355
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מציאות אחת, "כגוף אחד"41, ואל גוף אחד מדברים בלשון יחיד, אך אין הדבר כך לגבי ארבעת המינים, כי אז כל אחד הוא מציאות נפרדת (אם כי הם מאוגדים) ולכן הם רבים – "לכם".
למרות זאת קיימת האחדות גם בארבעת המינים – מאגדים את כל ארבעת המינים ביחד42.
בנוסף לכך ישנו הענין השלישי של חג הסוכות, מצות השמחה, המבטאת את ההתקשרות בין ישראל לה' באמצעות המצוות. בענין זה ישנם ממש הבדלים בין הסוגים השונים של ישראל – "חסידים43 ואנשי מעשה היו מרקדים" ו"כל העם האנשים והנשים כולם באין לראות ולשמוע"44.
הערות
- 41. טעמי המצות להאריז"ל פ' קדושים, הובא ונתבאר במצות אהבת ישראל שם.
- 42. נוסף על שבכאו"א מהם נרמז ענין האחדות (סידור רסד, ג ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז).
- 43. משנה סוכה נא, א. רמב"ם הלכות לולב פ"ח הי"ד. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 288 (משיחת יום ב' דחגה"ס תשכ"ד) ואילך וש"נ שלדעת הרמב"ם ה"שמחה יתירה" שבמקדש (שם הי"ב) היא הוספה בשמחת החג עצמו.
- 44. וכין שעיקר תוכן מצות החג היא מצות סוכה (כנ"ל בפנים ובהערה 35) – י"ל שגם בסוכה ישנם כל ג' ענינים הנ"ל*: א) המצוה דישיבה בסוכה: ב) זה שסכך הסוכה נעשה מענן הקטורת דיוה"כ (עטרת ראש שער יוה"כ לו, סע"א ואילך. אוה"ת סוכות ע' א'תשכב ואילך. וככה שם פפ"ד. ועוד); ג) הענין דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, גילוי בחי' תמליכוני כנ"ל. ולהעיר דסכך בגימט' מאה כנגד מאה קולות שתוקעין בר"ה (פע"ח שער חג הסוכות בסופו. מ"ח מסכת ימי מצוה וסוכה פ"ג, א. וככה שם ס"פ צג. וראה תורת לוי"צ ע' שג).
- . ע"ד המבואר בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 126 ואילך. שכל ג' ענינים דר"ה הם במצות היום דתק"ש, אלא שענין התשובה באה ברמז בתק"ש וענין התמליכוני הוא למעלה לגמרי ממצות שופר.
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י״ד - הטקסט מספריא
מצוה להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה. אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות. אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

