הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק

קסטבעז"ה פ' תזריע מצורע תקצ"ט מה שנתחדש אצלי בענין והצרוע ששמעתי מפי אדמו"ר שליט"א בפרילוק בפ' דברים ורשמתי בדרך קצרה כדי שלא תשכח ממני

הנה להבין המדרש והצרוע זה¹ בהמ"ק² בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה, יש להקדים ענין בהמ"ק שנק' שמחת לבו³, וגם להבין מ"ש ברמ"ז⁴ מכאן שאותו בהמ"ק בנוי ומשוכלל ברום חביון ולא חסר לו אלא להיות בעולם וכמ"ש בונה ירושלים⁵ ולא יבנה ל' עתיד⁶ כו', כי לכאורה אינו מובן דגם ל' בונה לא יתכן דמשמע ל' הוה ובתחילת דבריו אמר בנוי ל' עבר. אך יש להקדים ענין התפילה במקום קרבן⁷ ואעפ"כ אינו כמו קרבן ממש ולכן אומרים ושם נעשה כמצות רצונך⁸, דמשמע דעכשיו אינו עדיין כמצות רצונך ממש, כי הנה ירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עלי'⁹ ועלי' זאת הוא בתפילה, כי הנה בנשמה יש שכל ומדות והשכל הוא החוש להשיג איך שהוי' אלקינו בחי' יחיד הוא הוי' אחד¹⁰ כי גם הוי' המלובש בהשתלשלות מרכ"ד עד סוכ"ד במל' דמל' דעשי' נק' אחד, להיותם מיוחדים בלתי קענבדלים מרכ"ד עד סוכ"ד וכמאמר אנת הוא דקשיר לון¹¹ ומיחד לון והוא הוא בחי' יחיד בעצמו ואפי' בחי' א"ס המלובש במל' דעשי' הוא בחי' יחיד ממש [וכל' רש"י בפ' בראשית על ביאור מלת אחד¹² יחיד בעולמו בעולמו דייקא כו' וד"ל] רק אנו קורין בשם אחד מצד שלעינינו נגלה ההשתלשלות למציאות דבר ואנו מרגישים שהוא המייחדם בכדי להיות מגיד מראשית אחרית¹³ שהו"ע המשכת השפע מרכד"ר עד סוכד"ר שהוא ע"י היחוד דייקא ולכן אנו קורין בשם אחד אבל קמי' אין כל ההשתלשלות תופס מקום ולכן גם כשהוא נתפס הוא בלתי נתפס (דלא כפילוסופים עמב"י שאמרו טבע קיים¹⁴ ה' יכפר בעדם כו' וד"ל) והוא בבחי' יחיד כו' וזהו אני הוי' לא שניתי¹⁵ שגם בחי' שם הוי' המלובש בבחי' אני אחרון¹⁶ מל' דמל' דעשי' אין בו שינוי כלל.

ולקרב אל השכל [מצד נה"ט המסתיר אבל הנשמה בעצמה כשאינה מלובשת בנה"ט אין צריך לקרב אל ההשגה רק רואה בבחי' ראי' דחכ' שבנה"א כו'] אומר בשכמל"ו¹⁷, היינו שכללות ההשתלשלות אינו תופס מקום כלל בעצמות ע"ד המלך עם אנשי מדינתו שיש בו ג' מדריגות, הא' עצמות ההתנשאות כמו שהוא מרומם לבדו שמבחי' זאת אין לו שייכות עם אנשי המדינה רק מה שעולה ברצונו למלוך על עם שזה נק' התנשאות על עם הוא בחי' לבוש לגבי עצם הרוממות ומלבוש זה נמשך הארה בעלמא מצומצמת על אנשי המדינה והוא במה שמלך שמו נק' עליהם כו' כי עצם הלבוש הוא בלתי מוגבל ויכול להתפשט על מדינות רבות לאין שיעור אבל שם המתפשט על אנשי המדינה הוא מצומצם לפי ערכם, אך מובן מכל הנ"ל שהמשכת הלבוש עם השם להיות מלך על עם אינו תופס מקום כלל בעצם ההתנשאות שלו וראי' לזה שאין לו שום ירידה מעצמותו להיות משפיע התנשאות שלו על עם ואדרבה כל מה שנעלם יותר ומרומם בעצמותו יותר יומשך ההתנשאות על עם יותר לפעול בם ענין אימה וביטול כו', ולכן המלך אין רואים אותו כ"א פ"א בשנה, אך ביטול הזה שהוא מפשיטם לגמרי מבחי' יש הוא הסיבה שיוכלו לקבל אור פני מלך כשיתגלה פ"א בשנה שעי"ז יתיחדו כולם באהבה אפילו כל השרים המנגדים זה לזה כו' ויתכללו כל ההפכים שבהם, ועי"ז הוא עיקר קיומם וזהו פנימי' הכוונה של המלוכה [משא"כ כשמתגלה בבחי' אימה עליהם לא יפעול בשרים המנגדים רק ביטול לפי שעה בעת שרואים פניו אבל אח"כ בעת שהולכים מלפניו יהיו מנגדים כמקדם כו'], אך גם הגילוי הזה דאור פני מלך אינו תופס מקום כלל בעצם ההתנשאות שלו להיותו הארה בעלמא ממנו כו' וד"ל.

