223

על משמעותה של הערבה אומר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר²⁷, ש"ערבה הם אנשים פשוטים דקיום המצוות הוא רק באמונה פשוטה". ויש לומר, שבכך מתבטאת העמקות בדברי המדרש המפורסמים²⁸, שארבעת המינים הם כנגד ארבעה סוגים של יהודים: "אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח .. ישראל .. שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים, כפות תמרים .. יש בו טעם ואין בו ריח .. ישראל .. שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים .. הדס שיש בו ריח ואין בו טעם .. ישראל .. שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה .. ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח .. ישראל .. שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים".

במבט ראשון יוצא מלשון המדרש, שדוקא אתרוג רומז ליהודים שיש בהם שני הענינים, תורה ומעשים טובים, ואילו בסוגים האחרים חסר אחד הפרטים – תורה או קיום המצוות, או שחסרים בהם שני הענינים.

על כך מבאר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, כדבריו שם – "דכל ישראל הם שווים בענין קיום התורה ומצוות". כלומר, שבכל ארבעת הסוגים יש קיום של שני הענינים – קיום התורה ומצוות, לימוד וידיעת התורה וכן קיום המצוות. ויש לומר, שפירוש זה הכרחי, שהרי יהודי מהסוג של "לולב" – לימוד התורה כראוי, גם מקיים מצוות, שהרי לימוד מביא לידי מעשה²⁹. ומי שיש לו מעשים טובים, מצוות, הרי יש לו גם ידיעת התורה, כדי לדעת לקיים את המצוות. מכך מובן גם לגבי הסוג של "ערבה", שגם אצל יהודים מסוג זה יש קיום תורה ומצוות בפועל.

אך ההסבר לדברי המדרש בפנימיות הענינים הוא, שההבדל הוא לגבי האופן והאיכות של קיום התורה והמצוות על ידי סוגים שונים אלו: לימוד התורה קשור למעלת השכל, ומעשים טובים – למעלת המדות. וזהו ההבדל בין ארבעת הסוגים: "אתרוג" רומז ליהודים שיש להם בקיום התורה והמצוות הן מעלת השכל והן מעלת המדות; "לולב" רומז ליהודים שיש להם בעיקר מעלת השכל; "הדס" הוא רמז בעיקר ליהודים בעלי מעלת המדות; ו"ערבה" רומזת לאנשים פשוטים שקיום התורה והמצוות על ידם חסר את מעלת השכל ואת מעלת המדות, והם מקיימים תורה ומצוות רק באמונה פשוטה.

ומכך מובן, שגם בסוג של "ערבה" יש מעלה³⁰ לעומת שלשת הסוגים האחרים. כדבריו הידועים של הבעל־