על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ובתשובה בשמחה : ראה תניא פל"א (מ, סע"א). אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בפרק זה
12 בס' המאמרים , תרצ"ט : ע' 94 ואילך.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
גמילות חסדים : בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.
בין לענים בין לעשירים : סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
מעלה . . צדקה : טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.
(בצדקה) : כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.
במעות . . לה' : ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).
זהב וכסף : עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.
ע"פ . . הזקן : אגרת התשובה פ"ט.
התשובה (עילאה) : עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).
לדבקה . . רחום : ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו . ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות . וצ"ע. ואכ"מ.
כנודע במ"א : אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.
בשמחה וטוב לבב : ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתלא
מקור מפורש
בפרק זה
5 שרשב"י ודכוותי' שרצו כו' : ראה להלן אגרת ט'תתצג הערה ד"ה יום שמחתו. הנסמן בתורת מנחם – סה"מ אייר ע' רפג הערה 101.
וע"ד תשו"ע : שהיא בשמחה רבה – תניא אגה"ת פי"א (קא, רע"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרפב
מקור מפורש
בפרק זה
4 שהמרבה לסלוח נוסח התפילה - חותם ברכת "סלח לנו". וראה תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קב
מקור מפורש
בפרק זה
והוא בנעילה כו', ובביאור דכי תצא שנעילה זהו בחי' נישואין (פנימיות) ולא אירוסין (חיצוניות)) - ונזכה מיד (כל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה ואדה"ז באגה"ת פי"א) לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שכו
מקור מפורש
בפרק זה
נזכר באגה"ת פי"א) נמנו ג' סימנים בבנ"י גב"ר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תמ
מקור מפורש
בפרק זה
והתירוץ פשוט דבפסיקתא מדבר בקרבן התמיד, והתמיד אינו מכפר אלא על מ"ע (ראה אגה"ת פי"א) ולכן נמחק לגמרי, משא"כ בסוגיא דיגמדה"ר בר"ה דמדבר בל"ת כו' דכפרתם קשה מזו של מ"ע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכד
מקור מפורש
בפרק זה
והשי"ת יחזירנו בקרוב ממש בתשובה שלמה ונזכה מיד (בל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה והעתיקו אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פי"א) לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תשסט
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכו
מקור מפורש
בפרק זה
7) אגרת התשובה פי"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרכא
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בפרש"י (במדבר טז, ד) - והוא מבמדב"ר ותנחומא - כשסרח רביעית נתרשלו כו' שמא לא יקבל עוד ממני, מהמבואר באגה"ת פי"א דבמדת (סליחת) הקב"ה אין הפרש בין פ"א לאלף פעמים כו',
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשכט
מקור מפורש
בפרק זה
אבל ברור הדבר שבכל פעולה טובה ומעשה טוב מוסיף עוד אור בעולם, ממעט את החושך אשר בעולם, ולא רק בעולמו הוא, עולם קטן זה האדם, אלא גם בכללות העולם (וראה ג"כ אגרת התשובה פי"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקס
מקור מפורש
בפרק זה
בשאלתו באגרת התשובה פרק י"א למ"ש בעזרא, הכוונה להענין ולא להביטוי.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ז'ה
מקור מפורש
בפרק זה
ובמ"ש אודות העיפות וכו' - עיין שו"ע לרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) בסי' מ"ו סעיף ו', בכל יום מתחדש כחו של אדם, וראו הגאונים לתקן ברכה על החסד הגדול הזה, ומבואר באגרת התשובה פרק י"א, ודאיות והחלטיות כל ענין שמברכים עליו, ועאכו"כ כשהברכה היא בתמידיות, שאין בזה שום ספק וס"ס בעולם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שפו
מקור מפורש
בפרק זה
במענה למכתבו מכ"ג תמוז, בו שואל בהכתוב בתניא פרק כ"ט שאפשר לתשובה שעדיין לא נתקבלה ובאגה"ת פרק י"א שבלי שום ספק וס"ס בעולם השי"ת רב לסלוח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'כז
מקור מפורש
בפרק זה
ראה אגרת התשובה פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
9 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה אגה"ת פי"א (ק, ב) "והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מ"ע בלבד".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה - אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ואף שכללות ענין התשובה הוא מרחמיו וחסדיו של הקב"ה ולא משורת הדין (ראה חבור התשובה להמאירי מאמר א' פ"א (ובפירושו לאבות פ"ג מי"ח). עיקרים מ"ד פכ"ה. וכמו שאומרים כמ"פ בסליחות, ופשיטא בשייכות להתשובה בכל שנה ושנה — ראה אגה"ת פי"א) — הרי נת"ל שבהלכה זו, שהרמב"ם כותב "ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות כו'" כהמשך ישר ל"יראה עצמו. . חציו זכאי כו'" משמע שכאן אין המדובר (רק על ענין התשובה), אלא על הדין והמשפט, והוא מכריע א"ע (ממצב של שקול) לכף זכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
9 אגה"ת ספי"א (קא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בהר בהר
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא אגרת התשובה פי"א (ק, סע"א). וראה גם תניא ח"ב פ"ד (עט, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
28 ולהעיר דשניהם (מ' יום השניים והשלישיים) הם תפלה (תפלה על דבר המוכרח, שלא "להשמיד אתכם" "אל תשחת עמך" — תפלה דמ' יום השניים; תפלה שתהי' סליחה נעלית — וכמש"נ: סלחתי כדברך — מ' יום השלישיים) ותשובה (תשובה תתאה, מ' יום השניים; מרוצה בלב שלם (כנ"ל) — מ' יום השלישיים).
