ומעתה כו' הוקבעו המועדים

רכומעתה כו' הוקבעו המועדים

שחוהמ"פ

ד) ומעתה צ"ל למה3 הוקבעו המועדים על זמן התבואה1 דוקא, והענין דהנה כתי' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמי' ב' ג'), והניקוד הוא רכאבחולם שנמצא נעשה הקרי תבואתו4, ופי' הת"י5 קדש ישראל כתרומה, ראשית תבואתה כראשית קציר לפני העומר שאסור באכילה כן כל אוכליו יאשמו2. ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתו, הענין הוא דהנה כתי' וזרעתי' לי בארץ6, והיינו שכמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב, ועי"ז נעשה צמיחה7 בתוס' וריבוי כי כלום אדם זורע סאה8 אלא כדי להכניס כמה כורין, וכך ישראל נק' בשם זריעה וכמ"ש אור זרוע9 דהיינו שירדו למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר על קדושת ה' שאין לה גילוי אלקות כמו שהי' מקודם שירדה למטה שהיתה נהנית מזיו השכינה10, שהוא רקבון וביטול, וזהו שהגליות11 בבל נק' ג"כ בשם זריעה12, וזהו זרובבל13 שהיא בחי' זריעה והיינו שהוא בחי' ירידה וביטול עצמותו, אך ע"י זריעה זו נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי יותר, והיינו שעי"ז נעשה גילוי יותר וכמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם14 מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי'15, והפי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב16, והיינו שע"י בירור שבעוה"ז שהוא בחי' זריעה עי"ז נעשה המשכה מעדאת"כ לעלמא דאתגלי', ושרש של שני העולמות הוא ב' שמות הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי'17 שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשלות כו' שזהו בחי' הצמיחה כו'. והנה עיקר הצמיחה יהי' לע"ל וכפי' הפשוט מעוה"ז לעוה"ב שלע"ל יהי' בחי' הצמיחה הנ"ל, אך ברגלים נעשה ג"כ מעין צמיחה זו, וזהו שהרגלים נקבעים על זמן גמר התבואה לפי שהרגלים הוא בחי' צמיחה.

רכבוא"ו)18 והנה סדר הרגלים19 רגל הראשון הוא חג המצות שהוא בחדש האביב, וכמ"ש (בפ' משפטים ך"ג ט"ו) את חג המצות תשמור כו' תאכל מצות כו' למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים. ולהבין למה נצטוו דוקא במצה. והענין הוא דהנה ארז"ל אין התינוק יודע לקרות או"א20 עד שיטעום טעם דגן דוקא דהיינו שכדי שידע התינוק לקרוא אבא כו' אף שהיא הכרה שלא ע"פ שכל רק שהוא נמשך אחר אביו בלי טו"ד כלל זהו ע"י טעם דגן דוקא, כך כדי שיהי' התחברות נש"י עם אלקות זהו ע"י טעם דגן דוקא שהוא בחי' מצה, והיינו כי מצה הוא בחי' ביטול ושפלות שאין בה שום טעם כלל, משא"כ חמץ הוא בחי' הגבהה21 והתנשאות שהוא בחי' כעס וגאוה, וע"כ עי"ז לא יוכל להיות התחברות נש"י עם אלקות לפי שאין אני והוא יכולים לדור22, רק ע"י מצה דוקא שהוא בחי' ביטול ושפלות, וזהו שפסח הוא בחדש האביב, כי אביב הוא בחי' א"ב י"ב23, אב הוא בחי' כי אתה אבינו24, וי"ב הם י"ב שבטים25 ונתחברים ונעשים אחד, כי אביב הוא ג"כ לשון התחברות וכמשארז"ל קישות שהתליעו באבי'26 שפירשו במחובר כו', והיינו שאז נעשה התחברות נש"י עם אלקות וע"כ נק' חדש האביב, וזהו מ"ש החדש הזה לכם כו' ראשון הוא לכם27 כו', והיינו שראשון הוא בחי' אני ראשון ואני אחרון28 יהי' לכם שיתחבר עמכם, וזהו שפסח נק' חדש האביב דהיינו שנש"י שנק' ראשית תבואתה אז הם אביב שיתחברו אז עם אלקות, אך בפסח אז הוא רק גמירת השעורים29, וכמ"ש כי השעורה אביב30, והיינו ששעורה הוא בחי' שיעור ה'31 בהבראם בה' בראם32 שהוא בחי' התבוננות איך שהוא מחי' ומהוה את כל העולמות שהוא בחי' ה' אחרונה של ש' הוי'33, ושיעור ה' היינו כל חד וחד לפש"ד34 שמתבונן באלקות עי"ז הוא נתחבר, ומה שבפסח דוקא הוא רק מבחי' שעורה, והיינו לפי שבפסח יצאו ממצרים35, מצרים הוא בחי' ערות רכגהארץ36 שהיו משוקעים במ"ט שע"ט37, ובפסח יצאו ממצרים, וכדי שיתחברו לאלקות זהו ע"י שעורה דוקא שהוא בחי' מל'38 כי זה השער לה'39 דא הוא תרעא לאעלאה40, בזאת יבא אהרן41 אל הקדש שהיא בחי' קבלת עומ"ש, וכמ"ש בזהר במדבר דק"ך ע"א ובא לו לקרן42 אמינא בקדמיתא שמתחלה צריך שיהי' בחי' ביטול קבלת עול לבד, וזהו שמניחים הטלית ואח"כ התפילין43, אף שטלית היא רק תשמישי מצוה44 ותפילין היא תשמישי קדושה45 אעפ"כ מניחין הטלית קודם לפי שטלית הוא בחי' פריסו דמלכא46 קבלת עומ"ש וכן ש"י קודם לש"ר47 כו', וע"כ בפסח אז השעורה רק אביב שאז נתחברו נש"י לאלקות ע"י שיעור ה'.

