שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'פב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון ששקולה צדקה כנגד כל המצוות, יהי רצון שזכות מצוה גדולה זו יעמוד לכל אחת ואחת מהנודבות למילוי משאלות לבבן לטובה בכל הענינים שכותבות, בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובפרט שתזכינה לשאת בגאון שם אמותינו שרה רבקה ורחל ולאה הנקרא עליהן, מתאים למשאת נפשו ורוחו של מייסד "בית רבקה", כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויהי' תוכן כברן, תוכן רצוף אהבה, ואהבת לרעך כמוך, להיות דוגמא חי' לשאר בנות ישראל.
2 ששקולה צדקה כנגד כל המצוות ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
עפ"י מאחז"ל חמרא למרא טיבותא לשקי' (ובפרט) גדול המעשה כו' מובן שהבא לקמן - שייך גם אליו.
3 גדול המעשה ב"ב ט, א. וראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובודאי לדכוותייהו למותר להאריך בגודל הזכות של העושה והמעַשה בכל עניני תורתנו תורת חיים ומצוותי' עליהן נאמר וחי בהן.
2 העושה והמעַשה ראה ב"ב ט, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וידוע הפירוש בתורת החסידות על המשנה "שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתי' וזה אומר אני מצאתי'" וכו', שהלימוד מזה בפנימיות הוא, אשר כל העוזר לזולתו, גדול או קטן, בענין של תורה ומצוות, קונה חלק בהמצווה ויכול לדרוש מה' "אני מצאתי'", ולא עוד אלא כבר אמרו חכמינו ז"ל גדול המעַשה יותר מהעושה .
4 אמרו חכמינו ז"ל ב"ב ט, א. וראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יב
א) הרואה עני מבקש, שעליו נאמר לא תאמץ את לבבך גו' וצריך ליתן מיד וכמ"ש בשו"ע (יו"ד ר"ס רמז) ממעשה דנחום איש גם זו, ב) לא ימנע אדם עצמו ממצות צדקה , אף שאין עני בא לבקש מלפניו (ב"ב ט, א, ונפסק בשו"ע שם) - והנה בכתהאריז"ל מדבר באופן האחרון (וראה בשעה"כ שם שהי' נותנה לגבאי צדקה , ולא לעני ) משא"כ באופן הא' אין נפ"מ בין לילה ליום, וכמש"נ לא תאמץ גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
די גמרא (ב"ב ט, א) זאגט, גדול המעשה יותר מן העושה , דאס הייסט, ווי גרויס די פארדינסטן פון די וועלכע שטיצן מיט זייער געלט זיינען, נאך גרעסער זיינען די פארדינסטן פון דעם וועלכער האט זיי מקרב געווען און געבראכט צו דעם אז זיי זאלן טאן אט די גוטע טהאטען.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
האדם , במצוה השקולה כנגד כל המצוות,
13 השקולה כנגד כל המצוות : ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בכל זה קומט צו דורך דעם וואָס מ'וועט איצטער מסיים זיין (כרגיל) מיט מאַכן יעדערן פון הנוכחים כאן (און דורך זיי — כלל ישראל) פאַר אַ שליח מצוה אין מצות הצדקה (ששקולה כנגד כל המצוות), וכמדובר לעיל אַז דורך
133 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ערקלערט אין תניא, אַז דערפאַר איז צדקה "שקולה כנגד כל המצוות", דאָס איז אַזוי וואָגיק ווי אַלע מצוות צוזאַמען.
28 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אין דעם אַלעם קומט נאָכמער צו דורך דעם וואָס מ'איז מסיים מיט מחלק זיין אַ שליחות אויף נתינת הצדקה , וואָס זי איז שקולה כנגד כל המצוות, און גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה,
58 ב"ב ט, א. וראה תניא ספל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכנגד מחצית השקל בקע לגולגולת, – מצוות הצדקה שהיא "כללות המצוות" – וכנגד שני הלוחות ועשרת הדברות – שהן "כללות התורה" – שישראל קבלום עליהם בקבלת־עול באמרם "נעשה" קודם ל"נשמע" – משום, שיסודותיו של בית בישראל, הם תורה ומצוות בקבלת־עול.
24 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שארז"ל (ב"ב ט, א) בצדקה באין או"ה ונוטלין בזרוע ואעפ"כ נחשב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הדברים יובנו יותר, לפי המבואר בתניא על מעלת מצות הצדקה לעומת כל שאר המצוות, ואפילו המצוות שבקו האמצעי, שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ונקראת "מצוה סתם", כי היא עיקר כל המצוות, ויותר מכך:
39 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן השבת היא בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו" – מתבטלים רצונותיה של הנפש הבהמית – שלא כבששת ימי המעשה , אשר אז רק "עשה רצונו כרצונך", עשיה מלשון כפיה.
