ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא.

הערות

עמוד 212

1. 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
2. 2. = ערב פסח (ע"ד אפיית מצות מצוה בע"פ אחר חצות — ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תנח. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חט"ו ס"ע נז).
3. 3. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' שיב: "אין אני נוכח בעת אפית המצ"ש בע"פ".
4. 4. ראה שו"ע אדה"ז שם סתנ"ה סי"ט.
5. 5. נעתק (בשינוי לשון קצת) ב"היום יום" יד ניסן.
6. 6. ע"ד הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב באמירת "קרבן פסח" — ראה שיחת חג הפסח תרצ"ד סכ"ד (לקו"ד ח"א קלד, א). רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 252). וראה רשימת היומן של רבינו מיום ה' תשרי תרנ"ב (סה"מ תשי"א ע' 296).
7. 7. בהגש"פ עם ליקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (בעריכת כ"ק אדמו"ר) ע' ו (בהוצאת תנש"א) — שזהו מנהג האדמו"ר בלבד, אבל בבית הרב "מסדרין המצות על מפה ולא על קערה" (ושם ע' נו (מ"רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א"): "ואולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן, אבל בכ"מ צ"ל קערה כיון שהיא (ככתהאריז"ל) "בחי' מלכות הכוללת כו'" — ראה במדב"ר (פי"ג, יד): קערה כנגד הים. מאו"א מע' קערה").
8. 8. בהגש"פ הנ"ל ע' ז — לאחר הקדמת אריכות השקו"ט בזה — מסיים: "ואנו נוהגין ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) שניהם — הן למרור והן לכורך".
9. 9. בהגש"פ הנ"ל ע' ו: "ונוהגין להפסיק במפה בין מצה למצה, והטעם מבואר בסי' קול יעקב. וכ"ה ג"כ בתפא"י סוף מסכת פסחים (תוספות חיים)".
10. 10. בהגש"פ הנ"ל ע' ח: "ואנו נוהגין לקדש מעומד הן בשויו"ט הן בפסח (כ"ה בפע"ח שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו, סי' האריז"ל מ"ח. ועיין שו"ע או"ח סרע"א ס"י ונ"כ)".
11. 11. בהגש"פ הנ"ל ע' יב: "הא — בצירי (מ"ח, סי' האריז"ל עיי"ש הטעם) ונמצא בכתוב בנקוד זה (בראשית מז, כג. יחזקאל טז, מג. דניאל ב, מג), אבל שם פירושו הנה, ולא זה" (וראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 261. ע' 320. נתבאר בשיחות ליל ב' דחגה"פ תשי"ד, תשח"י (נדפסו גם בהוספה להגש"פ הנ"ל ס"ע קו ואילך. וש"נ)).
12. 12. בהגש"פ הנ"ל ע' יא: "ופורסין המצה כשהיא בתוך המפה, מכוסה".
13. 13. אף שבסידור איתא "ומגבי' הקערה". — וראה הערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' יב: "ומגבי' הקערה (רא"ש סוף פסחים, טוש"ע. אבל מ"ש בפסחים קטו, ב — קאי בסילוק הקערה שאנו עושין אחר אמירת הא לחמא עניא, ודלא כמ"ש בשעה"כ). בבית הרב אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות".

עמוד 213

1. 14. = על הסדר.
2. 15. בסידור לפני "והיא שעמדה" כותב אדה"ז: "צריך להגביה הכוס ולכסות הפת כן כתב האר"י ז"ל". ובהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' כ: "מנהג בית הרב: מכסין את הפת ורק אח"כ מגביהין את הכוס, מתאים למה שאומר בסיום פיסקא זו: יעמיד הכוס ויגלה הפת. וכן בפיסקא לפיכך — מקדים כסוי הפת להגבהת הכוס. — והטעם י"ל, דכיוון דכיסוי הפת הוא כדי שלא יראה בושתו. . נכון שלא יראה גם הגבהת הכוס. ובפרט שלא נמצא טעם לדחות כסוי הפת לאח"כ. וזכר לדבר — סדר קדוש שויו"ט, שהפת מכוסה בעת ההגבהה".
3. 16. = שאנו אוכלים על שום.
4. 17. בהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' ל (ד"ה "נוטל הפרוסה בידו כו' נוטל המרור בידו"): "בפסחים קטז, ב הל' להגבי'. אבל בסי' רש"י ובמח"ו כתב: כשמגיע למצה זו מרור זה מניח ידו עליהם (ואולי נ"א הי' להם בש"ס). ומנהג בית הרב לאחוז המצות, השני' והשלישית (ע"י המפה שעליהם) ולהניח ידיו על המרור והכורך — עד על שום השני".
5. 18. אף שבסידור איתא "ואוחזו בידו עד סיום ברכת אשר גאלנו". — וראה הגש"פ הנ"ל ע' לא: "מנהג בית הרב. . להגבי' הכוס ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי' — הובא מנהג זה בהגמ"יי — ומעמידו על השולחן וחוזר ומגבי' לברכת אשר גאלנו (וכ"כ בערוך השולחן)".
6. 19. ראה הגש"פ הנ"ל ע' מג: "קרה ואדמו"ר בעצמו, בלוית א' מבני ביתו, הלך לפתוח הדלת כו'" וראה גם ר"ד בעת סעודת ליל ב' דחה"פ תשכ"ח ויום א' דחה"פ תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רד. ע' רפו).
7. 20. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 129. וש"נ.
8. 21. הרה"ג הרה"ח ר' שמרי' גורארי' — ראה אודותו ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 28 הערה 2. וש"נ.
9. 22. ראה גם ר"ד בעת סעודת ליל שביעי של פסח תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רצז).
10. 23. הטעם לזה — ראה לקמן ע' 214.
11. 24. = מוהר"ר משה אלשיך.
12. 25. כנראה הכוונה להגדת "(מעלה) בית חורין", שבה נדפס גם פירוש האלשיך. — וראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 105, שהאלשיך מבאר כל הסדר דפסח בעבודה בכחות הנפש. ובהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' ז: "האלשיך. . פי' ע"ד המוסר".
13. 26. נעתק (בהשמטת תיבת "תמיד") בהגש"פ הנ"ל ע' יב — מ"שיחות תרצ"א". ובספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 265: "בנוסח הא לחמא הי' אאמו"ר אומר לפרקים הבאה מלעיל, ולפעמים הבאה מלרע".

עמוד 214

1. 27. ויצא כט, וט: "והנה רחל בתו באה עם הצאן. . ורחל באה עם הצאן". ובפרש"י (שם, ו), (שבראשון) "הטעם באל"ף (מלרע), ותרגומו אתיא, ורחל באה (השני), הטעם למעלה בבי"ת (מלעיל), ותרגומו אתת, הראשון לשון עושה, והשני לשון עשתה". ובהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ שם: "ראה רש"י בראשית כט, וא"ו. זח"א רסה, א. רמב"ם הל' תשובה ספ"ח" .
2. 28. ובא' ממכתביו (אגרותקודש חי"א ע' קעה. נדפס גם בהגש"פ הנ"ל ע' סח) — במענה לשאלה איך לפרש "לשנה הבאה בארעא דישראל, הבאה מלעיל" — כותב כ"ק אדמו"ר: "נראה לי לומר שפירושו כפשוטו, שזה תקופה שכבר התחילה, בשנת פסח זה עצמה, ולשנה הבאה מלרע — בני חורין, היינו, בעתיד. ולהוסיף גם בהבנת הדברים ובפרט ברוחניותם, כי לשנה הבאה בארעא דישראל תלוי רק בהאדם עצמו, שבחירה חפשית לו, ובפרט ברוחניות הדברים. . ולכן כשאומר ומחליט לשנה הבאה בארעא דישראל — בידו להעשות כך על אתר, וגם שעה אחת קודם, משא"כ להעשות בני חורין, היינו להשתחרר משעבודים, הרי, כמו בדין הנגלה צריך לשטר שיחרור או לענינים מעין זה, וברוחניות ה"ז כמה שנאמר שרק הקב"ה שוחטו ליצה"ר, וכדרז"ל אל תקרי חרות אלא חירות".
3. 29. לכאורה כוונת כ"ק אדמו"ר שאולי אפ"ל להיפך — שהא' ("לשנה הבאה בארעא דישראל") הוא מלרע, והב' ("לשנה הבאה בני חורין") הוא מלעיל, כי (כפי שממשיך בפנים) החירות כבר ניתן במ"ת, משא"כ ביאת הארץ צריך לגאולה (היפך הביאור בהמכתב שבהערה הקודמת, שלהיות בארעא דישראל ה"ז בידו, ולהיות בני חורין ה"ז רק ע"י הקב"ה).
4. 30. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
5. 31. בא יב, ד. — וראה רמב"ם הל' קרבן פסח רפ"ב: "אין שוחטין את הפסח אלא למנויו שנאמר תכוסו על השה", והרי האפיקומן הוא זכר לקרבן פסח (וראה גם שיחת ח"י אלול ה'שי"ת (תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 201)).
6. 32. ר' ישראל נחמן — הכהן — מאריאשין. ראה אודותו בהערת כ"ק אדמו"ר בספר השיחות תורת שלום ע' 16. וראה שיחת ליל א' דחגה"פ תש"ב (ספר השיחות תש"ב ע' 87): "ר' נחמן מאריאשין איז געווען פון די חסידים, וועלכע פלעגען זיין חג הפסח ביי די רביים, "א פסח'דיגער", און ביי אים איז געווען פארצייכענט א סך ענינים וואס ער האט געזען און געהערט פסח ביי די רביים". וראה אגרותקודש ח"ג ע' רמ.
7. 33. ראה גם שיחת י"ט כסלו תשי"ג; ש"פ מקץ תשי"ח.
8. 34. ראה רשימת היומן של רבינו בספר השיחות תורת שלום ע' 80. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 231.
9. . בזהר שם: "העולם הבא, שכבר בא מקודם ששת ימי בראשית". וברמב"ם שם: "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה. . הרי הוא מצוי ועומד. . אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה".