קעאוהנמשל יובן למעלה כשעלה ברצונו הפשוט להטיב¹⁸ שזהו חפץ חסד שבעצמי', וענין ההטבה הוא שכל הנבראים יהיו מרכבה להדבק בו ית' ועי"ז יתייחדו כולם מבחי' ההתחלקות ופירוד שלהם וזהו עיקר קיומם, אך איך יהי' התכללות אחרי התחלקות שלהם לזאת נתלבש הרצון להיטיב ברצון למלוך [מח' דאנא אמלוך מל' דא"ס¹⁹ כו']. וזהו ענין לבוש המלוכה כמאמר ה' מלך גאות לבש²⁰. אך הלבוש הוא בחי' א"ס לזאת שיער בעצמו בכח²¹ מה שעתיד להיות בפועל, ושיעור הזה פעל הצמצום להתצמצם ולהתעלם כללות הארת מדת המלוכה שהוא בחי' א"ס ולהיות נמשך הארה פרטי' לפ"ע ההשתלשלות שזהו בחי' הקו שלאחר הצמצום, ובחי' הקו נמשך בכל עולם האצי' עד סופו בחי' יסוד ז"א סיומא דגופא²² כו', שזהו בחי' הביטול בעולם הנאצלים להיות בחי' איהו וחיוהי חד כו' וגרמוהי חד²³ כו', אך בבחי'²⁴ יסוד ז"א [מצד הארת יסוד אבא שבתוכו שהוא ארוך יעויין בב"ז במאמר מחצית השקל²⁵ ] להמשיך בחי' ביטול זה גם בבי"ע עולמות הנפרדים [אעפ"י ששם אין בחי' המשכת הקו כו' שיהי' בתכלית הביטול²⁶ ] עד שאפי' צבא השמים היותר אחרונים כמו הגלגלים משתחוים ולכן מסבבים²⁷ כידוע [אך מצד שאין הקו נמשך אינו מאיר בחי' ביטול הזה בבחי' התיישבות בהשגה והתפעלות שלהם רק הביטול בבחי' נקודה למעלה מן הטעם וזהו דיסוד אימא קצר²⁸ כו' והסיבה לזה הוא מצד שהקו מסתיים ואינו נמשך בבי"ע כו' כנ"ל בד"א²⁹ כו']. וזהו ברוך יסוד ז"א ובו נמשך שם הארת הקו שנמשך מבחי' כבוד לבוש המלוכה [כידוע דר"י קרא למאני מכבדותא³⁰ כו'] הנמשך מבחי' מלכותו העצמי, אך השתחואה זאת שהוא בחי' הביטול הוא הכלי שיוכלו לקבל אור פני מלך חיים שהוא בחי' ח"ח³¹ הנ"ל וזהו עשיית שלום בפמשמ"ע ובפמשמ"ט שזהו עיקר הכוונה והוא בחי' קיום ההשתלשלות יעוי' במא' דוהי' מעשה הצדקה³² כו' וד"ל. ובחי' ברוך הוא יסוד ז"א ל' נפעל³³ שמקבל בתוכו כל הברכות דבחי' קו"ח וגם הוא מקור כל הברכות להשפיע בבי"ע כו' וד"ל. אך לבוש המלוכה וח"ח שניהם אינם רק הארה בעלמא מבחי' ההתנשאות עצמי' דמלכותו העצמי' הנק' מלך יחיד כו'. ונמצא שכל קעבההשתלשלות וביטולם והארת אור פני מלך חיים³⁴ אינו תופס מקום כלל בעצמו. והנה כאשר הנשמה מתבוננת בהתבוננות זאת דביטול ההשתלשלות במקורו אזי ממילא נעשה ג"כ בחי' ביטול בנפשו הטבעי' עד שלא תוכל להסתיר על אור הנשמה ואז נתגלה מדת המלוכה דנה"א שהוא ואהבת היינו להיות מי לי בשמים³⁵ כלה שארי ולבבי³⁶ כו' [והטעם ידוע דמשכן הנשמה במוח³⁷ ולכן אצל כל איש ישראל אין הסתר כלל במוחו ויודע האמת אם לא שפגם ח"ו אז נעשה טמטום המוח³⁸ וכמ"ש עוונותי עברו ראשי³⁹, אבל המדות שבנה"א מתפשטים בלב בחלל הימיני ויש שם בחי' אזלעו"ז⁴⁰ מדות דנה"ט בחלל השמאלי להסתיר, והנה בנשמה שבמוח יש ג' בחי' הא' בחי' כתר שבה שהוא הרצון⁴¹ והתקשרות טבעי לעצמות אא"ס מצד ששרשה משם, והב' החכמה ראי'⁴² בבחי' ביטול ההשתלשלות איך דכולא קמי' כלא חשיב⁴³ וזאת הראי' הוא בעצמותה בלתי תצטרך להתבוננות, אך בחי' הג' הוא בחי' הבינה שהוא בחי' גבורות⁴⁴ לדחות יניקת החיצונים גם מבחי' המדות ועי"ז יבואו מהעלם אל הגילוי כו' וד"ל].