59 מל' גדול המעשה כו' (ב"ב ט, א. וראה לקו"ת בחוקותי מח, א) מעשין על הצדקה (ב"י לטויו"ד סי' רמח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אף שאין עני בא לבקש מלפניו (ב"ב ט, א, ונפסק בשו"ע שם) -- והגה בכתהאריז"ל מדבר באופן האחרון (וראה בשעה'כ שם שהי' נותנה לגבאי צדקה , ולא לעני) משא"כ באופן הא' אין נפ"מ בין לילה ליום, וכמש"נ לא תאמץ גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
5 ד"ה ועבדי דוד תרצ"ט, ובלקו*ת בחוקותי (מח, א) מל' גדול המעשה (בצדקה ) כו (ב"ב ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
5 ששקולה צדקה כנגד כל המצוות (ב"ב ט, א. וראה ירושלמי פאה פ'א ה*א), ועד ש,בכל תלמוד ירושלמי היא נק' בשם מצוה סתם" (תניא פל"ז (מח, ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואילו כאשר הוא עובד "לשמי" – אפילו בעל כרחו של האדם, בפעולה של כפיה – מעשין על הצדקה וכדומה – הרי אז "שכרו גדול משכר הנותן שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועל גבאי צדקה וכיוצא בהם אומר ומצדיקי הרבים ככוכבים", ו"גדולה צדקה (כולל גם צדקה זו) שמקרבת את הגאולה".
52 רמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ו. מב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והרי, לכאורה, הם זירזו את המביאים למלאכת המשכן - "יתנדבו צבור מה שמתנדבין" - "ויוצא, אפוא, שבכל מה שנידבו ישראל יש לנשיאים חלק, כי הנדבה ניתנה בהשפעתם ובעידודם.
31 ולהעיר מפרש"י נשא ז, א כלות משה : "בצלאל ואהליאב כו' עשו את המשכן ותלאו הכתוב במשה לפי כו'". ולהעיר ממרז"ל (ב"ב ט, א) גדול המעשה יותר מן העושה . אלא שבנדו"ד לא הי' "מעשה" כי הי' בנדבת הלב דכל ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט, א) גדול המעשה יותר מן העושה , ובפרט אשר במקרה זה הי' מעשה וגם עושה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
5 ששקולה כנגד כל המצוות (ב"ב ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
0 דשקולה צדקה כנגד כל המצות -- ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"בקע – רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת, ושני צמידים – רמז לשנילוחות מצומדות, עשרה זהב משקלם – רמז לעשרת הדברות שבהן", כי, מחצית השקל ("בקע לגלגלת") הו"ע הצדקה שהיא " כללות המצוות ", ושני הלוחות ועשרת הדברות הם " כללות התורה ", שבנ"י קיבלום עליהם בקבלת-עול בהקדימם "נעשה" ל"נשמע"; ולכן קידש אליעזר את רבקה ב"נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים גו' עשרה זהב משקלם" – כי, היסוד של בנין בית בישראל הוא תורה ומצוה בקבלת-עול .
20 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאשר נותנים צדקה לקופה הכללית, אזי יוצאים י"ח מצות צדקה בכל הפרטים והענינים, וכיון שגדולה מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות, הרי זה ימשיך סייעתא דשמיא על כל הענינים שצריכים להיות בשנה זו, שתהי' שנה טובה ומבורכת בכל מכל כל .
128 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רבינו הזקן מביא בתניא שצדקה "שקולה כנגד כל המצוות",ומבאר, ש"בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו, הרי כל כח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו, וכשנותנן לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה'", ומוסיף, ש"גם מי שאינו נהנה מיגיעו, מ"מ, הואיל ובמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית, הרי נותן חיי נפשו לה'".
167 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכשם שמצינו במצות צדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות" – עד"ז הוא גם בכל המצוות:
72 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזוהי מעלת מצוות מעשיות בכלל, ובפרט מעשה הצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות".וזהו מ"ש "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד", שע"י עבודת הצדקה ("פזר נתן לאביונים") ממשיכים אור הבלי-גבול, שהו"ע "(צדקתו עומדת) לעד" – נצחיות א"ס, בחי' "סלה".
22 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצות" , הרי האופן היותר נעלה הוא – גמילות חסדים, ע"פ מאמר רז"ל "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" , ד"צדקה לעניים" דוקא, ו"גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים".
33 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מצינו שכללות המצוות נקראים בשם גמילות חסדים וצדקה , שלכן "שקולה צדקה כנגד כל המצוות".
91 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכאורה, הרי גם המצוה "והלכת בדרכיו" היא ציווי כללי, כי, אע"פ שהפרטים הנ"ל של המצוה – "הי' חנון", "הי' רחום" ו"הי' חסיד" – נכללים בגמילות חסדים שנכללת במצות "ואהבת לרעך כמוך", מ"מ, ע"פ המבואר שהפירוש "והלכת בדרכיו" הוא "להדמות בו יתעלה כפי היכולת" – נכללים בזה כל המצוות, שכולם הם "דרכיו" של הקב"ה, שהרי הקב"ה מקיים כל המצוות.