ויתרה מזו י"ל שכל תפלה כדבעי ותשובה כדבעי — כל אחת מהן כוללת הן תפלה (במובן המצומצם, דרגא תתאה דתפלה, מילוי ההכרח — תשו"ת) הן תשובה (עלי' אמרו גדולה תשובה שמקרבת כו' (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ו, ז) ושיהי' כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א וח"א פל"א. לקו"ת ר"פ האזינו), דרגא עילאה דתשובה לא על חטא (חסרון) — תפלה על טוב ותענוג, יותר נכון — תפלת ש"ק).
ולהעיר מרמב"ם הל' תפלה בתחלתן שתפלה — שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה כו' ואח"כ נותן שבח כו' על הטובה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פי"א) אַז "מיד [און ווי דער אַלטער רבי איז מוסיף (אגה"ת שם בנוגע צו מחילה וסליחה, וואָס פון דעם איז מובן אויך בנוגע צו די גאולה, און ווי דער אַלטער רבי זאָגט דאָרטן אַז גלייך נאָך די ברכה "חנון המרבה לסלוח" איז מען מברך "גואל ישראל") "תיכף ומיד" ] הן נגאלין", דורך משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
בפרק זה
20 אגה"ת פי"א (קא, רע"א). וראה ברכת ערב יוהכ"פ תשמ"ה ס"ג (לקו"ש חכ"ט ע' 314).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 שומע. . ברחמים : סיום וחותם ברכת שופרות. וראה אגה"ת רפי"א (ק, רע"א): וכמו שאנו מברכין כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
122 בודאי זכה כו' : ראה טור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א, מירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. וראה אגה"ת רפי"א (ק, רע"א): האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 אגה"ת פי"א; תוספות תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 פרק לא־לד, אגרת התשובה פרק יא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה אגרת התשובה פרק יא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן קפד, א. ראה גם אגרת התשובה פרק יא. (משיחת יום ב' דר"ה, תשט"ז)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* ראה אגה"ת פי"א: בלי שום ספק וס"ס בעולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד יוה"כ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 בדוגמת אין קטיגור נעשה סניגור. ראה צפנת פענח לרמב"ם הל' יבום פ"ד, ה"כ. ולכאורה צ"ע מהא דאחטא ואשוב אין מספיקין דייקא, אבל אם חזק כו' מקבלין תשובתו (אגה"ת פי"א). וי"ל דתשובה דדחק היא נעלית יותר. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 תהלים נא, ה. ראה אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נ
מקור מפורש
בפרק זה
4 רמב"ם הל' תשובה פ"ז, ה"ה. אגה"ת פי"א. (ממכתב ח תשרי תשי"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה אגה"ת פי"א. (משיחת ש"פ וירא תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 עיין אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
תשו"ת) הן תשובה (עלה אמרו גדולה תשובה שמקרבת כו' (רמב"ם הלי תשובה פ"ז ה"ה, ו) ושיהי' כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א וח'"א פלייא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
והתירוץ פשוט דבפסיקתא מדבר בקרבן התמיד, והתמיד אינו מכפר אלא על מ"ע (ראה אגה"ת פי"א) ולכן נמחק לגמרי, משא"כ בסוגיא דיגמדה"ר בר"ה דמדבר בל"ת כו' דכפרתם קשה מזו של מ"ע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. ובאגה"ת פי"א: תיכף ומיד (ראה לקמן ע' 19 הערה 39).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39) אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 אגה"ת פי"א. (משיחת ש"פ תזריע תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ואף שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה – הרי אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו (אגרת התשובה פי"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
2 תשובה . . ואמיתית : ראה אגה"ת ספי"א. ומזיקין מבחוץ : להעיר מתו"כ בחוקותי כו, ו. רמביין שם. רשימות הצייצ לתהילים (צב, א) סק"א, ובמילואים* ס"ק יב יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
2 תשובה . . ואמיתית : ראה אגה"ת ספי"א. ומזיקין מבחוץ : להעיר מתו"כ בחוקותי כו, ו. רמביין שם. רשימות הצייצ לתהילים (צב, א) סק"א, ובמילואים* ס"ק יב יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. אגה"ת פי"א ובחותמה (ספי"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כ
מקור מפורש
בפרק זה
4 מען בעט אויסם: ראה אגרת התשובה פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לב
מקור מפורש
בפרק זה
10 פולסטער זיכערקייט : שהרי מברכין: ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ ,והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה אלא אין כאן שום ספק כלל* (אגה"ת פי"א4
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פי"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
ראה אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
אבל ברור הדבר שבכל פעולה טובה ומעשה טוב מוסיף עוד אור בעולם, ממעט את החושך אשר בעולם, ולא רק בעולמו הוא, עולם קטן זה האדם, אלא גם בכללות העולם (וראה ג"כ אגרת התשובה פי"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
