ב

ב ותקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב בית המקדשי שכל חכם היה שונה לתלמידיו הלכות הרגליא שלשים יום לפניו כדי שיהיו בקיאים בהלכותיו וידעו המעשה אשר יעשון ולהמון עם היו דורשים הלכות הרגל בשבת שלפניויב שבשבת זו היו מתקבצין כל העםיג מכל הכפרים לשמוע הלכות הרגל מפי החכםיד לפיכך נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניוטו אם אינו ערב פסחטז והלכות החג דורש בשבת שובהיז (אבל עצרת אין בו הלכות מיוחדות שכל איסור והיתר הנוהגין בו נוהגין גם כן בפסח וסוכותיח).

והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשוןיט ולא כמו שנוהגין עכשיוכ:

הערות

  1. י. תוס' ע"ז ה, ב ד"ה והתנן. ב"י סד"ה תניא שואלין.
  2. יא. ב"מ דף צ[ז] , א. רש"י שם ד"ה ביומא דכלה. טור ושו"ע חו"מ סי' שמו סי"ג. ט"ז כאן ס"ק א. ירושלמי פ"א ה"א. ח"י ס"ק א. וראה לקמן סי' תלו ס"א. וראה העו"ב רכח ע' ו. רל ע' טז.
  3. יב. רש"י בכורות דף ס , א ד"ה בריגלא. ולענין דרשת החכם מידי שבת בשבתו ראה לעיל סי' רצ ס"ג. לקמן הל' תלמוד תורה פ"א סוף הי"ד.
  4. יג. רש"י פ"ק דמו"ק דף ה , סע"א.
  5. יד. בכת"י: פי' וחוזרים לבתיהם על יו"ט. דלא כמ"ש ב"ח (והועבר עליו קו למחיקה).
  6. טו. ב"ח ס"ב ד"ה כתוב במחזורים. ומ"א ס"ק א.
  7. טז. אחרונים. מהרי"ל (ל' יום קודם הפסח אות א). ח"י ס"ק ג. אליה רבה סי' תל ס"ק ב.
  8. יז. מ"א שם בשם מהרי"ל. וח"י שם. וראה לקו"ש ח"ג ע' 953 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' יז.
  9. יח. ראה תוס' ברכות יז, ב ד"ה תרי זימנא. קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ט ע' כז.
  10. יט. מ"א שם.
  11. כ. מ"א סי' רצ. וראה גם לעיל שם ס"ג. הל' ת"ת פ"ד ה"ד.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 203 שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ב
  2. כרך כב ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ה ‹ 260 שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ג תנב בכורות ס, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד בכורות ס, ב
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תכט מנהג ימי ניסן בכורות דף ס , א