תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

וירא ישראל

רכטוירא ישראל

שש"פ מ"א

וירא ישראל את היד הגדולה¹ אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה'², הנה איתא ברבות פ' שמות תוך פ' ה'³ לפי שאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו⁴ לכך לקה על הים שהוא אותיות מי⁵ דהיינו חמשים מכות, וזהו וירא ישראל את היד הגדולה שהיא חמשים מכות שלקו המצרים על הים כי כמה לקו באצבע⁶ עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות⁷, וצ"ל שהרי היד הגדולה הוא בחי' חסד⁸ ואיך מיד הגדולה שהוא בחי' חסד נמשך דוקא המכות שהוא בחי' דין וגבורה⁹, ועוד צ"ל מה שנא' מתחלה וירא ישראל ואח"כ ויאמינו, מאחר שראו מה רלשייך להאמין אח"כ¹⁰, וכמ"ש רז"ל במדרש שה"ש בפסוק אתי מלבנון¹¹ דך"ו ע"ב אית מאן דחזי¹² ולא מהימן בתמי'¹³.

אך הענין הוא, דהנה צ"ל מ"ש (תהלים סי'¹⁵ ל"ד) יראו את ה'¹⁴ קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, שהרי נאמר מתחלה במזמור ל"ג יראו מה'¹⁶ כל הארץ ולמה נאמר כאן יראו את ה' קדושיו דוקא, וגם מהו נתינת הטעם ע"ז כי אין מחסור ליריאיו. אך הענין הוא, דהנה יש ב' בחי' יראה¹⁷, יראה תתאה ויראה עילאה, והנה מ"ש יראו מה' כל הארץ היינו בחי' יר"ת¹⁸ דהיינו בחי' יראה הנמשכת מהתבוננו' התהוות העולמות וכמ"ש שם יראו מה' כל הארץ כו' כי הוא אמר ויהי¹⁹, דהיינו כשיתבונן איך שבאמירה אחת דוקא נברא העולם וכמשארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע ומה ת"ל והלא במאמר א' יכול להבראות²⁰, וכן נאמר ברוך שאמר והי' העולם דהיינו שבאמירה אחת²¹ נבה"ע, וכשיתבונן בזה אז תפול עליו יראה ופחד, אך עכ"ז נק' בחי' יר"ת לפי שיראה זו נמשך מהתבוננות העולמות שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא, ששרש העולמות נמשך רק מבחי' מאמר ודבור לבד בהבראם בה' בראם²² שהיא בחי' אתא קלילא²³ דלית בי' מששא, ולזה נק' בחי' יראה תתאה. והנה בבחי' יראה זו כולם שוים ולזה נאמר כאן יראו מה' כל הארץ, והיינו בחי' יראה מרחוק²⁴ שהוא רחוק מה', פי' מהוי' אינו עצמיות כ"א הארה בעלמא שהוא בחי' דבור ע"מ (שבהם נז' רק ש' אלקי' כנודע של"ב פעמים ש' אלקים נא' בע"מ²⁵ שהוא בחי' כח הפועל בנפעל²⁶ שאמר ויהי, ולכן נא' בראשית ברא²⁷, משא"כ בש' הוי' עצמו כתי' רלאיהללו את ש' הוי' כי הוא ציוה ונבראו²⁸ מאליו כמ"ש בלק"ת בד"ה קול דודי²⁹, וזהו מהוי' היינו מבחי' הארת ש' הוי' ולא עצמיות ש' הוי', ומ"מ נק' מהוי' לפי שמה שהוא אמר ויהי דהיינו המאמרות דש' אלקים זהו עצמו מה שהוא ציוה ויעמוד³⁰ שזה קאי על ש' הוי' כמ"ש ש' הוי' צוה כו' ויעמידם לעד לעולם³¹, לכן נק' מהוי' כו') אבל יראו את ה' קדושיו קאי על בחי' יר"ע³² דהיינו יראה הנמשכת מהתבוננות עצמותו ית', איך שלך ה' הגדולה³³ שמדת הגדולה בטל וטפל לך כו' (ופי' לך ה' הגדולה כמארז"ל ברכות דנ"ח ע"א הגדולה זה מע"ב שבחי' גדולה זו בטל וטפל לך כי גדול הוי' כו' ולגדולתו אין חקר³⁴ שלגדולתו העצמיות אין חקר כלל כדפי' בת"א בד"ה וישט המלך לאסתר דקנ"ז ע"ב³⁵, שגדולה זו הוא ענוה והשפלה, ולכן לך ה' הגדולה שבחי' גדולתו זו בטל וטפל כו'), וזהו יראו את ה' קדושיו היינו שהוא טפל לבחי' הוי' וכמו שארז"ל את בשרו³⁶ את הטפל לבשרו³⁷ כו', ופי' קדושיו הוא בחי' המצות וכמו שאנו מברכים על כל מצוה אשר קדשנו במצותיו שהם מבחי' קדש העליון, וע"י המצות מגיעים לבחי' יראו את ה' וכמו שארז"ל במשנה סוטה³⁸ קדושה מביאה לידי ענוה³⁹ וענוה מביאה לידי יראת חטא, (וכמ"ש בפ' ואתחנן ויצונו ה'⁴⁰ לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו), והנה בפי' מצוה יש שני פירושי', א' לשון ציווי כמו צו את בנ"י⁴², והב' ל' צוותא⁴¹ וחיבור וכמו שארז"ל בפ"ק דברכות ד"ו סע"ב כי זה כל האדם⁴³ כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.

