שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כה ט'תנג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
5 אותי אתם לוקחים: כן הובא (ונתפרש) בהמאמר משמ"ר פ' תרומה. וראה ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור, יז. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרלז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
וכידוע אשר כנוי הוא דבר ושם המעלים ומכסה על ענינו של הנקרא בכנוי זה, עד שאפשר שאינו שמו העצמי, גם לא קיצור שמו, גם לא פירוש שמו, גם אפילו לא בלשון שנקרא שמו, גם לא כנויו מצד עצמו אלא שנקרא כך רק על שם משפחתו (ראה ויקרא רבה פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'עה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
2) פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל - ראה ויקרא רבה פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
76 תנחומא אמור יז. ויק"ר פ"ל, יג. וראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. תנחומא תרומה ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
79 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
122 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
5 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
10 ראה פע"ח שער פורים פ"ו. ויק"ר פ"ל, יב. בכל ‘ ‘ ‘ שם הוי': ראה ג"כ סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט. נקרא כשנתעלם: פסחים נ, סע"א. נקראת ופרסומי ניסא: להעיר מצפנת פענח (להגאון כל יומא: זח"ג צד, ב. וראה זח"א רסד, ב. (ממכתב ר"ח אדר תשכ"א) הרגצובי) על הרמב"ם הל' מגלה פ"א ה"ג. לבו ביום (שו"ע רבנו הזקן סתכ"ט ס"ד). ז' אדר שני: להעיר מיפ"ת לשמ"ר פ"א הובא בסה"ד ב קיימו .. לאורייתא: שבת פח, א. דת"ת דרבים: ראה מגילה ג, רע"ב. מג"א לשו"ע או" ובפרט שאפשר: ראה קונטרס עה"ח פט"ו, כא. לקו"ת "א שסח. ח סתרפ"ז סק"ג. ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ה. הגוף ועניניו. דבירור ג' קליפות.. הצ"צ: ראה בכ"ז סוף ביאור אחרי וכביאור חז"ל: ברכות סג, א. שמחת הגוף: ראה ט"ז לשו"ע או"ח סתר"ע סק"ג. (בסו"ס המצות להצ"צ). הוראה הידועה: ראה קונטרס שיקאגא ע' ה' ואילך*. וכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב) – אלא אין אז חשש ליניקה, כנ"ל – משא"כ
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב) – אלא אין אז חשש ליניקה, כנ"ל – משא"כ
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
24 עד"ז הוא גם בנוגע לכללות הדין שבר"ה, שבחג "אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב). ולהעיר גם מהידוע (סידור רלה, ב. וראה גם לקו"ת שם מח, סע"ב) בפי' הכתוב "בכסה ליום חגנו", שכל ההמשכות בר"ה הם "בכסה", והגלותם הוא בחג הסוכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
שמו, גם אפילו לא בלשון שנקרא שמו, גם לא כינויו מצד עצמו אלא שנקרא כך רק על שם משפחתו (ראה ויקרא רבה פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
6 פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל -- ראה ויקרא רבה פ"ל, יב תיקוני זהר דף טו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
50 ועד"ז הוא גם בנטילת ד' מינים שבסוכות, שזה שכל המינים (המורים על כל הסוגים – שבישראל – ראה ויק"ר פ"ל, יב) מתקשרים באגודה אחת, הוא רק בנוגע למצות נטילת ד' מינים, ולא בנוגע לעצם מציאותם (ואדרבה: ענינה של המצוה היא – ליטול ד' מינים שונים דוקא). ועד"ז הוא גם בנוגע לשמחת בית השואבה שבסוכות, דעם היות שבכללות – שמחה זו נמשכת לכל ישראל ועד ש"כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע" (רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד), הרי מובן ששמחתם אינה בדומה לזו של "גדולי חכמי ישראל כו'" ש"הם היו מרקדין כו' ומשמחין כו'" (רמב"ם שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
6 ויק"ר פ"ל, ב. וראה רשימות הצ"צ (לתהלים ובאוהיית לר"ה) עה"פ תקעו גו' בכסא ליום חגנו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
6 גילוי הנצחון: ויק"ר פ"ל, ב (ד,ר"ה"). תנחומא שם (ד,יוהכ"פ"). וראה סוד"ה לולב וערבה, תרס"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
6 א) ויק"ר פ"ל, יב. ב) ראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל. ג) ראה אוה"ת שה"ש עה"פ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1 ראה ויק"ר פ"ל, יב .
