356

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

חגה"ס

א. דברי הגמרא והסבר המהרש"א על פעמיים "ביום הראשון"

בפרשה שבה אנו מצווים על חג הסוכות1 נאמר פעמיים "ביום הראשון": "ביום הראשון2 מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו"3, "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר...".4 הגמרא אומרת על כך5, שבשכר פעמיים "ראשון" – "שביתת הרגל דחג"6 (ביום הראשון מקרא קודש7) ו"נטילת לולב (ולקחתם לכם ביום הראשון) – זוכים "לבנין בית המקדש ולשמו של משיח" הנקראים "ראשון" ("כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו"8 "ראשון לציון הנה הנם"9).

מסביר על כך המהרש"א: הטעם לחג הסוכות הוא "כי בסוכות הושבתי את

ב בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"10, ועל־ידי השביתה ממלאכה בסוכות זוכים לבית המקדש, שעליו נאמר "ויהי בשלם סוכו"11; ואילו נטילת ארבעת המינים קשורה לשמחה, ככתוב "ולקחתם לכם... ושמחתם...", ולפיכך זוכים באמצעותה לשמחה לעתיד בביאת המשיח.

בכך הוא מסביר גם את לשון חז"ל "לשמו של משיח", שהרי השמחה שבביאת המשיח רמוזה בשמו "ששמו מנחם12" שהוא ינחמנו וישמחנו כמ"ש13 "שמחנו כמות עניתנו".

יש להבין, מדוע מדגישים חז"ל את הביטוי ראשון: אם הקשר שבין סוכות לבין בית־המקדש הוא בגלל הפסוק "ויהי בשלם סוכו", האמור על בית המקדש, צריך היה לנבוע מכך, שהמצוה, שבאמצעותה זוכים לבנין בית־המקדש תהיה המצוה "בסוכות תשבו שבעת ימים" – הסוכה עצמה, ולא המצוה של "שביתת הרגל בחג", שהיא תוספת למצות ה"סוכו" וחלה רק ברגל, ביום הראשון?

הערות

  1. 1. אמור כג.
  2. 2. שם לה.
  3. 3. ולאח"ז (שם לט) ביום הראשון שבתון. וראה הערה 7.
  4. 4. שם, מ.
  5. 5. פסחים ה, א. ביאור הגמרא ע"ד הקבלה (והשינוי לב"ר פס"ג, ח ולויק"ר ספ"ל ועוד) ראה לקוטי לוי"צ (אגרות־קודש) ע' קג ואילך.
  6. 6. פרש"י שם.
  7. 7. ראה בפרש"י שם ד"ה אלא "ומקרא קודש דסוכות". ילקוט בא רמז רא. ולהעיר מלקוטי לוי"צ שם (ס"ע קג) "וביום הראשון שבתון דסוכות". וראה תוד"ה כדתנא שם. חי' הר"ן שם.
  8. 8. ירמי' יז, יב.
  9. 9. ישעי' מא, כז.
  10. 10. אמור שם, מג. ונאמר זה כטעם על "בסוכות תשבו שבעת ימים גו'" (שם, מב).
  11. 11. תהלים עו, ג. ראה תרגום עה"פ. מדרש תהלים שם.
  12. 12. סנהדרין צח, ב. ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א נא. זח"ג קעג, רע"ב.
  13. 13. תהלים צ, טו. וראה מדרש תהלים ופרש"י שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.