על הפרק
אגרות קודש כרך טז ה'תתנט
מקור מפורש
בפרק זה
ויה"ר שמכאן ולהבא לא ידעו לא הוא ולא כל בני המשפחה שי' מכל ענין של צער ועגמ"נ ח"ו, ויקוים היעוד דנחמה בכפלים, וע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח בהענין דכפלים לתושי' הרי אינו רק שתי פעמים בכמות כ"א הרבה יותר מזה ובשינוי למעליותא גם באיכות, וכמובן גם ממרז"ל שמ"ר פ' כי' תשא על הפסוק הנ"ל*, ומהענין של דנחמו נחמו של הפרט, ובימינו בקרוב ממש נזכה לנחמו נחמו של הכלל (ע"ד המבואר באגה"ק סי' ד') בביאת משיח צדקנו בקרוב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קלט
מקור מפורש
בפרק זה
והרי על פי תורת החסידות, עבודת האדם בקדש, עבודת הבירורים, הרי זה פדיון ניצוצות קדושה הנמצאים בגלות ופדיון נפש האלקית של האדם, ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל (כמבואר ע"י רבנו הזקן בכ"מ ומהם בתניא אגרת הקדש סי' ד') .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רנב
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט שעומדים אנו בערב חדש כסלו, חדש הגאולה וע"פ המבואר באגה"ק סי' ד', גם גאולת כאו"א מענינים המעלימים ומסתירים בעבודתו לקונו, שזהו תכלית בריאתו - כנ"ל בדברי רז"ל במסכת קדושין בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חיי שרה
מקור מפורש
בפרק זה
ויה"ר שמכאן ולהבא לא ידעו לא הוא ולא כל בני המשפחה שי' מכל ענין של צער ועגמ"נ ח"ו, ויקוים היעוד דנחמה בכפלים, וע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח בהענין דכפלים לתושי' הרי אינו רק שתי פעמים בכמות כ"א הרבה יותר מזה ובשינוי למעליותא גם באיכות, וכמובן גם ממרז"ל שמ"ר פ' כי תשא על הפסוק הנ"ל , ומהענין של דנחמו נחמו של הפרט, ובימינו בקרוב ממש, נזכה לנחמו נחמו של הכלל (ע"ד המבואר באגה"ק סי' ד') בביאת משיח צדקנו בקרוב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
13 כידוע : בהבא להלן ראה אגה"ק סי' ד. ד"ה כי תצא בלקו"ת (תצא לה, סע"ג ואילך. ועם הגהות וכו' — באוה"ת תצא כרך ה ע' ב'נד ואילך), ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב (ריש ע' תפט ואילך. שם ע' תקו). וש"נ. ד"ה אתם נצבים בלקו"ת (נצבים מד, סע"ב ואילך), ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג (ע' תשסה ואילך). סה"מ תרנ"א ע' יח ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה אגה"ק סימן ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגרת הקדש סימן ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 בעל הטורים דברים ל, ו. אבודרהם שם, וראה אגרת הקדש סימן ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה אגרת הקודש סי' ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כט
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה אגרת הקדש סימן ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 אגה"ק סי' ד'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה אגה"ק סי' ד (קה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
34 המשך וככה תרל"ז רפצ"ו. ולהעיר ע"ד כהנ"ל מאגה"ק סימן ד', בפירוש "צדק לפניו יהלך" – "לפניו הוא מלשון פנימיות ויהלך הוא מלשון הולכה שמוליך את פנימיות הלב לה' (שהוא למעלה מהדעת באדם, היא בחי' מתנה נתונה מאת ה' – כמ"ש שם לפנ"ז קו, רע"א) ואחר כך ישום לדרך ה' פעמיו כו' בכל מעשי המצות ות"ת כו'". (משיחת ש"פ בראשית תשי"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