עמוד 215

1. 35. ראה שיחת אחש"פ תשי"ב. ר"ד בעת סעודת ליל ב' דחה"פ תש"ל ("המלך במסיבו" ח"ב ע' קיב).
2. 36. ראה הגש"פ הנ"ל ע' לז: "נזהרין ביותר ממצה שרוי' (ראה שו"ת אדה"ז ס"ו. וראה שע"ת סוסת"ס). ולכן המצות שעל השולחן מכוסות, שמא יפלו עליהם מים" (וראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 37. לקו"ש חכ"ב ע' 30).
3. 37. ע"ד אכילת מצה שמורה באחש"פ — ראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 135. ע' 236. קיץ ה'ש"ת ע' 71.
4. 38. ע"ד השימוש בסוכר בפסח — ראה אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ד ע' רנב. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 37. ר"ד בעת סעודת יום אחש"פ תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ס"ע שז ואילך).
5. 39. ראה גם ספר השיחות תורת שלום ע' 13. ע' 117. ע' 168. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 194 ואילך.
6. 40. ראה ספר השיחות: תר"פתרפ"ז ע' 53; תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 8180. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ח ע' רסו. ובכ"מ.
7. 41. ראה שיחת ח"י אלול ה'שי"ת (תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ס"ע 202 ואילך). שיחת יו"ד שבט תשי"ג.
8. 42. = אינו יהודי.
9. 43. "ר"ת "דברי אלקים חיים" — שם תורת החסידות בספרות החסידים וגם מחוצה לה" (הערת כ"ק אדמו"ר ב"פתח דבר" להמשך והחרים תרל"א).
10. 44. ראה רשימת היומן של רבינו בספר השיחות תורת שלום ע' 202: "לענין חוה"מ שמעתי ממנו מפורש שדא"ח כותב גם בענינים חדשים (לא בהגה"ה. . בלבד) ואמר לי שהעדר ההתעסקות בדא"ח הוי דבר האבוד ודאי".
11. 45. ראה גם ר"ד ליל שש"פ תשכ"ט ויום שש"פ תש"ל ("המלך במסיבו" ח"א ע' רצה. ח"ב ע' קכט).
12. 46. ראה "היום יום" כא ניסן. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 276. ע' 327. וראה גם שם ע' 270. ספר השיחות תש"ב ע' 100. ר"ד ליל שש"פ תשכ"ח ויום שש"פ תש"ל (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רח. ח"ב ע' קכט ואילך).
13. 47. = נאותדשא.
14. 48. ראה אודותו לעיל ע' 30. וש"נ.
15. 49. ראה אודותו לעיל ע' 95. וש"נ.
16. 50. להעיר מספר השיחות קיץ ה'ש"ת ס"ע 107 ואילך. שיחת ש"פ ויצא תשמ"ג. ספר השיחות תש"נ ח"ב ע' 617 הערה 3 בשוה"ג.
17. 51. ראה ספר השיחות: קיץ ה'ש"ת ע' 114; תש"ג ע' 118. וראה גם רשימת היומן של רבינו ב"מבוא" לקונטרס ומעין ע' 34.

עמוד 216

1. 52. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 301. וראה שם ס"ע 236 ואילך.
2. 53. ע"ד שמירת "דברי הרב" — ראה אגרותקודש ח"ד ע' כז ואילך. סה"מ תש"ח ע' 296 ואילך. ובכ"מ.
3. 54. ראה מאמר "אבות החסידות" — "התמים" חוברת ה ע' מב [רלג, ב]. ספר השיחות תש"ג ע' 80.
4. 55. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 186.
5. 56. כ"ה בגוכי"ק. — ואולי הכוונה להחסיד ר' בצלאל אזאריצער [רב אב"ד אזאריטש], מחסידי אדמו"ר הצ"צ, חברו של ר' הלל מפאריטש. ראה אודותו ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 72. וש"נ. קובץ "אהלי שם" שנה ג (תנש"א) גליון ה ע' עג (ושם, שנפטר יום ב', כח ניסן תרט"ו).
6. 57. ראה אגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו ע' קעא. וראה אודותו לקמן ע' 244. וש"נ.
7. 58. ר' הלל. — ראה שיחת י"ג תמוז שנה זו (לקמן ע' 260).
8. 59. ראה אודותו לקמן ע' 244. ע' 260.
9. 60. בהבא לקמן — ראה גם שיחת י"ג תמוז שנה זו (לקמן ע' 260).
10. 61. = הקו וחוט.
11. 62. ספכ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' עח): "וזהו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור, דגולל אור הראשון דאוא"ס שלפני הצמצום מפני החשך והעלם הצמצום ונתעלם בבחי' נקודה אחת כו', ואח"כ גולל את החשך והצמצום מפני האור שהוא בחי' אור הקו שמאיר אחר הצמצום כו'". וראה לקמן ע' 260 הערה 23.
12. 63. = פירוש המלות.
13. 64. ראה "הערות וביאורים להתחלת המשך תרס"ו" (כתי"ק רבינו) שנדפסו בסוף המשך תרס"ו (בהוצאת תנש"א — עמודים תרמותרסג), כנראה הם — חלק — מהנחות הנ"ל "מכל המדובר בעת הלימוד".
14. 65. נדפס בסה"מ תרמ"ח ע' קפו ואילך. וראה "היום יום" יב טבת. וראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 11. לעיל ע' 27.

עמוד 217

1. 66. ראה אודותו — ספר השיחות תר"פתרפ"ז ס"ע 81 ואילך. וש"נ.
2. 67. = איני יודע.
3. 68. נעתק בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ע' 20.
4. 69. = להתעטש.
5. 70. ראה גם שיחת ש"פ האזינו, יג תשרי תשי"ב (תורת מנחם — התוועדויות תשי"ב ח"א ע' 20). ועוד.
6. 71. ראה לקמן ע' 237.
7. 72. להעיר שב"היום יום" — בתור הוראה לרבים — מובא ש"בשעת קריאת עשה"ד עומדים ופניהם אל הס"ת" (כד שבט; א' דחה"ש; י"ג מנ"א), אבל בנוגע לקריאת השירה נזכר רק ש"בעת קריאת השירה — עומדים" (יז שבט, שבת שירה; כא ניסן, שביעי של פסח).
8. 49. ראה אודותו לעיל ע' 95. וש"נ.
9. 73. בהבא לקמן — ראה שיחת שמח"ת תר"ץ (לעיל ע' 87 ואילך). ספר השיחות תש"ד ע' 16 ואילך.
10. 74. הרב הגאון החסיד ר' שניאור זלמן בעהמ"ח שו"ת "תורת חסד". ראה אודותו בהנסמן לעיל שם.

עמוד 218

1. 75. = שם מטבע קטנה ברוסיא (ה' קאפקעס).
2. 76. = ושקלו וטרו.
3. 77. כ"ה (מסכת בכורות) גם בשיחת שמח"ת תר"ץ הנ"ל הערה 73. ובשיחות מאריענבאד תרצ"ד: מסכת כלים.
4. 78. התפרץ בבכי' ויללה.
5. 79. ראה גם תניא ספ"ב.
6. 80. ראה אוה"ת דברים ע' כג. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 41. תש"ה ע' 17.
7. 81. בשיחת שמח"ת תר"ץ הנ"ל (לעיל ע' 87), הובא ענין זה (זיין קלאר ש"ס ווי דער רמב"ם) כהכנה ללימוד תורה לשמה, ובהמשך לזה בא הסיפור (דלעיל) אודות הלובלינער. — ואולי גם הענין דקידוש בשעת תשמיש בנוגע להרמב"ם (שהובא בינתיים) שייך לזה.
8. 82. כ"ק אדמו"ר ר' יהודה לייב מקאפוסט, בנו של הצ"צ. ראה אודותו — ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 161 הערה 15. וש"נ.
9. 83. = בכל יום.
10. 84. = וד' חלקי שולחן ערוך.
11. 85. נעתק ב"היום יום" כט תמוז (מ"רשימותי"), ובר"פ מתולדות הצמחצדק (בעריכת כ"ק אדמו"ר) שנדפסו בסו"ס דרך מצותיך ע' 422 (בהוצאת קה"ת, תנש"א) ושם, שההעתקה של אדמו"ר מהר"ש נמצא "באוסף הכת"י אשר לכ"ק מו"ח אדמו"ר". וראה אגרותקודש צמחצדק ח"ב (קה"ת, תשנ"ג) ע' קה.