ז) אך בשבועות48 נק' קציר חטים49 וחג הקציר בכורי מעשיך50, ולכאו' אין זה מובן שהרי בשבועות אסור לקצור51, ולמה נק' קציר חטים. אך הענין הוא דהנה כתי' עיניך בשדה אשר יקצרון51 ופי' בזהר ס"פ ויקהל דרי"ח ע"א עיניך קאי על הסנהדרין שנק' עיני העדה52, ולכך נק' הסנהדרין עיני העדה היינו שכמו שכל רכדהרמ"ח אברים שבאדם53 נמשכים אחרי העינים, וזהו מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם54 ואחרי עיניכם כו' שהעינים הם העיקר55, כך כללות נש"י נמשכים אחר הסנהדרין ולכך נק' עיני העדה. ועוד י"ל שלכך נק' הסנהדרין עיני העדה לפי שעבודתם היא בבחי' עינים, וכמ"ש לבבתני באחד מעיניך56 והקרי באחת מעיניך, והיינו שעיניך הוא בחי' עיניך יונים57 שכמו שיונים עיקר התענוג שלהם הוא בעינים שמסתכלים58 זע"ז, וכך הסנהדרין כל עבודתם הוא לאסתכלא ביקרא דמלכא59 עיני האדם לא תשבענה60, ויש בזה ב' בחי' באחת מעיניך ובאחד מעיניך, היינו שכשהם במדרגת יחו"ע ביטול במציאות אז נק' באחד מעיניך וכשהם רק בבחי' ביטול היש לבד הוא באחת61 מעיניך. ופי' הפסוק עיניך בשדה אשר יקצרון היינו מה שע"י עיניך שהוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא עי"ז הם מקבלים השפעה מלמעלה, כי שדה היא ציון וכמ"ש ראה ריח בני כריח שדה63 ופי' ברבות62 שדה היא ציון, וכמ"ש ציון שדה תחרש64, וכן כתי' וירא והנה באר בשדה65, באר זה ציון66, והיינו שהם מקבלים ההשפעה ע"י ציון כי כל השפעות נמשך מציון, וכמ"ש כי מציון תצא תורה67, ברכה מציון68 כו', וע' במד"ר פ' קדושים פך"ד69 ע"פ ישלח עזרך70 כו' ומציון כו', וזהו אשר יקצרון היינו כי קצירה היא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד71 רכהשהקצירה היא בחי' תשלום שכר שע"י הזריעה של צדקה, ועיניך בשדה אשר יקצרון היינו שע"י עיניך שלמטה למעלה כך נמשך למעלה וכמשארז"ל כדרך שבא לראות72 כך בא ליראות מה לראות בשתי עינים כך מלמעלה בשתי עינים, וכתי' עיני74 ה' אל צדיקים וכתי' עין ה' אל יריאיו75 בזמן שישראל73 עושין רצוש"מ אז עיני ה' אל צדיקים בשתי עינים ובזמן שאין עושין רש"מ עין הוי' בעין אחת, והיינו כי עין הוא בחי' ראי' והשגחה ויש שתי בחי' השגחות ש' הוי' וש' אלקי' וכשישראל ערש"מ נמשך ההשגחה מש' הוי' וש' אלקי' שנעשה יחוד ש' הוי' וש' אלקי', ואם אין ערש"מ אז אינו נמשך כ"א מש' אלקים לבד. ובזה יובן מה שחג השבועות נק' חג הקציר, והיינו לפי שבשבועות הוא מ"ת76 ותורה נמשך מציון כי מציון תצא תורה, וע"כ נק' חג הקציר שהוא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה, וע"כ בשבועות הוא קציר חטים, חטים הוא ך"ב אתוון דאורייתא77 שהוא בחי' אתוון אחרנין78, כי שעורה הוא שיעור ה' הוא בחי' אותיות שנבראו בהם שמו"א אתוון זעירין, ולכן ה' דבהבראם הוא ה' זעירא78, אך אותיות התורה הם אתוון בינונים ואתוון רברבין, וזהו קציר חטים כו', וזהו מ"ש וחג הקציר בכורי מעשיך שאז הוא זמן הבאת ביכורים בחי' שדה אילן כי יש שדה לבן ושדה אילן79, והנה פסח הוא בחי' שדה הלבן בחי' שעורים, שעורים מאכל בהמה80, משא"כ שבועות שהיא בחי' שדה אילן, וכמ"ש בעצרת על פירות האילן81 שהיא בחי' כי האדם עץ השדה82 אדם אדמה לעליון83 שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע כו', וזהו מ"ש אח"כ אשר תזרע בשדה84 שהקצירה נמשך מבחי' הזריעה שבתחלה, והנה הזריעה הוא בחי' אשריכם זורעי על כל מים85 וזורעי היינו בחי' מצות וכמ"ש זרעו לכם לצדקה, אך הנה רכוהזריעה אינו מצמיח כ"א ע"י מים והיינו שמים הוא בחי' תורה, ולזה למדו רז"ל בספ"ק דב"ק די"ז ע"א ע"פ אשריכם זורעי וגו' כל העוסק בתורה וגמ"ח זוכה לנחלת שני שבטים שנא' זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כו', וזהו אשר תזרע בשדה שע"י הזריעה של תו"מ עי"ז נמשך הקצירה שהיא מ"ת (והיינו כנ"ל שהקצירה היא תשלום שכר, וכמו שפי' בלק"ת בד"ה וספרתם דחה"ש פ"ג86 ראשית קצירכם הו"ע השגת הנפש בחי' גילוי אור א"ס ב"ה בעלמא דאתגליא איך הוא ממכ"ע וסוכ"ע, ור"ל קצירכם הו"ע השגת הנפש בחי' ההשפעה מלמעלה נק' קציר, וקציר שעורים זהו ההשגה שמבחי' שיעור ה' היינו בחי' ממכ"ע, ובשבועות חג הקציר של חטים הוא גילוי בחי' חטה מאכל אדם87, והוא גילוי מה שלמעלה מהדעת והשגה כו' (כי מה שהתינוק קורא אבא זה אינו ע"פ השגה כ"א זהו מלמעלה מהדעת, רק שנתלבש בבחי' שלמטה מן הדעת ע' בד"ה וספרתם הנ"ל), ובחי' זו נמשכה לישראל במ"ת, וזה קרוב למ"ש בזח"א ויצא דקנ"ז ב' בענין לחם מן הארץ שעי"ז השיגו בבחי' ארץ העליונה שהיא השכינה בחי' ממכ"ע, וכדי להשיג בחי' קוב"ה סוכ"ע בחי' שמים זהו ע"י לחם מן השמים יעו"ש, וכך עד"ז הו"ע קציר שעורים וקציר חטים, וכמ"ש מזה בד"ה וחג הקציר בס' חורף תרט"ז דקנ"ט ע"א88, ועמ"ש בד"ה כי תבואו אל הארץ כו' שש שנים תזרע שדך90, איך התומ"צ הם בבחי' זריעה, שההלכה שאדם לומד בעוה"ז שנים אוחזין בטלית91 כו' הוא כמו הזרע שנרקב בארץ, ונכלל בכח הצומח ועי"ז מצמיח, כן לימוד ההלכה זו נכלל בבחי' העלאת מ"ן92 בבחי' ציון הנק' שדה, ומזה נצמח להאדם לימוד והבנת שרש הלכה זו למעלה מה שהוא למעלה במקור שורשה בעדן העליון, ונמשך משם לג"ע העליון כו' והיינו כי מציון תצא תורה, וע' מזה ג"כ בלק"ת פ' בהר בד"ה כי תבואו אל הארץ ושם93 ספ"ב89, וי"ל שגם לג"ע התחתון נמשך הארה מבחי' זו וכמ"ש בסש"ב פל"ט מענין זיו תורתן ועבודתם כו' וכמו שפי' זה בלק"ת בד"ה במדבר סיני דרוש השני פ"א בהג"ה94 ע"ש, וז"ע הקצירה בד"כ, ובדרך פרט) זהו שאנו מברכים בכ"י נותן התורה95 שנמשך בכל יום המשכת התו' והיינו שבכ"י נמשך המשכה עליונה יותר (והיינו לפי ערך הזריעה כן הוא הצמיחה שהוא בחי' הקציר בחי' מ"ת שבכל יום כו').

רכזח) וחג האסיף96 בצאת השנה באספך97 היינו שחג הסוכות הוא למעלה יותר, והיינו כי חגה"ס הוא בחי' תשובה וע"כ נק' חג האסיף, דהנה כתי' כי אבי ואמי עזבוני98 וה' יאספני, אבי ואמי הוא תושב"כ ותושבע"פ וכמ"ש שמע בני מוסר אביך99 זו תושב"כ ואל תטוש תורת אמך זו תושבע"פ, והיינו כשפגם בתומ"צ אז אבי ואמי עזבוני כו', וכמ"ש בילקוט שאלו לחכ'100 חוטא מה עונשו, א"ל חטאים תרדוף רעה101, וכן שאלו לתורה השיבה יביא קרבן102 ויתכפר לו, אך הקרבן הוא רק על שוגג103 ולא על המזיד104, שאלו להקב"ה וא' יעשה תשובה ויתכפר לו, וזהו שנא' טוב וישר105 ה' ע"כ יורה חטאים בדרך, וזהו וה' יאספני, וזהו ענין חג הסוכות שאז הוא זמן אסיפה, והיינו לפי שמקודם הוא בחי' ר"ה ויו"כ שנא' בהתאסף ראשי עם106 יחד שבטי ישראל שמתקבץ כל הבחי' יחד והיינו שמתקבצי' כל הניצוצי' שנתפזרו בכל ימות השנה, וכמ"ש אם יהי' נדחך107 בקצה השמים, ובר"ה ויו"כ על ידי התשובה מתאספי' יחד, וזהו שנק' חג הסוכות חג האסיף, וזהו מ"ש ואספת דגנך ותירושך ויצהריך שהוא בחי' אסיפה של כהנים לוים ישראלים108, דגנך הוא ישראל וכמ"ש (זכרי' ססי' ט') כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים, ופי' במד"ר תולדות פס"ו109 ע"פ ורוב דגן110 אלו הבחורים שנא' דגן בחורים, וע' בס' דברים ע"פ ואספת דגנך דקס"ט ע"ב111 שפי' שי"ל שדגנך הם ישראלים, ותירושך הוא בחי' לוים ואין אומרים שירה אלא על היין112, ויצהריך הם כהנים שנמשחו בשמן113, וכשמתאספי' יחד עי"ז נעשה המשכה עליונה יותר רכחוכמ"ש ואגודתו על ארץ יסדה, שכשיש אגודה שהוא בחי' התכללות מג'114 בחי' יחד עי"ז נמשך המשכה עליונה יותר, וזהו בשלשה אומר נברך115 משא"כ יחיד, והנה בחגה"ס הוא בחי' אגודה כו' כי ד' מינים שבלולב116 שהם נאגדים באגודה אחת116 וגם הד' מינים מורה על האחדות117 שהלולב הוא כפות118 והעלין שלו גדילין יחד119 וכן הדס120 וערבה121 כו', וע"כ עי"ז נמשך המשכה גבוה יותר כו', שלמעלה מבחי' תורה שהוא בחי' אבי ואמי שהוא בחי' י"ה122, וע"כ אף כי אבי ואמי עזבוני ואעפ"כ וה' יאספני שהיא המשכה שלמעלה מש' הוי', וזהו והלך לפניך צדקיך וכבוד ה' יאספך123 שיוכלל באלקות וכמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה124 בצרור החיים את הוי' אלקיך ממש.