אך שיהי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך⁴⁵ אינו מועיל זאת ההתבוננות דשמע ישראל ובשכמל"ו, שזהו ביטול ההשתלשלות איך דכולא קמי' כלא חשיב שזה אינו פועל רק ביטול הכח בנה"ט שלא יוכל להסתיר ואינו פועלת פעולתה רק הוא בבחי' שינה, ולכן אח"כ כשהולך בחשכת עוה"ז יכול להתהפך לאיש אחר מצד נה"ט שניעורה משינתה ולזאת צריך התבוננות דפסוד"ז⁴⁶ לברר נה"ט עד שחמימות רשפי אש בנה"ט יתהפכו לאהבה את הוי' [ובדורות הראשונים שהיו נשמות גבוהות לא הי' צריכים לזה מצד שתיכף שנתחזק כח הנשמה ע"י ההתבוננות דשמע ישראל לצאת מהעלם אל הגילוי הי' כחה גדול כ"כ להפוך נה"ט ג"כ כו']. והיינו ענין ההתבוננות דברוך שאמר והי' כו' ברוך הוא ברוך אומר ועושה שכולל לכל ההתבוננות קעגדפסוד"ז כי הנה אנו רואים בשמש שזורח במזרח ושוקע במערב ויש בזה ב' דיעות⁴⁷ דחכמי אוה"ע ששוקע תחת הכדור ודעת חכמי ישראל ששוקע למעלה מן הרקיע, הענין הוא דודאי בחיצוניות ובגשמיות שוקע תחת הכדור ואז הוא מאיר ליושבים נגד רגלינו כנראה בחוש, אך חכמי ישראל דברו בפנימי' שכל הארה שהשמש מאיר אינו מצד עצמו רק מצד שאומר שירה היינו שמתבטל ונכלל במקורו כמו שהוא למעלה מן הרקיע שהוא בחי' אלקות שהוא מה שיוצא בשיר בבחי' רצוא [כי התהוותו ממקורו האלקי מאין ליש הוא ע"י רקיע ופרסא כו'], ועי"ז מתחדש בו חיותו בבחי' שוב שהוא מה שנמשך בשיר בבחי' שוב, וחיות הרוחני הזה הוא הפועל בו להאיר בגשמי' ובלעדי חיות הרוחני לא הי' מאיר כלל ונמצא ששקיעתו שהוא התכללותו במקורו למעלה מן הרקיע הוא סיבת הזריחה למטה מן הרקיע, והנה כל רגע ורגע שזה נעשה ע"י הרחקת הילוך השמש יש בו שקיעה וזריחה [כי באיזה מקום עמידתו יש אופן לאנשי איזה מקום שהוא בחי' שקיעה להם כו'] בנושא א' והיינו מצד כח הכללי האלקי הכולל כל ההשתלשלות מראש לסוף כא' שהו"ע מח' אחת שצופה ומביט⁴⁸ הפועל בו שני הפכים בנושא א' היינו בעת הרצוא יהי' בחי' שוב שלא יתבטל לגמרי ובעת השוב יהי' בחי' רצוא שלא יהי' נפרד לגמרי וענין הרוחני הזה הוא פועל בגשמי' הגלגל שהוא בחי' תנועת סיבובו שהוא בחי' רו"ש כא' אך בגשמי' מתחלק שהרצוא שהוא השקיעה למקום זה הוא בחי' זריחה למקום אחר שהוא בחי' שוב, ומשכיל על דבר להוציא מהעלם אל הגילוי חוש נפשו האלקי' יתיישב ענין זה היטב במוחו ולבו מה שלא יתיישב אפי' בפיליסופי אוה"ע הנק' בוערים.

