255

גם הוא נשאר יושב בכפר, ועסקו כעסקם של יושבי כפר. ובהיות כי במקום מגורו התפשט מסחר עצי היער עשה בבניני חצירו מקום אכסניא למשרתי ופקידי סוחרי יער.

בשלש השנים שישב ר' שמואל בליובאוויטש הי' כל היום ולפעמים גם כל הלילה רק בבית מדרשו של רבינו, כי שתי פלוגות היו אז, יושבים ולומדים בישיבה, ושניהם היו מקבלים תמיכתם מבית רבי, אבל חלוקים היו בסדר לימודם ואופן עבודתם.

***

הישיבה נתיסדה בשנת תר"ב¹⁷⁶, מגידי השיעורים היו בן רבינו כ"ק אאזמו"ר הגאון ר' ישראל נח¹⁷⁷, וחתן רבינו הרב ר' לוי יצחק¹⁷⁸, וכל אחד מהם הי' אומר שני שיעורים בשבוע, ובשתי כתות התחלקו התלמידים — כת אחת קטנה ובה עשרים וחמשה איש, וכת השני' ובה כשלשים וחמשה ולפעמים גם ארבעים איש.

בני הישיבה בכת הא' היו מבני י"די"ז, ולומדי כת הב' מבני י"זכ', וכולם בעלי כשרון ומתמידים בלימודם בנגלה גמרא ופוסקים, ומזמן לזמן היו לומדים פרק תניא ולעיתים רחוקים איזה מאמר בתורה אור, גם בעת אמירת חסידות הנה על הרוב לא היו מניחים אותם לכנוס, רק בימים נוראים וימים טובים.

להיושבים נחשבו אלו שכל התעסקותם הי' בעניני חסידות ובהם שתי פלוגות — אברכים אחרי חתונתם, או חתנים קודם החתונה, מהם איזה צעירים בעלי כשרון גדול, והפלוגה השני' הי' מאלו אשר אבותיהם החזיקו אותם על חשבונם הפרטי, או אלו שלא הצטיינו בלימודם והיו מתחככים — רייבין זעך — בין החסידים.

כי, בעת נשיאת רבינו — מספר ר"ש — כמעט אשר בכל משך השנה היו נמצאים בליובאוויטש מנכבדי וזקני החסידים, וא"כ איפוא הי' בכל עת מקום לשמש את מי מהגדולים, לראות איך הוא מתפלל, איך הוא אוכל, איך הוא לומד, איך הוא מתנהג, אשר לפעמים פעל זה על הצעירים עוד יותר מכמו הלימוד.

כן הדבר, גדולה שמושה יותר מלימודה, אמרו רז"ל, ובחיי החסידים וחסידות רואים אנו זה במוחש, השימוש של זקני החסידים פעל הרבה יותר מכמו הלימוד, כי הלימוד עשה את התלמיד רק למשכיל על דבר ומבין ענין שכלי, אבל השימוש עשה את התלמיד לעובד ד' וחסיד.

***