הערות

עמוד רכ

  1. 3. ומעתה צ"ל למה : ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'קעח ואילך. הנסמן בסה"מ תרל"ג כאן. לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 3.
  2. 1. ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה : מאמר זה [פרקים ד-ח] הוא העתק מבוך בש"ו 1063 רפב, ב [מאמר ד"ה שלש רגלים] עם הגהות ותיקונים מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. והוא המשך למאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי [פרקים א-ג] שנדפס לפנ"ז. למאמר זה, פ"ד הוא לשון פ"ג מד"ה שלש רגלים תרל"ג [נדפס בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמח ואילך] פסקא ראשונה בשינוי קצת בתחילתו. פ"ה לא נרשם — ראה המובא בסמוך. לפ"ו ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'קפא. סה"מ תר"ל ע' קלג ואילך. ע' רח [אוה"ת פינחס ע' א'רטו ואילך]. תרל"ג ח"א ע' קמט. לפ"ז ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'קפג ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלה ואילך. ע' רי ואילך [אוה"ת פינחס ע' א'ריז ואילך]. לפ"ח ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'קפה ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלז. ע' ריג [אוה"ת פינחס ע' א'רכ]. תרל"ג ח"א כאן ע' קמט ואילך. ממאמר זה ישנם עוד שני הנחות ובהם הפתיחא היא: את חג המצות תשמור. ההנחות הם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק הנחותיו. ב) הנחה אחרת נדפסה לקמן בחלק ההנחות. בוך בש"ו הנ"ל הוא הנחות של ר' דוב [בעריל] קאליסקער ממאמרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונק' בשם ”בוך בש"ו" [בראשית שמות ויקרא]־ ולפעמים נק' בשם ”ס' וכל שיח" ע"ש פתיחתו במאמר ד"ה וכל שיח השדה. ראה עוד ע"ד הנ"ל ב”ספריית ליובאוויטש" ע' ל ואילך. ע' לז ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד-תרט"ו ע' שעז. המאמר נרשם בכת"י מעתיק, היינו א) העתק המאמר שלש רגלים כפי שמופיע בתרל"ג פ"ג. ב) אח"כ העתיק המשך המאמר שלש רגלים הנ"ל מבוך בש"ו ששם באו הגהות ותיקונים בגוכתי"ק ללא ציון פרקים. ג) על העתק זה ניתוספו בגוכתי"ק הגהות ותיקונים ופרקים ה-ז [ופ"ד לא נרשם]. ד) וכן לספ"ו נרשמו עוד הגהות וכו' בע' בפ"ע בכותרת: ”לד"ה שלש רגלים תחוג לי". ה) לאח"ז נרשם המאמר עוה"פ בכת"י מעתיק [שהעתיק הנ"ל א-ד] בכותרת: ”שחוהמ"פ" עם איזה תיקונים בגוכתי"ק. ובמקום פ"ג הנ"ל נרשם פ"ד. ואח"כ נרשמו פרקים ו-ח [ופ"ה לא נרשם].