121 ולהעיר ש"גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" (סוכה מט, ב), שעלי' אמרו חז"ל (ב"ב ט, א) ש"שקולה כנגד כל המצוות" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע מ"ש רבינו הזקן בביאור הטעם "שהפליגו רז"ל במאד מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות" , "מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה, שכולן הן רק להעלות נפש החיונית לה' שהיא היא המקיימת אותן ומתלבשת בהן .
114 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לימוד התורה, קיום המצוות – צדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות" , ולכן "נקראת בשם מצוה סתם" (כמ"ש רבינו הזקן בתניא ), וענין העבודה (תפלה) – שלזה זקוקים הן התורה והן המצוות, שצריכים להתעלות ע"י ה"סולם מוצב ארצה" שמעמיד יהודי בעמדו להתפלל, וע"י תפלתו "ראשו מגיע השמימה"65, שמתדבק עם "מרי'" שכנגדו עומד ומתפלל.
63 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כל אחד מישראל הוא מקבל, וביחד עם זה, הוא גם משפיע, כדמוכח מזה שכל אחד מישראל חייב במצות הצדקה , לכל-הפחות שליש השקל בכל שנה .
630 ב"ב, ט, א. שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
גמילות חסדים – הרי איתא בגמרא במסכת סוכה "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" , והרי "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" ;
1125 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בעלי עסק, מארי עובדין טבין, שעיקר עבודתם בענין הצדקה (כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק ) – שיתכן שלא יוכלו לפעול עליהם להיות זהירים בתפלה בציבור ג' פעמים ביום, ובקביעת עתים לתורה בכל יום, וכיו"ב בשאר הענינים, שמשתמטים מזה בגלל התירוץ שהם עסוקים בענין הצדקה , שהיא "שקולה כנגד כל המצוות" ;
573 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לשכינה" הוא דוקא ע"י מתנות לאביונים, מצות הצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" , שזהו ענין המעשה, אלא שצריך להיות בסבר פנים יפות, באופן ש"מפייסו" , שזהו"ע הדיבור והמחשבה כפי שקשורים עם המעשה.
991 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואף שאינו נותן אלא חומש, הרי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה' להיות מכון לשבתו ית', כנודע מאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל הקרבנות, ובקרבנות הי' כל החי עולה לה' ע"י בהמה אחת, וכל הצומח ע"י עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.
1164 סוכה מט, ב. וראה ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
זרעו לכם לצדקה , וקאי על כל המצוות, כי צדקה שקולה כנגד כל המצוות , ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם (כמבואר בתניא ).
481 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ושתי', ולא רק בנוגע לעצמו , מפני שנזהר ביותר מענינים של מותרות כו', אלא גם כשהוצרך ליתן מאכל לעני – שזהו"ע של מצות צדקה , שגדלה מעלתה ביותר, כמארז"ל "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" – לא הי' יכול ליתן יותר מאשר עדשים, שזהו מעמד ומצב של צמצום באין ערוך לגבי המעמד ומצב של ר"י.
1283 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהקדם המבואר במאמר דהנה אמרו רז"ל גדול המעַשה יותר מן העושה , וכידוע בתמכין דאורייתא (כמו זבולון ויששכר, כמ"ש שמח זבולון בצאתך וישכר באוהליך, זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון יוצא לפרקמטיא ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה ), דמי שמעַשה את חבירו שיחזיק לומדי תורה הוא יותר מן העושה בעצמו.
263 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז בנוגע לקיום המצוות, כולל ובמיוחד מצות הצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות" – שעבודתו בזה צריכה להיות לא רק כדי לצאת ידי חובתו, אלא באופן של הרחבה והידור דוקא, כמו בקרבנות, שצריך ש"יביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר ..
1269 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה"ק רס"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד המבואר בתניא בענין מעלת מצות צדקה שהיא שקולה כנגד כל המצוות , וכללות המצוות נקראים בשם צדקה , שזהו לפי שיש בה ענין האתכפיא ביותר.
153 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד זאת, שישנו ענין האכזריות גם בנוגע למצוות עשה, וכמו במצות הצדקה , שהיא גדולה מכל המצוות ושקולה כנגד כל המצוות , וכל המצוות הם בקו הימין שכללותו הו"ע צדקה וגמ"ח, שיש בה גם ענין השחרות והאכזריות, כמ"ש באברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט , ומבאר רבינו הזקן שהצדקה היא ע"י הקדמת המשפט, דהיינו, המשפט שעושה האדם בנפשו על מותרות חיי גופו נגד הצדקה , ששופט את עצמו כמה מגיע לעצמו והשאר נותן לצדקה , והרי מה ששופט את עצמו ומונע מעצמו עניני מותרות הגוף הו"ע של אכזריות.
