שמות רבה פרשה מו

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יא, ו): וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, הָיָה תּוֹפֵס בַּלּוּחוֹת וְלֹא הָיָה מַאֲמִין שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר אִם אֵינִי רוֹאֶה אֵינִי מַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב משֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, שֶׁלֹא שִׁבְּרָן עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו. אִי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם מְעִידִים מַה שֶּׁאֵינָם רוֹאִים, אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הָיָה משֶׁה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ: כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֶלָּא הוֹדִיעַ משֶׁה דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ שֶׁיְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ דָּבָר מִן יְחִידִי נֶאֱמָן, אָסוּר לְקַבֵּל עֵדוּתוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַל פִּיו אִם אֵינוֹ רוֹאֶה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרְחוּ הַכְּתוּבִים מִן הַלּוּחוֹת, לְכָךְ שִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאָה משֶׁה שֶׁחָטְאוּ וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת. מָשָׁל לְשַׂר שֶׁנָּטַל אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וּנְתָנָהּ בְּיַד הַשּׁוֹשְׁבִין, לְאַחַר יָמִים יָצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, מֶה עָשָׂה הַשּׁוֹשְׁבִין קָרַע אֶת הַכְּתֻבָּה, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא נִדּוֹנֵית כִּפְנוּיָה וְלֹא כְּאֵשֶׁת אִישׁ, כָּךְ עָשָׂה משֶׁה, אָמַר אִם אֵין אֲנִי מְשַׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת אֵין לְיִשְׂרָאֵל עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, מֶה עָשָׂה שִׁבְּרָם, אָמַר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הָיָה כָּתוּב בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאָה שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל עֲמִידָה, וְחִבֵּר נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם חָטְאוּ וַאֲנִי חָטָאתִי שֶׁשִּׁבַּרְתִּי הַלּוּחוֹת, אִם מוֹחֵל אַתָּה לָהֶם אַף לִי מְחֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לב): וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, כֵּן לְחַטָּאתִי מְחֹל, וְאִם אֵין אַתָּה מוֹחֵל לָהֶם אַל תִּמְחֹל לִי, אֶלָּא (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. אָמַר רַבִּי אַחָא, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָיָה לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, אֲנִי מִי יְבַקֵּשׁ עָלָי, הִתְחִיל מִצְטַעֵר עַל שִׁבּוּר הַלּוּחוֹת, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּצְטָעֵר בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְבָד, וּבַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁיְהֵא בָהֶם הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבֻשָֹּׂר שֶׁמָּחַלְתִּי לְךָ עַל חַטָּיָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ו): וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ.

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ג, א ב): לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָשְׁבָה אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים לַמָּוֶת וְאֶחָד לַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵת לָלֶדֶת, שֶׁהוּא עֵת לָמוּת, וְכֻלְּהוּ עַד שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ (קהלת ג, ה): עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (איכה ד, א): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. (קהלת ג, ה): וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים (תהלים קמז, ב): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. (זכריה ט, טז): כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ. דָּבָר אַחֵר, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (שמות לב, יט): וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, פְּסָל לְךָ, הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם הֶעֱשִׁיר משֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין הוּא שֶׁיִּטֹּל אוֹתָן פְּסֹלֶת משֶׁה, לָמָּה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת נָתַתִּי לָהֶן כָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם, וְהֶעֱשִׁירוּ, וּמשֶׁה שֶׁעָסַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף יְהֵא עָנִי, אֶתֵּן לוֹ אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁיַּעֲשִׁיר.

זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה משֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר דָּרַשׁ וְאָמַר, מָה אִם הַר סִינַי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ לְשָׁעָה נֶאֱמַר בּוֹ (שמות יט, טו): אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אֲנִי שֶׁבְּכָל שָׁעָה הוּא מְדַבֵּר עִמִּי אֵינוֹ דִין שֶׁאֶהְיֶה פָּרוּשׁ מֵהָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ: אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אַף משֶׁה בַּכְּלָל עִמָּהֶם, הֲרֵי נֶאֶסְרוּ כֻּלָּם, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ה, כז): שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, הֲרֵי הִתִּירָן. אָמַר לוֹ משֶׁה אַף אֲנִי עִמָּהֶם, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָּא (דברים ה, כח): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר מָה אִם הַר סִינַי שֶׁהָיָה לְשָׁעָה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי עַד שֶׁקְּרָאָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, אֹהֶל מוֹעֵד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר, וּמָה הַפֶּסַח שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּים נֶאֱמַר (שמות יב, מג): כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, לוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, יִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, לְכָךְ שִׁבְּרָם. רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אַהֲרֹן וְשִׁבְעִים זְקֵנִים אֲחוּזִים בְּיָדָיו שֶׁל משֶׁה וְלֹא יָכְלוּ לוֹ, וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד אֶלָּא אַף רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁלֹא יִשְׁבְּרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, יא): לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא שָׁלוֹם בְּאוֹתוֹ הַיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, יב): וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סד, ז): וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו אֲנִי אֲבִיכֶם כְּשֶׁרְאִיתֶם עַצְמְכֶם בְּצָרָה קְרָאתֶם אוֹתִי אָבִינוּ, אָמְרוּ לוֹ, הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, ג): בְּיוֹם צָרָתִי ה' דָּרָשְׁתִּי, מָשָׁל לְבֵן אַרְכִיאָטוֹס שֶׁפָּגַע בְּסָמָדְרָקוֹס וְהִתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ קִירִי מָרִי אָבִי, שָׁמַע אָבִיו וְכָעַס עָלָיו, אָמַר לֹא יִרְאֶה פָּנַי הוֹאִיל וּקְרָאוֹ לַסָּמָדְרָקוֹס אָבִי. אַחַר יָמִים חָלָה הַבֵּן, אָמַר בְּבַקָּשָׁה קִרְאוּ לְאָבִי שֶׁיִּרְאֵנִי, בָּאוּ וְאָמְרוּ לְאָבִיו, מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְעָלָה אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ עַתָּה בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אָבִי הִסְתַּכֵּל בִּי. אָמַר לוֹ, עַתָּה אֲנִי אָבִיךָ אֶתְמוֹל הָיִיתָ קוֹרֵא לַסָּמָדְרָקוֹס אָבִי, עַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְצָרָה אַתָּה קוֹרְאֵנִי אָבִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַתָּה אַתֶּם קוֹרְאִים אוֹתִי אָבִי, אֶתְמוֹל הֱיִיתֶם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְקוֹרְאִים אוֹתָהּ אָבִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כז): אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה. דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, ו): בֵּן יְכַבֵּד אָב, זֶה עֵשָׂו שֶׁכִּבֵּד אָבִיו הַרְבֵּה, שֶׁהָיָה יוֹצֵא לַשָֹּׂדוֹת וְצָד צַיִד וּמֵבִיא וּמְבַשֵּׁל וּמַכְנִיס וּמַאֲכִיל לְאָבִיו בְּכָל יוֹם. (מלאכי א, ו): וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, זֶה נְבוּזַרְאֲדָן שֶׁנִּקְרָא עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, ח): בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִירוּשָׁלַיִם הֵבִיא עִמּוֹ אִיקוֹנִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר וְהָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד, וְאַתֶּם לֹא כִבַּדְתֶּם אוֹתִי כְּאָב וְלֹא כְאָדוֹן יְרֵאתֶם מִפָּנַי, הֱוֵי (מלאכי א, ו): וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים עַצְמְכֶם בְּצָרָה אַתֶּם קוֹרְאִים לִי אֲבִיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה. מַהוּ אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָם אַתָּה הִכְתַּבְתָּ לָנוּ (ירמיה יח, ו): הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים וּמַכְעִיסִים לְפָנֶיךָ אַל תִּסְתַּלֵּק מֵעָלֵינוּ, לָמָּה, שֶׁאֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ. בּוֹא וּרְאֵה הַיּוֹצֵר הַזֶּה אִם יַעֲשֶׂה חָבִית וְיַנִּיחַ בָּהּ צְרוֹר, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאָה מִן הַכִּבְשָׁן אִם יִתֵּן אָדָם בָּהּ מַשְׁקֶה מְנַטֶּפֶת הִיא מִמְּקוֹם הַצְּרוֹר וּמְאַבֶּדֶת אֶת הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ, מִי גָרַם לֶחָבִית לְנַטֵּף וּלְאַבֵּד מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הַיּוֹצֵר, שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ אֶת הַצְּרוֹר, כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם בָּרָאתָ בָּנוּ יֵצֶר הָרָע מִנְעוּרֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כא): כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְהוּא גּוֹרֵם לַחְטוֹא לְפָנֶיךָ וְאֵין אַתָּה מְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אֶת הַחַטָּיָא אֶלָּא בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַעֲבִירֵהוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁנְּהֵא עוֹשִׂים רְצוֹנֶךָ. אָמַר לָהֶם כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ד, ו): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, מַהוּ אֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְעֻרָיו. דָּבָר אַחֵר, (ישעיה סד, ז): וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כו, טז): ה' בַּצַּר