5 דוגמא לזה מצינו גם בענין .אחסא ואשוב", דאף שאין מספיקין בידו לעשות תשובה -- ,הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא* (אגה"ת פי"א (ק, ב). וראה תניא פכ"ה (לב, סע"א)), ואין קטיגור נעשה סניגור -- מ"מ, אם דחק כו' מקבלין תשובתו (אגה"ת שם). וראה לקו"ש (כרך ד') ע' 1153 הערה 16, שי"ל דתשובה דדחק היא נעלית יותר מיו"כ, ואפשר שעד"ז הוא גם בנוגע לפסה שני (ובאופן נעלה יותר, שלכן אין בזה מלכתחילה כל הענין ד,אין מספיקין").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד נצבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
והוא בנעילה כו', ובביאור דכי תצא שנעילה זהו בחי' נישואין (פנימיות) ולא אירוסין (חיצוניות)) -- ונזכה מיד (כל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה ואדה"ז באגה"ת פי"א) לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
7 7' אגרת התשובה פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
65 אגה"ת פי"א (ק, סע*ב ואילך). ובפכ"ו מוסיף גם הכתוב (תהלים שם, יד) ,השיבה לי ששוו ישעך".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
51 רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. וראה אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 לקו"ת ואתחנן ט, ד. וראה אגה"ת ספי"א: לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 דהבא ליטהר מסייעים אותו (שבת קד, א. וש"נ). ובאגה"ת פי"א (ק, ב): הבא דייקא מיד שבא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
64 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
2 בתכלית השלימות (ראה רמב"ם הלי תשובה פ"ב ה"ז, לקו"ת האזינו עב, ג, ועוד), נוסף ע"ז שצ"ל כל ימיו בתשובה עילאה (אגה"ת ספי"א). \
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
4 כמו שאנו מבקשין בכל תפלת י"ח והחזירנו בתשובה שלמה לפניך (עיין אגה"ת פי"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 אחטא ואשוב .. באָקומט ער ניט די געלעגנהייט: הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין כו" (אגה"ת פי"א (ק, ב)). וראה צפנת פענח לרמב"ם הל' יבום פיד ה"כ בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 זיכערקייט: ראה טור או"ח סתקפ"א (ירושלמי רה פ"א ה"ג). וראה אגה"ת רפי"א (ק, רע"א): האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה אגה"ת רפי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
2 זד) להעיר מאגה"ת ספי"א: שצ"ל כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
74 אגה"ת ספי"א (קיא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
4 אגה"ת פי"א (ק, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה אגה"ת ספי"א (ק, סע"ב): כל ימיו בתשובה עילאה כו'. לקו"ת בלק עד, א. ר"פ האזינו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה עד"ז (בנוגע ברכת סלח לנו) אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה שד"ח כללים מערכת מיד. וש"נ. וראה אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' -- קה"ת, תשמ"ו - (ע' קמא ובהערה) בנוגע להוספת אדה"ז באגה"ת פי"א ,תיכף ומיד" (ולא ,מיד* סתם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 להעיר שעד"ז הוא הלשון ברמ"א או"ח סי' תרו ס"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ד. אגה"ת פי"א (ק, א). ובשו"ע חו"מ שם: ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול. וראה הלשון בטור שם. וראה לקמן הערה 61.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה חבור התשובה להמאירי שם ובהנסמן לעיל הערה 57. וי"ל שזהו גם החידוש בפרשתנו – לפי התנחומא (באבער), במדב"ר ויל"ש שם (נסמן לעיל הערה 4, 7) – "מיד נתרצה להם שאין המוחל נעשה אכזרי", והיינו שמצד זה שאין המוחל נעשה אכזרי (בעצמו) יש למחול מיד*. [ועפ"ז אולי י"ל שההמשך במדרשים "ומנין שאם סרח כו'" – שנקרא חוטא אם אינו מוחל לו – מדובר בפעם הג', כברמב"ם הל' תשובה שם ה"ט. וראה חבור התשובה להמאירי שם]. ובשו"ע אדה"ז (שבהערה 32) ס"ד "והמוחל לא יהי' אכזרי מלמחול אלא ימחול לו מיד", אף שכתב לפנ"ז ס"ב דהמפייס ילך פעם ב' ופעם ג'. ובאגה"ת פי"א "שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואם ביקש ממנו ג"פ כו'". ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
70 אגה"ת פי"א. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בפרשיי (במדבר טז, ד) -- והוא מבמדב"ר ותנחומא -- כשסרת רביעית נתרשלו כו' שמא לא יקבל עוד ממני, מהמבואר באגה"ת פי"א דבמדת (סליחת) הקב"ה אין הפרש בין פ"א לאלף פעמים כו',
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה אגה"ת פי"א ,תיכף ומיד שמבקש כו' תיכף שמבקשים כו' נגאלין מיד כו" למחול תיכף ומיד כו' הסליחה והמחילה היא מיד".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
9 אגה"ת פי"א (קא, רע'א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
868 אגה"ת פי"א. ועייג"כ תניא פכ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
30 שם ספל"ד. שם אגה"ת רפי"א – בשם הזהר (ח"ג עה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1263 תנחומא פרשתנו יג (תנחומא באָבער שם – יב). במדב"ר פכ"א, כא. הובא בתניא אגה"ת פי"א (ק, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1737 לשון חז"ל – קידושין נב, ב. ועוד. וראה תניא פכ"ה (לא, ב). שם אגה"ת פי"א (ק, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
874 ח"ג עה, א. הובא בתניא ספל"ד. שם אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