714 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(ואף שגם בעוד מצוות מצינו עד"ז, וכמו במצות ציצית, שאמרו רז"ל שקולה היא כנגד כל המצוות כולן, וכן בצדקה , שבת וכו' – הרי אינו דומה שקולה להוקשה .
1592 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"אם כסף תלוה את עמי" – שזהו ענין של חסד, ועד לחסד גדול ביותר , כדברי הגמרא "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" , והיינו, שגמילות חסדים היא הדרגא היותר נעלית בצדקה , וכמ"ש הרמב"ם "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה ..
607 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ישנו אמנם הענין ש"מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל" , אבל לפנ"ז צ"ל הענין ד"מפרנסים עניי ישראל", שזוהי מצות הצדקה , ששקולה "כנגד כל המצוות" .
1437 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע גודל מעלת הצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" .
1644 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שעיקר הענין דבכל מאדך יהי' לעת"ל (כנ"ל), הנה עכשיו שנמצאים אנו בהזמן דעקבתא דמשיחא, קרוב לביאת המשיח, הזמן דיפוצו מעינותיך חוצה , צריכה להיות העבודה דבכל מאדך ביתר שאת, ובאופן שתומשך בהכחות חב"ד וכל כחות הנפש עד לכח המעשה, שבכולם יהי' המשכת בחי' הבל"ג, והיינו, שגם העבודה בפועל בקיום המצוות, ובפרט מצות הצדקה שהיא שקולה כנגד כל המצוות , תהי' בלי מדידה והגבלה.
1295 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הוא מצטער שאיבד את הסלע, ואעפ"כ, כיון שהי' המעשה בפועל – עי"ז שהקב"ה הזמין בהשגחה פרטית את מציאת הסלע לעני שזקוק לכך – הרי זה נחשב לו למצות צדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" .
823 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רגיל להזכיר אודות "קרן השנה" – שזהו ענין של צדקה , ש"שקולה כנגד כל המצות" , וכוללת כל המצוות, כמ"ש "בצדקה תכונני", ועד ש"אין ישראל נפדה אלא בצדקה" .
1648 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומבואר במפרשים , שהמשנה באה ללמדנו, שאפילו אם בחוץ עומד עני , שמצוה ליתן לו צדקה , וא"כ, יש מקום לומר שמצד מעלת מצות הצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" , יש ליתן לו גם בשבת, ובפרט שמדובר כאן רק אודות מלאכת הוצאה ש"מלאכה גרועה היא" (כמבואר בתוס', וכפי שמביא ראי' לדבר "מדאיצטריך תרי קראי כו'"), ובמלאכת הוצאה גופא אין זו מלאכה שלימה, אלא רק עקירה ללא הנחה, או הנחה ללא עקירה, שהאיסור הוא רק מדרבנן, ואעפ"כ אומרת המשנה שהוצאה אסורה בשבת אפילו בשביל ליתן לעני.
169 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מסתמא יודעים אתם שכוונת השליחות היא "לכבוש" את אוסטרליא ע"י לימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, ושיהי' "לימוד המביא לידי מעשה" , כפי שמביא רבנו הזקן בהלכות ת"ת ; ובפרט כפירוש תורת החסידות שהלשון "מעשה" הוא מלשון "מעשין על הצדקה" – העבודה דאתכפיא המביאה לידי אתהפכא, לשנות עצמו, שזוהי העבודה דספירת העומר .
1114 ד"ה ועבדי דוד תרצ"ט (סה"מ תרצ"ט ע' 191). ובלקו"ת בחוקותי (מח, א) "מל' גדול המעשה (בצדקה ) כו'" (ב"ב ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן הרי זה הזמן המתאים לקבל החלטות טובות (באופן שיבואו לידי פועל) בנוגע ללימוד התורה באופן חדש (כיון שבכל שנה מאיר אור חדש שלא הי' לעולמים), וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי זה יפעל גם בנוגע לקיום המצוות בהידור, כולל גם בנוגע לענין המעשה – מלשון "גדול המְעַשה כו'" , שהו"ע דאתכפיא, שמביא אח"כ לידי אתהפכא.
2117 ב"ב ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שצריך ליתן בריבוי מופלג , להחיוב של עני בישראל שצריך ליתן שלישית השקל בשנה ].
562 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן צריכה להיות התחזקות והוספה בלימוד התורה וקיום מצוותי', ובפרט בצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות" (כפי שדובר רבות במשך שנה זו בכלל, ובפרט בימים ובחדשים האחרונים),
713 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובדרך ממילא נעשית הנהגתו בכל הענינים כמו הנהגתו של הקב"ה כביכול – שזהו ענין הצדקה , כמבואר באגה"ק בפירוש מ"ש "רחבה מצותך מאד", "מצותך (לשון יחיד) דייקא" [אף שלכאורה "הל"ל מצוותיך לשון רבים", שהרי הקב"ה מקיים כל תרי"ג מצוות, כדרשת חז"ל על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות"], כיון שהעיקר היא "מצות הצדקה , שהיא מצות ה' ממש מה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עושה תמיד כו'", שהרי הקב"ה אינו חייב מאומה, וכל מה שהוא עושה הרי זה בתורת צדקה , כמ"ש "לך הוי' הצדקה" (כמוזכר לעיל ); ודוגמתו גם אצל בנ"י – שמצות צדקה "שקולה כנגד כל המצוות , ובכל תלמוד ירושלמי היא נק' בשם מצוה סתם" .