עמוד 219

1. 86. להעיר ממכתב רבינו (אגרותקודש ח"ד ע' תק. ח"ח ע' שמג) — ד' פירושים בתיבות "הדרן עלך".
2. 86. ראה גם רשימות הרב"ש (קה"ת תשס"א) ע' קג.
3. 87. = באבילות.
4. 88. הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע. ראה אודותה לעיל ע' 26 הערה 13.
5. 89. קטע זה נעתק (בשינויים קלים) ב"היום יום" ט שבט (מ"רשימותי").
6. 90. = קדיש דרבנן.
7. 91. מהבא לקמן (וראה גם לקמן ע' 225) — נעתק (בשינויים קלים) ב"היום יום" ג ניסן (מ"רשימותי"). ושם: "משיעורי אאמו"ר: בכל יום פרשה חומש עם פרש"י. אמירת תנ"ך בעל פה: קאפ' אחד מתורה וכן מנביאים וכן מכתובים. פרק אחד משניות. שיעור גמרא לעיוני ב' דפים לשבוע, שיעור למיגרס ג' דפים ליום. שיעור בירושלמי. גם שיעור — לא בכ"י — בפוסקים. במשך השנה הי' מסיים כל המד"ר: לווה בסדרות הארוכות ופורע בקצרות".
8. 92. ראה שיחות: תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). ש"פ שמות תשי"ג. ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו. ש"פ צו, שבת הגדול תשמ"ח.
9. 93. "אמר ר' יוחנן וכו'" — גיטין נה, סע"ב ואילך.
10. 94. נעתק (בשינויים קלים) ב"היום יום" ט מנחם אב (מ"רשימותי").
11. 95. = המדרש רבה.
12. 96. ראה גם (ע"ד לימוד חומש עם פרש"י) — ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 39, ובהנסמן שם.
13. 97. ראה ספר השיחות שם ע' 46. ע' 71.

עמוד 220

1. 97. ראה ספר השיחות שם ע' 46. ע' 71.
2. 98. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 45. ע' 136. ע' 197. תש"ב ע' 27 (ושם נזכרו (נוסף לפי' פנים יפות ופי' ראב"ע) גם: מדרש זהר, רבינו בחיי, פי' הרמב"ן).
3. 99. = שפעם [שפירוש] זה גם כן.
4. 100. ש"אי אתה רשאי לאמרן על פה" (גיטין ס, ב). — וראה שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ט.
5. 101. להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר מיום כ"ו מ"ח תשכ"ו (לקוטי שיחות חי"ד ע' 237): "לשאלתו בלקו"ת ס"פ קדושים לחקוק במוח הזכרון ה' חומשי תורת משה כו' — והרי דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ, האיסור הוא לאומרם כו' אבל פשיטא שצ"ל השתדלות ביגיעה שד"ת יהיו חקוקים בזכרונו הן תושב"כ הן תושבע"פ. והיא מל"ת מה"ת (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"גד)".
6. 102. ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 114.
7. 103. באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חכ"א ע' עט: "כ"ק אדנ"ע הי' אומר בזמנים ידועים שה"ש בעש"ק, וכנראה לא ניתן להגלות איזה זמנים". וראה ר"ד בעת סעודת ליל שש"פ תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רצו).
8. 104. בסידור אדה"ז לפני פרקי אבות "נוהגין לומר פרקי אבות פרק אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה. . ויש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". משנת תשל"ח ואילך התחיל כ"ק אדמו"ר לומר פרקי אבות עם הציבור כל שבתות הקיץ. וראה רשימות כ"ק אדמו"ר אחש"פ תש"ב. שיחת ש"פ שמיני תשי"ב.
9. 105. = ג' סעודות. ראה עד"ז ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 217. תש"ב ע' 29. ובלקו"ש חכ"א ע' 84 הערה 7: ויש לומר, שיצא י"ח סעודה שלישית באכילת מזונות שאחרי הקידוש שהרי הי' קידוש במקום סעודה. וראה שקו"ט בכגון זה — פס"ד להצ"צ (חידושים לרי"ו) שנז, סע"ג ואילך. ובארוכה — שו"ת דברי נחמי' סי' טז ואילך. ואכ"מ.
10. 106. ראה לעיל ע' 30. וש"נ. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך.
11. 107. = סעודה ג'.

עמוד 221

1. 108. ראה גם שיחת ש"פ האזינו, יג תשרי תשי"ב (תורת מנחם — התוועדויות תשי"ב ח"א ע' 20).
2. 109. הרה"ג ר' יוסף תומארקין מקרעמענטשוג, רב בסוראז ואח"כ בקרעמענטשוג. מחסידי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש. — ראה אודותו בית רבי ח"ג פ"י.
3. 110. ראה אודותו לעיל ע' 149 הערה 52. וש"נ.
4. 111. הרה"ג הרה"ח ר' פרץ חן, רב בבעשענקאוויטש, נעוועל, טשערניגאוו, מחסידי אדמו"ר האמצעי ואח"כ אדמו"ר הצ"צ. ראה אודותו — רשימת היומן של רבינו מיום ח' תמוז תרנ"ח "התמים" ח"ג ע' כא [קכז, א]. ספר השיחות תורת שלום ע' 83. ספר השיחות: קיץ ה'ש"ת ע' 137; תש"א ע' 54. ועוד.
5. 74. הרב הגאון החסיד ר' שניאור זלמן בעהמ"ח שו"ת "תורת חסד". ראה אודותו בהנסמן לעיל שם.
6. 112. ראה גם לעיל (ע' 215) ד"ה תקון.
7. 112. בכל הבא לקמן — ראה רשימת רבינו — נדפס לקמן בהוספות ע' 271 ואילך.
8. 113. = במדרש תילים. — נדפס בסה"מ תרל"ד ע' נג ואילך, תרנ"ג ע' רעט ואילך, תש"ח ע' 271 ואילך (וראה הערת כ"ק אדמו"ר שם בתחילת המאמר).
9. 114. ראה קונטרס "חנוך לנער" (בעריכת כ"ק אדמו"ר) ע' 9: "ביום כ' מ"ח תרל"ד — חגיגת הבר מצוה. . אמר אז — ברבים — המאמר איתא במדרש תהלים — והוא מאמר אדמו"ר מוהר"ש וישנו בגכתי"ק".
10. 115. ראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 174.
11. 116. ב"רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע" שבספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז): ד"ה אלה הן מעמדות כו' פנחס תרל"א, בר מצוה של בנו רז"א; ד"ה הוא הי' אומר בן ה' שנים כו' פנחס, מאמר בנו רז"א (ע' 34) [וראה לקמן ע' 273]. ד"ה איתא במדרש תהלים כו' תרל"ד על בר מצוה של בנו אדמו"ר רש"ב שליט"א (ע' 39). ד"ה נעשה אדם כו' וא"ו אדר תר"ם א"א בני מ"מ שי' בסעודת בר מצוה (ע' 51).
12. 117. "יום א' פ' אחו"ק י"א אייר תרנ"ג" — שיחת כ' כסלו תרצ"ד סעיף ח. וראה אגרותקודש ח"י ע' קלו.
13. 118. במק"א מסופר שהתחיל להניח תפילין בלא ברכה ביום ו' עש"ק י"א תמוז תרנ"א, ומיום א' י"ג תמוז — בברכה (רשימת רבינו בספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 152; ספר השיחות ה'שי"ת ע' 398. וראה רשימות כ"ק אדמו"ר מיום אחש"פ תש"ב. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קלז).
14. . כ"כ בכתי"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע על מאמר זה. "א"א" — אולי פי' "אמר אותו" (הערת כ"ק אדמו"ר שם).

עמוד 222

1. 118. במק"א מסופר שהתחיל להניח תפילין בלא ברכה ביום ו' עש"ק י"א תמוז תרנ"א, ומיום א' י"ג תמוז — בברכה (רשימת רבינו בספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 152; ספר השיחות ה'שי"ת ע' 398. וראה רשימות כ"ק אדמו"ר מיום אחש"פ תש"ב. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קלז).
2. 119. ראה גם ספר השיחות שם.
3. 117. "יום א' פ' אחו"ק י"א אייר תרנ"ג" — שיחת כ' כסלו תרצ"ד סעיף ח. וראה אגרותקודש ח"י ע' קלו.
4. 120. ראה אודותה — לעיל ע' 26 הערה 13.
5. 121. המשך הסיפור (לאחרי מאמר המוסגר) — בקטע המתחיל: ושאל אצל אביך כו'.
6. 122. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 114.
7. 123. ראה אודותו ספר השיחות שם ע' 120. וש"נ. לעיל ע' 97. וש"נ.
8. 124. המשך הסיפור (לאחרי מאמר המוסגר) — בקטע המתחיל (בע' 223): חשבתי לשאול כו'.
9. 125. ראה אודותו ספר השיחות שם ובהערה 19 שם. לקמן ע' 274.
10. 126. ראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 12: "ואמר חגרה בעוז מתני', מאמר קצר בענין חגור חרבך על ירך גבור". — ראה ד"ה חגור חרבך על ירך גבור באוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' קעא ואילך. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תד ואילך.
11. 127. משלי לא, יז.

