א ג

ההשפעה כמו עד"מ בשעה שהרב משפיע לתלמידו בהכרח משים עיונו בההשפעה ואין שכלו פנוי לעיין בענינים ושכליים כמו שהי' פנוי קודם ההשפעה אבל בו יתברך הרי אתה הוא קודם שנברא העולם ומשנברא העולם בלי שום שינוי ח"ו. והיינו לפי שמקור חיות העולמות הוא רק מבחי' שמו לבד בחי' מלכות (ועיין עוד מענין שמו הגדול בפ' שלח ע"פ אני כו' אשר הוצאתיך מא מ"צ. ובפ' פינחס בד"ה צו את בנ"י כו' מענין שמו גימ' רצון. וע"פ ואלה שמות כו'). ובאמת כי נשגב שמו לבדו. ואין ההמשכה מבחי' שמו ע"י עילה ועלול שא"כ היה הכל בחי' א"ס. אלא שההמשכה ע"י צמצום ודילוג עד שנמשך רק בחינת קו וחוט ממלכות דא"ס ועוד כמה צמצומים והעלמות אין מספר (ע' בספר של בינונים ח"ב פ"ט בהג"ה) עד שיוכל להיות בחי' השלתלשלות עילה ועלול וכידוע ענין סוכ"ע וממכ"ע כו'. והנה התלבשות והמשכה זו משמו הגדול להתלבש בתורה יושב ועוסק בתורה היא בחי' רננה דאורייתא כי אורייתא מחכמה נפקת. נפקת דייקא היינו בחי' גילוי של התורה היא מחכמה אבל הארה העליונה להיות התלבשות אור א"ס ב"ה בחכמה עילאה חכים ולא בחכמה ידיעא היא בחי' טעמי התורה ורננה דאוריי' זרקא מקף שופר כו' (כי הנה הטעמים הם ג"כ כמו בחי' אותיות שהיא ענין המשכו' וכנודע מענין טנת"א. אך כי הם אותיות והמשכות מבחי' תענוג עליון בחי' כי עמך מקור חיים מה שלמעלה אפי' מבחי' ח"ע ואצ"ל שהם למעלה מבחי' אותיות הדבור שהם נמשכים מן החכמה. והענין דכמו שיש אותיות הדבור ויש אותיות המחשבה. כך יש אותיות הכלולים בשכל וגם בלמעלה מהשכל. וזהו ענין הטעמים וטעם ג"כ לשון טוב טעם ומתיקות והיינו שהם אותיות והמשכות תענוג עליון מבחי' שעשוע המלך בעצמותו וכדכתיב ואהיה אצלו שעשועים. ומשם נמשך להתלבש בחכמה עילאה וזהו אני תורתך שעשעתי וכמ"ש במ"א ע"פ ואהיה אצלו אמון כו' ועיין עוד מענין רננא וטעמים שבתורה ע"פ ויהי מקץ שנתים ימים. ובפ' אמור ע"פ והניף הכהן אותם. ובפרשה וזאת הברכה על פסוק תורה צוה כו' ובמקום אחר נתבאר שזהו מ"ש ויהי בישורון מלך כי ישורון יש לומר ג"כ לשון שיר. וגם כמו שהשיר הוא עגול כך בהניגון נעוץ סופו בתחלתו שכשמסיים הניגון יומשך התחלה שלו כו'. וכך למעלה הנגינות וטעמים הם המשכת בחינת סוכ"ע ממש והמשכה זו היא בבחי' מלך כמאמר ברוך אתה הוי' אלקינו מלך העולם אקב"ו):

ג וזהו שיר השירים אשר לשלמה. כי שיר הוא ענין ההתכללות ברצוא ושוב ולמעלה הוא בחינת מטי ולא מטי כו' (ועיין בעץ חיים דבחינת מטי ולא מטי נמשך מפה דא"ק שהוא בחינת אורות הטעמים דא"ק כו' וזהו שיר כו' מנשיקות פיהו ועמ"ש עוד מענין המשכה שבבחינת מטי ולא מטי בביאור ענין מוצאיהם למסעיהם כו' ע"ש) וזהו שיר השירים פי' שיר שממנו מקבלים השירים שלמטה שיש כמה בחינת שיר ממטה למעלה כי מקור הנבראים המחיה ומהווה מאין ליש (שהיא בחינת מל' דאצילות) היא העולה ומתכללת בבחינת ביטול במאצילה ב"ה בבחינת שיר ברצוא ושוב וגם אחרי התלבשות בבי"ע הנה עליות העולמות שעולים ומתכללים כו' נקרא בחינת שיר כמו הנגון בנגן המנגן שיש בו קולות עולים ויורדים במעלות ומורדות ויש כמה מיני עליות עד אין קץ ושיעור והכל בבחינת שיר וזהו כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר כו' (ועיין מ"ש ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית וע"פ ושם אחיו יובל) והנה כל השירים הללו שממטה למעלה נקרא שירה בה' לשון נקבה כמ"ש השירה הזאת בחינת כלה ומבחינת כלה נמשך בחינת שמחת חתן מהעלם לגילוי משמח חתן עם הכלה פירוש על ידי הכלה שע"י בחינת השירה

מצוטט ב־13 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך ד ‹ תצא ‹ שיחה א ‹ 1127 לקו"ת שה"ש א, ג
  2. כרך כח ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ו ‹ 284 לקו"ת שה"ש א, ג
תורת מנחם 5
  1. כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א. לקו"ת שה"ש א, ג
  2. לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה ה'תשכ"ג* לקו"ת שה"ש א, ג
  3. לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג לקו"ת שה"ש א, ג
  4. נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט לקו"ת שה"ש א, ג
  5. סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א לקו"ת שה"ש א, ג
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק א ‹ בס"ד. יום שמחת תורה ה'תשכ"ג לקו"ת שה"ש א, ג
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 2
  1. תקס"ו ח"ב ‹ תורה צוה לנו משה ‹ תשמא לקו"ת שה"ש א, ג
  2. תקס"ו ח"ב ‹ נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה ‹ תשעא לקו"ת שה"ש א, ג
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
  1. שמות ח"א ‹ פרשת בשלח ‹ צדקת פרזונו בישראל ‹ רלט, ב לקו"ת שה"ש א, ג
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ישקני מנשיקות פיהו ‹ רפח לקו"ת שה"ש א, ג
פלח הרמון אוצר החסידים 1
  1. תזריע ‹ הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק ‹ קעה לקו"ת שה"ש א, ג

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.