1523 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הילדים של פנינה הם אמנם ילדים יהודיים ("אידישע קינדער") – כשם שפנינה היתה בת ישראל כשרה, שהרי היתה אשתו של אלקנה, ובפרט ע"פ דברי הגמרא שאפילו בשעה ש"כעסתה צרתה" , הנה "לשם שמים נתכוונה", ובמילא היו לה ילדים כשרים, אבל אעפ"כ, נמצאים הם במעמד ומצב שמונחים בעניני העולם – "פנינים", שהם אמנם דברים יקרים ועדינים, אבל הם עניני העולם ; ואף שמשתמשים בהם עבור ענינים טובים, ועד לענין הצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות" – הנה חנה, ששמה מורה על ענין התחינה לה' ונשיאת חן בעיני ה'60, לא מסתפקת בכך, אלא רצונה שיהיו לה ילדים שכל ימי חייהם יעסקו בלימוד התורה ב"בית ה' שילה".
273 ב"ב ט, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ו"לימוד מביא לידי מעשה" – קיום כל המצוות בהידור, ובפרט בנוגע למצוה הכללית – מצות צדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" ,
1469 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ברוחניות הענינים61, שטלית הוא בחי' לבוש, וקאי על מעשה המצוות, וגדול המעשה יותר מן העושה , וזהו מה ששנים אוחזין בטלית זה אומר כולה שלי כו', שטוען שעל ידו נעשית המצוה וכו'.
2476 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועי"ז יפעל שיתוסף אצל יהודי זה שהעיר אותו משנתו, ועד שיתוסף אצל כלל ישראל עוד יהודי שומר תומ"צ בפועל (לא רק בכח), ועאכו"כ שיתוסף אצל זה שזיכה והעיר אותו, כמארז"ל "גדול המעשה יותר מן העושה" .
2039 ב"ב ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובאמירת תהלים גופא – אמירת הפסוק "פדה בשלום נפשי", שנמשך אח"כ בפרטיות באופן ד"העוסק בתורה", לימוד התורה בגלוי ובפשטות, "ובגמילות חסדים", שכוללת כל המצוות כולם (במכ"ש מצדקה ש"שקולה צדקה כנגד כל המצוות" , ועאכו"כ גמילות חסדים ש"גדולה יותר מן הצדקה" ), "ומתפלל עם הציבור", עבודת התפלה, שמעלה את התומ"צ בעילוי נפלא ביותר.
1899 ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
כשם שויוציאנו הוי' אלקינו משם גו', כמו כן כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות , כימי לשון רבים, כיון שכל המשך הזמן מט"ו בניסן עד לגאולה העתידה הו"ע יציאת מצרים , אלא שהענין דיציאת מצרים כפשוטו הי' ע"י העבודה בחומר ובלבנים כפשוטם , משא"כ בגאולה העתידה שתהי' ע"י העבודה בחומר דא ק"ו, ובלבנים דא ליבון הלכתא , וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , מעשה הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות , והוא עיקר העבודה בזמן הזה, כמ"ש באגה"ק , ועי"ז מקימים את סוכת דוד הנופלת, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
386 ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישלח ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
של כח מ"ה כשישכיל המשכיל בגדולת א"ס ב"ה איך שכלא כלא חשיבי ואין עוד מלבדו זהו תכלית הביטול העצמיי של בחי' ונחנו מ"ה שהוא בקרירו' ונחת כנודע ותולדותיהן כיוצא בהן הם המדו' אהוי"ר שנסתעפו מהתבוננות השכל וההשגה שהם בחי' יש ודבר נגד הביטול העצמי דבחי' מ"ה כו' שיש מי שאוהב כו' כנודע ובחי' נה"י שבנפשו הוא מדריגה התחתונה שבכולן שהוא בחי' מעשה המצות כולן שכללותן הוא מעשה הצדקה שכנגד כולן שימצא בהם ג"כ בחי' הארת הביטול דחג"ת אבל אינן כמהו' הביטול דחג"ת כנ"ל, ואעפ"כ בכל המדריגות חלוקות שונות באיכות הביטול דקדושה תתלבש השפע פנימי' של אור א"ס ב"ה בכל עולם מעולם ועד עולם ובכל הנבראי' פרטיים שונים ומשונים זמ"ז באיכות הביטול פרטיי של כל חד וחד לפום שיעורא דילי' אבל החצונים שאין נמצא בהם בחי' הביטול דקדושה כלל אף לא מבחי' ומדרגה תחתונה שבהן לכך אא"ל לקבל זולתי מאחוריים דקדושה מאחורי עור דנוק' בלבד כנ"ל וד"ל.