עמוד 223

1. 128. ע"כ הוא סיפורו של ר"פ למהר"ש — ע"פ זכרונו מדברי הצ"צ בעת נתינת האבנט למהר"ש. ולאח"ז ממשיך ר"פ ואומר למהר"ש שלהברמ"צ של רז"א לא חפצתי לשאול (מדוע לא הי' סדר הנ"ל דנתינת האבנט) כו'.
2. 129. "אדמו"ר הצ"צ הנה בעת הברית של בניו ונכדיו הי' קורא להם ג"כ שם בר"ת (מהרי"ל, מהר"ש וכיו"ב). ויקרא לו: רזא" — ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 113. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש הנ"ל ע' 22. שיחת קיץ תרצ"ד (רשימות כ"ק אדמו"ר — מארינבאד תרצ"ד).
3. 130. חתנו הרה"ח ר' משה ארי' ליב גינזבורג מוויטעפסק (בעלה של הרבנית מרת דבורה לאה). נפטר יום א' דחג הסוכות, טו תשרי, תרצ"ה.
4. 131. הרה"ח ר' חיים דוד צבי בן הרה"ח ר' פרץ חן (הנ"ל הערה 111). רב בטשערניגוב, מחסידי אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. מהיחידים שקיבלו סמיכה מאדמו"ר המהר"ש וברכה מיוחדת מאדמו"ר הצ"צ (עפ"י ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ע' 81. ורשימת כ"ק אדמו"ר בשיחת ש"פ ויצא יא כסלו, תשמ"ג). נפטר כד כסלו, תרפ"ו בירושלים ת"ו. ראה אודותו — לקמן ע' 238. ספר השיחות: תרצ"ות"ש ע' 298; קיץ ה'ש"ת ע' 49; תש"ב ע' 92; תש"ג ע' 43. רשימת היומן של רבינו מיום כ' אייר תרנ"ו (לקו"ד ח"ד תקל, ב. ספר השיחות תש"ו—ה'שי"ת ע' 425). ח' תמוז תרנ"ח — "התמים" ח"ג ע' כא [קכז, א]. ועוד.
5. 132. ראה לקמן ע' 273.
6. 133. = סדר היום.
7. 134. = בעליבתים בדיןתורה.

עמוד 224

1. 135. "ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות" (לשון כ"ק אדמו"ר ב"פתח דבר" להמשך והחרים תרל"א).
2. 136. = הגהות.
3. 137. נדפס בסה"מ תרמ"ג ע' לה ואילך. — על המאמר רשם רבינו: "המאמר כתב ידו של ר' שמואל כותב, וההגהות כי"ק הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. מאמר זה קבלתיו במתנה חנוכה תרנ"ג ולמדו עמי שלשה פעמים".
4. 138. סיפור זה סיפר כ"ק אדמו"ר בימי השבעה להסתלקות אדמו"ר מהוריי"צ (לקו"ש ח"א ע' 138. תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 4), ונתבאר בשיחת יו"ד שבט תשכ"ב.
5. 139. הר"ר יעקב מרדכי בעזפאלאוו. ראה אודותו לעיל ע' 92. וש"נ.
6. 140. ראה נדרים כ, ב. טושו"ע או"ח סר"מ ס"ג.
7. 141. = לבדק הבית.
8. 142. עם ב"ג הרה"ח ר' משה הכהן הארענשטיין — יום ועש"ק תצא י' אלול תרנ"ב.
9. 143. ראה לקמן ע' 278. וראה רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 227): "נזכרתי בהיותי ילד בן י"ב שנה — תחלת שנת השלש עשרה, אלול תרנ"ב — חתונת דודתי. . ו[במוצאי ש"ק] בחצי שעה השתים עשרה התחיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר הדרוש כל הנהנה".
10. 144. קטע המתחיל יש אצלי (לעיל ע' 221).
11. 145. עוד ע"ד המאמרים שאמר ביום הבר מצוה שלו — ראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז שבהערה 115. שיחת כ' כסלו תרצ"ד סעיף ו (לקו"ד ח"א קד, א ואילך). ספר השיחות תש"ג ע' 137 ואילך.
12. . ובספר השיחות תש"ב ע' 29: "שבת פרשה לך לך (תרנ"א). דער פאטער האט מיר פארהערט און האט מיר געשענקט דעם מאמר ת"ר נר חנוכה, רמ"ג".

עמוד 225

1. 146. = בבת אחת. — ראה גם ספר השיחות שבהערה 118.
2. 147. ע"ד השיעור דאצבעיים כו' — ראה גם מכתבי כ"ק אדמו"ר באגרותקודש חי"א ע' שו, שסד. חט"ו ע' תלז, ובהנסמן שם.
3. 148. פירוש הדברים בדא"פ: אצל אדמו"ר מהר"ש היו תפילין של רש"י קטנות ביותר [22 ס"מ לערך], ושל ר"ת פחות מאצבעיים [5.53.3 ס"מ לערך]. אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היו לו תפילין של רש"י גדולות יותר מאצבעיים [55 ס"מ לערך], ותפילין של ר"ת באותו גודל של אביו [5.53.3 ס"מ לערך]. והי' מניח בתחילה הקטנות [התפילין דרש"י של אביו], בבת אחת עם של ר"ת, ואח"כ לובש של רש"י הגדולות עוד פעם בברכה. משא"כ של ר"ת כיון שהיו באותו גודל, לא היתה סיבה להניחן פעם נוספת. — עפ"י מאמר הרב שד"ב לוין כפ"ח ז' אדר תשנ"ה ע' 2928.
4. 149. ע"ד הנחת ארבעת זוגות התפילין — ראה רשימת כ"ק אדמו"ר ב"היום יום" יט מנ"א (ממכתב רבינו משנת תרפ"ו ): "המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י ותש"ר דרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים — בלא ברכה — תש"ר דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש. והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אח"כ מניחים תפלין דר"ת — בלא ברכה — וקוראים שמע גו' עד אמת, פ' קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד — בלא ברכה — וקור[א]ים שמע גו' עד אמת, ולומדים פ' חומש עם פירש"י — מפרשת השבוע: יום א' עד שני, ביום ב' פרשה ב' וכו'". וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 507. תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 7 ואילך, ובהערות שם.
5. 150. ראה "היום יום" ג' ניסן (שהועתק בהערה 91).
6. 151. כנ"ל ע' 219.
7. 152. ראה "היום יום" שם. ספר השיחות: תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 54; תש"ד ע' 25.
8. . (אגרותקודש חי"ד ע' תמ. רשימות כ"ק אדמו"ר — ילקוט — חוברת ט ע' 7 ואילך).

עמוד 226

1. 153. ראה קונטרס "חנוך לנער" ע' 9: "עוד בקטנותו הצטיין ביר"ש שלו, והרבה ספורים ספרו עד"ז בני המשפחה".
2. 154. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 239.
3. 155. = דבורה לאה. — ראה אודותה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש הנ"ל ס"ע 22 (ותמונתה שם מול ע' 23). ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 139. וש"נ.
4. 156. ראה גם שיחת שמחת בית השואבה תשי"א (תורת מנחם — התוועדויות תשי"א ח"א ע' 27. וש"נ). ועוד.
5. 157. ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 99. קונטרס "חנוך לנער" ע' 8.
6. 158. = שם מטבע קטנה ברוסיא (חצי קאפקע).
7. 159. ראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 20.
8. 160. נסתלקה ח' טבת תרכ"א.
9. 161. ראה ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 95: יום ראשון עשרים וארבעה בחדש טבת [תרכ"א] האט זיך דער זיידע דער רבי מהר"ש איינגעארדנט מיט זיינע בני בית אין איין דירה מיט דעם רבי'ן צמח צדק.
10. 162. = אינה יהודי'.
11. 163. ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 99. תש"ד ע' 95.
12. 164. כנ"ל ש"מפני קוטנו אמר עוד אז י' במקום ר'".
13. 165. ראה קונטרס "חנוך לנער" הנ"ל ע' 10: "אור ליום ועש"ק וליל מוצש"ק, בד"כ, הי' ניעור ועוסק בלימוד וכתיבה וביותר במחשבה — לשעבד את המחשבה משך כמה שעות רצופות לעיין באיזה ענין בתורת הנגלה או בדא"ח".
14. 166. ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רס.
15. 167. להעיר מספר השיחות תורת שלום ע' 13 (ע"ד הנהגת אדה"ז וכו'), ובהערת כ"ק אדמו"ר שם.
16. 168. ראה "היום יום" ל סיון. וראה שם ד טבת. ספר השיחות תש"ב ע' 27.
17. 169. ראה שו"ע אדה"ז שם סרפ"ה ס"ג.

עמוד 227

1. 170. ע"ד סדר תפלת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע — ראה גם רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 240).
2. 171. ר' ברוך שלום — בנו בכורו של הצמחצדק (וראה גם ספר השיחות: תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 54. ע' 253; תש"א ע' 28 (ושם, שלמדו בהיותו בן שבע. וראה הערה הבאה); תש"ג ע' 88; תש"ד ע' 25; ע' 136).
3. 172. לקמן ע' 239: בערך ט' שנים. בשיחות סיון — מנ"א תרצ"ב (ברשימות כ"ק אדמו"ר): בן ח'. להעיר, שברשימת מאמרי אדמו"ר מהוריי"צ (ע' 8) מציין כ"ק אדמו"ר (מרשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר) ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת מצות פדיון הבן של רב"ש נ"ע" (נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ו ע' צח ואילך). ועפ"ז, בעת הסתלקות אדה"ז (כ"ד טבת תקע"ג) הי' הרב"ש בן שבע, וקרא בתורה (כשנה לפני ההסתלקות) בהיותו כבן שש.
4. 173. שקו"ט בנוגע לקרה"ת ברבים ע"י קטן (אף שאדה"ז פוסק בשו"ע (או"ח סרפ"ב ס"ה) ש"אין הקטן יכול להיות מקרא. . שהוא יקרא בקול רם בס"ת. . וכל הצבור יוצאים י"ח בשמיעה ממנו") — ראה יגדיל תורה ניו יאָרק חוברת ח' ע' טו ואילך. חוברת מט ע' שס ואילך.
5. 174. אדמו"ר מהר"ש נ"ע (וראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת, תש"א ותש"ד שם — שלימדו הרב"ש כפי שקיבל מאדה"ז).
6. 175. ובספר השיחות תש"א שם, שאדמו"ר מהר"ש, אף שהיתה לו נשימה ארוכה ביותר — הדרושה לטעמי הכתובים — מ"מ, "האט ער זיך באדארפט האלטן ביים הארץ" בסיום פרשה בכתובים.
7. 176. ר' שניאור זלמן אהרן — בנו הגדול של אדמו"ר מהר"ש. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו (ע' 54) ותש"א שם (ובתש"א שם, שהרז"א הי' צריך להפסיק באמצע פסוק).
8. 177. ראה גם שו"ת הצ"צ או"ח סל"ה ס"ז (מז, ריש ע"ד). ספר השיחות תרצ"ו שם. שיחת אלול תרצ"ד — ברשימות כ"ק אדמו"ר. הועתק ב"היום יום" יז אלול.
9. 178. ראה גם ספר השיחות תש"ד ע' 25 — בנוגע להנהגת הצ"צ — שכאשר הביט על העולה לתורה הי' נופל עליו פחד גדול כו'.
10. 179. "בשנת תרס"ז" ("היום יום" ז אלול).

עמוד 228

1. 180. ראה ים של שלמה גיטין פרק ד' סי' סו, הובא בשם הגדולים להחיד"א ערך מהר"ם מרוטנבורק: "שמעתי על מהר"ם מרוטנבר"ק ז"ל שהי' תפוס. . כמה שנים, והשר תבע מן הקהלות סך גדול, והקהלות היו רוצים לפדותו, ולא הניח, כי אמר אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהם".
2. 181. = בשום אופן.
3. 182. = לביתהאסורים.
4. 183. = תעניתצבור.
5. 184. ראה רמב"ם הל' ס"ת פ"ז ה"ח. שו"ת חת"ס יו"ד סרס"ה.
6. 185. הוראת אדה"ז, והעדות ע"ד ב' ספרי התורה שבוארמס ובפראג — העתיקן כ"ק אדמו"ר ב"היום יום" ז' אלול, מ"רשימותי אייר רצא". ומוסיף שם: "ועיין בשארית יהודא (יו"ד סי' ט"ז) ודברי נחמי' (יו"ד סי' כ"ב). ובס' משנת אברהם (סי' לב) מציין כמה ספרים הדנים בזה". עכ"ל. וראה גם אגרותקודש ח"ד ע' תעח. ח"ט ע' תיט. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ד ע' שעה. ח"ו ע' קב. ע' קנב. חי"ד ע' קסח. חט"ו ע' קפט ואילך (על אלה ששינו במזיד מאל"ף לה"א). חי"ז ע' קי.
7. 186. "כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח" ("היום יום" שם).
8. 187. נעתק ב"דיני ומנהגי פורים" — בעריכת כ"ק אדמו"ר (נדפסו בסה"מ תשי"א ע' 198, ומשם בספר המנהגים ע' 73). ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "פאקסימיליא מעמוד זה בספר התולדות — אדמו"ר מהר"ש ע' 21 . וראה שו"ע או"ח סי' תרצא ס"ד ובבאה"ט ושע"ת וש"נ. שדי חמד אסיפת דינים סוף מערכת פורים". עכ"ל.
9. 188. ראה גם שיחת קיץ תרצ"ד — ברשימות כ"ק אדמו"ר — מארינבאד תרצ"ד.
10. 189. ראה הנסמן בזה באנציקלופדי' תלמודית חלק ד ערך ברכות הנהנין (ע' שלבג). — וראה אגרותקודש אדמו"ר האמצעי ח"א ס"ע רפז: "בענין הברכה על המים דכאן (המים המרפאים שבקארילסבאד) א' בגמ' רפואות הן כי מן השמים הן כו'", עיי"ש.
11. . (קה"ת תש"ז). ולאח"ז נדפסה הפאקסימיליא גם באגרותקודש אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תשנ"ג) ע' קמ.

עמוד 229

1. 190. אוה"ת ויחי ח"ה תתשכה, א. סה"מ תרכ"ט ע' ב. לקו"ש ח"י ע' 38.
2. 191. כלומר: כיון ששתיית המים אינה לצמאו, אלא כדי שהמים יפעלו הרפואה, לכן, לא שייך על זה ברכה שהיא הודאה על ההנאה שבדבר (כבשותה לצמאו), כי אם תפלה בשביל לפעול הדבר — "יהי רצון". ולכן אין לברך, אלא רק לומר "יה"ר שיהי' לרפואה".
3. 192. ראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"ד במהדו"ב.
4. 193. ובהתאם לכך הורה הצ"צ לומר רק יה"ר, ולא ברכה (כי במקום א' איתא שאין צריך לברך), ואעפ"כ, יכוין מקודם כמו לברכה (כי במקום ב' איתא שיה"ר נחשב לברכה). — בנוגע לציון ב' המקומות בש"ס, מציין כ"ק אדמו"ר — הכותב — סימן שאלה.
5. 194. חיוב תעודת השכלה מינימלית ("צענז") למועמדים חדשים לרבנים — נושא שאודותיו דנו ב"ועידת הרבנים בפטרבורג" (ד' אדרשני — ו' ניסן עת"ר) — ראה אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ג ע' נח. וש"נ. ובארוכה ב"מבוא" לאגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' 35 ואילך.
6. 195. הרב ר' מנחם מענדל שי' חן מניעזין, והרב ר' יצחק יואל ראפאלאויץ מקרעמענטשוג, שהשתתפו באסיפה הנ"ל — ראה אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ב ע' תקז (וראה גם שם ע' תיז).
7. 196. החסיד ר' יעקב קאפיל זעליקסאהן שהי' החוזר בשנת תרנ"בתרנ"ג (ראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 17).
8. 197. = קאפל זעליקסאהן.
9. 198. ראה ספר השיחות תורת שלום (ובהערות כ"ק אדמו"ר) ע' 156 שצ"ל "נהי" — נו"ן וה"א בחיריק. ובספר השיחות שם ע' 12: "נהי" — הנו"ן בסגול, הא בחיריק. ולא "נהי", נו"ן בפתח. — ומוסיף שם, שזהו מהענינים שאינו יודע טעם הדבר. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 301.
10. 199. ראה לקו"ת תצא לז, סע"ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ קו, סע"ב ואילך.
11. 200. ראה ספר השיחות תש"א ע' 102. תש"ב ע' 91. לקו"ש חט"ו ע' 285. תורת מנחם — התוועדויות תש"י ע' 55.
12. 201. ראה גם "היום יום" ל' סיון. ספר המנהגים ע' 25.
13. 202. = הגהה. — וממשיך, שגם זה שבמקום אחד (עכ"פ) כתב אדמו"ר מהר"ש הגהה (אפילו קצרה) על גליון הכי"ק של הצ"צ, הוא דבר תמוה (משא"כ בנוגע להמגן אבות, שכתב הגהות על גליון הכי"ק של הצ"צ, כדלקמן).

עמוד 230

1. 203. = המגן אבות. — כ"ק אדמו"ר הר' שלמה זלמן בן כ"ק אדמו"ר מהרי"ל בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ, בעמח"ס מגן אבות עה"ת.
2. 204. כ"ק אדמו"ר הר' ישראל נח בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ — ראה אודותו ברשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 255. וש"נ).
3. 205. ואעפ"כ הקפיד שלא לכתוב הגהותיו על גליון הכתי"ק של אדמו"ר האמצעי.
4. 206. להעיר מבית רבי חלק ב פרק ו (קא, א) הערה ב. שיחת ש"פ ויצא תשי"ב, תש"מ.
5. 207. ראה גם לקמן בפנים (ע' ריש ע' 231). שיחות חורף תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר).
6. 208. להעיר ממאמר "אבות החסידות" סי"ב ("התמים" חוברת ב ע' נב (עד, ב)). אגרותקודש ח"ב ע' תצב. כרם חב"ד גליון 4 חלק ב ריש ע' 348.
7. 209. יחידות של עניני עבודה, השכלה (כדלקמן בפנים).
8. 210. נתבאר בשיחת ש"פ בהו"ב תשי"ג.
9. 211. ראה גם מכתב מהרי"ל מיאנאוויטש — נדפס בבית רבי ח"ב פ"ב (צה, ב). ספר התולדות אדמו"ר האמצעי ע' 91.
10. 212. לא (אמרו שניהם) בבת אחת, וכנ"ל, שהי' אומר לא בזמן אמירת אדה"ז.