עמוד רכא

  1. 4. תבואתה . . תבואתו : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 2.
  2. 5. ופי' הת"י : ראה גם אוה"ת ירמי' כרך א ס"ע שכב ואילך — נדפס גם באוה"ת פינחס ע' א'רכא ואילך.
  3. 2. ומעתה צ"ל . . יאשמו : ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קמח כאן ובהנרשם בשולי היריעה שם.
  4. 6. וזרעתי' לי בארץ : הושע ב, כה. ראה תו"א בשלח סא, א. הנסמן בסה"מ תרל"ג כאן.
  5. 7. גרעין . . ונרקב . . צמיחה : ראה אגה"ק ס"ח (קיג, א). מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ב, ב. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רב. וש"נ.
  6. 8. כלום אדם זורע סאה : ראה פסחים פז, ב [ושם: סאה]. תו"א בשלח שם [ושם: כור]. לקו"ת האזינו עו, ד [ושם: קב — וכן הוא בבוך בש"ו כאן. אלא שכ"ק אדמו"ר מהר"ש תיקן סאה. וראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 21 ושם: קב. אבל (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 19 ושם: סאה]. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תלד. תו"ח שמות ח"א מ, ג ובהנסמן בהנ"ל.
  7. 9. אור זרוע : תהלים צז, יא.
  8. 10. נהנית מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
  9. 11. שהגליות : וכ"ה בבוך בש"ו כאן [אלא ששם ליתא תיבת בבל שניתוספה בגוכתי"ק בין השיטין]. ובבוך 2085. בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמח כאן: שהגלות.
  10. 12. שהגליות בבל נק' בשם זריעה : ראה אוה"ת בשלח ע' שנג. משפטים ס"ע א'קעח: רפ"ח דפסחים [פז, ב] דקאי על גלות בבל. לקו"ת שבהערה הבאה. בתו"א שם בתחילתו: בגלות מצרים [וראה גם הנרשם במ"מ לשם]. באוה"ת בשלח שם ע' שנו: הגלות דמצרי' ובבל. שם ע' שנט [הוספה על לשון תו"א שם פיסקא והנה כמו] במצרים ובבל.
  11. 13. זרובבל : ראה סנהדרין לח, רע"א. לקו"ת בהעלותך כט, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע רטו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלה. אג"ק ח"ו ע' קצא.
  12. 14. ברוך ה' . . ועד העולם : תהלים קו, מח־ דברי הימים-א טז, לו. ראה זהר ויצא קנח, ב. תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ.
  13. 15. מעלמא דאתכסי' . . דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
  14. 16. מעוה"ז לעוה"ב : ראה תרגום ורש"י לתהלים שם. מצו"ד לדברי הימים-א שם.
  15. 17. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 232.

עמוד רכב

  1. 18. וא"ו : בהעתק הא' נסמן כאן פ"ה, ופ"ד לא נסמן. בהעתק הב' נסמן כאן פ"ו, ופ"ה לא נסמן. ראה לעיל הערה 1.
  2. 19. והנה סדר הרגלים : ראה גם להבא להלן אוה"ת משפטים ע' א'קפא ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלג ואילך. ע' רח [אוה"ת פינחס ע' א'רטו ואילך — ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 2]. תרל"ג ח"א כאן ע' קמט.
  3. 20. אין התינוק יודע לקרות או"א : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ.
  4. 21. מצה . . ביטול . . חמץ . . הגבהה : ראה גם לקו"ת צו יג, ג. שה"ש יד, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' ריב.
  5. 22. שאין אני והוא יכולין לדור : סוטה ה, א. ערכין טו, ב.
  6. 23. אביב . . אב י"ב : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ה ובהערה 178.
  7. 24. כי אתה אבינו : ישעי' סג, טז.
  8. 25. וי"ב הם י"ב שבטים : ראה גם לעיל שם.
  9. 26. קישות שהתליעו באבי' : ראה חולין נח סע"א. סז סע"א ואילך.
  10. 27. החדש . . ראשון הוא לכם : בא יב, ב.
  11. 28. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
  12. 29. אביב . . גמירת השעורים : ראה מנחות סח, ב. אבן עזרא משפטים כג, טז. לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך.
  13. 30. כי השעורה אביב : וארא ט, לא.
  14. 31. ששעורה . . שיעור ה' : זהר בלק קפח, ב.
  15. 32. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
  16. 33. ה' אחרונה של ש' הוי' : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. ע' רכח. ח"ב ע' תשפט. במדבר ח"ב ע' ת.
  17. 34. כל חד וחד לפש"ד : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, רע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
  18. 35. שבפסח יצאו ממצרים : ראה בא יב, כט ואילך. יג, ב ואילך. משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ועוד.