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
7 שפיגלען אָפ: ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
34 תנחומא אמור יז. ויק"ר פ"ל, יג. וראה שמו"ר ריש פרשתנו. פל"ג, ו. תנחומא פרשתנו ג. יל"ש פרשתנו רמז שסד. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
50 ויק"ר פ"ל, יג (לענין מצות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
47 עדמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 120 ואילך) החילוק בין "לאחדים" ו"כאחד" שבלקו"ת שם. בלקו"ש שם (ע' 141 ובהערות שם) שזהו העילוי שבאחדות דחגה"ס על האחדות דר"ה ויוה"כ – כי בחגה"ס נרגש החילוקי דרגות דבנ"י (בהד' מינים – ויק"ר פ"ל, יב) ועושין מהן "אגודה אחת" (ויק"ר שם). וראה לקמן הערה 57. וי"ל שהחילוק בין יוה"כ וסוכות הוא: האחדות דחגה"ס אינה בעצם מציאות של בנ"י, ולכן נשאר כ"א סוג בפ"ע (כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 241 ואילך ובהערה 50 שם. וראה לקמן ע' 380. 386); משא"כ ביוה"כ מאיר אמיתית אחדות הפשוטה דלמעלה, שמצד אחדות זו גם הריבוי פרטים גופא נעשה רשות היחיד ליחידו של עולם (וראה המצויין בהערה הבאה). ומטעם זה גופא נרגש ביוה"כ ענין האחדות יותר מהחילוקי דרגות. וי"ל שהוא ע"ד האחדות דשמח"ת (סוף כל המועדות – ראה ר"ן (לרי"ף) מגילה לא, א), שהיא מצד בחי' מקיף בעצם (כמשנ"ת בלקו"ש שם ע' 242 ואילך). ולהעיר, "ששרש ענין הסוכות עם יו"כ א' הוא אלא שזה בעליי' וזה ברידה" (סדור ש' הסוכות רס, סע"ב) – הרי יוה"כ הוא גמר העלי' דר"ה, ושמח"ת גמר הירידה דחגה"ס.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
31 וראה ויק"ר פ"ל, ב: שבע מצות שבחג ואלו הן כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
36 ראה ירושלמי סוכה פ"ג הי"א. וברמב"ם שם הל' יג הביא הכתוב "ושמחתם גו'" לענין נטילת לולב כל שבעה במקדש. וראה פרש"י סוכה מג, ב ד"ה ולולב. ויק"ר פ"ל, ב וביפ"ת ופי' מהרז"ו שם. וראה לקמן הערה 43.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
40 ויק"ר פ"ל, יב. וראה לקו"ש ח"ד שיחה לחגה"ס.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
3 צוגרייטונגיטעג צו חג הסוכות: ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
5 בההתוועדות דלילה שלפניו -- מוצאי ש'פ האזינו, י"ג תשרי, אור לערב חגה"ס. 66 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
2 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
3 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
0 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
44 שמו"ר פל"ג, ו (וראה שם, א). ויק"ר פ"ל, יג. ועוד. ע"פ המבואר בפנים יובן ג"כ מה שמביא התנא בהמשך למאמרו של ריב"ל את מאמר ר' שמעון בן חלפתא "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" – דלכאורה אינו מובן: א) מהי השייכות ביניהם? ב) בכל אופן הו"ל להקדים מאמרו של ר"ש בן חלפתא שהי' קודם לריב"ל (כקושיית התוי"ט. וראה גם מלאכת שלמה. ועוד) – אלא דלכאורה קשה לאידך גיסא מאחר ש"עתיד הקב"ה להנחיל כו' אוהבי יש" אינו מובן איך אפשר שהאדם נוחל "יש המוחלט" ואעפ"כ ישאר במציאותו, נברא מוגבל [ובפרט לפי ההכרעה בקבלה וחסידות (ראה לקו"ת צו טו, ג. דרמ"צ יד, ב. ובכ"מ) כדעת הרמב"ן שעוה"ב הוא לנשמות בגופים דוקא]? וע"ז מביא מאמרו של ר"ש בן חלפתא "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" – שהכלי המחזיק ברכה זו (דלהנחיל אוהבי יש) לישראל* הוא השלום, שענינו של שלום הוא לחבר שני הפכים ומנגדים, ולכן פועל החיבור של "יש המוחלט" עם נברא מוגבל**.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
59 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
להעיר מויק"ר פ"ל, טו: ג' המה פסח מצה ומרור וארבעה לא ידעתים אלו ד' מינים שבלולב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
24 ויק"ר פ"ל, יב (ולהעיר ממנחות שם שמחלקם לב' סוגים. ואכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
3 וכמודגש ג"כ במצות סוכה ודי מיניס: כמחז"ל ,כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז, ב. וראה ריש וסוף ד"ה בסוכות תשבו תרצ"ד (תשי"א)), ומצות ד' מינים מאחדת כל הד' מינים, שמורים על הסוגים שבבנ"י (ויק"ר פ"ל, יב). -- נוסף על זה שכל אחד מד' מינים אלה מורה על ענין האחדות -- סידור רסד, ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז. המשך תער"ב ח"ב ע' תרעט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