עמוד 231

1. 213. כ"ה גם ב"היום יום" ל מנחםאב (ולא כמ"ש בהוצאת "היום יום" משנת תשמ"א. ועוד).
2. 214. בהתוועדות דש"פ ויצא יו"ד כסלו (יום הגאולה של אדמו"ר האמצעי) תשכ"ב, סיפר כ"ק אדמו"ר המסופר כאן בהרשימה. ובאותה התוועדות אמר כ"ק אדמו"ר דא"ח ג"פ: מאמר א' — ד"ה והי' זרעך גו', מאמר ב' — ושבתי בשלום גו', ומאמר ג' — פדה בשלום גו' (המאמר הג' הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר בשנת תשנ"ב, ונדפס בסה"מ מלוקט ח"ו ע' לג ואילך).
3. 215. = ר' חיים אברהם. ראה אודותו לעיל ע' 33 הערה 30. וש"נ.
4. 216. ראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 6.
5. 217. ראה גם תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 60. ועוד.
6. 218. = לאם זקנתי (של אדמו"ר מהוריי"צ) — הרבנית מוסיע (חי' מושקא), בתו (השלישית) של אדמו"ר האמצעי, אשת הוד כ"ק אדמו"ר בעל הצמח צדק.
7. 219. הרה"צ הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס, בן הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל — בעלה של בתו (הרביעית) הרבנית דבורה לאה.
8. 220. אדמו"ר הזקן.
9. 221. כאן הושמטה שורה.
10. 222. הובא גם בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים וביאורים ע' ו — מ"שיחת י' אייר תרצ"א" ו"שיחת חה"פ תש"ב" (ספר השיחות תש"ב ע' 90).
11. 223. כ"ג טבת תקע"ג.
12. 224. ע"ד ביאתו לכפר פיענא — ראה מכתב אדמו"ר האמצעי באגרותקודש שלו ח"א ע' רמד. רשימת אדמו"ר הצ"צ באגרותקודש שלו ח"א ע' שכא. רשימת רבינו "דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן" (נדפס בספר התולדות אדמו"ר הזקן — קה"ת, אה"ק, תשמ"ו — ע' 1030). וראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 232 ובהערות שם.
13. 225. ומוסיף בספר השיחות תש"ב שם: נאכדעם איז דער בעכער עפ"י סיבה פארלוירן געגאנגען.
14. 226. ראה גם רשימות היומן של רבינו ט"ו אייר תרס"ד (סה"מ ליקוט ח"ב ע' רעט. ספר השיחות תורת שלום (בהוצאת תשנ"ג) ע' 260).

עמוד 232

1. 227. = אגרותחוב ממשלתיות.
2. 228. לא הועיל הכרטיס — כהמשך הסיפור (לקמן בפנים) שרצו לתפשו ולהכניסו בצבא וכו'.
3. 229. = מושל המחוז.
4. 230. = נסיכות.
5. 231. = שניאורסאהן.
6. 232. = צריף למגורי החיילים.
7. 233. = שוטרים.
8. 234. ראה גם ר"ד ש"פ תצא, יד אלול — אחר תפלת מנחה — תשי"א.
9. 235. = מדת אורך כק"מ אחד.
10. 236. אולי הכוונה להחסיד ר' אלי' אבעלער (וואראבייטשיק), מחסידי הצ"צ ומהר"ש — ראה אודותו: אגרותקודש ח"ג ס"ע שטו ואילך. שיחת כ' כסלו תרצ"ג סעיף ג (לקו"ד ח"א לג, ב). ספר השיחות: קיץ ה'ש"ת ע' 163 ואילך; תש"ג ע' 111; תש"ה ע' 95. ראובן וואראבייטשיק — נזכר גם בספר השיחות תש"ה ע' 25.
11. 237. = עגלת חורף.
12. 238. = וב' שומרים.
13. 239. = שעון בקרה.
14. 240. כידוע שאדמו"ר הצ"צ קיבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו (ראשי פרקים מתולדות אדמו"ר הצ"צ ב"היום יום" בתחלתו. קונטרס ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" ע' 35).

עמוד 233

1. 241. עם שולחו — הגובערנאטאר של וויטעפסק.
2. 242. "המופל' הגביר המפורסם וו"ח מו"ה אברהם זלמן" (גינזבורג), שבנו, "המופל' האברך מו"ה משה ארי' ליב", נשא את בתו של אדמו"ר מהר"ש, מרת דבורה לאה (ראה אגרותקודש אדמו"ר מהר"ש ע' יא — מכתב הזמנה לחתונה).
3. 243. ר' ישראל וישניאק, הי' בנקאי ועסקןציבורי בוויטעסק. — נזכר באגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ד ע' ב (בהערה), ע' לט.
4. 244. = בסבר פנים יפות.
5. 245. = בפטרבורג.
6. 246. שמו של הגובערנאטאר של וויטעפסק (כנ"ל ע' 232).
7. 247. = במיניסטריום (משרד הממשלה).
8. 248. = באם לא.
9. 249. = עם כל בני ביתי לארץ ישראל. — ראה גם ספר הזכרונות ח"ג פכ"ג (ע' 190 ואילך). וראה ספר השיחות תש"ה ע' 32.
10. 250. = דרכון מחוזי.
11. 251. כ"ה (וילך לך) בכתי"ק, ואולי צ"ל וילך לו.
12. 252. = היו בריאים (ברכת פרידה).

עמוד 234

1. 253. ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ריש ע' רמג: "ידוע שאצל הנשיאים ובפרט שמעתי שאצל אדמו"ר מהר"ש נ"ע הנה בעת אמירת המאמר הי' אומר מילות בודדות שהיו שייכים רק לפרטים מן השומעים וכאו"א הי' שומע רק השייך אליו. אלא שכ"ק אדנ"ע ביקש את אביו שהוא ישמע גם את כל המילות הנ"ל וניתן לו — כך שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ".
2. 254. = גיוס חובה.
3. 255. בארכיון ספריית אגודת חסידי חב"ד נמצאת תעודת הפטור של כ"ק אדנ"ע, חתומה בידי יו"ר לשכת הגיוס במחוז וויטעפסק, מ25 ביולי 1879 (י"ז מנ"א תרל"ט), ובה צויין שתאריך ההתייצבות שלו הי' בשנת 1877, אלא שע"פ בקשת הרופאים אינו מסוגל לשרת בצבא, ולכן ניתן לו פטור תמידי.
4. 256. ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 139. אגרותקודש ח"ד ע' תצד ואילך. ועוד.
5. 257. כנראה הכוונה לפעם הב', כשהוכרחו להגיש תעודה מג' פרופסורים, ולצורך זה נסע לפ"ב, מקום מגוריו של הפרופ' בערטענסאן, ובהיותו בפ"ב, התחבא במרתף.
6. 258. בקטע זה הושמטו תיבות אחדות.
7. 259. = שם עיר.
8. 260. ראה גם ספר השיחות תש"ה ע' 29. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ס"ע 76 ואילך (בשינויים קלים).
9. 261. כאן הושמטו תיבות אחדות.
10. 262. ראה גם שיחת קיץ תרצ"ד (ברשימות כ"ק אדמו"ר — מארינבאד תרצ"ד). ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט ס"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' כו). תורת מנחם — התוועדויות תשי"ב ח"א ע' 19. שיחת ש"פ עקב תשט"ז. תשכ"ו. ועוד.

עמוד 235

1. 263. ראה גם שיחות ש"פ מטות תשי"ד. עקב תשט"ז. תולדות תשי"ז.
2. 264. הממונים על נסיעת הרכבת.
3. 265. גזר דין ועונש (ראה פי' מ"כ לשמו"ר פ"ב, ב. ועיין בערוך ערך דמס).
4. 266. ר' לוי יצחק אידלעוויץ, הגבאי ראשון של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (ראה אגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' מב. שיחת כ' כסלו תרצ"ג סעיף ה (לקו"ד ח"א לו, א)).
5. 267. החסיד ר' מנחם מאניש מאנעסזאהן — ראה אודותו אגרותקודש ח"ד ע' קפ. לקמן ע' 278.
6. 268. תהלים קמה, ז.
7. 269. ראה ספר השיחות תש"ד ע' 27. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 71 (בשינויים קלים). שיחת ש"פ בראשית — התוועדות ב — תשכ"ד. וראה גם רשימת היומן של רבינו מיום כ"ז מנ"א תרנ"ו (לקו"ד ח"ד תקצד, סע"ב ואילך).
8. 270. אדמו"ר מהר"ש עם רמ"מ הנ"ל.
9. 271. גם בנוגע למחשבתו הראשונה, שלימים נוראים יהי' בליובאוויטש.
10. 272. אודות כתי"ק זה — ראה גם מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכ"ק אדמו"ר מיום כ"ד טבת תרצ"ב (אגרותקודש ח"ב ס"ע שסב ואילך. ושם: "הכתי"ק הלזה הוא אוצר בלום בתוכנו. . נכתב בשנות תקס"חט"). שיחת אחש"פ תרצ"ד סעיף ב (לקו"ד ח"א קמו, סע"א ואילך) — שלש מעשיות מאת אדה"ז (באגרותקודש שם הובא סיפור א' שברשימה זו, ובשיחת אחש"פ הנ"ל — סיפור ג').
11. 273. באגרותקודש שם: "בהמלשינות הידועה הלשינו לאמר כי מורנו הבעש"ט נ"ע בעת תפלתו הי' רגיל לומר "אף, אף, אף", ופירש המלשין כי התפלל אשר יוריד השי"ת אף וחרון על הממשלה, ואשר ככה נוהג גם רבינו הגדול". וראה גם בית רבי ח"א פט"ז.
12. 274. באגרותקודש שם, ש"לא רצה להיות נפרד גם מתנועה אחת של מורנו הבעש"ט נ"ע גם לשעה קלה אף למראית עין". וראה ספר השיחות תש"ח ע' 259.
13. . ובקיצור — בשיחת כ' כסלו תרצ"ג סעיף ט (לקו"ד ח"א לט, ב).