והנה כמו"כ יובן למעלה למשכיל בכללות ההשתלשלות עד סוכ"ד בענין שמשא עילאה שהוא בחי' שם הוי' וכמאמר כי שמש ומגן הוי'⁴⁹ כו' והוא מקור כל ההשתלשלות כידוע דהוי' לשון התהוות⁵⁰ להיותו מקור ההתהוות מאין ליש וגילוי כל ההשתלשלת מאתו הוא כדוגמת גילוי האור רק שגילוי האור למעלה פועל ההתהוות [ולא כמו במשל דשמש הגשמי כו']. והנה גילוי האור שנראה ליש הוא ע"י הרקיע שנק' פרסא שזהו המגן דשם אלקים, אך אעפ"כ בכל עת⁵¹ ובכל רגע נכללים כל הנבראים במקורם שזהו עליות ושקיעת אור השמש במקורו הנק' מאור וחוזרים ומתחדשים מאין ליש שזהו הזריחה של האור, וא"כ אינו מובן מאין הוא קיומם כי מצד ביטולם והתכללות שלהם יהיו חוזרים לאין ואפס ממש. אך הנה זהו מצד בחי' מח' אחת דצופה ומביט כו', והיינו שצופה כל הפרטים כל פרט ופרט בפ"ע בסקירה אחת שזהו מורה על רוממות המח' למעלה מבחי' אין ויש של ההשתלשלות [כי קעדביטולם במח' נק' אין ומה שנגלים ליש ע"י הדיבור הוא בחי' היש שלהם], לכן היא כוללת לאין ויש שלהם כא' [עי' במאמר וביום הביכורים⁵² ובמאמר ויהי קול⁵³ כו'], וזהו מח' עיגולים⁵⁴ [ואפשר שזהו בחי' העיגולים או העקודים התכללות דתוהו כו' ועי' בע"ח בשער הכללים בענין נקודה שהוא למעלה מן הכתר⁵⁵ כו' וד"ל], ולכן יכול להיות שני הפכים בנושא א' בעת הרצוא יהי' שוב במציאות דבר מה וזהו כי אל דעות הוי'⁵⁶ שד"ת הוא שם הוי' ואדרבה הוא עצמות המאור דהוי' ולא גילוי האור בלבד כו'.

וזהו ומבלעדי אין אלקים⁵⁷ ששם אלקים אינו מבלעדי שם הוי' רק הוי' בעצמו הוא שם אלקים וכמאמר כי הוי' הוא האלקים כולא חד⁵⁸ ממש כו' [משא"כ מצד התבוננות איך דכולא קמי' יתפרש ומבלעדי אין אלקים שהשם אלקים⁵⁹ אינו במציאות כלל מצד שהוא בטל לשם הוי' כו'], וזהו ברוך שאמר והי' העולם לשון עבר זהו מח' דאנא אמלוך בחי' א"ס לבוש המלוכה בעצמו כנ"ל למעלה מהשתלשלות, וברוך הוא, הוא בחי' מח' דצופה ומביט שהוא הגילוי ממח' דאנא אמלוך להקיף כל ההשתלשלות כא' ועי"ז ברוך אומר ועושה בפרט בכל עת ורגע בחידוש מעשה בראשית, אך אעפ"כ גוזר ומקיים מצד כח המח' דצופה ומביט כו' וד"ל.

וכאשר יתבונן בזה איך שגוף ההסתר המקיים מציאות ההשתלשלות שיהי' נראה לדבר מה איך שזהו גופא אלקות בעצמו דווקא וזהו כללות ענין פסוד"ז שאין מדבר בביטול ההשתלשלות [כמו ברכת יוצר] רק בהשפעת החיות בכל פרטי ההשתלשלות בפרט איך שהכל מאתו הנה זהו הפועל אח"כ כח ועוז בנה"א שכאשר תבוא לואהבת כו' שיהי' בכל לבבך בשני יצריך שגם הנה"ט תתהפך לאהבה את הוי', אך עיקר ההתהפכות הוא באמת ויציב ונחמד ונעים כו' והטעם מצד שהוא מהפך בחי' עולם מקור הנה"ט לבחי' אלקות ע"י ההתבוננות איך שההסתר הוא עצמות הוי' כנ"ל ממילא נתהפך גם הנה"ט לבחי' אלקות משא"כ ע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיב שנעשה בעולם רק ביטול מציאותו לגבי אלקות כנ"ל פועל בנה"ט ג"כ רק ביטול פעולתו שלא יוכל להסתיר הנק' בחי' שינה כנ"ל ולא התהפכות כו' וד"ל].