ב) ולהבין פי' וענין מצוה לפי' הב' שהוא בחי' התחברות, הענין הוא דהנה ארז"ל בשבת פ"ט דפ"ח ע"א, ע"פ ויהי ערב כו' יום הששי⁴⁵, תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את התורה מוטב וא"ל⁴⁴ כו', וכן איתא במד"ר בראשית פ"ה⁴⁶ ובבשלח פך"א⁴⁷ לאיתנו לתנאו⁴⁸, וקרי"ס הי' הקדמה למ"ת⁴⁹ כנודע, רלבוצ"ל מהו שייך ברה"ע לתורה. אך הענין הוא, דהנה איתא במדרש⁵⁰ ובזהר ויקרא די"א סע"ב⁵¹ עשרה עשרה הכף⁵² שעשה"ד הוא מכוון כנגד עשרה מאמרות דבור של אנכי⁵³ הוא כנגד מאמר יהי אור⁵⁴ כו', וע' שם בזהר שחשיב כל העשה"ד וע"מ, שנמצא מובן שעש"מ תלוים בעשה"ד דוקא שקיום העולם תלוי בתורה, וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי⁵⁵, וכמארז"ל הנ"ל שתנאי התנה כו' אם יקבלו ישראל את התורה. והענין הגם דאיתא בגמ' רפ"ב דחגיגה שבעשרה דברים⁵⁶ ברא הקב"ה את העולם בחכ' ובתבונה ובדעת כו' שנא' ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה⁵⁷ ובדעתו⁵⁸ תהומות נבקעו⁵⁹, וזהו מ"ש בראשית ברא אלקים ות"י בחוכמתא ברא⁶⁰, מ"מ הנה כתיב רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו⁶¹, פי' נפלאותיך ומחשבותיך כו' והיינו שבחי' עשית דהיינו בחי' בריאת העולם נמשך מבחי' נפלאותיך וכמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות⁶² פליאות חכ' חקק כו' וברא את עולמו, ובחי' ענין שלשים ושתים נ"ח הם כנגד עשרה מאמרות וכ"ב אותיות⁶³, ומחשבותיך הוא בחי' חכ' שנמשך למדות, דהנה כתי' כי ששת ימים⁶⁴ עשה ה' את השמים שהתהוות העולמות נתהוה ע"י בחי' מדות שהמדות הם ששה מדות כו' וכדי שיומשך מבחי' חכ' למדות זהו ע"י המח' כי מחשבה הוא ממשיך מן החכ' למדות כו', וזהו נפלאותיך ומחשבותיך ששרש העולמות נמשך מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך דהיינו מבחי' חכמה ומדות כו', אך כ"ז הוא אלינו דהיינו שמה שנק' נפלאותיך כו', דהיינו פליאות חכ' הוא רק אלינו, אבל לגבי עצמות אוא"ס אין ערוך אליך⁶⁵ ממש וכמ"ש כולם בחכ' עשית⁶⁶ שאפי' ח"ע נחשבת כעשי' גשמי'⁶⁷ ונק' אדון הנפלאות⁶⁸, רלגעושה פלא⁶⁹, שאפי' בחי' פלא היינו ל"ב נתיבות פליאות חכמה, כעשיי' גשמיות נחשבת לפניו ית', ולכן אין ערוך אליך.

והנה מאחר שאין ערוך אליך לזה צריך להמשיך אוא"ס בע"מ, וכמ"ש את ה' האמרת היום⁷⁰ שצריך להמשיך המשכת אוא"ס בע"מ (ופי' האמרת להמשיך אותו ית' שיהי' אומר גם עכשיו המאמרות, כי לעולם ה' דברך נצב בשמים⁷¹ שפי' במד"ת⁷² ובסש"ב ח"ב בשם הבעש"ט ז"ל⁷³ שדבר ה' עומד תמיד בשמים להוותו ולהחיותו, ואם הי' מסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס מן השמים, וכ"ה בכל הנבראים שלכל נברא יש איזה צירוף מע"מ המחי' אותו ע"י חילופים ותמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב ע"ש, וא"כ מוכרח שיאמר תמיד המאמרות שהם מחיים ומהוים כלליות הנבראים שנבראו בשמים ובארץ) וזהו ע"י התורה כי אורייתא מח"ע נפקת⁷⁴ ואורייתא וקודב"ה כולא חד⁷⁵ ולכן ע"י התורה ממשיכים אוא"ס בע"מ, וזהו ענין שעשה"ד הוא מכוון כנגד עש"מ דהיינו שע"י עשה"ד עי"ז נמשך בע"מ, דהנה עשה"ד הוא כללות כל המצות⁷⁶ (שאנכי כולל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך⁷⁸ כולל שס"ה ל"ת⁷⁷ כמ"ש בסש"ב רפ"ך ובזח"ב יתרו דצ"א ע"א, ובד"פ יותר הנה) רמ"ח פקודין הוא רמ"ח אברים⁸⁰ דמלכא⁷⁹ (ושס"ה ל"ת הם שס"ה⁸² גידים⁸¹, וכללותם הוא בחי' אדם), והנה אנו רואים שבאדם אף שיש לו רמ"ח אברים (ושס"ה גידים) אעפ"כ נכללים בעשר בחי' דהיינו שהראש הוא כולל תלת מוחין חב"ד וגלגלתא דחפי' על מוחא⁸³, וגוף ותרין דרועין שהיא בחי' חג"ת, ונו"ה תרין שוקין ויסוד הוא סיומא דגופא אות ברית קדש⁸⁴, וכך רמ"ח פקודין שהוא בחי' רמ"ח אברי' דמלכא רלדנכללים בעשר בחי' שזהו ענין עשה"ד, ולכן יש בעשה"ד תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות (וז' הנוספות הם נגד ז"מ דרבנן⁸⁶ כמ"ש במד"ר⁸⁵) לפי שהם כללות כל המצות שנק' בשם אדם וכמ"ש זאת התורה אדם⁸⁷ כו' שהתורה הוא בחי' אדם, והגם שברה"ע הי' ג"כ בעשרה דברים ובע"מ י"ל שהם ע"ס שבמל', א"נ ע"מ הם ע"ס שבמל' והעשרה דברים שברא בהם הקב"ה בחכ' כו' הם בחי' מל' שבכל ספירה כנודע שמבחי' מל' שבחכ'⁸⁸ נעשה חכ' שבמל', אבל התורה היינו בחי' עשרת הדברות הם ע"ס עצמם, או שהעשרה דברים שבהם ברא הם ע"ס דז"א שכולל גם מוחין דז"א, והעשרת הדברות הם ע"ס שבחכ' והשראת אוא"ס הוא בחכ' דוקא כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, לכן ע"י עשה"ד נמשך המשכת אוא"ס גם בעשרה דברים הנ"ל ובעש"מ שהוא בחי' ע"ס דז"א ומל'.