66 וגם עצם ענין הגאולה בא ע"י העבודה דמסנ"פ למעלה מטו"ד, משיח בא בהיסח הדעת (סנה' צז, א) – ראה אגה"ק סי' ד (קה, ב). (משיחת ש"פ פינחס תשל"ז)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 אגה"ק סי' ד (קה, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו גם מ"ש רבינו הזקן באגה"ק בכ"מ 64 בנוגע לענין הצדקה, שהיא שעמדה לנו לפדות בשלום נפשנו, דקאי בפשטות על הגאולה די"ט כסלו, ועד"ז בנוגע להגאולה הפרטית דכאו"א, הגאולה דפנימיות הנפש, שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה דכללות ישראל, כמבואר באגה"ק סימן ד'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
והעיקר – כמבואר באגה"ק סימן ד' שישנה הגאולה הפרטית של כאו"א מישראל בעניניו הוא, שעלי' נאמר 29 "פדה בשלום נפשי" בנוגע אליו בפרט, ועל ידה באים אח"כ לגאולה של "נפשי" הכללית, כנסת ישראל ושכינתא בגלותא, שגם הם יוצאים מהמיצרים וגבולים, בגאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו בעגלא דידן, עי"ז שיפוצו מעינותיך חוצה 30 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1702 ראה אגה"ק סי' ד (קה, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
בפרק זה
21 ממעמקים קראתיך. . מעומקא דלבא : תהלים קל, א. ראה אגה"ק פ"ד. לקו"ת אחרי כח, ב. במדבר ו, ג. וראה זהר ויקרא ע, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה צו ט א
מקור מפורש
בפרק זה
וכך כתיב זורע צדקות מצמיח ישועות זורע צדקות הוא בחי' יעקב שבוקע ומאיר הארת אור א"ס מלמעלה למטה בבחי' צדקות שהיא בחי' מל' (כדפי' בפ' אחרי דע"ב א' ופ' ויקרא די"ו א'), ועי"ז מצמיח ממטה למעלה בחי' ישועות והיינו בחי' ארוכתך שנמשך למטה בחי' א"א עד שמצמיח ממטה למעלה ביטול והתכללות (כענין יפה שעה א' בתשובה כו' וכנזכר בד"ה מה יפו פעמיך בפי' וענין יש קונה עולמו בשעה אחת כו'), וזהו והלך לפניך צדקך לפניך הוא מלשון פנימיות והלך הוא לשון הולכה והמשכה שימשיך פנימית הלב לה' (עי' באגרת הקדש סי' ד' וסי' ח') שכ"ז נמשך ע"י בחי' זורע צדקות הנ"ל (ועמ"ש בד"ה שובה ישראל גבי נושא משך הזרע כו' ובד"ה אז ישיר כו' עלי באר בענין מעין גנים באר מים חיים ועיין בפ' שלח דקע"א א' ע"פ יצאו מים חיים כו'):
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה דרושים לסוכות ושמ"ע פא ב
מקור מפורש
בפרק זה
וע' באגה"ק סי' ד' מ"ש וזהו צדק לפניו יהלך כו' שממשיך את פנימית הלב לה' ואח"כ ישם לדרך פעמיו כמ"ש והלכת בדרכיו כו' בכל מעשה המצות כולם ותלמוד תורה כנגד כולם שכולם עולים לה' ע"י פנימית הלב ביתר שאת ומעלה מעלה מעלייתן לה' ע"י חיצוניות הלב עכ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה שיר השירים מט ב
מקור מפורש
בפרק זה
והנה בחי' בכל מאודך בחי' תשובה עילאה נק' בחי' שמים כי הוא מבחי' יחידה שבנפש שהוא בחי' אור מקיף כי נר"נ מתלבשים בכלים משא"כ חיה יחידה והיינו כי נשמה היא בחי' בינה שהיא השכל המושג ומובן והוא אם הבנים הם המדות שנולדו מהבינה ודעת אבל החכמה היא כח מה הביטול שלמעלה מהשכל המושג ומובן וכמ"ש בסש"ב ס"פ י"ח ובאגה"ק סי' ד'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק כי מראש צורים אראנו
מקור מפורש
בפרק זה
שהם שם בבחי' עיבור כי עיבור הוא שכבר יש הדבר כמו שהוא אלא שהוא סגור ונעלם וכלול במקורו בההשגה, אבל בחכמה הם עדיין למעלה מההשגה רק בבחי' ביטול ממש, וזהו כענין שנת' באגה"ק סי' ד' שהמדות הנמשכים מהבינה ודעת נק' חיצונית הלב ופנימית הלב היא בחי' הארת חסד עליון שלמעלה מהבינה ודעת ובה מלובש וגנוז אור ה' ממש כמ"ש הוי' בחכ' כו' ע"ש, הרי שבחי' המדות שבחכ' זהו ענין אהבה שלמעלה מהבינה כו' וכשנמשכה אח"כ בלב זהו פנימי' הלב.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק ביאור הדברים ע"פ לא הביט און ביעקב