קעהוהנה ההתהפכות דנה"ט פועל תוס' עילוי בנה"א שבמוח⁶⁰, והטעם ע"ד בענין כי לא על הלחם לבדו⁶¹ כו' כי על כל מוצא פי הוי' כי פי הוי' הוא בחי' תיקון אבל מוצא פי הוי' הוא בחי' התוהו מקור התיקון⁶² שהו"ע המאור דהוי' שלמעלה מגילוי אור הנק' פי הוי', ומבואר למעלה שההסתר הוא מצד המאור לכן בהיפוך החושך עצמו כמו שהוא במקומו ומציאותו לאור בא המאור לידי גילוי אור ואז נתוסף אהבה בנה"א כ"כ נפלאה עד שלא יכילנה הכלי ונק' בכל מאדך שלמעלה מבכל נפשך כו' [והגם שמבואר למעלה דאהבת הנה"א הוא ג"כ כלה שארי ולבבי היינו כליון השכל והמדות להיות נכלל בתענוג הנה"א שזהו ג"כ בחי' כלי שהוא כלי התענוג כידוע דבתענוג יש אותיות הנק' טעמים⁶³ כו' ונק' אותיות החקוקים שרש נש"י⁶⁴ ואורייתא סתים כו', רק הוא למעלה מכלי השכל והמדות הנק' נקודות ותגין ואותיות וזהו כעין הסתלקות ג' תלמידי רשב"י באד"ר⁶⁵ מצד עוצם העונג כו', אבל האהבה שניתוסף מצד הנה"ט נעשה מאד למעלה מכלי התענוג שמואס בתענוג ג"כ רק ליכלל לגמרי וכדוגמת הבע"ת כו', וזהו מצד ששרשה בעולם התוהו שלמעלה מגילוי אור רק אור נכלל במאור ומאור עצמו שזהו בחי' נקודים ועקודים או עיגולים כו' וד"ל], ונמצא שמאהבה דבכל לבבך דווקא נעשה אהבה דבכל מאדך [אך מה שאמר ביניהם ובכל נפשך, הענין הוא דמתחילה מתברר הנה"ט בבחי' ביטול היש ע"י שם ב"ן שבנה"א שהו"ע ב' מיני התבוננות איך דכולא קמי' כו', ואיך שההסתר הוא אלקות כנ"ל וזהו בכל לבבך ואח"כ נעשה בירור אחר בירור ע"י שם מ"ה שבנה"א המברר לב"ן⁶⁶ ונעשה מבחי' ביטול היש ביטול בעצם וזהו בכל נפשך ואח"כ המתברר עולה לשרשו למעלה משם מ"ה המברר⁶⁷ שזהו בכל מאדך כו'. וכ"ה תנופת העומר ע"י הכהן⁶⁸ כי קרבן העומר הוא בירור דשם ב"ן ותנופתו ע"י הכהן בירור אחר בירור ע"י שם מ"ה שורש נשמת הכהן כו' ואח"כ וספרתם לכם ממחרת השבת⁶⁹ המשכת אורות דתוהו שזהו מ"ט שערים זפ"ז ובשלימות הספירה נתגלה שער החמישים בחי' העקודים או עיגולים ויומא הוא דקא גרים שיהי' בו התגלות אנכי מי שאנכי⁷⁰ ע"י התו' קעוחטה מאכל אדם⁷¹ כו' וד"ל]. ועי' בתו"א במאמר דמראיהם ומעשיהם⁷² כו', ובמאמר וספרתם בסידור⁷³ וברשימה שלי מאדמו"ר⁷⁴ שליט"א⁷⁵ כו'].

והנה כל הנ"ל נק' עבודה שבלב זו תפילה⁷⁶ פי' עבודה ל' תיקון⁷⁷ שהוא תיקון שני חללי הלב כי הנה"ט נתברר ונתקן לעלות לשרשו ועי"ז נתקן חלל הימני מדות דנה"א בתוס' אור שהוא בחי' העלי' והוא כדוגמת המאכל המוסיף אור וחיות בלב ע"י הדמים שמתבררים מהמאכל ועולים אל הלב [כי הלב מצ"ע אין בו רק רביעית דם⁷⁸ כו'], והנה מצד חיזוק הלב פליג לכל שייפין⁷⁹ כן ע"י עבודה שבלב זו תפילה ממשיך אור ושפע בכל המצות שעושה כל היום שזהו גילוי א"ס במצות שעושה שיהי' הכוונה רק לקיים רצונו כו' וזהו מצות צריכות כוונה⁸⁰, אך הכוונה נמשך בהם ע"י התפילה [ובמ"א מבואר שח"י ברכאן הוא ח"י חוליות⁸¹ וחוט השדרה שנמשך בהם, ושני הבחי' אמת כי ע"י הכוונה בתפילה ממשיך כוונת המצות שזהו בחי' או"פ במצות הנק' אברים וזהו כדוגמת הלב דפליג לכל שייפין, אך המשכת אור המקיף על כללות המצות שזהו"ע הקיום והעמדה שלהם הוא ע"י אותיות שבתפילה שבח"י ברכאן שזהו מקיף הכללי משא"כ מקיפים בפרט הוא מברכות המצות בעצמם כו'] שגורם קיום והעמדה וכדוגמת חוט השדרה שנמשך באחורים דווקא לקיים ולהעמיד בנין כל האיברים וכן הוא המשכת המקיף דרך אחורים וחיצוני' כענין וימינו תחבקיני⁸² וכידוע ממשל המכה את חבירו ודוחהו מאחוריו⁸³ כו' וד"ל. והנה כמו שבלב נתוסף עוד חיזוק מצד הדם שסובב והולך מכל האיברים ועולה אל הלב כו', כך ע"י המצות שאדם עושה כל היום נכללים למחר בטלית ותפילין שהמה כללות המצות ופועלים התאחדות המצות בנה"א [וכדוגמת דם האיברים העולה ונכלל בלב כו'] ועי"ז מוסיף כח ועוז בנה"א בתפילה וכמ"ש כי נר מצוה⁸³ ועי"ז נעשה ודרך חיים בתפילה כו'. והענין כי חיות המתברר בנה"ט כשעולה לשרשו באורות דתוהו ומעורר אורות דתוהו להיות מתגלים מהעלמם לא יוכל להתקבל בנה"א ששרשו בחכ' דתיקון שלמטה הרבה מבחי' אורות דתוהו אך ע"י המצות נעשו כלים לאורות הנ"ל שמתקבלים עי"ז בנה"א קעזבבחי' שוב שאחר הרצוא דבכל מאדך כו', וזהו והיו הדברים כו' אשר אנכי כו' על לבבך⁸⁴ לפעול בו בחי' שוב וכמו בגשמי' אפשר ג"כ לא הי' דם הניתוסף מן המאכל נמשך באיברים אם לא ע"י דם האיברים העולה בלב הוא ממשיכו להיות פליג לכל שייפין כו' וד"ל.