ג) והנה דרך כלל נחלק התורה בג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח, שזהו משארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח⁸⁹, פי' עבודה שהוא בחי' הקרבנות⁹⁰ הוא בבחי' העלאה ממטה למעלה⁹¹, וגמ"ח הוא בחי' המשכה⁹² מלמעלה למטה, ותורה היא בחי' קו האמצעי כו'. ולהבין ענין העבודה שהוא בחי' העלאה, הנה עיקר הקרבנות שהוא בחי' קדשי קדשים הי' שחיטתן בצפון⁹³ וכמ"ש ושחט אותו על ירך המזבח צפונה⁹⁴ כו' וכתי' הר ציון ירכתי צפון⁹⁵, וכן ארז"ל במשנה העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון⁹⁶, וצ"ל מפני מה קד"ק שחיטתן בצפון דוקא שהרי צפון הוא בחי' גבורה⁹⁷, וכן תפלה שבמקום קרבנות⁹⁸ צ"ל רלהג"כ ע"ד שמאלו תחת לראשי⁹⁹. אך הענין הוא דהנה צפון אף שהוא בחי' גבורה מ"מ הנה יש מעלה בבחי' גבורה שהוא בבחי' תגבורת החיות¹⁰⁰ וכמו גבורות גשמים¹⁰¹ שיורדין בגבורה, והם השפעת החיים וחסד וכמו שאומרים מוריד הגשם¹⁰² מכלכל חיים בחסד, וכן הדם שהוא בחי' גבורה¹⁰³ מ"מ עיקר החיות של האדם מלובש בדם כמ"ש כי הדם הוא הנפש¹⁰⁴, והיינו מפני כי תגבורת החיות הוא מבחי' הגבורה דוקא, וכתי' ימי שנותינו כו' ואם בגבורות שמונים שנה¹⁰⁵, שמבחי' הגבורה שהוא תגבורת החיות נמשך אריכת ימים יותר¹⁰⁶ כו', וזהו ג"כ הטעם מה שקד"ק שחיטתן בצפון בחי' גבורה לפי שקרבנות הם בבחי' העלאה ממטה למעלה שהיו מקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח והי' נכללת באש שלמטה ואש שלמעלה¹⁰⁷ בחי' ארי' דאכיל קרבנין¹⁰⁸, וכל העלאה הוא ע"י גבורות, והיינו מטעם הנ"ל כי להיות כי הגבורה הוא בחי' תגבורת החיות לכן כל בחי' העליות הוא ע"י הגבורה דוקא, כי כדי שיהי' בו כח להתעלות זהו ע"י בחי' תגבורת החיות כו', ולכן הי' שחיטתן בצפון, וזהו העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון, לפי שעולה היא העלאה בבחי' קדש הקדשים שהוא בחי' גבוה מאד לכן שחיטתה בצפון כו' שהעלי' הוא ע"י הגבורות. והנה עכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו¹⁰⁹, ולכן צריך שיהי' התפלה ג"כ בבחי' העלאה בבחי' רשפי אש התשוקה להיות נכלל למעלה, וצריך לשרוף את כל ההרהורין בישין ומחשבות זרות אשר לא לה' המה כמו שהיו שורפין את הקרבן ע"ג המזבח וכמו שע"י שריפת הקרבן עי"ז הי' עולה לה' בבחי' אשה ריח ניחוח¹¹⁰, כך ע"י שריפת הנה"ב שהוא שורף את כל המחשבות והרהורין בישין עי"ז עולה לה' לריח ניחוח, והיינו שהרתיחות הדמים שיש לו להבלי העולם יהפוך אותם להיות בתשוקה ורשפי אש לאלקות.

ובזה יובן מ"ש במדרש שה"ש בפסוק לסוסתי ברכבי פרעה¹¹² דף יו"ד¹¹¹ והמים להם חומה מימינם ומשמאלם¹¹³, והמים להם חומה מימינם זה ק"ש רלוומשמאלם זה תפלה, והקשו המפרשים למה נק' התפלה משמאלם, והמ"כ תירץ¹¹⁴ לפי שתפלה הוא חיי שעה¹¹⁵ ותורה היא חיי עולם¹¹⁶, ולכן נק' התפלה משמאלם כי בד"כ העוה"ב נק' ימין ועוה"ז נק' שמאל¹¹⁷ ולכן תפלה שהיא בקשת חיי העוה"ז לכן נק' בחי' שמאל, וזהו תירוץ, אך הפי' האמיתי הוא לפי שתפלה צ"ל ג"כ בבחי' רשפי אש התשוקה בבחי' רצוא להיות נכלל למעלה שזהו ע"י גבורה בחי' שמאל דוקא כנ"ל.