27 הצדקה שכנגד כולן : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו כי נר מצוה שהמצוה נמשלה לנר דוקא, כי הנה עד"מ הנר יש בו השמן והאור והרי עיקר הדולק הוא השמן והאור ואין הנר אלא כלי לשמור האור הדולק בלבד ע"י שמחזיק השמן והאור בתוכו כו' כך המצות נק' כלים לבחי' אור הא"ס ששורה בקדש העליון כנ"ל לשמור אורו בתוכו עד"מ ושלא ירד למטה כו' וד"ל, וזהו ואת מצותי תשמרו ע"י מצוותי תשמרו לבחי' אור א"ס שישרה בתוכם בתמידות* וד"ל, ועשיתם אותם פי' ועשיתם מלשון הכרח כמו גט מעושה כו'
67 גט מעושה כו' וכמו וגדול המעשה : גיטין פח, ב (במשנה). בבא בתרא ט, א. וראה לקו"ש חי"ד ע' 238.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אמנם הענין הוא דלשון עושה שם המושאל הוא ממקום אחר על הפעולה כי שרש לשון עושה הוא מלשון כפייה והכרח כמו גט מעושה וכן גדול המעשה כו' ונגזר זה מתיבת עשו דדי בתולייך כו' וכיוצא והוא ענין כל דבר הנמשך בעל כרחו כו' כמובן ליודעי' בדקדוק לה"ק וגם הפעולה נמשכת בפועל בעל כרחו כי שכלו ומדותיו שמתפשטי' בשעה שפועל ועובד המה נמשכי' ומתפשטי' בדרך כפייה והכרח כי בע"כ יתפשט השכל בצמצום הפעולה כו' ולכך נק' העובדא בכלל בשם עושה או מעשה ע"ש בחי' ההכרח והכפיי' שיש בזה וד"ל, וגם כאן במעשה המצות אמר ועשיתם אותם פי' להיות כי אור א"ס שהוא מאיר בבחי' מלכו' בפנימי' עתיק מובדל ומרומם הוא בערך מכל ההשתלשלו' כו' אך ע"י הכלי של המצוה מתצמצם ושורה בה כמ"ש כי נר מצוה כו' עד"מ הנר עם האור והשמן כו' ע"כ נקרא הארה הזאת שמשתמרת במצות ג"כ בשם עשי' למעלה כי נמשך האור בה בדרך כפייה והכרח כמשל כל עובדא שנק' בלשון עשי' מזה הטעם כנ"ל ולכך נא' ועשיתם אותם ואתם כתיב כלומר אתם תוכלו לעשותם פי' להיות אור א"ס מתלבש בהם והוא המעשה שהוא בחי' המשכה דאור א"ס במצות בדרך הכרח כו' וזהו ועשיתם אותם וד"ל וזהו שכפל לומר אחר השימור ועשיתם כי אינו משתמר בלתי בחי' עשי' שהוא בחי' ההכרח עד"מ בחי' העשי' באדם התחתון למטה כנ"ל וד"ל.
81 גדול המעשה : בבא בתרא ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
פי' ענין העשי' שהזכיר כאן בכללו' ענין המצות הוא מטעם שהמעשה כולה כלולה בחסד דרועא ימינא דוקא וכנראה בחוש שכל המעשה והפעולה אשר יפעול האדם הוא רק בידו הימנית שבה עיקר כח המעשה וגם מה שעושה בשמאלו נמשך מימינו כו' והטעם הוא לפי שהחסד הוא הכולל לכל המדו' כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו וידוע מ"ש יומם בתוס' מ"ם יתירה להורו' על בחי' אור החסד שהוא משתתף ומתחבר לבא ולהאיר בכל פרטי המדו' וכידוע שזהו ענין עננא דאהרן דאזיל עם כולהו יומין כו' וכמ"ש במ"א ביאור וטעם לדבר לפי שכל פרט מן המדה גם שהיא מבחי' גבורו' וכיוצא בהכרח לה שתתחבר עם מדת החסד אחר שהיא בחי' השפעה וכל השפעה בהכרח באה ע"י אור החסד כו' וע"כ גם כל מעשה בפרט בהכרח שיבא בה הכח והעוז מן היד הימנית מטעם זה כו' וד"ל וע"כ נא' בצדקה והי' מעשה הצדקה מפני שהחסד והצדקה נק' בשם מעשה ע"ש שהוא הנותן כח לכל העשיות הפרטיות המסתעפו' כו' ולכך שקולה מצות צדקה כנגד כל המצות מטעם זה וד"ל.
