על הפרק
אגרות קודש כרך א לה
מקור מפורש
בפרק זה
לזרז מזמן לזמן - ע"פ מרז"ל (ספרי פ' נשא ובמ"ר פ"ז) אין מזרזין אלא למזורזים - ע"ד התחייבותם, בלי נדר, לכל הפחות בארבע פעולות טובות מדי חדש בחדשו (ועיין אגה"ק סי' י"ד ובפרטי כו' רק גבוהין יותר שמזה משמע שגם העבודה צ"ל מוספת והולכת בעילוי אחר עילוי.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קצב
מקור מפורש
בפרק זה
ואדרבה, מצד הענין שת"ח אין [להם] מנוחה גם בעוה"ב והולכים מחיל אל חיל - ה"ז עלי' ביתר שאת מיום הפטירה (ולהעיר מאגה"ק סי' יד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תכז
מקור מפורש
בפרק זה
ואסיים בברכת חג הגאולה, י"ט כסלו תקנ"ט, שאז היתה התחלת הענין דיפוצו מעינותיך חוצה, ומשם ואילך הולך וגדל (עיין אגה"ק סי' יד), אשר בימינו אלו ממש תקוים גם הבטחת משיח צדקנו להבעש"ט דאז קאתי בפועל, ויגאלנו גאולה כפשוטה, גאולה אמתית ושלימה
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'סד
מקור מפורש
בפרק זה
ואם בכלל יקר הזמן, כי ימים יוצרו ולא - ולו קרי - אחד בהם, הרי גדל ערכו ביותר בדורותינו דעקבתא דמשיחא, אשר כפי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנה זה עומד אחר כתלינו ממש, ובפרטי פרטיות בארצנו הקדושה ת"ו, אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכמבואר באגה"ק סי' יד, שיורד ומאיר מח"ע אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם כו' מבחי' עליונה יותר כו' ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקמ
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה דשאילנא קדמיכון, כיון שבר"ה הוא עליית פנימיות החיות (עליית האורות, ספר המאמרים תש"ג ע' לח) - עיין אגה"ק סימן י"ד - ובשבת עליית חיצוניות החיות עליית הכלים - עיין קו"א לתניא קנ"ז ע"ב - הנה איך נמשך החיות בר"ה שחל להיות בשבת.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תסה
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על שאלתו מאז במה שידוע שבשבת הוא עליית העולמות בחיצוניות ולא בפנימיות, ובר"ה הוא עליית העולמות בפנימיות ולא בחיצוניות (כמבואר בכ"מ בדא"ח ועיין ג"כ אגה"ק סי' י"ד ובקו"א - דף קנ"ז ע"ב - המשך ר"ה תרס"ה ועוד) והוקשה לו איך הוא כשחל ר"ה בשבת.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תפ
מקור מפורש
בפרק זה
וע"פ מרז"ל רגלי החיות כנגד כולם, וכמבואר בתניא סוף פרק י"ג, הנה כל המעלות ומדריגות שלמטה - הם כאין לגבי מעלת ומדריגת - היינו לגבי הנקודה - שיבוא אלי' לאחר שישתלם עוד מעט ועוד מעט להגיע לשלימות, שלכן מתאים לזה גם אופן הסייעתא דשמיא - שהיא ג"כ באופן כזה, וכמבואר באגה"ק סי' י"ד, אשר בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים מבחינה עליונה יותר שלא הי' מאיר עדיין מעולם עיי"ש, וכמו שהוא בכללות ובדברים עיקרים כן הוא גם בכל מקצוע וענין.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תצא
מקור מפורש
בפרק זה
...לפלא שאין ממנו כל ידיעות אשר נתרבה הענין דנר מצוה ותורה אור, ומאור שבתורה הדרכותי' והנהגותי' בסביבתו, ע"י תעמולה מתאמת השתדלות במרץ הדרוש מצדו, ובטח יודע מהבואר באגרת הקדש סימן י"ד, אשר בכל יום ויום נמשכים מוחין עליונים יותר ואור חדש שלא הי' עדיין מעולם כו' וכו', שמזה מובן ופשוט שהאתעדל"ת, או עכ"פ הכלים להנ"ל, צריכים להיות ג"כ באופן דמוסיף והולך, והרי הלכה כבית הלל...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתמו
מקור מפורש
בפרק זה
ובודאי אשר כיון שנכנסנו בשנה חדשה, אשר כפתגם כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך, מתוסף אור בעולם (ראה באגרת הקדש סי' י"ד בסוף ספר התניא), מוסיף הוא וגם חבריו וכל חברי העדה הקדושה שובה ישראל שיחיו, הם ונשיהם ובני ביתם שיחיו בעניני תורה ומצות, ועל ידי זה יוסיף בורא עולם ומנהיגו בברכותיו לכל אחד ואחת מהם בהמצטרך להם, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'כ
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה שכתבתי אודות השכירות מובן שעי"ז אין יוצא ח"ו מזכות תמים ויש בענין זה רק הוספה ולא ח"ו גרעון, ותקותי שמיום ר"ה לתורת החסידות ודרכי החסידות הוסיף בעניניו במדה דטופח ע"מ להטפיח, כיון שצריכה ההוספה לבוא גם למושפעיו, וע"פ הידוע דבתקופת השנה מתחדשות כל ההשפעות וההמשכות וכמ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים וגו' במילא מתחדש ג"כ פסק ב"ד של מעלה הידוע שכל ההולכים בעקבותיו של אדמו"ר הזקן ידם על העליונה ובפרט ע"פ המבואר באגה"ק סי' י"ד הרי בכל שנה ושנה צ"ל בתוספת אור ונראה שם שזהו לא רק בתוספת אותו אור אלא אור חדש כו' עיי"ש, ובפרט שבינתים היו ג"כ ימי חנוכה דשמונה נרות דוקא וכמבואר שהענין של שמונה הוא לא בערך לענין דשבעה שהרי השמיני שומר ההיקף וכמבואר ג"כ במרז"ל דכנור דלע"ל הוא של שמונה נימין משא"כ אפילו בביהמ"ק ראשון הי' רק של שבעה נימין.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה אגה"ק סי' יד: בכל שנה ושנה יורד ומאיר .. אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
...במענה על שאלתו מאז במה שידוע שבשבת הוא עליית העולמות בחיצוניות ולא בפנימיות, ובר"ה הוא עליית העולמות בפנימיות ולא בחיצוניות (כמבואר בכ"מ בדא"ח ועיין ג"כ אגה"ק סי' י"ד ובקו"א - דף קנ"ז עיב -- המשך ר"ה תרס"ה ועוד) והוקשה לו איך הוא כשחל בשבת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 אגה"ק סי' יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 אגה"ק סי' זך (קמז, א־ב). ושם מבואר שכן הוא בשעת ההסתלקות, אבל מזה מובן שכ"ה גם בנוגע ליום השנה, שהרי בכל שנה ושנה חוזרות וניעורות ההארות וההמשכות שבפעם הראשונה, כידוע (ראה רמ"ז בספר תיקון שובבים הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט). וראה אגה"ק סי' יד (קכ, ב) "בכל שנה ושנה יורד כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 כמובן מאגה"ק סי' יד בנוגע לר"ה. וראה ד"ה ועשית חג שבועות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
הקדושה ת"ו, אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכמבואר באגה"ק סי' יד, שיורד ומאיר מח"ע אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם כו' מבחי' עליונה יותר כו' ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום כו'...
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 אגה"ק סי' יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה דשאילנא קדמיכון*, כיון שבר"ה הוא עליית פנימיות החיות (עליית האורות, ספר המאמרים תש"ג ע' לח)-- עיין אגה"ק סימן יד -- ובשבת עליית חיצוניות החיות עליית הכלים -- עיין קו"א לתניא קנ"ז ע'יב -- הנה איך נמשך החיות בר"ה שחל להיות בשבת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
34 עקב יא, יב. וראה תניא אגה"ק סימן יד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
ואפ"ל דהנה מבואר באגה"ק סי' י"ד ע"פ ארץ אשר כו' עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה, שבכל ר"ה נמשך אור חדש יותר .
פתיחה בהקשר
אור תורה עקב קסה
מקור מפורש
בפרק זה
קמח במקבילות אין סוגריים .
----- הערות וציונים -----
יראה פנימיות ויראה חיצוניות כו' – ראה סידור עם דא"ח לאדה"ז, הערה לתיקון חצות (קנא, ב), תוספת ביאור למ"ש בלק"א פ' מג ע"פ מה ששמעתי ממורי ע"ה בענין יראה פנימית וחיצונית.
משה שהיה עניו מכל אדם כו' – ראה סי' קלו.
כדי להיות ירא בושת צריך כו' – ראה סי' רט.
והנה אמרו רז"ל כו' – ראה סי' טז ד"ה ומה, וסי' ריט, רכ.
כתיב מרשי"ת חסר א' – ראה תניא, אגה"ק סי' יד. להעיר מזח"ג רצג סע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה דרושים לר"ה נו ב
מקור מפורש
בפרק זה
וע' באגה"ק סי' י"ד בפי' ארץ אשר כו' מראשית השנה.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה שיר השירים נ ב
מקור מפורש
בפרק זה
ואפ"ל דהנה מבואר באגה"ק סי' י"ד ע"פ ארץ אשר כו' עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה שבכל ר"ה נמשך אור חדש יותר שבמדרגת חכמה עילאה להאיר לארץ העליונה כו' וא"כ הרי זה כעין ארץ חדשה מה גם כי ודאי גם בח"ע נמשך אור חדש זה מלמעלה דוגמת יחוד חו"ב שבק"ש כו' וענין שמים חדשים היינו כמ"ש בד"ה שובה ישראל ע"פ וידעת היום כו' בשמים ממעל כו' שגם בנשמה יש שמים וארץ שכל ומדות כו' וי"ל שהם ח"י ונר"נ כנ"ל.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קיג תמ
מקור מפורש
בפרק זה
ע' אגה"ק סי' י"ד ובד"ה רפאני בענין מים חיים:
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
בפרק זה
ולפ"ז מובן שבעליית מלאך מט"ט מיצי' באצי' בשבת נק' גם זקנתי ע"י שבאצי' מאיר הארת עת"י שמאיר בחכ' עילאה דאצי', אך לפי שאח"כ חוזר ויורד ביצי' ונעשה בחי' נער והמכוון הוא בכדי שאח"כ בשבת שלאחריו יהי' עלי' יתירה יותר, וכמו בכל שנה שמסתלק החיות בליל ר"ה שז"ע מראשית חסר א' עד שע"י התקיעות והתפלות נמשך או"ח גבוה יותר (רק שתלוי לפי ערך העלאת מ"ן דמעשה התחתונים כו'), ונמשך עד אחרית שנה לבד כמ"ש באגה"ק סי' י"ד, כ"ה בכל שבת בעליית מט"ט שש"ע כו', ואפ"ל שז"ע שעד יום ד' הוא בתר שבתא , שז"ע הכח על בירורי' בהנהגת העולמות שמקבל שש"ע בעלותו בשבת באצי', ומן ד' ואילך נק' קמי שבתא שזהו ענין לעשות את השבת הכנת העלי' עם הבירורי' בעש"ק, והגם שבכ"י יש הארת השבת שז"ע תפלה שבכ"י אך יש עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו , וזהו חנוך לנער כו', כדי שגם כי יזקין ויעלה באצי' לא יסור ממנה שהרי אח"כ חוזר להיות נער כו',
פתיחה בהקשר