ד) ועוי"ל דלכך נק' התפלה בחי' שמאל לפי שהתפלה צ"ל בבחי' שמאל דוחה¹¹⁹ ועי"ז נעשה תחת לראשי¹¹⁸, וכמו שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש¹²⁰ (שהוא בחי' הכנעה ושפלות שמשפיל א"ע), וזהו שאומרים בתפלה סלח לנו¹²¹ כי חטאנו, ולכאו' אינו מובן למה אומרים זה בשמ"ע שהוא אחר פסוד"ז וק"ש, שהרי בק"ש כבר קיבל ע"ע בחי' מס"נ באחד¹²² וגם בחי' אהבה בכל מאדך¹²³ שנתקרב יותר אל אלקות ולמה אומרים אח"כ סלח לנו כי חטאנו, והי' מהראוי לאומרו קודם פסוד"ז וק"ש, אך הענין הוא דהנה כתי' (משלי סי' י"ז ך"א¹²⁴) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, וכן כתי' (משלי סי' ך"ה ה'¹²⁵) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, והיינו שמתחלה מעורב הסיגים עם הכסף ונראה גם הסיגים שהוא כסף, אך ע"י המצרף שהוא מצרף ומפריד הסיגים מכסף ואז נראה לכל שהוא סיגים, וכך הוא בעבודת האדם שמתחלה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו¹²⁶, וכשאינו עושה עבירה בפו"מ וגם הוא לומד תורה אז נדמה לו שהוא קרוב לאלקות, אך באמת כספך הי' לסיגים¹²⁷, דהיינו שכסף הוא בחי' האהבה¹²⁸, והאהבה שקודם התפלה עדיין היא מעורבת עם סיגים ופסולת כו', אך ע"י פסוד"ז וק"ש שמקבל ע"ע בחי' מס"נ באחד ואהבה עי"ז נפרד הפסולת ואז הוא רלזמבין ומרגיש איך שהוא עדיין רחוק מאלקות, וזהו ואיש לפי מהללו שלפי ההילול ושבח שבפסוד"ז וק"ש עי"ז הוא נצרף ונפרד הרע מהטוב כו', ולכן אומר בשמ"ע סלח לנו כי חטאנו, וזהו ענין שמאל דוחה שבתפלה נעשה בחי' שמאל דוחה, שדוחה ומשפיל א"ע, והנה עי"ז שהוא דוחה ומשפיל א"ע ואומר כי חטאנו ועי"ז נעשה בחי' תחת לראשי שעי"ז נעשה בחי' נשיאות ראש שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע בבחי' אהבה ברשפי אש התשוקה, וכמ"ש אם נבלת בהתנשא¹²⁹ כל המשפיל א"ע¹³⁰ הקב"ה מגביהו, וזהו מ"ש בגמ' פסחים ד"נ ע"א גבי רב יוסף ברי' דריב"ל שראה עליונים למטה ותחתונים למעלה א"ל עולם ברור ראית, שבחי' עולם ברור תחתונים למעלה, שכל מה שהוא בעיניו תחתון יותר בעוה"ז הוא למעלה יותר בעולם העליון כו' (וכמו שאמר רב מתיבתא בזח"ג פ' שלח¹³¹ מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן דאיהו זעיר איהו רב כו').

והנה בקרבנות הי' ג"כ בחי' שמאל דוחה, והיינו שזה הי' עבודת תרומת הדשן¹³², דהנה הדשן הוא האפר והפסולת שנשאר מהקרבן, שהטוב של הקרבן עולה לריח ניחוח לה' והאפר נשאר שהוא ענין בחי' שמאל דוחה, והנה בתרומת הדשן יש ג"כ שני בחי' דהיינו מה שהיו מניחין הדשן אצל המזבח וכמ"ש והרים את הדשן ושמו אצל המזבח¹³³ והי' נבלע שם¹³⁴, והב' מה שהיו מוציאים הדשן מחוץ למחנה וכמ"ש והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה¹³⁵, והיינו שהאפר גופא הגם שהוא פסולת אעפ"כ יש בו גם בחי' טוב עדיין שהוא יכול לעלות למעלה וכמ"ש ביעקב ויאבק איש עמו¹³⁶ עד עלות השחר, וארז"ל שהעלו אבק עד כסה"כ¹³⁷, ופי' בזהר וישלח דק"ע¹³⁸ אבק דאשתאר מן נורא, והיינו שיעקב העלה גם בחי' האבק, וכמו"כ הדשן שהיו מניחין אצל המזבח הטוב שבו הי' נבלע במקומו, וזהו עלייתו, אך הדשן שהיו מוציאין מחוץ למחנה היינו מה שלא הי' יכול לעלות, ובעבודה ב' בחי' אלו זהו ענין מרירות על הריחוק ועצבות¹³⁹, שהמרירות אף שהיא בחי' שמאל דוחה, אעפ"כ עי"ז נעשה תחת לראשי, בחי' ימין מקרבת¹⁴⁰ שעי"ז נעשה ויצעקו אל ה'¹⁴¹ בצר רלחלהם, ואח"כ ע"י המרירות יבא לבחי' שמחה¹⁴², כי כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו, וזוכה לנשיאות ראש, והיינו ע"י התבוננות שמתבונן אחר השפלות והכנעה איך דגם חשך לא יחשיך ממך¹⁴³, ומרחוק ה' נראה לי¹⁴⁴, בזאת יהי' מן השפלות העלאת מ"ן¹⁴⁵ להכלל באחדות ה' כו', משא"כ עצבות הוא אסקופה הנדרסת¹⁴⁶ לכל העוונות שמייאש א"ע מכל וכל וזהו מקור לכל העוונות ולכן צריך לדחות את העצבות מכל וכל, וזהו ענין האפר שהוציאו מחוץ למחנה כו', וז"ע הקרבנות בחי' עבודה תיקון קו השמאל כו'.