52 שקולה מצות צדקה כנגד כל המצות : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ה אבל (ג) בערב שבת הבא נותנין לו מזון ט"ו סעודות לאותה שבוע כדי שיהיה לו שלשה סעודות לאותו שבת וגם נותנים לו דגים וירק לאותו שבת שכיון שכבר נצרך לבריות נותנים לו כל צרכו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו וכן מי שנותנים לו מדי שבוע בשבוע מצדקה אחרת שמותר לו לקבל ממנה הרבה כל שאין לו שיעור המפורש ביו"ד סימן רנ"ג הרי זה יכול להרבות בהוצאת שבת כפי ערך מה שנותנים לו (ובלבד שלא יוציא כל כך לשבתות עד שתחסר פרנסתו בחול ויצטרכו להוסיף לו מן הצדקה <[א]> מחמת הוצאותיו לשבתות שנמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות):
לד תוס' שבת קיח , א ד"ה והא. ב"ב ט, א סוד"ה שבת . ב"ח ד"ה והא דאר"ע . וביו"ד סי' רנג ד"ה מי שיש. ט"ז שם ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו ואצ"ל למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות כי זה כל האדם כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם .
יט ראה ב"ב ט, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. שו"ע סי' רמט ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונלמד מדתנן שבת נותנין ג' סעודות ודג וירק, כמבואר ביו"ד סי' ר"ן, מהטעם המבואר בתוס'.
כא שבת קיח, א ד"ה והא. ב"ב ט, א ד"ה שבת : בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודת שבת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וממנו למדו רז"ל מעלת הזריזות לקיים בכל המצות בכלל, ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה , המגינה ומצלה בפירותיה בעוה"ז מכל מיני פורעניות המתרגשות , כדכתיב וצדקה תציל ממות , וכל שכן משאר מיני יסורים הקלים ממות, כל שכן שטוב לנו גם בעוה"ז להקדימה בכל מה דאפשר, שהרי אדם נידון בכל יום .
2236 העולה על כולנה: להעיר מב"ב ט, א. – הובא [בתניא] ח"א פל"ז – שקולה צדקה כנגד כל המצות . שהיחוה"א פי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וגם להיות לו מעיר לעזור בגדול המעשה אשר בה, לעשות לו נדבות גדולות, וגם ליסע בעיירות וכפרים הסמוכים, אשר לא יוכל ליסע בכבודו ובעצמו מפני חלישותו, ה' ירחם.
2425 בגדול המעשה : ע"פ ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומה גם כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב תמיד ולא יחטא , והצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות וכו', ולזאת היא רפואת הגוף ונפש ממש, אשר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו .
2613 מכפרת: ב"ב ט, א: "בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר , עכשיו שאין בית המקדש קיים אם עושין צדקה מוטב" . והביטוי – שם י' ע"ב: "צדקה מכפרת על אומות העולם" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיהודא ועוד לקרא באתי למלאות דבריו הקדושים, ולאמר עם הספר חנונו אתם ריעיי איש כמסת ידו אשר ברכו ה' ביד מלאה ורחבה , ולמדוד במדה של [ק]ודש מנה כפולה ומכופלת , בכדי שיוכלו לצאת ידי חובתם סך הנ"ל, נא ונא, וגם להיות לו לעזור ליסע מכל עיר איש יחיד ומיוחד שבעדה אל מקומות הסמוכות לעשות נדבות הגונות, ונדיב על נדיבות יקום , וגדול המעשה וכו'.
2748 וגדול המעשה : יותר מן העושה (ב"ב ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וגדול המעשה לעשות נדבות גדולות ועצומות, לרוב צרכיו המרובים, ביד מלאה ורחבה ומנה כפולה ומכופלת , כאלו הי' דמות דיוקנו בכבודו ובעצמו עומד ומתחנן לפניכם.
3148 וגדול המעשה : ע"פ ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וידיו רב לו כיד ה' הטובה עליו השכיל או בכל המקומות אשר דבר המלך ודתו מגיע , להיות לו מעיר לעזור בגדול המעשה , לעשות לו נדבות הגונות ביד מלאה ורחבה , למלאות מחסוריו הרבים ועצומים, וכאשר יפרש שיחו ויגונו בכבודו ובעצמו לפני כת"ר שיחי', ולא לדמותו לשאר ארחי ופרחי ח"ו.
3949 בגדול המעשה : ע"פ ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן בכל המצות , ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצות , הגם שהיא בלי נדר ח"ו, אעפ"כ כל החיל אשר נגע יראת ה' בלבם לא יאתה לנפשם האלקית לתת מגרעות בקדש, מאשר כבר הורגלו מדי שנה , להפריש ממאודם להחיות רוח שפלים ונדכאים דלית להון מגרמיהון , היא בחי' סוכת דוד הנופלת וכו', לקומם ולרומם וכו', למהוי אחד באחד וכו'.
4755 ששקולה כנגד כל המצות : ב"ב ט, א. [נתבאר בתניא] ח"א פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ברך ה' חילם ופועל ידם ירצה , לרצון להם לפני ה' תמיד , כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים , ונדיב על נדיבות יקום , להיות גדול המעשה בכל עיר ומנין ותחשב לו לצדקה .