43 פכ"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה גם תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא אגה"ת פי"א (ק, ב). וראה שם ח"א פכ"ה (לא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
51 אוה"ת שם ע' קכב. וראה גם אגה"ת פי"א (ק, א). וראה הערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא אגה"ת פי"א (ק, א-ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
45 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא אגה"ת פי"א (ק, א). וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
12 פל"א-ד. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
11 רמ"א או"ח סו"ס רי. שו"ע אדה"ז שם ר"ס קפד. וראה גם תניא אגה"ת פי"א, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' עט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
58 וראה גם תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
14 שהרי בכל ענין, ובפרט בענין התשובה ישנו הענין ד"דחק ונכנס" (ראה תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א), ועד"ז גם בנוגע ללימוד החסידות.
עוד בזמנו של רבינו הזקן היו חסידים בעלי חושים פשוטים, ואעפ"כ, "לקחו את עצמם" ("זיי האָבן זיך גענומען") ללימוד החסידות, עד שנעשו (לא רק חסידים סתם, אלא) חסידים בעלי מעלה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
180 זח"ג עה, א. הובא בתניא ספל"ד. שם אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
101 תניא אגה"ת פי"א (ק, א). וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ס"ע פ ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא אגה"ת פי"א (ק, א); תוספת תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף – עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
208 לשון חז"ל – קידושין נב, ב. ועוד. וראה תניא פכ"ה (לא, ב). שם אגה"ת פי"א (ק, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
42 זח"ג עה, א. הובא בתניא ספל"ד. שם אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה זח"ג עה, א. הובא בתניא ספל"ד. אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
יב ראה תניא פכ"ט. אגרת התשובה ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
24 יל"ש פינחס רמז תשעז. ישעי' רמז שצ. הובא בתניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
6 במדב"ר פכ"א, כא. וש"נ. הובא בתניא אגה"ת פי"א. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' פב). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
198 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
200 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
701 לשון אדה"ז בתניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1146 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1595 תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
550 תניא אגה"ת פי"א (ק, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
1097 תניא אגה"ת פי"א. – ולהעיר מאוה"ת ענינים ע' קכב: "ואף שבגשמיות .. אינו נתקיים ואיך תקנו אנשי כנסת הגדולה שיהי' ח"ו ברכה לבטלה, אך הענין הוא שמכל תפלת ישראל מעוררים וממשיכים למעלה בודאי הכל, אך .. יוכל להיות נשאר' ההמשכה למעלה בהעלם .. ונק' מתן בסת"ר פי' שהמתנה נשארה בסתר והוא כמו למשל שנותנים צדקה אך שנותנים אותה בכלי סגור, והנה אף שהמתנה היא בשלימות בהכלי, אך הכלי היא סגור ומסוגר ואינו מתגלה לו מהעלם לגילוי, אבל המתנה היא יש בהכלי בשלימות כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
1099 זח"ג עה, א. תניא ספל"ד. אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
372 סנהדרין צז, ב. ירושלמי תענית פ"א ה"א. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. תניא אגה"ת פי"א (וראה לקו"ש ח"א ע' 70 ובהערה 14).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
636 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ג ערב ראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1411 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
727 ראה פרש"י שמואל-ב יח, יג. במדבר ב, ב. – הובא באגה"ת ספי"א (וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ס"ע פב ואילך). וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
942 תניא אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1391 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1652 תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
796 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
37 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחרי תפלת מנחה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
127 תשובה .. ואמיתית : ראה תניא אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
715 תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחרי תפלת מנחה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
315 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1050 זח"ג עה, א – הובא בתניא פל"ד. אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1661 לשון אדה"ז בתניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1806 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
949 תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1057 והזכיר את: בולטימור; טורונטו; אנגליא; מרוקו; בוסטון; נואַרק; ניו-הייבן (עבור בית-חנה); אוסטרליא.