3 ראה ויק"ר פ"ל, ז: מיוהכ"פ עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו. 4 ראה לעיל ע' 249. וש"נ (בהערה 27). אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפח ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
28 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
7 ויק"ר פ"ל, יב. 8 ב"ב עה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
2 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
9 ראש"השנה . . יום'הכפורים: להעיר מסה"מ תר"ל ע' חצר: אף שעיקר הסליחה נא' ביוהכ"פ, אך מ"מ הסליחה מתחלת בר"ה, וכמ"ש רו"ל במד"ר עפ כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל, ד. יליש עה"פ -- רמו תתפא קרוב לסופו. פסיקתא פיסקא ולקחתם לכם -- בהוצאת באבער קפג, ב. וראה גם ויק"ר פ"ל, ז. קה'ר פ"ט, ז. ועוד) הסליחה מופקדת עמך מר"ה עד יוהכ"פ, והיינו שהסליחה מתחלת מר"ה, ומה שהיא מופקדת עד יוכ"פ זהו למעז תורא, כדי שיהי' בחי' יראה ויגיע לבחי' תשובה כו'. וראה גם אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים עה"פ (ע' תקב). או"ת להה"מ קב, גד (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ -- סימן תיח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
וראה גם ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
385 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
284 ויק"ר פ"ל, ז ובמת"כ שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
546 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
999 פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל – ראה ויקרא רבה פ"ל, יב. תקוני זהר דף טו, א. מאורי אור כ' כד. טוש"ע חלק אה"ע סקכ"ט סט"ז, ונ"כ. קב נקי כלל לח. שדי חמד אסיפת דינים מע' גט ס"ז. מאמר יט כסלו ה'שי"ת (קונטרס עג [סה"מ תש"י ע' 96]) פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1801 ראה ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
54 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
75 ויק"ר פ"ל, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
223 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
33 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
126 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
151 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
193 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
13 ראה ויק"ר פ"ל, יב. נתבאר בלקו"ש ח"ד ע' 1159 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
7 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
16 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
98 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
84 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
41 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
33 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
28 ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
39 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
303 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
30 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
15 תנחומא אמור כב. וראה ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
222 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
58 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
25 תהלים צו, יב (שם ט, ט). ויק"ר פ"ל, ד. – נתבאר בארוכה בד"ה אתם נצבים דש"פ נצבים-וילך (לקמן ע' 202 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
7 ויק"ר פ"ל, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
48 תהלים ט, ט. צו, יג. צח, ט. וראה ויק"ר פ"ל, ד. ד"ה אתם נצבים שנאמר בהתוועדות (לעיל ע' 202 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
10 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
21 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
35 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
140 ויק"ר פ"ל, יד. תנחומא אמור יז. וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
17 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
73 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
88 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
22 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
20 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
100 ראה ויק"ר פ"ל, ד. יהל אור ע' שמז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
28 לשון חז"ל – ויק"ר פ"ל, יג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
4 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
62 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
8 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
198 תהלים צו, יב. וראה ויק"ר פ"ל, ד. יהל אור עה"פ (ע' שמז ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
122 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
75 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
115 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
254 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
310 לשון חז"ל – ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
413 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
453 ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
895 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי כפר-חב"ד, אור ליום ד', ה' תשרי, ה'תשכ"ג. - בעת מסירת האתרוגים מכפר חב"ד, בחדרו הק'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
27 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
290 ויק"ר פ"ל, יב. פסיקתא דרב כהנא פכ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
618 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
78 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. תנחומא תרומה ג. וראה גם תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
109 ובהקדמה – שביוהכ"פ בכלל הרי "מצות היום בתשובה", ובפרט עבודת הקטורת, שיש בה י"א סממנים (אף שבקדושה הוא מספר עשר – "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה" (ספר יצירה פ"א מ"ד)), כיון שעבודת התשובה מגעת בבחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן" (תקו"ז בהקדמה (יז, א)), שלמעלה מחשבון עשר ספירות (אלא שבחי' זו אינה עומדת בפ"ע, אלא נמשכת ומצטרפת לעשר ספירות, ולכן נעשה מספר י"א), וע"י בחי' "אנת הוא חד", שלמעלה מחשבון עשר ספירות – מתקנים את ה"לא בחושבן" דלעו"ז (כידוע שבקדושה הכל הוא ע"פ חשבון, משא"כ בלעו"ז). וכמו כללות ענין התשובה – שהיא למעלה מתורה ומצוות, ולכן יש בכחה לתקן את הפגמים כו', ולהפוך את הזדונות לזכיות (והיינו שע"י החטא ניתוסף עילוי גדול יותר, "הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו", כמבואר בתניא (פ"ז)).
והחידוש בסכך הסוכה לגבי הקטורת דיוהכ"פ הוא – שביוהכ"פ הרי זה נעשה ע"י כניסת הכהן הגדול "לפני ולפנים", באופן של עלי' מלמטה למעלה , עד לבחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן"; ואילו בחג הסוכות – הענין ד"אנת הוא חד ולא בחושבן" נמשך ומתגלה למטה , לא רק בקדש הקדשים, ולא רק בביהמ"ק, בהר הבית, בירושלים ובארץ ישראל, אלא גם בחו"ל; ומצות הישיבה בסוכה היא (לא רק בנוגע ללימוד ותפלה שצריכים להיות בסוכה, אלא) גם בנוגע לאכילה ושתי', ועד לשינה (שבה נשאר בגוף "קיסטא דחיותא" בלבד) – כי ענין סכך הסוכה הוא המשכת ענני הקטורת מלמעלה עד למטה מטה, וכנ"ל (הערה 6) שההמשכה דסוכות פועלת אפילו על אומות העולם.
ועפ"ז יובן ג"כ מארז"ל "חסידים ואנשי מעשה .. אומרים אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו" (סוכה נג, א) – דלכאורה אינו מובן (ראה גם שיחת שמחת ביה"ש תשכ"א סי"ח ואילך (תו"מ חכ"ט ע' 70 ואילך). וש"נ): היתכן שבשעת שמחת בית השואבה ידברו אודות ענינים של תשובה?! – הרי עומדים כבר לאחר יוהכ"פ שבו היתה הכפרה על כל הענינים כו' (ובפרט בנוגע ל"חסידים ואנשי מעשה", שבוודאי קיימו את כל עניני העבודה דיוהכ"פ כדבעי), וכבר עברו גם ד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות (שבהם אינו שייך ענין העוונות, כיון שמאיר בהם עדיין הגילוי אור דיוהכ"פ, ואם ההכנה ליו"ט כך – עאכו"כ שכן הוא בנוגע להיו"ט עצמו), ועומדים בחג הסוכות שהוא "ראשון לחשבון עוונות" (תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז), כידוע פירוש הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בזה (קדושת לוי פ' האזינו. הובא בשיחת ליל א' דחה"ס תרצ"ז ס"ג (סה"ש תרצ"ז ע' 161). וראה גם תו"מ שם. וש"נ), וא"כ, בודאי שלא שייך שבזמן שמחת בית השואבה יישארו אצלם עדיין ענינים שעליהם צריכים לומר "ישוב וימחול לו"?!
אך הענין הוא – לפי שבחג הסוכות מאיר בגילוי ענן הקטורת דיוהכ"פ, בחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן", שזהו"ע שלמעלה מתומ"צ, ולכן אומרים "ומי שחטא ישוב כו'" – לא כדי להסיר את הפגם (שכבר נתתקן כו'), אלא כדי לעורר את העילוי שבתשובה*, שהיא למעלה מתומ"צ.
וזהו ג"כ הטעם לשמחת בית השואבה שהיתה שמחה גדולה ביותר – כיון שאינה דומה שמחת הצדיקים לשמחת בעלי תשובה, וכמשל בן מלך, שדוקא לאחר שהי' במרחקים, ועד לשבי' כו', הנה בשובו לאביו המלך השמחה היא גדולה ביותר (ראה לקו"ת דרושי שמע"צ פט, ב. ובכ"מ).
*
) וזהו הדיוק " חסידים ואנשי מעשה " דוקא (משא"כ שאר " כל העם ", ש " באין לראות ולשמוע " (רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד)) – כי המדובר כאן הוא אודות ענין התשובה במעלה גדולה ביותר , שישנה גם בצדיקים , " לאתבא צדיקייא בתיובתא " (ראה זח"ג קנג , ב . לקו"ת דרושי שמע"צ צב , ב . ובכ"מ) , משא"כ אילו הי' ענין התשובה על חטאים ועוונות בלבד , לא הי' מקום שדוקא " חסידים " ( " כל חסיד הוי חסיד מעיקרו " – פרש"י סוכה שם) ידברו במעלת ענין התשובה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
154 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
195 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
262 ויק"ר פ"ל, יב. פסדר"כ פכ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
284 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
317 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
920 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
938 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1160 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1172 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
290 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
805 ראש חודש, מולד הלבנה, נקודה בלבד, אבל, נקודה זו כוללת את כל ימות החודש, עד לתכלית השלימות שבו, ביום חמשה עשר, שבו קיימא סיהרא באשלמותא, אלא, שבר"ח הרי זה " בכח ", ובחמשה עשר בו נמשך " בפועל "*.
וכמו החילוק בין ר"ה (באחד בתשרי) לסוכות (בחמשה עשר בו), כמבואר בארוכה בחסידות (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ) שהענינים דר"ה הם "בכסא" (בכח), והתגלותם (בפועל) היא (בחג הסוכות) "ליום חגינו" (תהלים פא, ד), וכן הוא – בקיצור – במדרש, שבערב ר"ה לובשים לבנים כיון שיודעים שנוצחין בדין (יל"ש ואתחנן רמז תתכה), אבל עדיין אין זה בגלוי, עד חג הסוכות, שאז "ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'" (אמור כג, מ), הנה כאשר "ישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב).
ועד"ז בנוגע להענין ד"ונהפוך הוא" שבימי הפורים – שבר"ח אדר הרי זה "בכח", ובגילוי ו"בפועל" הרי זה כאשר קיימא סיהרא באשלמותא, בי"ד ובט"ו, שכן, אמצע החודש הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), וכיון ש"ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים" (מגילה ה, א), הנה ע"פ הכלל "מרובה מדה טובה" (יומא עו, א. וש"נ), נקבע הענין דקיימא סיהרא באשלמותא הן בי"ד והן בט"ו.
*
) ולהעיר מהידוע (ראה לקו"ש שבפנים הערה 31 . תו"מ חי"ט ע' 49 . וש"נ) שבכ"מ בש"ס אזלי ב"ש וב"ה לשיטתייהו אם אזלינן בתר " בכח " או בתר " בפועל ", וכמו בסיום הש"ס : " חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה , ב"ש אומרים משיהרהר , ב"ה אומרים משירסק " (עוקצין פ"ג מי"א) . ועד"ז בנוגע לחנוכה (ששייך לפורים) : " ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ", " כנגד ימים הנכנסין ", " וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך ", " כנגד ימים היוצאין " (שבת כא , ב) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
291 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
181 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
321 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
520 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
700 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
211 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
342 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
395 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
907 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז ובמת"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
1448 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
84 ראה ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
212 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (בנוגע למצוות). וראה תניא פמ"ז. וראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ד בתחלתה (תו"מ ח"מ ע' 36 ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
385 ראה גם ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
176 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
179 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
570 ראה פע"ח שער הפורים פ"ו. ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
1208 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
454 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
977 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
1522 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1091 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1178 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
1469 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1587 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1708 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1132 ויק"ר פ"ל, ב. ולהעיר שענין זה* איתא גם במדרש שוח"ט שם, אבל בהמאמר הובא זה מויק"ר. ובמדרש תהלים (הוצאת באָבער) קיצר בזה.