5435 גדול המעשה : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובדורות הראשונים שעיקר העבודה הי' התורה , הי' רוב החסד נכלל באמת, דהיינו בגדול המעשה דכופין וממשכנין כו', ע"פ תוקף תורת אמת האמוראים.
5631 בגדול המעשה : ע"פ ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה הגם שמצות הצדקה בגשמיות להחיות רוח שפלים שקולה כנגד כל המצות לפי שכוללת כל המצות שמטעם זה נק' כללות המצות בשם צדקה כמ"ש לעשות צדקה וכן וצדקה תהי' לנו כו', אבל באמת גם בכל מצוה ומצוה בפרט יש בחי' הצדקה שבכללות המצות ונק' ג"כ כל מצוה בפרט בשם צדקה כמו צדקה תרומם גוי, הרי ע"י מצות צדקה בפרט תרומם גוי, וכך [גם] ע"י מצוה א' בפרט וכמ"ש אני בצדק אחזה פניך כך גם ע"י מצוה א' אחזה פניך, לפי שאין לחלק בין הפרט לכלל בענין המצות במה שנק' [בשם] צדקה כמ"ש בצדקה תכונני כו', ומטעם זה כמו שהמקיים כל המצות נק' בשם צדיק שהוא העושה הצדקה כמו כי צדיק ה' צדקות אהב
539 הצדקה . . שקולה כנגד כל המצות : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועכ"פ מב' מקיפים דטו"ת בכלל ובפרט במקיף דמוחין (וכן בתפילין שביד נגד הלב זהו מקיף דמדות שבלב כידוע) וכמ"ש בס' היראה שזהו לשעבד המוחין והמדות שנק' אדם ולכך צריך שלא יסיח דעתו מן התפילין כו' וכמ"ש וקשרתם לאות על ידיך ולטוטפת כו') יש ראי' מהם שכל פרטי המצות הגם שנקרא רמ"ח אברים הן מבחי' מקיפים דבחי' לבושים דוקא וכללותם הוא בחי' לבוש מל' הפנימי' הנ"ל הנקרא הדר מל[כותו] כנ"ל וד"ל (ועוד ראי' ממצות צדקה שהוא שקולה [כ]נגד כל המצות וכללות המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהיה לנו כו' והוא בבחי' לבוש דוקא [ו]כמו וילבש צדקה כשריון כו' וכן או' לבושו צדקה כו' וזהו והלך לפניך צדקיך כבוד ה' יאספך כו' במקיף דלבוש מל' הנ"ל וד"ל).
1645 צדקה שהוא שקולה . . המצות : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולזאת באתי לעורר לב יחידי סגולה שארי[ת] הפליטה הנמצאה בכל עיר ומנין אשר קרבת אלקים יחפצון , איש את רעהו יחזק בכל לב ונפש בדבר הזה, ועל הטוב הזה יזכר שמות האנשים המתאמצים לטוב, על מקום מנוחת ארון אלקים, ובפרט כי גדול המעשה כו', וכאשר יפרשו דברים פרטים אשר לא ניתנו לכתוב, שלוחינו ידידינו הנ"ל.
714 גדול המעשה : יותר מן העושה : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
גם אני באתי לזרז לזריזין במצות הצדקה , להחזיק מעשיהם ולהשתדל בגדול המעשה , כידוע גודל חין ערכה, אשר יכולה היא מצוה רבה זו שתרחם , לרומם קרנם מנפש ועד בשר למעלה למעלה ראש .
78 בגדול המעשה : ע"פ ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מלמעלמ"ט המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' שיומשך באצי' וז"ע קשיר קשרין כו', ולשון קשרין שהוא ל' רבים י"ל שזהו ההתקשרות בי"ע באצי' ואצילות בלמעלה מאצי', ועכשיו בעבודה ענין בחי' הקטרת בכלל זהו בחי' ובכל מאדך שפי' רז"ל במשנה ספב"ת דברכות בכל ממונך, והוא בחי' הצדקה שהפליגו רז"ל במאד מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות ובכל תלמוד ירושלמי ה"ה נק' בשם מצוה סתם כי כך הי' הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה, וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה , שנמשלו כל המצות במצות צדקה , וכלליות כל המצות ה"ה נתלבשו בעשיי' הגשמיות שהן הן כמו בחי' הקטרת שנעשית מסממנים שאין בהם טעם, ואינם ממין מאכל, ומהם נעשה בחי' ריח העולה למעלה לחזק את המוח ולהשיב את הנפש שראשית גילוי כלליות הנפש הוא במוחין שבראש ופעולת הריח היא שלא תהי' הנפש בבחי' הסתלקות מן המוחין, רק שתשוב ותתגלה מהעלם אל הגילוי, וכך הו"ע המצות שע"י נמשך בחי' ריח, כמ"ש וירח את ריח בגדיו
104 הצדקה . . ששקולה כנגד כל המצות : ב"ב ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר