219
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. פרשיות מטות מסעי ודברים קשורות ל"בין המיצרים"
ידוע הנאמר בשל"ה על פרשיות מטות, מסעי ודברים – ש"תמיד חלים בין המצרים כי הוא דבר בעתו" 1, ומוסבר שם בהרחבה הקשר שבין תוכן פרשיות אלו לימי בין המצרים 2.
ולפי מה שהוסבר פעמים רבות 3 על תקופת בין המצרים, שדוקא בימים אלו יש להתחזק ביותר ב"אחכה לו בכל יום שיבוא", אשר משום כך מתאים ביותר ללמוד בימים אלו מסכת מדות והלכות בית הבחירה, כי על ידי הלימוד והעיסוק ב"צורת 4 הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתיו ואת כל חוקותיו" הרי "אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית" 5,
מובן, שבפרשיות מטות, מסעי ודברים אין נרמזת רק האבילות עקב חורבן הבית... אלא גם הגאולה 6, ובמיוחד בקשר ל"בנין הבית".
ובהקשר לכך ישנו הסברו של אבי מורי (רבי לוי יצחק שניאורסאהן) על הפסוק המופיע בפרשתנו 7 בענין ערי מקלט "וישב בה עד מות הכהן הגדול" 8, שלפיו מובנת יותר הלכה לגבי "בנין הבית", כפי שיוסבר להלן בסעיף ד' ואילך.
ב. "אין בונין עץ בולט"
בפרק הראשון של הלכות בית הבחירה 9 פוסק הרמב"ם "אין בונין בו (בהיכל ובעזרה) עץ בולט כלל אלא או באבנים או בלבנים וסיד". הראב"ד שואל על כך: "והלא לשכת כהן גדול של עץ היתה" (כדברי המשנה במסכת מדות 10 שאחת מהלשכות שבעזרה היתה "לשכת העץ", אשר היתה "לשכת כהן גדול").
הערות
- 1. חלק תושב"כ פרשתנו שסו, ב ואילך. וראה גם במס' תענית שלו רג, ב ואילך.
- 2. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 408 ואילך. ע' 444 ואילך.
- 3. ראה לקו"ש שם ע' 445 ואילך. ועוד.
- 4. יחזקאל מג, יא.
- 5. תנחומא צו יד. ועוד (נסמנו בלקו"ש שם ע' 445 הערה 19). וראה הון עשיר ריש מדות.
- 6. ראה גם לקו"ש שם ע' 409 ואילך (והערה 13 שם).
- 7. לה, כה. ועד"ז שם, כח.
- 8. להעיר מהשייכות המיוחדת לר"ח מנ"א (התחלת הט' ימים), שהוא יום מיתת אהרן כה"ג (פרשתנו לג, לח). וראה בארוכה מכתב ר"ח מנ"א תשמ"ג (נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 6־334) ע"ד השייכות להזמן דבין המצרים.
- 9. ה"ט. וראה גם רמב"ם וראב"ד הל' ע"ז ספ"ו.
- 10. פ"ה מ"ד – הובא ברמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ה.
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ו׳ - הטקסט מספריא
העושה אוב או ידעוני ברצונו בזדון חייב כרת ואם היו שם עדים והתראה נסקל היה שוגג מביא חטאת קבועה כיצד הוא מעשה האוב זה שהוא עומד ומקטיר קטרת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם עד שישמע השואל כאלו אחד מדבר עמו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאד וכאלו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו וכן הלוקח גולגולת המת ומקטיר לה ומנחש בה עד שישמע כאילו קול יוצא מתחת שחיו שפל עד מאד ומשיבו כל אלו מעשה אוב הן והעושה אחד מהן נסקל.
כיצד מעשה הידעוני מניח עצם עוף ששמו ידוע בפיו ומקטיר ועושה מעשים אחרים עד שיפול כנכפה וידבר בפיו דברים שעתידים להיות וכל אלו מיני עבודת כוכבים הן ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות וגו'.