*) הפירוש דשובע שמחות את פניך , משא"כ הפירוש דנעימות בימינך נצח (ובמדרש תהלים הוצאה הנ"ל הובא גם ענין זה , אבל בקיצור) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1146 במדרש שם "לולביהן ואתרוגיהן". ומ"ש בהמאמר "לולב והדס" – יש לומר, כי בהמאמר הובא ענין זה (שבויק"ר פ"ל, ב) לבאר הענין ד"נעימות בימינך נצח" (שבויק"ר שם, ג), ולכן אומר "לולב והדס" – ומשמיט לשון המדרש "לולביהן ואתרוגיהן" – כי האתרוג הוא בשמאל.
הטעם שנקט "לולב והדס" ומשמיט ערבה – ראה לקמן הערה 103.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1157 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
1626 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
1689 ראה שמו"ר ר"פ תרומה. פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג. ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1914 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"ל ערב חג הסוכות - לאנשי כפר חב"ד - בעת מסירת האתרוגים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
665 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
844 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
654 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
802 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
828 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
846 ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
926 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
462 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
545 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1343 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
1361 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
1403 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
1555 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
624 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
649 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
666 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
727 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
870 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
891 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
29 ראה ויק"ר פ"ל, ז. ולהירוש' (ברכות פ"ט, ה"ג) מברך על עשייתה. ובשו"ע אדה"ז רסתרמ"א – בטעם הפס"ד שאין מברכין מפני שעשייתה אינה גמר המצוה, וברכת שהחיינו קאי גם על העשי'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
22 ויק"ר פ"ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
85 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
92 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
2 תנחומא אמור כב, הובא בטור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א. וראה גם פסיקתא דר"כ פיסקא ולקחתם לכם (בהוצאת באָבער – קפב, ב ואילך). ויק"ר פ"ל, ז. יל"ש עה"פ אמור שם (רמז תרנא). וראה גם קה"ר פ"ט, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
11 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תש"מ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
57 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
95 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
18 ויק"ר פ"ל, ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
40 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
48 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי שמחת תורה - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
20 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי שמחת תורה - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
33 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
114 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
73 ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
77 ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
73 ויק"ר פ"ל, ב. ולהעיר שענין זה* איתא גם במדרש שוח"ט שם, אבל בהמאמר הובא זה מויק"ר. ובמדרש תהלים (הוצאת באָבער) קיצר בזה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
87 במדרש שם "לולביהן ואתרוגיהן". ומ"ש בהמאמר "לולב והדס" – יש לומר, כי בהמאמר הובאענין זה (שבויק"ר פ"ל, ב) לבאר הענין ד"נעימות בימינך נצח" (שבויק"ר שם, ג), ולכן אומר "לולב והדס" – ומשמיט לשון המדרש "לולביהן ואתרוגיהן" – כי האתרוג הוא בשמאל.
הטעם שנקט "לולב והדס" ומשמיט ערבה – ראה לקמן הערה 103.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
98 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
7 ויק"ר פ"ל, ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
10 האתרוג יש בו טעם וריח : ראה ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
15 בדי ערבו' שאין בהן טעם וריח : ויק"ר פ"ל, יב. וראה גם שה"א קא, ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קא, ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
24 ערבות. . טעם וריח : ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלג, ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
46 ערבות שאין בהם טעם וריח : ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
60 ויקחו לי. . אותי אתם לוקחין : ויק"ר פ"ל, יג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
23 ויק"ר פ"ל, יב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
130 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ויק"ר פ"ל, יג. תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
209 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ויק"ר פ"ל, יג. תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר