רכד
הרמ"ח אברים שבאדם53 נמשכים אחרי העינים, וזהו מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם54 ואחרי עיניכם כו' שהעינים הם העיקר55, כך כללות נש"י נמשכים אחר הסנהדרין ולכך נק' עיני העדה. ועוד י"ל שלכך נק' הסנהדרין עיני העדה לפי שעבודתם היא בבחי' עינים, וכמ"ש לבבתני באחד מעיניך56 והקרי באחת מעיניך, והיינו שעיניך הוא בחי' עיניך יונים57 שכמו שיונים עיקר התענוג שלהם הוא בעינים שמסתכלים58 זע"ז, וכך הסנהדרין כל עבודתם הוא לאסתכלא ביקרא דמלכא59 עיני האדם לא תשבענה60, ויש בזה ב' בחי' באחת מעיניך ובאחד מעיניך, היינו שכשהם במדרגת יחו"ע ביטול במציאות אז נק' באחד מעיניך וכשהם רק בבחי' ביטול היש לבד הוא באחת61 מעיניך. ופי' הפסוק עיניך בשדה אשר יקצרון היינו מה שע"י עיניך שהוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא עי"ז הם מקבלים השפעה מלמעלה, כי שדה היא ציון וכמ"ש ראה ריח בני כריח שדה63 ופי' ברבות62 שדה היא ציון, וכמ"ש ציון שדה תחרש64, וכן כתי' וירא והנה באר בשדה65, באר זה ציון66, והיינו שהם מקבלים ההשפעה ע"י ציון כי כל השפעות נמשך מציון, וכמ"ש כי מציון תצא תורה67, ברכה מציון68 כו', וע' במד"ר פ' קדושים פך"ד69 ע"פ ישלח עזרך70 כו' ומציון כו', וזהו אשר יקצרון היינו כי קצירה היא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד71
הערות
- 53. הרמ"ח אברים שבאדם : אהלות פ"א, מ"ח.
- 54. ולא תתורו אחרי לבבכם : שלח טו, לט.
- 55. שהעינים הם העיקר : ראה תו"א שמות נד, סע"ג ואילך. אוה"ת עקב ע' תרכא. משלי כרך א ע' תריט ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצח [ושם: גירסת הגמרא]. וש"נ. לקמן בשני ההנחות כאן. לקו"ש נצבים כרך כט ע' 169.
- 56. לבבתני באחד מעיניך : שה"ש ד, ט.
- 57. עיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
- 58. שיונים . . שמסתכלים : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
- 59. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
- 60. עיני האדם לא תשבענה : משלי כז, כ [ושם: ועיני — ראה גם בהמצויין בסמוך]. ראה לקו"ת שה"ש לד, ג. לה, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קפח. פלח הרמון שה"ש ע' 124 ואילך.
- 61. יחו"ע . . באחד . . ביטול היש . . באחת : ראה לקו"ת שה"ש כט, ג. לא, ג.
- 63. ראה ריח בני כריח שדה : תולדות כז, כז.
- 62. שדה היא ציון . . ברבות : ראה ב"ר פס"ה, כג.
- 64. ציון שדה תחרש : ירמי' כו, יח.
- 65. וירא והנה באר בשדה : ויצא כט, ב.
- 66. באר זה ציון : ראה ב"ר פ"ע, ח.
- 67. כי מציון תצא תורה : ישעי' ב, ג. מיכה ד, ב.
- 68. ברכה מציון : נסמן בהערה הבאה.
- 69. במד"ר . . פך"ד : סימן ד. ראה גם סה"מ תר"ל כאן ס"ע קלח. חלק הועתק בשינויים בסה"מ תר"ל כאן ס"ע רי ואילך [אוה"ת פינחס ע' א'ריח ושם: שארז"ל. ולכאורה צ"ל כבסה"מ תר"ל: שאר"ל. וכ"ה באוה"ת משפטים כאן ע' א'קפג].
- 70. ישלח עזרך : תהלים כ, ג.
- 71. זרעו . . וקצרו לפי חסד : הושע י, יב [ושם: קצרו — אבל עד"ז מובא בכ"מ ומהם: לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 20. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 72. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשטז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פב, ב ובהערה 666. סה"מ תר"ל כאן ע' ריא. תר"ם ח"א ע' שטז. ח"ב ע' תתכא].
משנה אהלות א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם. שלשים בפיסת הרגל. ששה בכל אצבע. עשרה בקורסל. שנים בשוק. חמשה בארכובה. אחד בירך. שלשה בקטלית. אחד עשרה צלעות. שלשים בפיסת היד. ששה בכל אצבע. שנים בקנה ושנים במרפק. אחד בזרוע. וארבעה בכתף. מאה ואחד מזה. ומאה ואחד מזה. ושמנה עשר חוליות בשדרה. תשעה בראש. שמנה בצואר. ששה במפתח של לב. וחמשה בנקביו. כל אחד ואחד מטמא במגע במשא ובאהל. אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי. מטמאין במגע ובמשא. ואין מטמאין באהל:
בראשית רבה ס״ה:כ״ג - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, הֲרֵי בָּנוּי. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר כח, ב): רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ. כְּרֵיחַ שָׂדֶה, הֲרֵי חָרֵב, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ. אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', בָּנוּי וּמְשׁוּכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם.
בראשית רבה ע׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו (בראשית כט, א), אָמַר רַבִּי אַחָא (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טְעִין לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי, הֲדָא אָמְרָה כְּרֵסָא טְעֵנָא רַגְלַיָּא. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פְּתַר בֵּיהּ שִׁית שִׁיטִין, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ הַבְּאֵר. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ מַיִם לְדִגְלוֹ וּלְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיָה בָהּ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ, בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאֵיתָנָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה רְגָלִים. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זוֹ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, בָּאִים מִלְּבוֹא חֲמָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים, דִּתְנַן שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים הָיוּ שָׁם, אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת, וְאֶחָד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ בָּתֵּי דִינִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדִּין עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זוֹ מַלְכוּת רוֹמִי שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, לֶעָתִיד לָבוֹא זְכוּת אָבוֹת עוֹמָדֶת. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ סַנְהֶדְרִין. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין שֶׁהוּא מְסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בָּהֲלָכָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָה. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה קְרוּאִים. כִּי מִן הַבְּאֵר וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זֶה הַצִּבּוּר. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹצְאִים לָהֶם, יֵצֶר הָרָע חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