כשהורה לא' המסובים* לומר לחיים, אמר (בבת שחוק:) לא יתנו לכם מ' סאה... אבל לכל-הפחות קחו "קב", "לוג", "רביעית הלוג". ולא' שאמר לחיים על כוסית קטנה, אמר: הרי הנך "אַ ליובאַוויטשער חסיד"?!...
*
) בין השיחות דיבר גם עם אנשים פרטיים , ומהם :
לא' שביקש ברכה עבור ילדיו – הורה שגם הם יאמרו " לחיים ".
לא' אמר שיעסוק בעבודתו מתוך שמחה – שזהו הענין דתשובה עילאה שהיא מתוך שמחה (תניא אגה"ת פי"א) , ולא כמו תשובה תתאה שהיא מתוך מרירות .
לא' אמר , שכאשר יעשה כל מה שביכלתו , יעשה גם הקב"ה כל מה שהוא יכול .
לא' אמר , שכאשר הולכים יחד עם הקב"ה הרי זה באופן ד " הוי' עמו ", ש " הלכה כמותו " (סנהדרין צג , ב) .
לא' אמר , שבזמנים אלו – בעידן ה " סילון " (ראה לעיל סכ"ח) – צ"ל העבודה בריבוי , ולא די במקצת .
ולא' אמר , שלא די היותו גבוה בגשמיות , אלא צ"ל גבוה גם ברוחניות , שהרי יש צורך בשניהם .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
994 ראה גם תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1616 תניא אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחר תפלת מנחה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
73 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
383 ראה תניא אגה"ת פי"א: "בלי שום ספק וס"ס בעולם".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1836 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
567 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. וראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
208 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
661 תנחומא פינחס יג. במדב"ר פכ"א, כא. הובא בתניא אגה"ת פי"א (ק, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2078 דוגמא לזה מצינו גם בענין "אחטא ואשוב", דאף ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה"ת פי"א (ק, ב). וראה תניא פכ"ה (לב, סע"א)), ואין קטיגור נעשה סניגור – מ"מ, אם דחק כו' מקבלין תשובתו (אגה"ת שם). וראה לקו"ש ח"ד ע' 1153 הערה 16, שי"ל דתשובה דדחק היא נעלית יותר מיו"כ. ואפשר שעד"ז הוא גם בנוגע לפסח שני (ובאופן נעלה יותר, שלכן אין בזה מלכתחילה כל הענין ד"אין מספיקין").
וגם בענין גאולת הרשעים שאינם רוצים ליגאל (ראה בהערה שלפנ"ז) – כן הוא. וכמו שדובר כמה פעמים (וראה בארוכה לעיל סי"ג. וש"נ) בפירוש "אילו הי' שם לא הי' נגאל", שדוקא "שם", במצרים (קודם מ"ת) לא הי' נגאל, אבל בגאולה העתידה (מכיון שעכשיו הוא כבר אחרי מ"ת), יגאלו כולם, גם אותם הרשעים שלא נגאלו ממצרים*.
*) נתבאר בארוכה לעיל סי"ד . וש"נ ( המו"ל ) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2324 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2167 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
129 תניא אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחרי תפלת מנחה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
412 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. אגה"ת פי"א ובחותמה (ספי"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
901 רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1566 תהלים נא, ה. וראה תניא פכ"ט (לו, ב). אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1853 תהלים נא, ה. עיין אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2247 ולהעיר, דשניהם (מ' יום השניים והשלישיים) הם תפלה (תפלה על דבר המוכרח , שלא "להשמיד אתכם" "אל תשחת עמך" – תפלה דמ' יום השניים; תפלה שתהי' סליחה נעלית – וכמש"נ: "סלחתי כדברך " – מ' יום השלישיים) ותשובה (תשובה תתאה – מ' יום השניים; תשובה עילאה, מרוצה בלב שלם (כנ"ל) – מ' יום השלישיים).
ויתירה מזו י"ל, שכל תפלה כדבעי ותשובה כדבעי – כל אחת מהן כוללת הן תפלה (במובן המצומצם, דרגא תתאה דתפלה, מילוי ההכרח – תשו"ת) הן תשובה (עלי' אמרו גדולה תשובה שמקרבת כו' (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ו-ז), ושיהי' כל ימיו בתשובה (תניא אגה"ת ספי"א וח"א פל"א. לקו"ת ר"פ האזינו), דרגא עילאה דתשובה, לא על חטא (חסרון) – תפלה על טוב ותענוג, יותר נכון – תפלת ש"ק).