אך הנה הקרבן הי' מקריב אותו הכהן¹⁴⁷ דוקא שהוא בחי' חסד¹⁴⁸, דהנה עיקר המכוון מבחי' שמאל דוחה הוא כדי שיהי' לאכללא שמאלא בימינא¹⁴⁹ שזהו עיקר תיקון קו השמאל, שעיקר המכוון מבחי' העלאה הוא כדי שיהי' אח"כ בחי' המשכה מלמעלה למטה בחי' ימין מקרבת. וזה הי' חטא קרח שרצה להפריד את השמאל¹⁵⁰ מבחי' ימין ולא רצה שיהי' נכלל שמאל בימין ע"כ נענש, כמ"ש בזהר ר"פ קרח, כי עכשיו העיקר הוא קו הימין, כי מבחי' קו הימין לא נמצא יניקת החיצונים כ"כ כמו מקו השמאל כמ"ש בלק"ת בד"ה זאת חקת¹⁵¹ התורה פ"ב, ובכמה דוכתי, ולזה הקרבנות הי' ע"י הכהן דוקא שהוא איש החסד כו'. וזהו ענין גמ"ח שהוא בחי' המשכה מלמעלה למטה, וזהו ג"כ ענין מדת אברהם שהי' ג"כ איש החסד¹⁵² שכל עיקר עבודתו הי' כדי להמשיך אלקות מלמעלה למטה ולזה הי' מאכיל ומשקה גם לערביים¹⁵³ והי' אומר להם דעו למי מברכים¹⁵⁴ שהי' מודיע אלקותו ית' בעולם, ועי"ז הי' ממשיך אלקות מלמעלה למטה שיהי' ש"ש מתאהב ע"י¹⁵⁵, וזהו מ"ש אלה תולדות יצחק¹⁵⁶ בן אברהם אברהם הוליד את יצחק שנא' ב"פ אברהם¹⁵⁷, שבתחלה רלטצ"ל מדת אברהם שהוא בחי' חסד כדי לעורר את בחי' העלאה שהוא בחי' המשכת המ"ד כדי לעורר העלאת המ"ן¹⁵⁸, ואח"כ ע"י העלאה בחי' יצחק קו השמאל נמשך המשכה מבחי' קו הימין בחי' ימינו תחבקני¹⁵⁹ שהיא בחי' המשכת המ"ד לאחר העלאת המ"ן כו'.

הערות

עמוד רכט

1. וירא ישראל את היד הגדולה : מאמר זה והמשכו הוא מאמר ד"ה זה שנדפס בסה"מ תרכ"ז ע' רמז ואילך. וש"נ. וכאן הוא בתוספת הגהות וכו'. ד"ה פדה בשלום שבסה"מ תרע"ח ע' צב ואילך. תש"ז ע' 201 ואילך כנראה שמיוסד על מאמר זה. ההמשך נרשם בכת"י מעתיק היינו א) העתק המאמר דתרכ"ז בכותרת — בכת"י לא נודע למי —: ”שש"פ מ"א" וברפ"ה בכותרת כנ"ל: ”שבת שאחר הפסח פ' אחרי" עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק. ב) וכן נרשמו עוד הגהות בע' בפ"ע בכותרת: ”לד"ה וירא ישראל דתקס"ב". ג) לאח"ז נרשם ההמשך עוה"פ בכת"י מעתיק בלי הכותרות: עם איזה תיקונים בגוכתי"ק. מאמר ד"ה זה מכ"ק אדה"ז משנת תקס"ד שנדפס בתוס' הגהות וכו' באוה"ת בשלח ע' תלב [ראה רשימת המאמרים דשנת תקס"ד במאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמו. וש"נ]. הנה בגוכתי"ק כאן מציינו בג' אופנים והם: א) שהוא משנת ”תקס"ב" כנזכר בפיסקא שלפ"ז: ”לד"ה וירא ישראל דתקס"ב". ב) לקמן [במאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי] פ"ה בשולי הגליון על יד הערה ב מציין עוה"פ לד"ה זה אבל שם א"א לברר באם נכתב תקס"ב או תקס"ד. ג) לקמן ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 24: ”כמ"ש בד"ה וירא ישראל דתקס"ב תקס"ד". ולכאו' הפי' בכ"ז בבוך 1146 [ראה אודות בוך זה במאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמא] שבו נמצא מאמר זה, הנה בריש דף מפתח הדרושים נרשם: ”תקס"ב תקס"ד". לכן לפעמים מייחסו ע"ש התחלתו ”תקס"ב". הבוך נק' לפעמים: ”ביכל תקס"ד" וכיו"ב — לכן אפשר לציין: ”תקס"ד". או על שם השער של מפתח הדרושים: ”תקס"ב תקס"ד". בסה"מ תרכ"ז שם בהערה: המאמר נחלק בתחילה לו' פרקים, ואח"כ החל כ"ק אדמו"ר מהר"ש לחלק את הפרקים באופן אחר, אך החלוקה זו לא נסתיימה, ונסמנו פרקים אלו בשולי הגליון. יש לציין שחלוקה זו היא כפי שנחלק המאמר לפנינו. מאמר זה נזכר בסה"מ תר"ן ריש ע' שלז. תרס"ח ע' קמח ב"פ. חלוקת הקטעים הם ע"פ סה"מ תרכ"ז. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק הנחותיו ושם הפתיחא: ”והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" ובכותרת: ליל אחש"פ.
2. וירא ישראל . . ויאמינו בה' : בשלח יד, לא.
3. ברבות פ' שמות . . ה' : סוף סימן יד. הועתק לשונו באוה"ת בשלח ע' תכח.
4. מי ה' אשר אשמע בקולו : שמות ה, ב.
5. הים שהוא אותיות מי : זהו פי' אחר במדרש שם. וראה הלשון לקמן פ"ז ד"ה ומעתה י"ל בתחילתו.
6. כמה לקו באצבע : וארא ח, טו.
7. כמה לקו . . חמשים מכות : הלשון ע"פ מכילתא בשלח יד, ל.
8. היד הגדולה . . חסד : ראה מאו"א מערכת יד אות ה.
9. ואיך מיד הגדולה . . וגבורה : ראה גם אוה"ת בשלח ע' תכז ואילך. ע' תנח ואילך. ע' תע ואילך. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערות 18-16.