הנותן מזרעו למולך ברצונו ובזדון חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ואם עשה בעדים והתראה נסקל שנאמר אשר יתן מזרעו למולך מות יומת וגו' ואזהרה שלו מנין שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך ולהלן הוא אומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש כיצד היו עושים מדליק אש גדולה ולוקח מקצת זרעו ומוסרו לכהניהם עובדי האש ואותן הכהנים נותנין הבן לאביו אחר שנמסר בידן להעבירו באש ברשותו ואבי הבן הוא שמעביר בנו על האש ברשות הכהנים ומעבירו ברגליו מצד זה לצד אחר בתוך השלהבת לא שהוא שורפו למולך כדרך ששורפין בניהם ובנותיהם לעבודת כוכבים אחרת אלא בהעברה בלבד היתה עבודה זו ששמה מולך לפיכך העושה עבודה זו לעבודת כוכבים אחרת חוץ ממולך פטור.
אינו חייב כרת או סקילה עד שימסור בנו למולך ויעבירו ברגליו באש דרך העברה מסר ולא העביר העביר ולא מסר או שמסר והעביר שלא בדרך העברה פטור ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו ויניח מקצת שנאמר כי מזרעו נתן למולך מקצתו ולא כולו.
אחד זרע כשר ואחד זרע פסול אחד בניו ובנותיו בניהם ובני בניהם על כל יוצאי ירכו הוא חייב מפני שהן זרעו אבל אם העביר אחיו או אחיותיו או אבותיו או שהעביר עצמו פטור העביר אחד מזרעו והוא ישן או שהיה סומא פטור.
מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי כוכבים שנאמר ולא תקים לך מצבה וכל המקים מצבה לוקה וכן אבן משכית האמורה בתורה אע"פ שהוא משתחוה עליה לשם לוקה שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה מפני שהיה דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפניה להשתחות עליה לפיכך אין עושין כן לה' ואינו לוקה עד שיפשוט ידיו ורגליו על האבן ונמצא כולו מוטל עליה שזו היא השתחויה האמורה בתורה.
במה דברים אמורים בשאר (הארצות) אבל במקדש מותר להשתחות על האבנים שנאמר בארצכם בארצכם אי אתם משתחוים על האבנים אבל אתם משתחוים על האבנים המפוצלות במקדש ומפני זה נהגו כל ישראל להציע מחצלאות בבתי כנסיות הרצופות באבנים או מיני קש ותבן להבדיל בין פניהם ובין האבנים ואם לא מצא דבר מבדיל בינו ובין האבן הולך למקום אחר ומשתחוה או שוחה על צדו ומטה כדי שלא ידביק פניו באבן.
כל המשתחוה לה' על האבנים המפוצלות בלא פישוט ידים ורגלים אינו לוקה אלא מכין אותו מכת מרדות אבל לעבודת כוכבים אחד השתחויה בפישוט ידים ורגלים או בלא פישוט ידים ורגלים משעה שיכבוש פניו בקרקע נסקל.
הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה בין אילן סרק בין אילן מאכל אף על פי שעשאו לנוי למקדש ויופי לו הרי זה לוקה שנאמר לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך מפני שהיה זה דרך עובדי כוכבים נוטעין אילנות בצד מזבח שלה כדי שיתקבצו שם העם.
אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש כדרך שעושין בחצרות אע"פ שהוא בבנין ואינו עץ נטוע הרחקה יתירה היא שנאמר כל עץ אלא כל האכסדראות והסבכות היוצאות מן הכותלים שהיו במקדש של אבן היו לא של עץ.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ה׳ - הטקסט מספריא
הר הבית והוא הר המוריה היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והיה מוקף חומה וכיפין על גבי כיפין היו בנויות מתחתיו מפני אהל הטומאה וכולו היה מקורה סטיו לפנים מסטיו:
וחמשה שערים היו לו אחד מן המערב ואחד מן המזרח ואחד מן הצפון ושנים מן הדרום רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים ויש להם דלתות:
לפנים ממנו סורג מקיף סביב גובהו י' טפחים ולפנים מן הסורג החיל [גובהו] עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה:
לפנים מן החיל העזרה וכל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה ושבעה שערים היו לה ג' מן הצפון הסמוכין למערב וג' מן הדרום סמוכין למערב ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע:
כל שער מהן היה רוחבו עשר אמות וגובהו כ' אמה והיו לו דלתות מחופות זהב חוץ משער מזרחי שהיה מצופה נחושת דומה לזהב ושער זה הוא הנקרא שער העליון והוא שער ניקנור:
העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות וקרובה למערב יתר מכל הרוחות ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון:
ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים והיא היתה אורך ק' אמה ול"ה על רוחב קל"ה וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות וכן עתידין להיות:
ומה הם משמשות דרומית מזרחית לשכת הנזירים ששם מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שערם מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעים בעצים שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול צפונית מערבית לשכת המצורעים מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן והיא היתה נקראה לשכת בית שמניא:
עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין ובית גדול היה בצד העזרה בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל והיה בנוי כיפה ומוקף רובדין של אבן והוא היה נקרא בית המוקד ושני פתחים היו לו אחד פתוח לעזרה ואחד פתוח לחיל:
וארבע לשכות היו בו שתים קודש ושתים חול וראשי פספסין מבדילין בין הקדש והחול ומה היו משמשות מערבית דרומית לשכת הטלאים ודרומית מזרחית לשכת עושי לחם הפנים מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמוני אבני מזבח ששקצום מלכי יון צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה:
היורד לבית הטבילה מלשכה זו היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזהו כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם:
אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז וזהו חשבונן:מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה ואורך ההיכל כולו מאה אמה בין האולם ולמזבח שתים ועשרים המזבח שתים ושלשים מקום דריסת רגלי הכהנים והוא הנקרא עזרת כהנים אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי ישראל והוא הנקרא עזרת ישראל אחת עשרה אמה:
ורוחב העזרה מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש וזהו חשבונן:מכותל צפוני עד בית המטבחים שמונה אמות בית המטבחים י"ב אמות ומחצה ושם תולין ומפשיטין את הקדשים בצדו:
מקום השולחנות שמונה אמות ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהן הנתחים ומדיחין את הבשר לבשלו ושמנה שלחנות היו ובצד מקום השלחנות מקום הטבעות כ"ד אמה ושם שוחטין את הקדשים:
ובין מקום הטבעות והמזבח שמונה אמות והמזבח ל"ב והכבש שלשים ובין הכבש ולכותל דרומי י"ב אמה ומחצה מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח שהוא רוחב ששים ומחצה וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה שהוא אורך שש ושבעים:
כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון הוא המקום ששוחטין בו קדשי קדשים:
שמונה לשכות היו בעזרת ישראל ג' בצפון וג' בדרום שבדרום לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין לשכת המלח שם נותנין מלח לקרבן לשכת הפרוה שם מולחין עורות הקדשים ועל גגה היתה בית טבילה לכהן גדול ביוה"כ לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה והשלש שבצפון לשכת הגזית לשכת הגולה לשכת העץ לשכת הגזית שבה סנהדרי גדולה יושבת וחציה היה קדש וחציה היה חול ולה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול ובחצי של חול היו הסנהדרין יושבין לשכת הגולה שם היתה בור שממלאין ממנו בגולה ומשם מספקין מים לכל העזרה ולשכת העץ היתה אחורי שתיהן והיא היתה לשכת כ"ג והיא הנקראת לשכת פרהדרין וגג שלשתן שוה ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל אחת מימין שער מזרחי והוא לשכת פנחס המלביש ואחד משמאלו והוא לשכת עושה חביתין:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.