ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ב

236

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפי זה יובן ענין נוסף: רש"י פותח את פירושו במילים "וישאו אותו בניו, ולא בני בניו" וממשיך ואומר שמנשה ואפרים נשאו את ארון יעקב?

ואמנם, רש"י מבאר בתחילת פירושו "שכך ציום – אל ישא מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניהם שהם מבנות כנען", ומנשה ואפרים היו בני אסנת – אך בכל זאת צריך היה יעקב להדגיש את ההוראה הזאת באופן חיובי, כפי שמסיים רש"י "אלא אתם"¹⁶.

אך כיון שמנשה ואפרים נשאו את ארון יעקב "תחתיהם" – רק כשלוחים של לוי ויוסף – הרי התקיים בכך הציווי "וישאו אותו בניו" – "אתם". כלומר, נשיאתם את הארון מתייחסת למשלחים, ללוי וליוסף, כפי שקובע הכלל, שרש"י מביאו גם בפירושו על התורה¹⁷, "שלוחו של אדם כמותו"¹⁸.

ג. "לוי לא ישא..."

אך יש להבין בפנימיות הענינים: מובן, שמנשה ואפרים יכולים להיות במקום יוסף, כי בנים הם במקום אביהם. אך מהו הקשר של מנשה ואפרים אל לוי, שהם יהיו תחתיו?

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין את שאלת המפרשים¹⁹ על דברי רש"י "לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון" – והרי נאמר שמשה נשא את ארונו של יוסף, כנאמר במפורש בתורה²⁰ "ויקח משה את עצמות יוסף עמו...", ומשה הרי היה משבט לוי²¹, ואף מבני קהת שהיו נושאי הארון²².

ד. לוי ויוסף – מעל לשעבוד

ההסבר לכל זה הוא: ידוע, שהשעבוד במצרים התחיל לאחר פטירת יעקב, כדברי רש"י בתחילת הפרשה "שכיון שנפטר יעקב אבינו

הערות

16. כי אף שכבר אמר יעקב (פרשתנו מח, ה) שני בניך גו' לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, הרי פרש"י "בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו" (וראה מפרשי רש"י בארוכה). אבל אינם כבנים לשאר ענינים.
17. בא יב, ו. אמור כד, יב. וראה לקו"ש [המתורגם] חלק ז ע' 171 ואילך ובהערה 30 שם.
18. ואף שאין שליחות לב"נ, ולכמה דיעות לא יצאו בנ"י אז מכלל ב"נ – הרי דעת כמה פוסקים דב"נ נעשה שליח לב"נ כמותו. וגם לדעת החולקים י"א דקודם מ"ת דהכל בגדר ב"נ כולם שוים דיש שליחות מאדם לחבירו – ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 42, וש"נ.
19. חזקוני הובא בריב"א כאן. מושב זקנים כאן.
20. בשלח יג, יט.
21. במפרשים הנ"ל תירצו: הוא נשא את עצמו ולא שמשה נשאו. וצ"ע המקור, איפה מרומז זה.
22. מלשון המכילתא בשלח שם (ועד"ז בסוטה ט, ב) "יוסף זכה לקבור את אביו (וראה בגמ' שם (יג, א) "אמרו הניחו לו כבודו במלכים יותר מבהדיוטות") מי לנו גדול כיוסף שלא נתעסק בו אלא משה", משמע לכאורה, שגם יוסף נשא ארונו של יעקב, שפשיטא שג"ז נכלל בנתעסק בקבורתו. וכמו משה שהוא נשא ארונו של יוסף. וראה פני דוד (להחיד"א) ר"פ בשלח. ואכ"מ.
. ואולי י"ל דלפי המדרש היו נושאים אותו על הכתף (ראה רמב"ם הל' אבל שם), ולכן הלשון שם "והאיך צום כו' יטענו מטתו כו'". משא"כ לפרש"י שנשאו אותו בידיהם כתב הל' "ישא". וראה כ"מ לרמב"ם שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.