ולהעיר מרמב"ם הל' תפלה בתחלתן שתפלה – "שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה כו' ואח"כ נותן שבח כו' על הטובה כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
276 תנחומא פינחס יג. ועוד (הובא באגה"ת פי"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1518 רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. וראה אגה"ת פי"א שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2615 מלאכי ג, כד. וזהו הטעם שאליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח (ראה רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב), להכין את בנ"י לגאולה העתידה, כמ"ש (שם, כג) "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' גו'" – כי, פעולתו של אליהו להחזיר את בנ"י בתשובה היא ההכנה לגאולה, כפס"ד הרמב"ם (הל' תשובה פ"ז ה"ה) "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה .. ומיד (וכפי שמוסיף רבינו הזקן (תניא אגה"ת פי"א): "תיכף ומיד") הן נגאלין".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
468 זח"ג עה, א. – הובא בתניא אגה"ת רפי"א. וראה לקו"ב (קאָרף) ח"ב ע' רטז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
480 ראה תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"ל ערב יום הכיפורים - אחרי תפלת מנחה
מקור מפורש
בפרק זה
628 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ובכלל, הענין ד"חטאתי נגדי תמיד" 643 הובא באגה"ת פי"א גם לענין תשו"ע.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1197 תניא אגה"ת פי"א (ק, ב). וראה שם ח"א פכ"ה (לא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2372 ולכן הרי זה גם בענין קטן כו', כי, "לגבי בחי' א"ס אין הפרש בין .. קטן לגדול .. ומשוה קטן וגדול" (תניא אגה"ת פי"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור באגה"ת פי"א 2393 – יובן בהקדם קושיא נוספת:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ישנו גם פירוש רש"י על פסוק זה, ומה גם שנזכר באגרת התשובה פרק י"א:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק י"א (שבו אוחזים) מבאר רבינו הזקן מ"ש 2171 "וחטאתי נגדי תמיד", ש"אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
422 ועפ"ז מובנת ההתפעלות של ר"ע באמרו "אשריכם ישראל" – דלכאורה אינו מובן: מהו גודל החידוש ("דער געוואַלדיקער אויפטו") בהענין ד"מי מטהר אתכם (שענין זה יכול להיות דוקא ע"י) אביכם שבשמים " – בה בשעה ש"אפילו במדת בשר ודם .. צריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפילו בקוטע יד חבירו, כדאיתא בגמרא בספ"ח דב"ק" (תניא אגה"ת פי"א) – כי החידוש הוא שהקב"ה "מטהר את הטמאים ", כיון שהטהרה היא רק ממקצת טומאה, וגם לאח"ז נשאר במעמד ומצב ש"מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" (ישעי' א, ו) רח"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
790 תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
572 ראה תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1992 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
298 אף שלכאורה יכול לטעון, שאם תהי' עבודתו כל ימיו בבחי' צדיק, הנה עם היותה עבודה נעלית, הרי היא במדידה והגבלה (דקדושה), וצ"ל הענין של יצי"מ, כמארז"ל (פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז) "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף) ובכל יום יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים", וא"כ, כדאי לו לעבור עבירה קלה אחת, ומיד ישוב בתשובה*, כדי שעי"ז יגיע לעבודה נעלית ביותר – בחילא יתיר – למעלה ממדידה והגבלה.
*) ואף ש " האומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו' " (יומא פה , ב) , הרי " אם דחק ונתחזק .. ועשה תשובה מקבלין תשובתו " (תניא אגה"ת פי"א) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1280 ראה גם "מ"מ הגהות והערות קצרות" לאגה"ת פי"א (ס"ע תלד ואילך) ד"ה "בעזרא". לקו"ש חי"ד ע' 370 הערה 13.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
447 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
473 ספל"ד. אגה"ת רפי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
542 תניא אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1136 תניא אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
45 אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
יב ראה תניא פכ"ט. אגרת התשובה ספי"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
53 אגה"ת פי"א (קי, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
51 אוה"ת שם ע' קכב. וראה גם אגה"ת פי"א (ק, א). וראה הערה הבאה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
83 וכפס"ד הרמב"ם (הל' תשובה פ"ז, ה"ה. וראה אגה"ת פי"א) דישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קצד
מקור מפורש
בפרק זה
7 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן קפד , א . זע אויך אגרת התשובה פרק יא .
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע יב
מקור מפורש
בפרק זה
קמה ראה טור וב"ח סו"ס כט, שמטעם זה אמרינן בכל מקום: ספק ברכות להקל (מחשש שם שמים לבטלה, כדלקמן סי' רטו ס"ג). וראה גם לקמן סי' קסח סוף סי"ב. תניא אגה"ת פי"א (ק, א). וכ"ה בדרך כלל גם בשוע"ר "ספק ברכות להקל", אבל בכמה מקומות (כמו כאן): ספק ברכות לבטלה (ראה סי' מו ס"י. סי' קפח ס"י-יא וסט"ו. סי' ריג ס"ד. סי' רצז ס"ט. סי' תפז ס"ג. סי' תקפב ס"ב. סדר ברה"נ פ"ה ה"ג). וראה שו"ת צמח צדק (חאו"ח סי' ג אות ו) ובחידושיו (עו, ג) שכיון שספק ברכות דרבנן להקל לכן יש חשש שם שמים לבטלה. וראה גם בחידושיו קצד, א ובפס"ד שלו קיד, א. וראה גם העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 84.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרו שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור ב
מקור מפורש
בפרק זה
יא רב יוסי בר חנינא בגמרא שם. טור ושו"ע שם. וראה גם תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים י
מקור מפורש
בפרק זה
קד לעיל שם סעיף ג (בת"ח). מ"א שם ס"ק ב (גם בכל אדם). וראה גם לעיל או"ח סי' תרח ס"ד. לקמן הל' גזלה וגנבה קו"א סוף ס"ק יא. תניא אגה"ת פי"א (ק, א). אמרי יעקב ביאורים ד"ה צער הגוף.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם
מקור מפורש
בפרק זה
מז סי' תרו ס"ד (אלא א"כ הוא מתכוין לטובת המבקש מחילה כדי שיכנע לבבו הערל, או שחושש שלא יבוא לו לעצמו איזו רעה ע"י שימחול לו). וראה גם תניא אגה"ת פי"א (ק, א). לקו"ש חכ"ח ע' 148 הערה 61.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יט
מקור מפורש
בפרק זה
1294 בלי שום ספק בעולם: נתבאר באגה"ת פרק יא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
בפרק זה
4419 לקבלה בלב חזק ובשמחה : ראה תניא פכ"ו. אגה"ת פי"א ופי"ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר
מקור מפורש
בפרק זה
339 פר"ח ס"ח (אבל אם הוא מסופק ... בספק מצינן למסמך עליה דהוה ליה ספק ספיקא, ספק אם דילג או לא, ואם תמצי לומר דילג אפשר שיהיה הלכה כר"י שלא הפסיד הספירה, ולפיכך יספור בברכה).
וכן נפסק גם לעיל סי' יח ס"ח (אם מתעטף בציצית ... יכול לברך עליהן עד צאת הכוכבים).
כפי שביאר בקצות השלחן, בדי השלחן סי' ז ס"ק ג (דהא בבין השמשות הוי ספק ספיקא, ספק יום וספק לילה, וספק כהרא"ש דכסות יום בלילה חייב בציצית, ובספק ספיקא פסק אדמו"ר בשו"ע סי' תפ"ט לברך).
אבל בסדור פסק רבינו שגם בספק ספיקא אמרינן ספק ברכות להקל, כמבואר בפסקי הסדור סוף הלכות ציצית (אין לברך על הציצית ... בערב אחר תחלת השקיעה שאז הוא תחלת בין השמשות).
כפי שביאר ב"פסקי הסדור" להגראח"נ סמ"ב (אבל בסידור החמיר בספק ברכות, דאפילו במקום ספק ספיקא לא יברך (וזה מחלוקת באחרונים כידוע)).
וכן נראה מדברי רבינו באגרת התשובה פי"א (נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח, תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית' ... בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפלת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו). יוצא אם כן שגם בספק ספיקא אמרינן ספק ברכות להקל.
ולכאורה הי' צריך לומר, שלפי פסק הנ"ל בסדור ובאגרת התשובה, אשר אף בספק ספיקא לא יברך, אם כן גם כאן בספירת העומר לא יברך בשאר הלילות. וראה אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תתכה (ספק לו אם ספר ספירת העומר. – ראה שו"ע או"ח סתפ"ט ס"ח, והועתק גם בשו"ע לאדה"ז שם ... באחרונים (הובא כמה מהם בארחות חיים – החדש – סתפ"ט שם ובשד"ח אספ"ד מע' ברכות ס"א ס"ק יט [ראה שם סי"ח אות י]) הצ"ע בזה, להסוברים (ורבים הם) דספק ספיקא בברכות – גם כן להקל. ואף שיש לפלפל בדבריהם – לא מפני הפלפול נסור מפסק דין ברור בשלחן ערוך).
ואף שלא ביאר כל כך באגרת זו מה יש לפלפל כאן בדברי הפוסקים הסוברים "דספק ספיקא בברכות גם כן להקל", בזמן שבשוע"ר לא פסק כדבריהם. מכל מקום אפשר הכוונה בזה לפלפל גם בהמובא לעיל, שבפסקי הסדור ובאגרת התשובה נראית מסקנת רבינו שבספק ספיקא לא יברך. ומכל מקום מסיק הרבי שיש לברך בספק ספיקא שבספירת העומר, כפסק דין ברור בשלחן ערוך.