עמוד רל

10. ועוד צ"ל . . להאמין אח"כ : ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' נא. אוה"ת בשלח ע' תס. לקמן בהנחה שם.
11. במדרש שה"ש . . אתי מלבנון : שה"ש ד, ח. שהש"ר שם ב. הועתק לשונו באוה"ת בשלח ע' תל.
12. מאן דחזי : בשהש"ר שם: בר נש דחמי.
13. בתמי' : מתנות כהונה שם.
15. סי' : כשמציינים לתנ"ך לפעמים משתמשים בתיבת ”סימן". ולפעמים בתיבת ”קפיטל". ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 17.
14. תהלים סי' ל"ד) יראו את ה' : פסוק י.
16. במזמור ל"ג יראו מה' : פסוק ח [ושם: ייראו — וכ"ה באוה"ת בשלח כאן ע' תלב. אבל באוה"ת שם הנה גם בפסוק יראו את ה' נדפס: ייראו].
17. ב' בחי' יראה : ראה הנסמן באוה"ת שבהערה הבאה.
18. יראו מהוי' . . יר"ת : ראה לקו"ת במדבר יג, ב. ד"ח שער התפלה נב, א ואילך. אוה"ת בשלח כאן ע' תלב. ע' תס ואילך. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א פ"ג.
19. כי הוא אמר ויהי : תהלים לג, ט.
20. בעשרה מאמרות . . להבראות : אבות רפ"ה. ראה לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 19.
21. ברוך שאמר . . שבאמירה אחת : נוסח ברכת ברוך שאמר. ראה גם שע"ת עג, א ובהערה 26. לקו"ת ואתחנן ב, א.
22. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
23. בה' . . אתא קלילא : ראה לקו"ת האזינו עד, ד: והה' הוא אות קלילא דלית בי' מששא כמבואר באקדמות. תו"ח ח"ש קכא, ג ובהערה 48.
24. יראה מרחוק : ראה גם בענין יראה לקמן מאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 75.
25. של"ב פעמים ש' אלקים נא' בע"מ : נמנו בפרטיות בתקז"ח קיב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכה. וש"נ. שעה"י קלב, א ובהערה 3.
26. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת) סוף ש"ג.
27. בראשית ברא : בראשית א, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א רפ"ב. וש"נ.

עמוד רלא

28. יהללו . . ציוה ונבראו : תהלים קמח, ה. ראה גם לעיל שם ובהערה 79.
29. בלק"ת בד"ה קול דודי : שה"ש יד, ג.
30. שהוא ציוה ויעמוד : תהלים לג, ט.
31. ויעמידם לעד לעולם : תהלים קמח, ו.
32. יראו את ה' . . יר"ע : ראה הנסמן לעיל בהערה 18.
33. שלך ה' הגדולה : דברי הימים-א כט, יא.
34. גדול . . ולגדולתו אין חקר : תהלים קמה, ג.
35. בת"א . . ע"ב : במהדורת קה"ת מג"א צד, ב.
36. את בשרו : משפטים כא, כח.
37. את הטפל לבשרו : ב"ק מא, ב.
38. במשנה סוטה : ועד"ז לקמן פ"ו פיסקא וזהו יראו. סה"מ תרכ"ז כאן ע' רמח וע' רנה. ראה במשניות שם בסופה. ראה גם במהרש"א ותויו"ט שם. אוה"ת וישב ח"ב ע' 518: שלהי סוטה . . והברייתא.
39. קדושה מביאה לידי ענוה : ראה גם לקו"ת מטות פא, א ואילך.
40. בפ' ואתחנן ויצונו ה' : ואתחנן ו, כד.
42. צו את בנ"י : אמור כד, ב.
41. מצוה . . ל' צוותא : ראה לקו"ת בחוקותי מה, ג. סה"מ תרל"ח ע' קכב. וש"נ. לקו"ש צו כרך ז ע' 30 ואילך.
43. כי זה כל האדם : קהלת יב, יג.
45. ויהי ערב . . הששי : בראשית א, לא.
44. ארז"ל בשבת . . תנאי . . וא"ל : בשינוי לשון קצת. ראה גם לקמן מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום הערה 27.
46. במד"ר בראשית פ"ה : סימן ה.
47. ובבשלח פך"א : סימן ו.
48. לאיתנו לתנאו : בשלח יד, כז. ראה גם לקו"ש בשלח כרך ו' ע' 86 ואילך. וש"נ.
49. וקרי"ס הי' הקדמה למ"ת : ראה שער האמונה לב, ב ובהערה 9. תו"ח בשלח ח"א קמח, ג. וש"נ.

עמוד רלב

50. במדרש : ראה פסיקתא רבתי פיסקא עשה"ד פכ"א, יט. מדרש לקח טוב יתרו כ, ב.
51. ובזהר ויקרא די"א סע"ב : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 52.
52. עשרה עשרה הכף : נשא ז, פו.
53. אנכי : יתרו כ, ב.
54. יהי אור : בראשית א, ג. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 58. שע"ת יב, ג הערה 42. סה"מ תר"ם ח"א ע' קצ.
55. אם לא בריתי . . שמתי : ירמי' לג, כה.
56. רפ"ב דחגיגה שבעשרה דברים : ראה שם יב, א.
57. הוי' בחכ' . . בתבונה : משלי ג, יט.
58. ובדעתו : וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן (ובבוך 1063 שם). בחגיגה שם: בדעת דכתיב בדעתו.
59. ובדעתו תהומות נבקעו : משלי שם כ [ושם: בדעתו — ראה גם הערה שלפנ"ז].
60. בראשית . . ות"י בחוכמתא ברא : בראשית א, א. ראה תרגום ירושלמי שם. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקלג. וש"נ.
61. רבות עשית . . אלינו : תהלים מ, ו. בסה"מ תרכ"ז כאן ניתוסף: אין ערוך אליך. ראה תו"א מקץ לא, ד. לקו"ת שה"ש מ, סע"ב ואילך.
62. כמ"ש בס"י בשלושים ושתים נתיבות : פ"א, מ"א.
63. עשרה מאמרות וכ"ב אותיות : ראה מאו"א מערכת ל"ב נתיבות אות יט וביאיר נתיב שם. ראה גם אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרפד.
64. כי ששת ימים : תשא לא, יז. ראה זהר ויחי רמז, א. אמור צד, רע"ב. האזינו חצר, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רז ואילך. וש"נ.
65. אין ערוך אליך : תהלים מ, ו. ראה לעיל הערה 61.
66. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
67. שאפי' ח"ע . . כעשי' גשמי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 67.
68. אדון הנפלאות : ברכת ישתבח וברכת יוצר. ראה גם לקמן פ"ז. תו"א ויחי מו, ב ואילך.