מקור מפורש
בפרק זה
ועוד יובן ענין ההכנה לבא לבחי' בקשות דשמו"ע כי הנה התפלה נק' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כי תפלה מלשון התחברות שהוא התדבקות והתקשרות הנפש שבגוף בשרשה בבחי' הנשמה שהוא בבחי' מקיף ונקראת מזלי' כמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה יונתי בחגוי פ"ב שזהו ענין קומי לכי רעייתי כו' ובהביאור שם פ' א"ב, וד"כ הם ד' עליות כנגד טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכמ"ש ג"כ מזה בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון בפי' והרוח תשוב כו' עד יעבור עמך הוי' כו', וח"י ברכאן דצלותא זהו העלי' הרביעית בחי' עד יעבור עמך כו' ולכן צריך לזה הכנה כל הג' בחי' נפחת בי יצרת בראת דהיינו מן ח"י ברכות השחר עד ק"ש וברכותי', והן ג"כ ד' בחי' רוח ורעש ואש וקול דממה דקה שהוא צלותא בחשאי כמ"ש במ"א, וזהו ענין הסולם מלמטה למעלה שיבא לבחי' הדעת הממשיך רעוד"ל שיהי' כל כוונתו אליו ית' ושזה לבד יהי' עיקר המכוון וזהו בחי' יחידה שאין לו רק לב א' ליחידו ש"ע כמ"ש באגה"ק סי' ד' בד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה ובלק"ת בשה"ש בסופו בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים, ועי"ז ממשיכים ג"כ ההמשכה בסולם מלמעלה למטה בבחי' אחת
פתיחה בהקשר
ספר החקירה הוספה ג שרשים
מקור מפורש
בפרק זה
והטעם י"ל כמש"ל שהעני מושרש בסיהרא שהיא קרובה בתכלית לשמשא שהוא ז"א וקוב"ה משתבח בההוא צלותא ודאי תפלה לעני תפי' אקרי כי יעטוף עטיפא דא לאו עטיפא דכסו הוא דהא לית ליה אלא כתיב הכא כי יעטוף וכתיב התם העטופים ברעב באיכה סי' ב' י"ט, ופי' העטפים ברעב זהו ע"ד שפרש"י בהתעטף נפשם בצרה שצרת הרעבון מלבשת לבו ומוחו למלובש כ"כ בצרה זו עד שא"א לו להתלבש במח' אחרת, וע' כה"ג באגה"ק סי' ד' ד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ובתילים סי' ס"א ג' בעטוף לבי פי' המצ"ד כאשר לבו מעוטף בצרות, ועד"ז ברשעים יעטוף שית חמס למו בתילים סי' ע"ג י' שהחמס שעושה מזה נעשה שומן המלבישו.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמו תקסה
מקור מפורש
בפרק זה
ויראו שאין עוד כ"א יהי' אהללה ה' בחיי בחי' אורות וכמ"ש למען חייך כו' ע' באגה"ק סי' ד' בחיי בעודי ע"ד ב' מס"נ באחד ובכל נפשך נה"א ונה"ב בד"ה בכ"ה בכסליו.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמו תקסו
מקור מפורש
בפרק זה
בחי' אורות וכמ"ש למען חייך כו' ע' באגה"ק סי' ד':
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלח
מקור מפורש
בפרק זה
138 לבושים צואים : ראה זהר פינחס ריד, א. אגה"ק פ"ד. זכרי' ג, ג-ד. תניא פ"ט. פ"י.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ב כי קרוב אליך (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
וע' בת"א בד"ה וכל העם רואים את הקולות בענין ענני במרחב י"ה פי' על בחי' חכ' תתאה, וגם כי מארז"ל בהבראם בה' נברא העוה"ז כוונתם על המל', וא"כ איך נפרש י"ה על חו"ב כפי' הפרדס ושערי אורה שער ט', ולכן באגה"ק סי' ד' ויעש דוד שם מוצרך לידחק בזה, אבל לפי הבחיי והמאו"א אתי שפיר, אך בענין במרחב י"ה פי' בעצמו על ח"ת כנ"ל, וע' בפע"ח שער חג המצות פ"ו גבי די אכלו אבהתנא כ' והנה ה' יש בו ב' ציורים ד"ו ד"י, ד"י יחוד יסוד ומל' שהיא נק' דלה ועני', ובחי' ו"ה הוא יחוד ת"ת ומל' שהוא בחי' עשיר, וע' מ"ש לעיל בשם הרח"ו שפי' י"ה על המל' בב' מקומות בר"פ תרומה ובפ' במדבר דקי"ח ב' ע"ש ה' בחכ' יסד ארץ].
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ליל ב' דסוכות, עתר"ו
מקור מפורש
בפרק זה
עיקר השראתה והתלבשותה היא בכח השכל (ולכן נק' הנפש נפש המשכלת ע"ש כח השכל המתפשט ממנה שהנפש מתאחדת עם כח השכל והחכ', וזהו והחכ' תחי' בעלי' שהנפש עצמה למעלה מהשכל ולכן נק' בעלי' של חכ' כי תרגום בעל מרא ורבון, ומ"מ החכ' תחי' בעלי' כי מצד ירידת הנשמה בגוף הגוף מסתיר על מהותה ועצמותה כו', וי"ל כמ"ש באגה"ק סי' ד' דבחי' פנימי' נקודת הלב הוא בבחי' גלות ושבי' בלבושים צואים ותאוות עוה"ז כו', ומובן שם דבחי' חיצוני' הלב היא יותר בהתגלות או עכ"פ שבנקל יותר להביא לידי התגלות בחי' חיצוני' הלב שזהו בחי' המוחין והמדות כו', וצריכים לומר שזהו כמ"ש בסש"ב פי"ז כי מוחו ברשותו ויכול להתבונן בו ככל אשר יחפוץ כו', וכמו שאנו רואין בחוש דהרצון א"א להביאו להתגלות אם לא ישנו להרצון (רק שיכול להיות בדרך הכרח בבחי' קבלת עול כמשנת"ל ד"ה אנכי אנכי), וגם אינו יכולים להטות הרצון שבאם הוא בתוקף הרצון באופן כך אינו יכולים להטותו באופן אחר (רק שביכולת לעשות בפועל היפך הרצון ועי"ז ישתנה גם הרצון במשך הזמן כו'), אבל השכל
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
בפרק זה
99 ראה תניא אגה"ק סימן ד. לקו"ת פ' ראה לג, ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
כן גם בהנשמה אלקית שעיקר שרשה הוא מזיווג זו"נ, היינו שהמל' מעלה מ"ן מהבירורים דבי"ע ע"י תפלות ישראל ומסירות נפש לה' באהבה רבה כמבואר בכי"ק בחיי שרה 49 בשם הע"ח, ועל ידי זה נמשך מ"ד ומוחין לז"א (מאו"א וממעלה מעלה), ועל ידי זה נוצרה גוף הנשמה בבחינת עשר כחות שלה, בדרך כלל אב מזריע לובן שממנו כו', הוא בחי' ביטול של הנשמה ששרשה מהחכמה לובן העליון, ואם מזרעת אודם הוא בחי' רשפי אש האהבה של עליית הבירורים שממנו בשר כו', הוא בחי' רשפי אש האהבה של הנשמה כו', שהוא מבחינת אור חוזר של בחי' מל', והקב"ה נותן בה נשמה הוא עצמות אוא"ס ממש שבבחינת עתיק שהוא חיים העצמיים של הנשמה בבחינת למען חייך שאין חייך אלא הוא 50 , למעלה מבחינת ביטול ואהבה ונזכר מזה קצת באגה"ק סי' ד' ולק"ת ד"ה והקרבתם עולה אשה 51 , ואין די באר בחי' זה בכתב ובדבור.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ז
מקור מפורש
בפרק זה
עי' מה שנרשם על פ"ב שיש בכל נשמה ב' בחי' נר"ן דאצילות וגם כן ח"י וניצוץ קטן דאצילות, וכ"ז לבד המקיפים כלליים ח"י האמיתים ל' מ' דצלם, וכן יש נר"ן דבי"ע חלק האם שבנשמה וגם כן בחי' ח"י מכתר וחכמה דבריאה וניצוץ קטן ממל' דאצילות המלובש בהן, (ע' ד"ה כי תצא הב' והביאור 4 ), ועל ניצוץ קטן דנר"ן דבי"ע ע"ז הכוונה כאן להעלות ה' תתאה כו ' בחי' וניצוץ אלקות כו ' שע"ז שייך בחי' גלות ושבי', (ע' כי תצא הנ"ל בענין וראית בשבי', וע' אגה"ק סי' ד), ומכל מקום אינו דומה לבחי' גלות הנר"ן שע"ז כתב:
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ופירוש ההתלבשות הוא התגלות הביטול במציאות (וזהו הניצוץ קטן שמלובש בהנשמה שנזכר בעץ חיים שמ"א פ"ג ומובא בכמה דוכתי וע' ביאור ולא תשבית פ"א 27 ובקיצור ד"ה הנך יפה בסוף לק"ת 28 , ואף ששם נתבאר שהניצוץ הנ"ל מלובש ביחידה שבנפש שהוא ענין רצון הנעלם שבהנשמה להבטל ולהכלל בשרשה ומקורה אוא"ס ב"ה שית' פי"ט, אך באמת כ"ז נכלל בבחינת חכמה שבנפש, כי כן למעלה הכתר והחכמה מרומזים באות א', י' וקוצו, כי אוא"ס ב"ה מאיר בכולא חד בקירוב מקום כידוע והיינו על ידי הכתר שהוא הממוצע כו' שהוא ענין הרצון כו', ע' ד"ה ע"ח היכל השביעי, וכן בנפש ההתלבשות אוא"ס בחוש הביטול שלה הוא ע"י עונג ורצון שרש הנשמה שמיוחדת בשרשה בעצם בבחינת דביקות ותענוג שהוא למעלה אף מבחינת ביטול דחכמה שבה, ואצ"ל שהוא למעלה מבחינת אהבה ותשוקה, אפילו אהבת הבן אל האב או אשה לאיש, שכ"ז נופל בדבר נבדל מעצם על כל פנים, אלא על דרך משל כאהבת אדם לעצמו שעז"נ עזה כמות אהבה 29 כפרידת הנפש מהגוף, שאהבת הגוף לנפש אינו ע"ד הרגש הביטול, אפילו ע"ד יראה עילאה דחכמה או הרגש האהבה כי אם אחדות ממש, וכן בכנס"י נמצא אהבה זו ורצון זה מצד שרשה בבחינת רצוה"ע הוא כ"ע, ועז"נ ולא אבה כו' כי אהבך כו', ע' ד"ה ולא אבה 30 שהוא מבחינת אריך וכן אהבתי אתכם אמר ה' 31 שהוא כיחוד האצילות שם הוי' עם אוא"ס ב"ה שהוא היודע והמדע כו', וזהו אחת היא יונתי תמתי תאומתי 32 ע' ד"ה והקרבתם עולה אשה 33 וד"ה ראה אנכי 34 בענין ומל ה' את לבבך ובאגה"ק סי' ד', ולכן בבחינת אהבה ורצון זה בבחינת יחידה בה מלובש הניצוץ קטן הנ"ל, וע"י מתלבש גם כן בבחינת חכמה שבנפש להיות לה הביטול במציאות באור א"ס ב"ה וכנ"ל.
פתיחה בהקשר