פְּקָדוּךָ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכְנָסִים לְצָרָה הֵן מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בַּצַּר פְּקָדוּךָ, מָשָׁל לְסַנְקְלִיטוֹס שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים, נִדְבְּקוּ לִבְנֵי אָדָם רָעִים וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, הִפְשִׁיטָן וְהִשְׁלִיכָן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ עַצְמָם בְּצָרָה בִּקְשׁוּ מִבְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם עַל מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אָמְרוּ לוֹ עַל בָּנֶיךָ שֶׁתִּתְרַצֶּה לָהֶם. אָמַר אֵינָם בָּנַי וְאֵינִי מַכִּירָם, זָנְתָה אִמָּם וְיָלְדָה אוֹתָם. אָמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לְכַחֵשׁ אוֹתָם, לָמָּה, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם בָּנֶיךָ שֶׁהֵם דּוֹמִים לָךְ. כָּךְ סַנְקְלִיטוֹס זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנָיו אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, נִתְעָרְבוּ בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, לה): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, מֶה עָשָׂה לָהֶם, הִפְשִׁיטָן וְהִשְׁלִיכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כו): וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ, וּכְתִיב (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ עַצְמָן בְּצָרָה הִתְחִילוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַנְּבִיאִים שֶׁיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִילוּ מְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, יז): חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִי אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אָמְרוּ לוֹ עַל בָּנֶיךָ. אָמַר לָהֶם, אֵינָן בָּנָי, אִם עוֹשִׂין רְצוֹנִי הֵם בָּנָי וְאִם לָאו אֵינָן בָּנָי, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, ז): זָנְתָה אִמָּם הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם, לָמָּה, (הושע ב, ז): כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (הושע ב, יב): וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיהָ (הושע ב, ז): נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, וְהִיא יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם וְאֵינָהּ רוֹאָה, אָזְנַיִם וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, וְלֹא זָנָה אֶת עַצְמָהּ הֵיאַךְ זָנָה לַאֲחֵרִים. וְהִפְשִׁיטָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, ה): פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה. אָמְרוּ הַנְּבִיאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵינָן בָּנֶיךָ וּבִפְנֵיהֶם הֵם נִכָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה', מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָב שֶׁמְּרַחֵם עַל בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁסָּרָחוּ, כָּךְ אַתָּה צָרִיךְ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֱוֵי: וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל כָּעַס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּא משֶׁה לְרַצּוֹתוֹ וְקָרָא אוֹתָם אֵינָן עַמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ז): כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, וְהִפְשִׁיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב, אָמַר משֶׁה עַמְּךָ הֵם וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִכְפֹּר בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, הִתְרַצֶּה לָהֶם שֶׁהֵם בָּנֶיךָ. מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה', וְהֶרְאָה לְמשֶׁה שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם שֶׁהֶחֱזִיר לָהֶם הַדִּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ.

דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה רְאִיתֶם עַכְשָׁו לְדָרְשֵׁנִי, לְמַעְלָן כְּתִיב (ישעיה סד, ו): וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁרְאִיתֶם עַצְמְכֶם בְּצָרָה אַתֶּם בָּאִים וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ אָתָּה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדַי הֵן, אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת אָב וְיוֹצֵר אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ז): כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנַּחְתֶּם אֲבוֹתֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלִי אַתֶּם קוֹרְאִים אָב, אָמְרוּ לוֹ לְךָ אָנוּ מַכִּירִים כְּאָב, מָשָׁל לִיתוֹמָה שֶׁהָיְתָה מִתְגַדֶּלֶת אֵצֶל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְהָיָה אָדָם טוֹב וְנֶאֱמָן, גִּדְלָהּ וּשְׁמָרָהּ כָּרָאוּי, בִּקֵּשׁ לְהַשִֹּׂיאָהּ, עָלָה הַלַּבְלָר לִכְתֹּב הַכְּתֻבָּה, אָמַר לָהּ מַה שְּׁמֵךְ, אָמְרָה פְּלוֹנִית. אָמַר לָהּ וּמַה שֵּׁם אָבִיךְ, הִתְחִילָה שׁוֹתֶקֶת. אָמַר לָהּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלָּהּ לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, אָמְרָה לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִי אָב אֶלָּא אוֹתָךְ, שֶׁהַמְּגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד. כָּךְ הַיְתוֹמִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, ג): יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלָּהֶם הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל קוֹרִין אוֹתוֹ אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנַּחְתֶּם אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלִי אַתֶּם קוֹרְאִים אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ב): הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, אָמְרוּ לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם הַמְגַדֵּל אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, טז): כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ.