"¹². בכך מתכוון רש"י להבהיר, שלא זו בלבד שמנשה ואפרים ישאו את הארון במקום לוי ויוסף כדי להשלים את המספר של י"ב נושאי הארון¹³, אלא שהם יהיו "תחתיהם" – במקומם, שלוחים שלהם¹⁴. כלומר, הענין שלוי ויוסף לא נשאו את ארונו של יעקב התבטא רק באופן גופני – בידיהם ממש, אך הם קיימו את המצוה של נשיאת ארון יעקב על ידי שלוחיהם כמותם ממש¹⁵.

הערות

7. לך טו, יג.
8. ול' רש"י "שהוא עתיד לשאת" צ"ל הכוונה על השבט. ועד"ז הוא בתנחומא באבער ובבמדב"ר שם (אבל שם "שהוא טוען* את הארון", בלשון הווה). ולפי"ז פי' "שהוא" בלוי אינו כפירוש "שהוא מלך שקאי על יוסף עצמו.
9. לך שם, טז. וראה פרש"י שם.
10. ראה ברכות יז, ב (במשנה) "נושאי המטה וחלופיהן כו' פטורים (מן הק"ש כו'), "שעוסק במצוה פטור מן המצוה" (ש"ך יו"ד ר"ס שנח). וראה מרדכי הובא בב"י או"ח ר"ס עב. שו"ע אדה"ז שם ס"א. ובירושלמי ברכות פ"ג סה"א (הובא בשו"ע יו"ד שם ס"ג) הכתפים אסורים כו' ונמצא מתעכב במצוה. ולהעיר מפרש"י ברכות שם ד"ה וחלופיהן "שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו". וברע"ב למשנה שם "שהכל רוצים לזכות במצוה". וראה פי' עה"ת לרבינו יוסף בן דוד מסרגוסה – תלמיד הר"ן (ירושלים תשל"ג): שמענו שרש חמישי, שהוא ראוי לשאת את המת על הכתף, וכמו שמצינו כאן, דכתיב וישאו אותו בניו*. וכבר למדנו שיש לגוף דמיון מה עם נשיאת הארון שבו הלוחות שהוא על הכתף, דכתיב בכתף ישאו. וראה מעבר יבק שפתי רננות (מ"ג) פט"ו מתיקונים. – וראה רמב"ם הל' אבל פ"ד ה"ב: וסובלין את המת על הכתף עד בית הקברות (וראה שו"ת כתב סופר יו"ד סי' קעה).
11. דנוסף על המפורש בקרא זהירותם בקבורת המת אפילו דישמעאל (ח"ש כה, ט) ועשו (וישלח לה, כט) – הרי השבטים קיימו כל התורה כולה עד שלא נתנה (ראה לעיל ע' 221. וש"נ).
12. שאינו במדרש, כנ"ל הערה 3.
13. דלכאורה אינו נוגע שיהיו יב דוקא, משא"כ בהדגלים.
14. להעיר מלשון רש"י במדבר ג, ח "באים תחתיהם בשליחותם".
15. ואולי י"ל שזה נרמז בההוספה בתנחומא שם: "(יוסף אל יטעון למה שהוא מלך) ואתם צריכים לחלוק לו כבוד" – ע"י שנעשים שלוחיו ובפרט בענין של "יטעון" (ולא "ישא") – ד"יטעון" מורה על טירחא במשא כבד וכיו"ב. והיינו כי רק טעינת הארון בגופם ממש לא הי', אבל קיימו (מצות) נשיאת הארון, ע"י שלוחם כמותם)*. ודוחק.
. בתנחומא שם: לוי אל יטעון (בל' יחיד) למה שעתידין (ל' רבים) לישא את הארון (וממשיך בל' יחיד) ומי שטוען כו'.
. ועד"ז כתב בדרשת אבן שועיב ס"פ ויחי בשם הרמב"ן: לפי דרכנו למדנו עשרה דברים בענין המת מזה הסיפור של יעקב כו' והחמישי נשיאת על הכתף דכתיב וישאו אותו בניו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.