עמוד רלג

69. עושה פלא : בשלח טו, יא. ראה תו"א בשלח סג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמט. וש"נ.
70. את ה' האמרת היום : תבוא כו, יז.
71. לעולם ה' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
72. שפי' במד"ת : קיט, לו. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' רלה. וש"נ. תרל"ח ע' כב. וש"נ.
73. ובסש"ב ח"ב בשם הבעש"ט ז"ל : פ"א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה שיר המעלות ממעמקים רפ"ב. ד"ה ושאבתם מים בששון פ"ג. הנסמן בסה"מ תרל"ח ותר"ם שם־ כתר שם טוב קה"ת מהדורת תשנ"ט בהוספות סע"ז.
74. אורייתא מח"ע נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
75. ואורייתא וקודב"ה כולא חד : מובא בתניא (פ"ד ופכ"ג) בשם הזהר. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רפה. וש"נ. אוה"ת חוקת ע' תשס.
76. עשה"ד הוא . . המצות : ראה רש"י משפטים כד, יב.
78. ולא יהי' לך : יתרו כ, ג.
77. רמ"ח מ"ע . . שס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
80. רמ"ח אברים : אהלות פ"א, מ"ח.
79. רמ"ח פקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
82. שס"ה גידים : ראה הערה שלפנ"ז. ע"ח שער פנו"ח ש"מ, דרוש יב: אותן הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים. עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ח"א, פי"א ובכנפי יונה ח"א, פע"א בשם הראב"ע בס' העצמים [לונדון תרס"א ע' כו] שס"ה גידין כפולין. סה"מ תרכ"ח ע' קכט ואילך בשם המד"ר.
81. ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידים : תרגום יוב"ע בראשית א, כז. זהר וישלח קע, ב.
83. וגלגלתא דחפי' על מוחא : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב.
84. וגוף ותרין דרועין . . קדש : ראה ת"ז בהקדמה יז, א.

עמוד רלד

86. תרי"ג מצות . . ז"מ דרבנן : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערות 131 ואילך.
85. בעשה"ד תרי"ג אותיות . . במד"ר : ראה שם פי"ח, כא. תנחומא קרח יב. כתר תורה הובא בתורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח (לב, א). של"ה יתרו שיו, סע"א. ראה גם לקו"ת בחוקותי מו, ד: ”וברבות נשא פי"ג [טוטז] איתא תרי"ג אותיות יש מן אנכי עד אשר לרעך ושבעה יתירות כנגד שבעה ימי בראשית עכ"ל".
87. זאת התורה אדם : חוקת יט, יד. ראה זהר רע"מ משפטים קיז, ב. צו כט, ב. תו"א תרומה עט, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שכז. וש"נ.
88. שמבחי' מל' שבחכ' : ראה ע"ח שער מיעוט הירח של"ו, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצה. שעה"י קמא, ב ובהערה 41. תו"ח יתרו ח"ב רסח, ג. סה"מ תרל"ח ע' ח ובהערה 71.
89. על שלשה דברים . . גמ"ח : אבות פ"א, מ"ב.
90. עבודה . . הקרבנות : ראה מפרשים לאבות שם. סה"מ תרל"ח ע' לד הערה 79.
91. הקרבנות . . העלאה ממטה למעלה : ראה גם תניא פל"ד. אגה"ת ספי"ב. אגה"ק סוס"כ. סכ"ח. סה"מ תר"ם ח"א ע' יד. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה כתר יתנו לך ספ"ג.
92. וגמ"ח . . המשכה : ראה תו"ח בראשית כו, ג.
93. קדשי קדשים הי' שחיטתן בצפון : זבחים פ"ה, מ"א-ה. ראה סה"מ תרכ"ז ע' רמט ואילך. וש"נ. וראה גם ש"א ט, ב ואילך ובהערה 39. סה"מ תרל"א ח"א ע' קי. וש"נ.
94. ושחט אותו . . צפונה : ויקרא א, יא.
95. הר ציון ירכתי צפון : תהלים מח, ג. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] בהנחה כאן ובהערות 101־ 102.
96. העולה . . שחיטתה בצפון : זבחים פ"ה, מ"ד.
97. צפון . . גבורה : ראה זהר בראשית כט, ב ובאור החמה שם. פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת צפון. מאו"א מערכת צפון אות כו וביאיר נתיב שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמא.
98. תפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.

עמוד רלה

99. שמאלו תחת לראשי : שה"ש ב, ו.
100. גבורה . . תגבורת החיות : ראה תו"א נח ט, ג. לעיל מאמר ד"ה וברך את לחמך ובהערה 88.
101. גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה גם לקו"ת ואתחנן יג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' פא. וש"נ.
102. שאומרים מוריד הגשם : בברכת אתה גבור בתפלת העמידה.
103. הדם . . גבורה : ראה מאו"א מערכת דם אות טז. תו"א נח ט, ג. תו"ח פקודי ח"ב תמו, ד ובהערה 38.
104. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.
105. ימי שנותינו . . שמונים שנה : תהלים צ, י.
106. אריכת ימים יותר : ראה גם סה"מ תרע"ח ע' צג־ תש"ז ע' 202: ואמרז"ל ע"ז [גיטין כח, א] כיון דאפליג איפליג הרי שזהו חיות שבבחי' הפלגה לא כמו בחי' חיות התמידי.
107. ואש שלמעלה : תו"כ ויקרא א, ז. יומא כא, ב.
108. ארי' דאכיל קרבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שה"א עט, ב הערה 13. סה"מ תר"ם ח"א ע' מ ואילך.
109. תפלות כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס שם.
110. אשה ריח ניחוח : ויקרא א, ט.
112. לסוסתי ברכבי פרעה : שה"ש א, ט.
111. במדרש שה"ש . . לסוסתי . . דף יו"ד : בדפוס אמשטרדם ת"א. שהש"ר פ"א, ט ד. הובא גם באוה"ת בשלח כאן ע' תלה. בסה"מ תרע"ח ותש"ז שם: דאי' בילקוט ע"פ והמים כו' מימינם ומשמאלם. ולפנינו שם ליתא. ראה גם מכילתא שבהערה 114.
113. והמים להם חומה מימינם ומשמאלם : בשלח יד, כב. כט.