והנה הכח הזה במצות לחבר אורות דתוהו בבחי' תיקון הוא מצד שרשם באנכי שלמעלה מבחי' תוהו ותיקון שהוא בחי' העצמי' שלמעלה מבחי' מאור ואור כו', עד שבגמר התפילה נתגלה הגילוי דאנכי עצמו בבחי' גילוי ממש בנה"א דווקא, וככה הוא למעלה בקוב"ה שהוא לבא דכל עלמין⁸⁵ שכולל ב' בחי' דז"א ומל'⁸⁶ הלב דז"א הוא פנימי' החיות דעולם הנאצל דפליג לכל שייפין כלים די"ס דאצי' ומל' לבא דכל עלמין דבי"ע⁸⁷ דפליג לכל שייפין מלאכים הנק' איברים דשכינתא⁸⁸ כלים די"ס דבי"ע הוא ג"כ באופן זה היינו שיש ב' מיני בירורין הא' המתברר מנוגה דבי"ע בכל יום מחדש וכענין יוצר משרתים⁸⁹ ועולה למעלה בבחי' מל'⁹⁰ וממל' לז"א ומוסיף כח וחיזוק מצד שרשם באורות דתוהו כו' וכדוגמת דם הניתוסף מהמאכל ועוד יש בחי' בירור למעל' בבחי' מל' הנעשה מביטול דנשמות ומלאכים אשר עומדים וקיימים משי"ב שכבר נתקנו שזהו פועל בחי' כלים לאורות דתוהו שיוכלו להתקבל בז"א ומל' בבחי' התיישבות בכלים כו' [והטעם הוא כי המצות שרשם בכתר דתיקון שהוא הממוצע להמשיך אורות דתוהו בכלים דחכ' בתיקון ונק' רישא דעמא דאתתקן בקדמיתא⁹¹ כו' וד"ל]. אך כאשר נגמרו האורות דתוהו להתיישב בכלי אזי ממילא נתגלה בחי' אנכי מי שאנכי בבחי' גילוי ממש בזו"נ שזהו תכלית הכוונה להיות לו דירה בתחתונים פרצופי זו"נ כו', וזהו שים שלום טובה וברכה כו' וד"ל.

