ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט נצבים שיחה א

168

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

או משום שרש"י כבר השיב לשאלה זו באחד מפירושיו הקודמים⁶, כפי שהוסבר פעמים רבות⁴.

ב. "ומל ה'" – פעולה חיובית

הסיבה לכך שהתורה אינה אומרת "ערלת לבבך", יש לומר שהיא מובנת מהמשך הפסוקים עצמם:

בתחלה נאמר⁷ "והיה כי יבואו עליך... ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו... אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך", ולאחר מכן התורה ממשיכה "ושב ה' אלקיך את שבותך... והביאך ה' אלקיך אל הארץ... ומל ה' אלקיך את לבבך...". כלומר, הענין של "ומל ה' אלקיך את לבבך" יהיה לאחר שבני ישראל כבר יהיו במצב של "ושבת... בכל לבבך ובכל נפשך".

לפי זה, אין מקום לומר "ומל..." את ערלת הלב, כי ישראל כבר נמצאים במצב של "ושבת... בכל לבבך ובכל נפשך", ואין אצלם כבר "ערלת הלב"⁸, שמשמעותה טפשות לפי התרגום, או כפירוש רש"י "ערלת לבבכם" – "אוטם לבבכם וכיסויו"⁹, שהלב אטום "מהבין"¹⁰!

יש אפוא לומר, שבפסוק "ומל... לבבך" הכוונה היא לענין נעלה יותר בעבודת ה'¹¹, בנוסף לשלילה שלפני כן – העדר הטפשות, הסרת "אוטם" הלב – תהיה גם פעולה חיובית ועשיה, כהמשך הפסוק "ומל... לאהבה את ה' אלקיך...".

במילים אחרות: בתחלה נאמר שישראל יחזרו בתשובה וישמעו בקול ה' "בכל לבבך ובכל נפשך", בשלב זה אפשרית גם עבודת ה' מיראה¹², אך הפעולה של "ומל ה' אלקיך..." תביא לידי "לאהבה¹³ את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"¹⁴.

הערות

6. ולכאורה דוחק לומר שרש"י סומך על פירושו (ר"פ בראשית. ועוד) שיש מקראות "שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת" (וראה פרש"י נח (ט, ו), ויחי (מח, ב) "הרבה במקרא", "והרבה מקראות כו'") – שהרי בכו"כ מקומות מפרש רש"י "מקרא קצר" וכיו"ב (ראה לדוגמא פרש"י: בראשית ד, טו (ב"פ). לך יג, ו. ויצא כט, ב. וישב לט, ד. מקץ מא, יג. שם, מט. ויחי מח, א־ב) – ולא סמך על פירושו בר"פ בראשית וכו'. ואכ"מ.
4.
7. ל, א ואילך.
8. כקושיית האוה"ח כאן. וראה גם תו"ח ס"פ לך (צג, סע"ג ואילך). ועוד.
9. פרש"י עקב שם.
10. פרש"י וארא ו, יב.
11. ראה ע"ד החסידות – אגה"ק ס"ד (קה, ב ואילך). תו"א ס"פ לך. תו"ח שם. לקו"ת ראה יח, ג ואילך. אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'רכג). ועוד.
12. ראה צרור המור כאן (ל, א). – וכן מובן מהכתובים עצמם, שה"ושבת גו'" הוא תוצאה מזה ש"יבואו עליך .. הברכה והקללה גו'", עבודה מיראה.
13. ראה כלי יקר כאן.
14. ומ"ש אח"כ (פסוק ח־י) "ואתה תשוב ושמעת גו' ועשית גו' כי תשמע גו' בכל לבבך ובכל נפשך" (וראה אוה"ח וצרור המור כאן) – י"ל שלפרש"י ה"ז ביאור ופירוט למ"ש לפנ"ז (פסוק ב) "ושבת גו' ושמעת גו'", דבתחילה נאמר רק כללות הענין שע"י "ושבת גו'" – "והטיבך והרבך מאבותיך" (פסוק ה), ואח"כ (פסוק ז ואילך) מפרט ההטבה כו' – "ונתן גו' האלות האלה על אויביך גו' ואתה תשוב גו' והותירך ה"א בכל מעשה ידך בפרי בטנך וגו' כי תשמע גו'". וראה כלי יקר כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.