עמוד 236

1. 275. בבית רבי שם: "בלשון צרפת אפייע הוא קוף (אבעזיאנע) כו'".
2. 276. ראה תניא אגה"ק ס"ב: "כל שהוא קמי' יותר הוא יותר כלא ואין ואפס".
3. 277. וירא יח, כז ("ואנכי עפר ואפר").
4. 278. בשלח טז, זח. — וזהו ("ונחנו מה") ביטול גדול יותר מ"עפר ואפר", שאינם מציאות כלל (גם לא מציאות של דומם, כעפר ואפר).
5. 279. תהלים כב, ז. — וביטול זה ("תולעת") אינו כמו הביטול דעפר ואפר שהוא דומם, כי אם תולעת, סוג החי.
6. 280. בבית רבי שם, שהסביר, ש"כשבא בתפלה להתפעלות עצומה ומתיירא מאיזה הרגשה הוא צועק אפייע, שכל עבודתו נחשבת רק כקוף בפני אדם כו'".
7. 281. הגאון ר' יהושע צייטליש משקלאוו (שיחת אחש"פ הנ"ל), תלמידו של בעל שאגת ארי'. וראה עוד ע"ד ביקורו של אדמו"ר הזקן אצל הר"י צייטליש — בית רבי ח"א פ"כ (לט, א ואילך).
8. 282. = מהמרתף.
9. 283. ובשיחת אחש"פ הנ"ל מוסיף, שאם הנכרי הי' בהמרתף מתעוררת שאלה על היין!
10. 284. משלי יב, כא. וראה לקו"ש ח"ה ע' 187 הערה 23.
11. 285. מוצאי חג השבועות, אסרו חג (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"טכ).
12. 286. ראה גם לקמן בפנים בנוגע להנהגת אדנ"ע.
13. 287. "היום יום" ו סיון. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ח ע' תכז. וראה גם ר"ד בעת סעודת חג השבועות תשי"ג וליל ב' דחג השבועות תשכ"ז (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' מז, קעא ואילך. וש"נ).
14. 288. אמו, הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה.
15. 289. כ"ה בכתי"ק.
16. 290. ראה גם ספר השיחות תורת שלום ע' 3. תש"ב ע' 100. "היום יום" כא ניסן.

עמוד 237

1. 291. אולי הכוונה שבלילה הב' הי' רק אומר "היינט דארף מען ניט אויף זיין", אבל למעשה בפועל הי' ניעור גם בלילה הב' (ראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 114).
2. 292. ראה גם אגרותקודש ח"ו ס"ע קעא ואילך. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 138. ספר השיחות תש"נ ח"ב ע' 487.
3. 293. ולא "טיש".
4. 294. ראה גם אגרותקודש שם: "הקביעות דחג השבועות. . הי' ביום הראשון ויום השני. . המאמר הראשון אמר ביום ועש"ק בצהרים — כמנהגו בכל ערב חגה"ש" (וראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 243 שכן נהג אדה"ז). — נתבאר בשיחת ערב חגה"ש תשי"ג.
5. 295. = ז' ימי המשתה.
6. 296. בחתונת אחותו הרבנית חי' מושקא ביו"ד אלול תרנ"ב, או בחתונת בנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בי"ג אלול תרנ"ז.
7. 297. ולהעיר מהמסופר במק"א, שמיום האופרופעניש של אדמו"ר מהורש"ב עד אחרי השבעת ימי המשתה, אמר אדמו"ר מהר"ש ל"ב מאמרים — כמנין ל"ב מבין (ספר השיחות תש"ד ע' 173, וספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 72. וראה סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תכא).
8. 298. = מגירה.
9. 298. בשיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר) דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב כתב המשך שמח תשמח קודם אמירתו.
10. 299. נתבאר בשיחת ש"פ תצא תשי"ד.
11. 300. בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 13: "ג"פ בשבוע, ביום א' ג' ה', הי' הצ"צ חוזר לפניו [לפני אדמו"ר מהר"ש] מאמרי דא"ח אשר שמע מפי רבנו הזקן (מאלו אשר שמע במעזריטש בשם הבעש"ט או מפי הרב המגיד, או אשר אמרם בימי נשיאותו עד שנת תקס"ד)".
12. 301. ראה לעיל ע' 217.
13. 302. כאן הושמטה שורה.

עמוד 238

1. 303. נעתק (בשינויים קלים) ב"היום יום" כח טבת (מ"סיון רצא") וראה גם "פתח דבר" מכ"ק אדמו"ר לספר החקירה הוצאת קה"ת.
2. 304. = מההגהות.
3. 305. המלומד המשכיל בצלאל שטערן מאדעסא — ראה קונטרס ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" ע' 24 ואילך.
4. 306. הרה"ח ר' דוד צבי חן. — ראה אודותו לעיל ע' 223.
5. 307. ולהעיר מספר השיחות תש"ג ע' 143, שכשהי' הרד"ץ בן י"ב שנה אמר לו הצ"צ: פאָלג מיר ווער אויס אינגל.
6. 308. הגה"ח ר' משולם זלמן ניימאַרק מ"ץ סטרדוב, וויטעפסק ונעויל. — הבא לקמן — נעתק (בשינויים קלים) במכתב כ"ק אדמו"ר לנכדו (אגרותקודש ח"ו ע' קצח ואילך): "והנה אעתיק בזה הרשום אצלי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. . וזלה"ק כו'". וראה גם מכתב כ"ק אדמו"ר — אגרותקודש חי"א ע' שכט.
7. 309. "וביאר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכוונתו שבלבול שעה א' של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש יקרה אצלו כ"כ עד כי לקח ע"ע האשמה" (אגרותקודש חי"א שם).
8. 310. ראה (אודות מאסרו) — אגרותקודש אדמו"ר מהר"ש ע' כב ואילך, ובהערות שם. וש"נ.
9. 311. תרנ"ב — נדפס בסה"מ תרנ"ב ע' צא ואילך.
10. 312. תהלים עג, כה. וראה דרך מצותיך קלח, סע"א. "היום יום" יח כסלו.
11. 313. בהערת כ"ק אדמו"ר באגרותקודש ח"ו שם: "מובן עפמש"כ ביד בסופו: לא נתאוו כו' אלא לדעת (ראה תניא ספ"ג) את ה' בלבד".
12. 314. לבית הטבילה.
13. 315. הל' מקוואות בסופן. — ושם: "דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב. . וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא".
14. 316. לכאורה הכוונה ללשון המדרש (תנחומא חוקת ח. במדב"ר פי"ט, ח) "לא המת מטמא. . ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזירה גזרתי" — שזהו המקור לדברי הרמב"ם הנ"ל.
15. 317. הלשון "גזירה גזרתי חוקה חקקתי" הוא במדרש תהלים באבער ט, ב.
16. 267. החסיד ר' מנחם מאניש מאנעסזאהן — ראה אודותו אגרותקודש ח"ד ע' קפ. לקמן ע' 278.
17. 318. סיפור זה הובא ברשימת כ"ק אדמו"ר דשמחת בית השואבה תרצ"ב בסופה ("רשימות" חוברת ז' ע' 77) — ומציין שם "עיין רשימותי שבועות רצ"א. ריגא".
18. 319. כאן הושמטה תיבה.

עמוד 239

1. 320. כאן הושמטה שורה.
2. 204. כ"ק אדמו"ר הר' ישראל נח בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ — ראה אודותו ברשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 255. וש"נ).
3. 321. ושם (ובפרש"י): "כולהו (כל השנויות שם — בתוספתא דמסכת שבת שבהלכות דרכי האמורי) אית בהו משום דרכי האמורי, לבר מהני, מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח לי' על קדקדו, ולימא הכי, חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד (לחש הוא), אין בו משום דרכי האמורי".
4. 322. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ג ע' עט: "פעם שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר. . הלחש למי שנתחב לו עצם וכו' (שבת סז, א) שהיו למדים אותו אפילו לתינוקות של בית הרב, ובעת הצורך, ל"ע ול"ע, היו אומרים אותו בהקדמת העמדת קערה על הראש".
5. 323. בהערת כ"ק אדמו"ר באגרותקודש שם: "שוב מצאתי כן גם במהרי"ל — בסופו בליקוטים ".
6. 324. יש לציין שבהערה זו חותם כ"ק אדמו"ר שמו, ולא (כברוב הערות כיו"ב) "הכותב".
7. 325. ראה גם שיחת י"ג תמוז תשט"ו.
8. 326. הסתלקות אדה"ז היתה בשנת תקע"ג, וכיון שאז הי' רב"ש — בנו בכורו של הצ"צ — בערך ט' שנים (ראה לעיל ע' 227), עכצ"ל שחתונתו של אביו הצ"צ היתה בהיות לו י"ב או י"ג שנה. — ולהעיר ממ"ש כ"ק אדמו"ר בראשי פרקים מתולדות הצ"צ ב"היום יום" בתחילתו, ובסו"ס דרך מצותיך (הוצאת קה"ת), שהצ"צ נולד ביום כ"ט אלול שנת תקמ"ט , וחתונתו היתה בשנת תקס"ג .
9. . במהרי"ל שם (הובא בחידושי רע"ק ליו"ד סשל"ו): "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם. . מלבד הא דאיתא במס' שבת ס"פ במה אשה מי שנתחב לו עצם בגרונו מביא מאותו המין, ר"ל מאותו מין עצם ויניח לו על קדקדו ויאמר הכי: חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד, והלחש הזה בדוק ומנוסה הוא, לכן אותו לבד התירו ולא שום א' יותר".
10. . ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 114 ובהערה 33.
11. . להעיר שבספר מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמג, מביא המו"ל מכו"כ מאמרים בכת"י, שעליהם רשום שנאמרו על חתונת אדמו"ר הצ"צ בשנת תקס"ד.