ונמצא שכללות ענין התפילה הוא היחוד דסובב האמיתי [שהוא מהו"ע הנק' אנכי שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע] בממכ"ע הנק' לבא דכל עלמין, אך בתפילה העלאה דממלא בסובב ע"י אורות דתוהו שנעשה מצד בירור דנה"ט הוא רק בפנימי' חי שבמדבר וכן אח"כ ההמשכה הוא בפנימי' הנפש אבל בחיצוני' אינו נראה כלום כמאמר אותותינו לא ראינו⁹² שזהו האותיות המחברים סובב האמיתי בממלא אינו נמשך בבחי' ראי' וגילוי בחיצוני' אבל בבהמ"ק הי' הבירור והעלאה בחיצוני' חי בעצם שהוא נפש הבהמה ועי"ז הי' נראה בגילוי העלאת הממלא קעחבסובב שזהו אש שלמעלה שהי' יורד על המזבח⁹³ כו' להיות אכיל קרבנין, וגם ההמשכה שמהעלאה זאת הי' נראה בגילוי שהו"ע גילוי דאנכי בלוחות שבארון עד שנעשה נס דמקום ארון אינו מן המדה⁹⁴ כו' והטעם לזה מצד בהמ"ק שהי' בנוי ומתוקן מבחי' דומם⁹⁵ [ודווקא מבחי' דומם למטה מהכל⁹⁶ כידוע דעץ הבולט פסול⁹⁷ ] מכון לשבתך⁹⁸ ית'. וידוע דשורש הדומם הוא בעונג הפשוט שלמעלה מעונג המורכב [כי למטה דומם למטה מן הכל⁹⁸ ולמעלה בבחי' הכתר הדומם למעלה מן הכל בבחי' כשב"כ⁹⁹ ונק' דומם העדר ההתפשטות לגמרי כו'] וידוע דעונג הוא הממשיך ההעלם לבוא לידי גילוי כמו דהוה קא בדח טובא ואי הוי קבעי מיני'¹⁰⁰ כו', ולכן בכח עונג הפשוט להמשיך ההעלם דאנכי לידי גילוי בחיצוני' דווקא משא"כ עונג המורכב אינו ממשיך רק בפנימי' כו', וזהו מה שנק' בהמ"ק שמחת לבו כי שמחה הוא התגלות בחיצוני' שהו"ע הגילוי דסובב האמיתי בלב הנק' ממכ"ע בחיצוני' [ומעין זה מאיר בסעודה שלישית דשבת ונק' חדוותא דז"א¹⁰¹ כו' שהוא ג"כ גילוי עונג הפשוט בחצוני' המדות כו' כידוע]. והנה עם זה יובן מאמר הרמ"ז שבהמ"ק בנוי ומשוכלל למעלה כי באמת יש בכל עולם פנימי' וחיצוני' וכאשר נגמר הבירור בדור אחד כמו דור התנאים ששרשם הי' בבריאה¹⁰² אזי בתשלום הבירור שלהם נמשך גילוי אנכי עצם הסובב בחיצוני' העולם ההוא שזהו"ע בהמ"ק וכ"ה בכל דור נתגלה בהמ"ק בעולם ההוא שהוא שורש הדור ההוא אך כשיתברר גם בעקבים בתכלית השלימות אזי יתגלה בהמ"ק למטה בחיצוני' וזהו בונה ירושלים ל' הוה כו' וד"ל.

והנה ענין הנגע הוא היפך עונג¹⁰³ הפשוט הנ"ל ולכן נק' סגירו דנהורא עילאה¹⁰⁴ הסתלקות הסובב וזהו כנגע נראה לי בבית¹⁰⁵ שהו"ע חורבן בהמ"ק קעטהסתלקות העונג שגורם הסתלקות דאנכי ח"ו, ולכן יש נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים כי את זה לעומת זה¹⁰⁶ כו' כי בקדושה נמשך העונג הפנימי בבחי' פנימי' ומקיף ומקיף למקיף, שזהו תומ"צ ותפילה [עי' בסידור במאמר דמזמור שיר חנוכת¹⁰⁷ ] ולהיפך בבחי' הקליפה הסתלקות העונג מכל בחי' הנ"ל שגורם בנין הקליפה ח"ו בפנימי' כו', אך בזמן בהמ"ק כשהי' הסתלקות הנ"ל באיזה פרט מ"מ כיון שבהמ"ק הי' בנוי הי' תיקון לזה ע"י הכהן הרואה את הנגעים שהי' פועל בו הרגשת הריחוק כענין ראה נתתי לפניך¹⁰⁸ כו' שזהו ימינך פשוטה לקבל שבים¹⁰⁹, רב חסד כהנא רבא¹¹⁰ והוא המתלבש במיכאל כהנא רבא¹¹¹ שנק' בגדי כהונה שעי"ז ימין הנ"ל מתפשטת בנשמה הנבראת מאין ליש להתעורר בתשובה ואח"כ ושב ורפה לו¹¹² תיקון הכלים הנפגמים והמשכות האור בהם הי' ע"י העלאת הנרות כו' וד"ל.

אך עכשיו כיון שנחרב בהמ"ק ונעשה הסתלקות עונג הפשוט בכללות אין כח להכהן להתלבש בנבראים מאין ליש לתקן הנגעים [והטעם לזה כי עונג הפשוט הוא הנעוץ בסופן מל' המחבר אצי' בבריאה הנק' מקדש ה' וכשנחרב בהמ"ק נסתלק הממוצע המחבר אצי' בבריאה שהו"ע כחב"ד דבריאה עם אור המל' דאצי' המלובש בהם ונעשה הסתלקות עונג הפשוט], וזהו והצרוע זה בהמ"ק שכאשר נגע נראה בבית עצמו שהוא הסתלקות עונג הפשוט כנ"ל אזי ממילא אין לבוש להתלבש בנבראים שזהו בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה כו' ונמצא שנחלש ג"כ כח המעורר לתשובה כו', וראשו יהי' פרוע¹¹³ רישא שכיבת לעפרא¹¹⁴ הוא ענין ירידת ט"ס דמל' בקליפות עד שלא נשאר רק הנקודה שהוא למטה בעבודה רק נקודת יהדותו כו', עי' בע"ח שער ל"ה פ"ב¹¹⁵ כו', ולכן נחלש כח התשובה שהוא מבחי' בינה¹¹⁶ דמל' כו', ועל שפם יעטה¹¹⁷ שניטל כח הדיבור כי כח הדיבור הוא מבחי' י"ה דאלקים שזהו בנין המל' מצד שאו"א תקינו לה¹¹⁸, אבל כאשר נהרס בנין המל' שהוא ג"כ מצד הסתלקות דאו"א נתמעט בנין המל' עד שאינה רק בבחי' נקודה ונחסר ג"כ ממילא לבוש האמצעי שהוא הדיבור וכ"ז הוא מצד הסתלקות עונג הפשוט נגע קפנראה לי בבית שגרם זה, והעצה והתיקון לזה גם עכשיו וטמא טמא יקרא מחויב להודיע צערו לרבים¹¹⁹ ורבים מבקשים עליו רחמים וזהו רחל מבכה¹²⁰ לאחרים דווקא כו'.

