168
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
או משום שרש"י כבר השיב לשאלה זו באחד מפירושיו הקודמים6, כפי שהוסבר פעמים רבות4.
ב. "ומל ה'" – פעולה חיובית
הסיבה לכך שהתורה אינה אומרת "ערלת לבבך", יש לומר שהיא מובנת מהמשך הפסוקים עצמם:
בתחלה נאמר7 "והיה כי יבואו עליך... ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו... אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך", ולאחר מכן התורה ממשיכה "ושב ה' אלקיך את שבותך... והביאך ה' אלקיך אל הארץ... ומל ה' אלקיך את לבבך...". כלומר, הענין של "ומל ה' אלקיך את לבבך" יהיה לאחר שבני ישראל כבר יהיו במצב של "ושבת... בכל לבבך ובכל נפשך".
לפי זה, אין מקום לומר "ומל..." את ערלת הלב, כי ישראל כבר נמצאים במצב של "ושבת... בכל לבבך ובכל נפשך", ואין אצלם כבר "ערלת הלב"8, שמשמעותה טפשות לפי התרגום, או כפירוש רש"י "ערלת לבבכם" – "אוטם לבבכם וכיסויו"9, שהלב אטום "מהבין"10!
יש אפוא לומר, שבפסוק "ומל... לבבך" הכוונה היא לענין נעלה יותר בעבודת ה'11, בנוסף לשלילה שלפני כן – העדר הטפשות, הסרת "אוטם" הלב – תהיה גם פעולה חיובית ועשיה, כהמשך הפסוק "ומל... לאהבה את ה' אלקיך...".
במילים אחרות: בתחלה נאמר שישראל יחזרו בתשובה וישמעו בקול ה' "בכל לבבך ובכל נפשך", בשלב זה אפשרית גם עבודת ה' מיראה12, אך הפעולה של "ומל ה' אלקיך..." תביא לידי "לאהבה13 את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"14.
הערות
- 6. ולכאורה דוחק לומר שרש"י סומך על פירושו (ר"פ בראשית. ועוד) שיש מקראות "שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת" (וראה פרש"י נח (ט, ו), ויחי (מח, ב) "הרבה במקרא", "והרבה מקראות כו'") – שהרי בכו"כ מקומות מפרש רש"י "מקרא קצר" וכיו"ב (ראה לדוגמא פרש"י: בראשית ד, טו (ב"פ). לך יג, ו. ויצא כט, ב. וישב לט, ד. מקץ מא, יג. שם, מט. ויחי מח, א־ב) – ולא סמך על פירושו בר"פ בראשית וכו'. ואכ"מ.
- 4.
- 7. ל, א ואילך.
- 8. כקושיית האוה"ח כאן. וראה גם תו"ח ס"פ לך (צג, סע"ג ואילך). ועוד.
- 9. פרש"י עקב שם.
- 10. פרש"י וארא ו, יב.
- 11. ראה ע"ד החסידות – אגה"ק ס"ד (קה, ב ואילך). תו"א ס"פ לך. תו"ח שם. לקו"ת ראה יח, ג ואילך. אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'רכג). ועוד.
- 12. ראה צרור המור כאן (ל, א). – וכן מובן מהכתובים עצמם, שה"ושבת גו'" הוא תוצאה מזה ש"יבואו עליך .. הברכה והקללה גו'", עבודה מיראה.
- 13. ראה כלי יקר כאן.
- 14. ומ"ש אח"כ (פסוק ח־י) "ואתה תשוב ושמעת גו' ועשית גו' כי תשמע גו' בכל לבבך ובכל נפשך" (וראה אוה"ח וצרור המור כאן) – י"ל שלפרש"י ה"ז ביאור ופירוט למ"ש לפנ"ז (פסוק ב) "ושבת גו' ושמעת גו'", דבתחילה נאמר רק כללות הענין שע"י "ושבת גו'" – "והטיבך והרבך מאבותיך" (פסוק ה), ואח"כ (פסוק ז ואילך) מפרט ההטבה כו' – "ונתן גו' האלות האלה על אויביך גו' ואתה תשוב גו' והותירך ה"א בכל מעשה ידך בפרי בטנך וגו' כי תשמע גו'". וראה כלי יקר כאן.
רש"י על שמות ו׳:י״ב - הטקסט מספריא
ואיך ישמעני פרעה. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית רבה צ"ב):
ערל שפתים. אֲטוּם שְׂפָתַיִם; וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עָרְלָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא אָטוּם, "עֲרֵלָה אָזְנָם" (ירמיהו ו') – אֲטוּמָה מִשְּׁמֹעַ, "עַרְלֵי לֵב" (שם ט') – אֲטוּמִים מֵהָבִין, "שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל" (חבקוק ב') – וְהֵאָטֵם מִשִּׁכְרוּת כּוֹס הַקְּלָלָה, "עָרְלַת בָּשָׂר" – שֶׁהַגִּיד אָטוּם וּמְכֻסֶּה בָהּ, "וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ט) – עֲשׂוּ לוֹ אֹטֶם וּכְסוּי אִסּוּר שֶׁיַּבְדִּיל בִּפְנֵי אֲכִילָתוֹ, "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" (שם) – אָטוּם וּמְכֻסֶּה וּמֻבְדָּל מִלְּאָכְלוֹ:
ואיך ישמעני פרעה HOW THAN SHALL PHARAOH HEAR ME? — This is one of the ten inferences from minor to major which are found in the Bible (Genesis Rabbah 92:7).
ערל שפתים OF UNCIRCUMCISED LIPS — It really means obstructed as regards the lips. So, too, in respect to all forms derived from ערל I say that they signify obstructed. E. g. (Jeremiah 6:10) “their ear is עֲרֵלָה — stopped up so that it will not hear; (Jeremiah 9:25) “עַרְלִי in heart” — their hearts are closed so that they will not understand; (Habakkuk 2:16) “Drink thou, also וְהֵעָרֵל” — and become thou closed up (in thy senses) through intoxication caused by the cup of curse mentioned in that passage; the foreskin (ערלה) of the flesh is so called because the membrum is closed up and covered by it; (Leviticus 19:23) וערלתם ערלתו signifies, make for it (the tree) a closure (אוטם) and cover by means of an inhibition that will prove a barrier against eating it; (Leviticus 19:23 “Three years shall it be to you as ערלים” — it shall be closed up and covered and barred so that it many not be eaten.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