עמוד רלו

114. והמ"כ תירץ : ראה שם ד"ה תפלה. וראה גם פי' זה ינחמינו על המכילתא בשלח יד, כח [אלא ששם הגירסא תורה ולא ק"ש].
115. שתפלה הוא חיי שעה : שבת י, א.
116. ותורה היא חיי עולם : שבת שם.
117. העוה"ב . . ימין ועוה"ז . . שמאל : ראה ב"ר פנ"ט, ב. ערכי הכנויים לבעל סדה"ד מערכת ימין עה"ב. אוה"ת חנוכה ע' שלז ואילך.
119. שמאל דוחה : סוטה מז, א.
118. שהתפלה . . שמאל דוחה . . תחת לראשי : ראה תו"א תשא פה, ג ואילך.
120. אין עומדין . . כובד ראש : ברכות ל, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקו ואילך. תו"ח בשלח ח"א קעז, א. סה"מ תרכ"ט ע' קסו. וש"נ.
121. שאומרים בתפלה סלח לנו : ראה גם תו"א תשא קיא, ד. לקו"ת בהעלותך ל, ב. תצא לה, סע"ב. ש"ש סה, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפב. וש"נ. תו"ח וירא קד, ב ובהערה 20. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 120.
122. מס"נ באחד : ראה זהר רע"מ משפטים קיט, א. צו לג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תו. וש"נ. שמות ח"א ע' רעח ואילך. הנחות תקע"ז ע' שא.
123. אהבה בכל מאדך : ואתחנן ו, ה.
124. משלי סי' י"ז ך"א : באוה"ת בשלח כאן ע' תלה: סי' י"ז ג' [ושם הובא רק ראשית הכתוב]. בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנ: ך"ג ך"א. צ"ל: כז, כא.
125. ך"ה ה' : וכ"ה בסה"מ תרכ"ז כאן. צ"ל: כה, ד.
126. דרך איש ישר בעיניו : משלי כא, ב.
127. כספך הי' לסיגים : ישעי' א, כב.
128. שכסף . . האהבה : ראה גם תניא פ"נ. תו"א וישב כו, ד. תשא פו, ד. תו"ח וארא ח"א נג, ג. וש"נ.

עמוד רלז

129. אם נבלת בהתנשא : משלי ל, לב.
130. כל המשפיל א"ע : ערובין יג, ב (כגי' הע"י). וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רנא. שע"ת כג, א הערה 12. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 132.
131. בזח"ג פ' שלח : קסח, סע"א. ראה גם תוספתא ח"ש קכב, ב (בשינוי הסדר).
132. בקרבנות . . שמאל דוחה . . תרומת הדשן : ראה סידור שחרית ל, ג ואילך. ד"ח נד, ד. אוה"ת בשלח ס"ע תלה ואילך. ע' תסג. שה"ש כרך ב ע' תשכז. סה"מ תרכ"ט ע' רסב. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן.
133. והרים את הדשן . . המזבח : צו ו, ג [בדילוג].
134. והי' נבלע שם : ראה רש"י ויקרא א, טז ד"ה אל מקום הדשן. פסחים כו, א ד"ה תרומת הדשן. מנחות עד, א ד"ה אלא אבית הדשן דלמטה. תוד"ה נבלעין במקומן יומא כא, א.
135. והוציא את הדשן . . למחנה : צו ו, ד.
136. ויאבק איש עמו : וישלח לב, כב. ראה תו"א וישלח כו, ד.
137. שהעלו אבק עד כסה"כ : ראה חולין צא, א.
138. דק"ע : ע"א.
139. מרירות . . ועצבות : ראה גם תניא פל"א.
140. ימין מקרבת : סוטה מז, א.
141. ויצעקו אל ה' : תהלים קז, ו. כח.

עמוד רלח

142. ע"י המרירות . . שמחה : ראה תניא פכ"ו ופל"א.
143. דגם חושך לא יחשיך ממך : תהלים קלט, יב.
144. ומרחוק ה' נראה לי : ירמי' לא, ב.
145. מ"ן : ראה לקמן הערה 158.
146. אסקופה הנדרסת : ערובין צח, א. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' לא ואילך. וש"נ.
147. הקרבן הי' מקריב . . הכהן : ויקרא פ"א, ה ואילך.
148. הכהן . . חסד : ראה זהר נשא קמה, ב. צו כז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעג. וש"נ.
149. לאכללא שמאלא בימינא : ראה זהר ר"פ קרח.
150. חטא קרח . . להפריד את השמאל : ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' שמג ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם.
151. קו הימין . . בלק"ת . . חקת : נו, ג. ראה גם ביאוה"ז — להצ"צ — ויחי כרך ב ע' תשמא ואילך. סה"מ תר"ן ע' שצ. לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך על יד הערה 92.
152. אברהם . . איש החסד : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
153. אברהם . . מאכיל . . לערביים : ראה ב"מ פו, ב. תו"ח לך פג, ד הערה 57.
154. דעו למי מברכים : ראה סוטה י, ב.
155. ש"ש מתאהב ע"י : יומא פו, א. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שנ. וש"נ. דברים ח"א ע' קלה. וש"נ. סה"מ תרע"ח ע' ע ואילך.
156. אלה תולדות יצחק : תולדות כה, יט [ושם: ואלה — ראה גם תו"א שבהערה הבאה. לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בהנחה כאן].
157. אלה תולדות . . ב"פ אברהם : ראה תו"א תולדות יז, סע"א ואילך.

עמוד רלט

158. המ"ד . . המ"ן : זהר בראשית יז, סע"ב. יח, רע"א. ראה גם בענין מ"ד ומ"ן מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קפג ואילך.
159. ימינו תחבקני : המשך הכתוב שמאלו תחת לראשי — שה"ש ב, ו [ושם: וימינו].