*
ומהו באמת הטעם דקיי"ל כמבואר כאן בשוע"ר, ודלא כמובא לעיל מהסדור ואגרת התשובה, שגם בספק ספיקא ספק ברכות להקל!?
הנה באמת הובא לעיל שמקור הלכה זו הוא בתרומת הדשן סי' לז, ושם באמת לא הסתפק בטעם של ספק ספיקא לחומרא, אלא הוסיף עוד טעם להצריך ברכה (שאלה, אם ספק לאחד, אם ספר לילה אחת או לאו, האיך יעשה מכאן ואילך, יספור בברכה או לאו. תשובה, יראה דיספור בברכה מכאן והלאה ... ואף על גב דבודאי שכח יום אחד כו', נהגינן כבה"ג דכתב, שכח יום אחד שוב אינו סופר, פירוש בברכה ... בספק, מצינו למיסמך עלייהו. דמצאתי בספר אור זרוע הגדול דראבי"ה סבר, דספירה בזמן הזה דאורייתא).
ואף שקיי"ל שגם בספק מצוה מן התורה אין מברכים, כדלקמן סי' תצ ס"א (והערה 400). ואף שלמעשה קיי"ל שספירת העומר היא מדברי סופרים. מכל מקום מצרף תרומת הדשן טעם זה אל הטעם של ספק ספיקא לחומרא. וזאת היא כוונת התרומת הדשן, שבצירוף שני הטעמים יחד יש לברך בספק ספיקא שבספירת העומר.
וזהו כנראה מקור ההכרעה שהובאה בשדי חמד, מערכת ברכות סי' א סי"ח אות י (במה שנחלקו הפוסקים אי בדאיכא ספק ספיקא לברך לא אמרינן ספק ברכות להקל או לא שנא, מבואר בדברי רבנן בתראי ... היכא דאיכא בהדי הספק ספיקא חד ספקא דדילמא הוי דאורייתא, בהא אזלינן לחומרא, דהוי ספק דאורייתא דאזלינן לחומרא).
וכעין זה העיר בדברי נחמי', בהגהותיו כאן (ובתרומת הדשן איתא בענין אחר, כיון דלראבי"ה דספירה בזמן הזה דין תורה, ספיקו להחמיר... נפקא מינה דלפי זה אין ללמוד מכאן למקום אחר).
והיינו שאף שלענין ציצית בבין השמשות, קיי"ל כפסקי הסדור, שאינו מברך מטעם ספק ספיקא, מכל מקום כאן בספירת העומר קיי"ל שמברך במקום ספק ספיקא, בצירוף הטעם שיש אומרים שספירת העומר בזמן הזה הוא מן התורה.
ונפקא מינה מכל הנ"ל למעשה, מה ש"בליל יום הכפורים הכל נוהגין להתעטף בטלית גדול ולברך עליו מבעוד יום, ואין מסירין אותו בלילה" (לעיל סי' יח ס"ג), הנה אם לא הספיקו ללבשו ולברך עליו קודם השקיעה, שוב לא יברך, אף שיש בזה ספק ספיקא לחומרא.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרו שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור
מקור מפורש
בפרק זה
854 רב יוסי בר חנינא בגמרא שם (כל המבקש מטו מחבירו, אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים). טור ושו"ע שם (ואם אינו מתפייס בשלשה פעמים אינו זקוק לו).
הובא תניא אגה"ת פי"א ק, א (ואם ביקש ממנו ג' פעמים ולא מחל לו, שוב אינו צריך לבקש ממנו).
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים נא קצה
מקור מפורש
בפרק זה
וע' באגה"ת פי"א בפי' וחטאתי נגדי קרוב לד' הירושלמי:
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
בפרק זה
601 וספק ברכות להקל : שו"ע אדה"ז דיני נט"י מהדו"ת ס"ד, ס"א. מהדו"ק הל' ציצית ס"י, סט"ז. סי"ז, ס"ב. ועוד. אגה"ת פי"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
בפרק זה
י ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ד, ה"א-ה"ו. תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א [ובאגה"ת עם ליקוט פירושים שם]. לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' פיסקא ולהבין זה איך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) שם פיסקא ושרש הענין.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
137 ראה תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א.
פתיחה בהקשר
משולחן הארי הלכות בציעת הפת סי' קס"ז סי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
והנה לכאורה יש להקשות על יסוד זה מלשון רבנו באגרת התשובה פי"א, שכ' להוכיח שהקב"ה סולח ומוחל בודאי מיד כשמבקשים מחילה וסליחה מאתו ית', וז"ל שם:
פתיחה בהקשר