וביאור הדברים הנה יש ג' מדריגות הנק' תשובה, הא' בינה ונק' תשובה שזהו"ע ההתבוננות איך שההסתר גופא הוא בחי' אלקות שזהו הפועל בירור דנה"ט כנ"ל, והב' כאשר פגם באיזה איסורין דאורייתא או דרבנן כו' שזהו גורם עוונותי עברו ראשי כנ"ל אזי אין עצה לזה רק בבחי' תשובה תתאה שהוא ג"כ התבוננות בעצם הריחוק דנפשו ומצד המנגד מתעורר עצם הנשמה שאין שום פגם בה וכמאמר כולך יפה רעיתי¹²¹ כו' ושורש התשובה זאת הוא בחי' בינה שבכתר שהוא המרירות על הריחוק שזהו בחי' עצמות יותר, וזאת ההתעוררות הוא מצד עצם הניצוץ האלקי המרגיש הריחוק שהוא העדר האור ועי"ז מתגברת האהבה עצמי' לבוא מהעלם אל הגילוי [והנה ענין הרגשת העדר האור בעצם הניצוץ אע"פ שאין בו פגם היינו ענין העדר התוס' אור שניתוסף בו מצד שלא יוכל להשפיע למקבלים ממנו שהם כוחות הנפש וע"ד הצדיק אבד¹²² המבואר בע"ח שער הכללי' פ"א], והג' כאשר אין כח בניצוץ האלקי להתעורר מצד הריחוק והענין הוא ע"ד משארז"ל ההפרש בין חורבן בית ראשון לחורבן בית שני דוויתר הקב"ה על ג' עבירות כו' ולא וויתר על עון ביטול תורה¹²³ וכן בענין שנאת חינם נחרב בית שני¹²⁴, והענין הוא דשני דברים אלו הם פוגמים יותר מכל העבירות כי כל העבירות כולם לא יגיעו לעצם הניצוץ כנ"ל בענין כולך יפה רעיתי כו', אבל שתי עוונות אלו פועלים חלישות כל הכוחות שבניצוץ האלקי עצמו עד שאין בו כח להתעורר ולהמשיך אלקות בכוחות הנפש [שזהו מצד ט"ס שבניצוץ עצמו וזהו"ע רישא שכיבת לעפרא כנ"ל וירידת ט"ס לקליפות כו' רח"ל] ולא נשאר רק הכתר שבניצוץ עצמו נקודת יהדותו בלבד ואינו מרגיש מרירות בהעדר גילוי האור כנ"ל, והעצה לזה הוא הצעקה על כי איננו¹²⁵, העדר העצמיות שלמעלה מגילוי אור וק"ו¹²⁶ מעוברי בעומק הבכא¹²⁷ כו', וצעקה זאת פועלת בכל כחות הנפש בחיצוני' שזהו"ע הודעת צערו לרבים ועי"ז מתעוררים רחמים גדולים מבחי' העצמיות להיות קיבוץ כל הכוחות וכמאמר וברחמים גדולים אקבצך¹²⁸ וכאשר נתייחדו בו כל הכוחות בבחי' שלום נתבטל ג"כ בכללות העולמות בחי' שנאת חינם, וזהו וטמא טמא יקרא שתי חורבנות שזהו הפגם דב"ש דווקא כו' כנ"ל, אזי יקרא להודיע צערו לרבים שזהו דווקא כאשר קפאהצעקה היא מצד כי איננו העדר העצמי' אז יוכל להיות מבכה לאחרים ואז כתיב מי יתן טהור מטמא¹²⁹ שמטמא זה נפילה הנ"ל דרישא שכיבת לעפרא יהי' בחי' טהור שהו"ע תחה"מ והי' הוי' אחד ושמו אחד¹³⁰ גם בארץ הגשמי' בכללות העולם יהיה בגילוי כמו למעלה מן הטבע ויהי' נראה בגילוי למטה בחיצוני' בכל העולם [ולא כמו בבהמ"ק שהי' נראה רק בהיכל ק"ק] וזהו מצד לא אחד¹³¹ שהוא הצעקה על העדר העצמיות כי איננו שגורם זה הגילוי דלעתיד כו' וד"ל.