עמוד רכג

  1. 36. מצרים . . ערות הארץ : מקץ מב, ט. יב. ראה קה"ר פ"א, ד בסופה. ע"ח שער ציור עולמות שמ"ג, פ"א.
  2. 37. מצרים . . משוקעים במ"ט שע"ט : ראה ז"ח יתרו לא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב. וש"נ.
  3. 38. שעורה . . מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שעורה. מאו"א מערכת שעורה אות ע.
  4. 39. זה השער לה' : תהלים קיח, כ. ראה זהר בהקדמה ז, ב. ת"ז ת"א יח, רע"א. תכ"ב סה, א. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' נז. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנו [נדפס גם במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשה]. סה"מ תר"ל ע' קלג.
  5. 40. דא הוא תרעא לאעלאה : ראה זהר בהקדמה ח, רע"א. יא, ב.
  6. 41. בזאת יבא אהרן : אחרי טז, ג. ראה זהר אחרי נו, ב.
  7. 42. ובא לו לקרן : זבחים נג, רע"א (במשנה). ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרט ואילך. ביאוה"ז במדבר קמד, ב ואילך. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נב ואילך. תקס"ז ע' קסה ואילך. ביאוה"ז להצ"צ במדבר כרך א ע' תסד ואילך.
  8. 43. הטלית ואח"כ התפילין : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין רסכ"ה. ראה גם אוה"ת כאן ע' א'קפב [ושם: טלית עם הציצית]. ובאו"א ראה אמ"ב שער הציצית צא, ב. צה, ד.
  9. 44. שטלית . . תשמישי מצוה : ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית סכ"א, ס"ב. תו"א מג"א ק, א. לקו"ת שלח מד, ב. וראה גם לקו"ש אגה"ת כרך יט ע' 421-422 ובהנסמן שם. ואולי הכוונה שהציצית התלויות בטלית הם תשמישי מצוה [ראה גם ראשית חכמה שער הקדושה פ"ו (קרוב לתחילתו ד"ה עוד מהדברים קמא, א): והטלית תשמישי מצוה. אוה"ת שבהערה שלפנ"ז. לקמן בשני ההנחות כאן]. ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית שם, ס"א. הל' תפילין סמ"ב, ס"ו.
  10. 45. ותפילין היא תשמישי קדושה : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סמ"ב, ס"ו. אבל כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תר"ם ח"א ע' שא. וש"נ.
  11. 46. שטלית . . פריסו דמלכא : ראה זהר סבא משפטים צז, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרמא. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רפ לע' א'מד.
  12. 47. ש"י קודם לש"ר : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סכ"ה , סי"ב.
  13. 48. אך בשבועות : ראה גם להבא להלן אוה"ת משפטים ע' א'קפג ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלה ואילך. ע' רי ואילך [אוה"ת פינחס ע' א'ריז ואילך].
  14. 49. בשבועות נק' קציר חטים : תשא לד, כב.
  15. 50. וחג הקציר בכורי מעשיך : משפטים כג, טז.
  16. 51. בשבועות אסור לקצור : חגיגה יח, א.
  17. 51. עיניך בשדה אשר יקצרון : רות ב, ט.
  18. 52. בזהר . . הסנהדרין שנק' עיני העדה : שלח טו, כד. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 58 בשם המדרש. ראה רות רבה פ"ד, יב פסוק ט. וש"נ. צויין אליו באוה"ת משפטים שם. וסה"מ תר"ל ס"ע קלח. ע' רי [אוה"ת פינחס שם].

עמוד רכד

  1. 53. הרמ"ח אברים שבאדם : אהלות פ"א, מ"ח.
  2. 54. ולא תתורו אחרי לבבכם : שלח טו, לט.
  3. 55. שהעינים הם העיקר : ראה תו"א שמות נד, סע"ג ואילך. אוה"ת עקב ע' תרכא. משלי כרך א ע' תריט ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצח [ושם: גירסת הגמרא]. וש"נ. לקמן בשני ההנחות כאן. לקו"ש נצבים כרך כט ע' 169.
  4. 56. לבבתני באחד מעיניך : שה"ש ד, ט.
  5. 57. עיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
  6. 58. שיונים . . שמסתכלים : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
  7. 59. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
  8. 60. עיני האדם לא תשבענה : משלי כז, כ [ושם: ועיני — ראה גם בהמצויין בסמוך]. ראה לקו"ת שה"ש לד, ג. לה, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קפח. פלח הרמון שה"ש ע' 124 ואילך.
  9. 61. יחו"ע . . באחד . . ביטול היש . . באחת : ראה לקו"ת שה"ש כט, ג. לא, ג.
  10. 63. ראה ריח בני כריח שדה : תולדות כז, כז.
  11. 62. שדה היא ציון . . ברבות : ראה ב"ר פס"ה, כג.
  12. 64. ציון שדה תחרש : ירמי' כו, יח.
  13. 65. וירא והנה באר בשדה : ויצא כט, ב.
  14. 66. באר זה ציון : ראה ב"ר פ"ע, ח.
  15. 67. כי מציון תצא תורה : ישעי' ב, ג. מיכה ד, ב.
  16. 68. ברכה מציון : נסמן בהערה הבאה.
  17. 69. במד"ר . . פך"ד : סימן ד. ראה גם סה"מ תר"ל כאן ס"ע קלח. חלק הועתק בשינויים בסה"מ תר"ל כאן ס"ע רי ואילך [אוה"ת פינחס ע' א'ריח ושם: שארז"ל. ולכאורה צ"ל כבסה"מ תר"ל: שאר"ל. וכ"ה באוה"ת משפטים כאן ע' א'קפג].
  18. 70. ישלח עזרך : תהלים כ, ג.
  19. 71. זרעו . . וקצרו לפי חסד : הושע י, יב [ושם: קצרו — אבל עד"ז מובא בכ"מ ומהם: לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 20. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 72. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשטז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פב, ב ובהערה 666. סה"מ תר"ל כאן ע' ריא. תר"ם ח"א ע' שטז. ח"ב ע' תתכא].

עמוד רכה

  1. 72. כדרך שבא לראות : ראה חגיגה ב, א. תוד"ה יראה.
  2. 74. עיני ה' אל צדיקים : תהלים לד, יז.
  3. 75. עין ה' אל יריאיו : תהלים לג, יח.
  4. 73. עיני . . עין . . בזמן שישראל : שהש"ר פ"ח, יב. ראה גם לקו"ת פ' ראה כג, ד. כד, א. ג. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' קכב. סה"מ תר"ל שבהערה 48.
  5. 76. שבשבועות הוא מ"ת : ראה נוסח התפלה וקידוש לשבועות. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
  6. 77. חטים הוא ך"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
  7. 78. אתוון אחרנין : ראה גם לקמן בשני ההנחות כאן.
  8. 78. דבהבראם הוא ה' זעירא : ראה זהר לך צג, א. אנציק' תלמודית מערכת ה כרך ח ע' לה הערה 121. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1030 ספ"ד. ריש ע' תקטז. בלק ע' תתקיט. ישעי' כרך ג' ע' א'ריח. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' רכה. סה"מ תרל"ח ע' רס.
  9. 79. שדה לבן ושדה אילן : שביעית פ"ב, מ"א. מוע"ק פ"א, מ"ד.
  10. 80. שעורים מאכל בהמה : ראה מלכים-א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
  11. 81. בעצרת על פירות האילן : ר"ה פ"א, מ"ב (טז, א).
  12. 82. כי האדם עץ השדה : פ' שופטים כ, יט.
  13. 83. אדם אדמה לעליון : ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. של"ה תולדות אדם ג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ.
  14. 84. אשר תזרע בשדה : המשך הכתוב וחג הקציר — משפטים כג, טז.
  15. 85. אשריכם זורעי על כל מים : ישעי' לב, כ.

עמוד רכו

  1. 86. בלק"ת . . פ"ג : במדבר י, ג.
  2. 87. חטה מאכל אדם : ראה פסחים ג, סע"ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ס"ע שטז ואילך.
  3. 88. בד"ה וחג הקציר . . ע"א : אוה"ת משפטים ע' א'קפט.
  4. 90. בד"ה כי תבואו . . שדך : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפו.
  5. 91. שנים אוחזין בטלית : משנה ב"מ ב, א.
  6. 92. מ"ן : ראה לקמן מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה ובהערה 158.
  7. 93. בלק"ת פ' בהר. . ספ"ב : מ, ג.
  8. 89. בד"ה כי . . ושם ספ"ב : לשון אוה"ת משפטים כאן ע' א'קפד.
  9. 94. בלק"ת בד"ה במדבר . . בהג"ה : ב, סע"א ואילך.
  10. 95. שאנו מברכים בכ"י נותן התורה : בברכת התורה. ראה גם סה"מ תר"ל כאן ע' קלו. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תתכא ואילך.