עמוד 240

1. 327. בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז — ע' 12), שאדמו"ר מהר"ש נולד בב' אייר שנת תקצ"ד, ונישואיו (בש"ק שאחרי חג השבועות) בשנת תר"ז . ועפ"ז היו נישואיו לאחרי שמלאו לו י"ג שנה.
2. 328. ע"ד נסיעותיו בכל יום — ראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ס"ע 20 ואילך.
3. 329. = מעיל העליון.
4. 330. = נמלים.
5. 331. = כאלו הורידם בידו.
6. 332. = עגמתנפש.
7. 333. ראה גם שיחת פורים תשכ"ח.
8. 334. בהבא לקמן — ראה גם ספר השיחות: ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 62; תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 45 (בשינויים קלים), ובהנסמן שם בהערות. שיחת ל"ג בעומר תרצ"ב; סוכות תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב. לקו"ש חכ"ז ע' 275.
9. 335. בשנת תרס"ג. ע"ד תקופה זו (בווין) — ראה בהמצויין לעיל ע' 87 הערה 12.
10. 336. בלקו"ש חכ"ז שם: "ויש לומר שמאורע זה הוא בדוגמת הענין דכלות הנפש".
11. 337. בלקו"ש חכ"ז שם: "ויש אומרים שלאחרי זמן גילה כ"ק אדמו"ר נ"ע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שעניני החסידות שבהם התבונן באותם שעות היו היסוד להמשך תער"ב הידוע". וראה שיחות תרצ"ג שם.
12. . אבל בראשי פרקים מתולדות אדמו"ר מהר"ש ב"היום יום" בתחילתו — שנישואיו היו בשנת תר"ח.

עמוד 241

1. 338. = אצלנו ["במשפחה"] זה אחרת.
2. 339. = בנאות דשא.
3. 340. אף שמעיקר הדין "השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום" (שו"ע יו"ד סרפ"ו סכ"ב).
4. 341. אף שאדה"ז כותב בסידורו (לפני הלל) ש"בימים שאין גומרין את ההלל יש לנהוג שהש"ץ לבדו יברך בתחלה ובסוף והקהל יענו אמן ויצאו בברכתו" . וראה ספר השיחות תש"ו ע' 11. ולהעיר משיחת ש"פ מסעי תשמ"א בנוגע לברכת הלל בראש חודש: מנהג חסידים אז מ'כאפט אריין אויך די ברכה בחשאי.
5. 342. = מפני מה.
6. 343. = לדברי הכל.
7. 344. וממשיך לבאר שהשתדלות המתנגדים למעט הצורה היתה הן בעיני בנ"י (מפני שלקחו כו') והן בעיני הממשלה (חשד כו').
8. 345. עיר הסמוכה לליובאוויטש.
9. 346. = הככר.
10. 347. ראה ספר השיחות תש"א ע' 51: "דער קייזער אלכסנדר, דורכפארענדיק אמאל די שטאט באבינאוויטש — סמוך לליובאוויטש — האט זיך אנגערופן צום מיטעלן רבי'ן "פראשצאי ראבין". האט דערנאך געזאגט דער מיטעלער רבי: אין מקרבין לאדם אלא בשעת הנאתן, אזוי ווי למעלה — במלכותא דרקיע — איז אין שכחה, אזוי איז למטה — במלכותא דארעא — אין זכרון". וראה עוד ע"ד הפגישה עם המלך אלכסנדר — אגרותקודש ח"ז ע' טו. ובספר הזכרונות ח"ג פי"ח (ע' 155), שקראו "וועליקי ראבין" (גרויסער רבי).
11. 348. כלומר: למרות הקירוב למלכות, חיו (אדמו"ר האמצעי והצ"צ) חיי פחד כו', וחשו את עצמם בלי מחסה מהממשלה.
12. 349. בשנה האחרונה בחייו (של אדמו"ר האמצעי) בעלמא דין — בשנת תקפ"ז. וראה קונטרס "בד קודש" (בעריכת כ"ק אדמו"ר) ע' 9 בהערה: בבית רבי [ח"ב ספ"ד בהערה] כותב אשר המאסר והגאולה היו בשנת תקפ"ו. אבל מסורה היא בבית הרב שכל זה אירע בשנת תקפ"ז (ולכן לא נקבעה כל כך חגיגת יו"ד כסלו, כי בשנה שלאחרי' שאז היתה צ"ל החגיגה בפעם הראשונה, נסתלק כ"ק אדמו"ר האמצעי ביום ט' כסלו). עכ"ל. וראה גם ספר השיחות תש"א ע' 50. שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.
13. . משא"כ ביחיד, כמ"ש כ"ק אדמו"ר ב"היום יום" ר"ח טבת (מ"רשימותי"): "נוהגים אשר היחיד מברך — בהלל — תחלה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל". וראה הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור ד"ה הלל.

עמוד 242

1. 350. כאן הושמט קטע ע"ד ההתנגדות לאדמו"ר האמצעי.
2. 351. אשר על נהר דניעסטער.
3. 352. ראה גם בית רבי ח"א פ"ח. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 336.
4. 353. ראה שיחת אסרו חג הסוכות תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר); ספר השיחות שם ע' 337. שיחת יום ב' דחגה"ש תשי"ג.
5. 354. אבל בשיחות תרצ"ג ובספר השיחות שם, שבאו על חג השבועות.
6. 355. הלשון הנאמר במשנה (ביכורים פ"ג מ"גד) במביאי ביכורים.
7. 356. בספר השיחות שם ע' 337: "ופירש: החליל לשון החלל היינו החלל ומקום פנוי, מכה לשון כהה (טונקל) לפניהם — הכוונה כי הגיעו בעבודתם לאור שלמעלה מאור הממלא מקום החלל עד שאור החלל נכהה לפניהם, איז טונקעל געווארן בפניהם". ועפ"ז, אולי הכוונה במ"ש כאן "מציאות החלל גופא" — למקום החלל שהי' לפני הצמצום (ולהאור שהי' ממלא מקום זה) ש"הוא צמצום" לגבי אור שלמעלה מאור הממלא מקום החלל, וזה שאח"כ נסתלק האור ונעשה חלל ומקום פנוי (שאין בו אור) — "זהו צמצום הב'" (וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רפהו ובהערות).
8. 357. ראה אגרותקודש ח"ג ע' שמה: בימי נשיאותו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי נתרבה מספר החסידים כפלים ושלש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. . בשנה הראשונה לנשיאותו נתוספו ברוסיא הלבנה בלבד ט"ו אלף חסידים, ובשנה השני' — שנת תקע"ה — נהי' כל פלך טשערניגאוו לחסידי חב"ד.
9. 358. כאן חוזר כ"ק אדמו"ר להתחלת הקטע שחבל טרקישע מהילוב נפל מאדמו"ר האמצעי, וחזרו להצ"צ (ובחצע"ג מוסיף שאף שחבל טערקישע מהילוב נפל מאדמו"ר האמצעי, הנה ברייסין נתוספו לו חסידים).
10. 359. = שלוחאדרבנן.
11. 360. ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 212. מקורות והערות לאגרותקודש אדה"ז ח"א ע' תיח. תולדות חב"ד בארה"ק ע' יג.
12. 361. ראה רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ס"ע 233 ואילך. וש"נ). ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 26. רשימת רבינו ב"מבוא" לקונטרס ומעין ע' 14. ר"פ מתולדות אדמו"ר האמצעי ב"היום יום" בתחילתו. ספר הזכרונות ח"ג פי"ז (ע' 147 ואילך). וראה גם קונטרס ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" ע' 3.
13. 362. נדפס באגרותקודש אדמו"ר האמצעי ח"א ע' שיג ואילך. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו וספר הזכרונות שם.

עמוד 243

1. 363. לאח"ז ב"התמים" חוברת ב (כסלו תרצ"ו) ע' יח [נו, ב ואילך] נדפס צילום גוף הכתי"ק. ובאגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"י ע' צט: "ספר החסידות של ורפל אינו אצלי ומשום כך אינני יודע איזה כתבי יד הדפיס בספרו. אבל חוששני אשר כתב יד אדמו"ר האמצעי בטח לקח ממה שנדפס ב"התמים" (בענין ההצעה ע"ד יסוד מושבות) ולדעתי אין זה אופייני כ"כ לכתבי יד אדמו"ר האמצעי, ומוסג"פ צילום מאחד ממכתביו".
2. 364. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"כ ע' קפב — בנוגע "ליישר (הזקן) ע"י מסרק" — ש"ישנם יחידי סגולה שמהדרים ומקפידים על זה, ובלשון המובא — לא נגעו בשערת זקנם".
3. 365. כרטיסיהגרלה.
4. 366. להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לבנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (אגרותקודש שלו ח"ג ע' רד): "נהניתי אשר ת"ל עלה בידך לקנות בילעט לת"ת יתן השי"ת שיהי' בהצלחה ותזכה ח' ת"ת בזכי' הבע"ל בגורל הגדול".