עמוד רכז

  1. 96. וחג האסיף : ראה גם להבא להלן אוה"ת משפטים ע' א'קפה ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלז. ע' ריג [אוה"ת פינחס ע' א'רכ]. תרל"ג ח"א כאן ע' קמט ואילך.
  2. 97. וחג האסיף . . באספך : משפטים כג, טז.
  3. 98. כי אבי ואמי עזבוני : תהלים כא, י.
  4. 99. שמע בני מוסר אביך : משלי א, ח. ראה גם אגה"ק סכ"ט (קנא, א). מאמרי אדה"ז תקע"א ע' פא. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תנ. וש"נ.
  5. 100. בילקוט שאלו לחכ' : ראה לעיל מאמר ד"ה וברך את לחמך ובהערה 47.
  6. 101. חטאים תרדוף רעה : משלי יג, כא. ראה גם לקמן בשני ההנחות כאן.
  7. 102. קרבן : כ"ה בירושלמי מכות פ"ב, ה"ו. אבל בילקוט שמעוני יחזקאל יח, ד (רמז שנח). תהלים כה, ח (רמז תשב): אשם. ובזית רענן לתהלים שם: דרוב אשמות בא על מזיד — ראה בסמוך הערה 104.
  8. 103. הקרבן . . על השוגג : ראה רמב"ם הל' שגגות רפ"א ואילך. אגה"ק סוסכ"ח.
  9. 104. הקרבן . . ולא על המזיד : ראה סה"מ תרל"ג ח"א כאן ע' קמט בשולי היריעה. תר"ם ח"ב ע' תר. וש"נ.
  10. 105. טוב וישר ה' : תהלים כה, ח.
  11. 106. בהתאסף ראשי עם : ברכה לג, ה.
  12. 107. אם יהי' נדחך : נצבים ל, ד.
  13. 108. ואספת דגנך . . ישראלים : עקב יא, יד. ראה גם (בנוסף להבא בסמוך בפנים) מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרפג. מאמר ד"ה והי' עקב — אוה"ת עקב ע' תפט וע' תתשלז [נדפס בקונט' בפ"ע קה"ת תשט"ז — ושם ע' 14 בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע: ”צ"ע. וראה ויקרא פא, ב". לכאו' צ"ל: ”צ"ע. וראה ויק"ר פ"א, ב"] . ע' תצט — ובכרך ו ע' ב'שה. שע"ת קמא סע"א ואילך. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 119. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 130.
  14. 109. פס"ו : סימן ג.
  15. 110. ורוב דגן : תולדות כז, כח.
  16. 111. בס' דברים . . ע"ב : אוה"ת עקב ע' תריג.
  17. 112. ואין אומרים . . היין : ברכות לה, א.
  18. 113. כהנים שנמשחו בשמן : שני תיבות האחרונים ליתא באוה"ת שם. ראה תשא ל, ל. פקודי מ, יג. טו. רמב"ן צו ח, יא. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א ה"ז.

עמוד רכח

  1. 114. ואגודתו על ארץ . . התכללות מג' : עמוס ט, ו. רש"י שבת קט, ב ד"ה ג' קלחים. וראה גם סוכה יג, א. לקו"ת תצא מ, ד.
  2. 115. בשלשה אומר נברך : ברכות פ"ז, מ"ג (מט, ב). ראה סידור שער בהמ"ז קב, א ואילך. אוה"ת עקב ע' תקלח ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' ריח. לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 108 ואילך.
  3. 116. ד' מינים שבלולב : סוכה לא, א. מנחות כז, א.
  4. 116. ד' מינים . . באגודה אחת : כ"ה בהכת"י.
  5. 117. הד' מינים . . האחדות : ראה סידור שער הלולב רסא, ג — רסב, ג. רסד, ד — רסה, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שי ואילך. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנח — שסא. המשך וככה תרל"ז פרק פז. סה"מ תר"ם ח"ב תקעט-תקפ. תרנ"ב ע' ג-ד. סה"מ מלוקט א' ע' רנג-רנד.
  6. 118. שהלולב הוא כפות : ראה סוכה לב, א. סה"מ מלוקט שם.
  7. 119. והעלין שלו גדילין יחד : ראה סידור שם רסב, ב.
  8. 120. וכן הדס : ראה סוכה לב, ב.
  9. 121. וכן . . וערבה : ראה שבת כ, א וברש"י שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שיב בהערה.
  10. 122. אבי ואמי . . י"ה : ראה זהר ויקרא יא, ב. רע"מ צו לד, א. ת"ז תנ"ה פח, א. תנ"ו פט, ב. ביאוה"ז ח"ש קל, א.
  11. 123. והלך לפניך צדקיך וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח [ושם: כבוד — ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 136].
  12. 124. והיתה נפש אדוני צרורה : שמו"א כה, כט.