רכב
וא"ו)18 והנה סדר הרגלים19 רגל הראשון הוא חג המצות שהוא בחדש האביב, וכמ"ש (בפ' משפטים ך"ג ט"ו) את חג המצות תשמור כו' תאכל מצות כו' למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים. ולהבין למה נצטוו דוקא במצה. והענין הוא דהנה ארז"ל אין התינוק יודע לקרות או"א20 עד שיטעום טעם דגן דוקא דהיינו שכדי שידע התינוק לקרוא אבא כו' אף שהיא הכרה שלא ע"פ שכל רק שהוא נמשך אחר אביו בלי טו"ד כלל זהו ע"י טעם דגן דוקא, כך כדי שיהי' התחברות נש"י עם אלקות זהו ע"י טעם דגן דוקא שהוא בחי' מצה, והיינו כי מצה הוא בחי' ביטול ושפלות שאין בה שום טעם כלל, משא"כ חמץ הוא בחי' הגבהה21 והתנשאות שהוא בחי' כעס וגאוה, וע"כ עי"ז לא יוכל להיות התחברות נש"י עם אלקות לפי שאין אני והוא יכולים לדור22, רק ע"י מצה דוקא שהוא בחי' ביטול ושפלות, וזהו שפסח הוא בחדש האביב, כי אביב הוא בחי' א"ב י"ב23, אב הוא בחי' כי אתה אבינו24, וי"ב הם י"ב שבטים25 ונתחברים ונעשים אחד, כי אביב הוא ג"כ לשון התחברות וכמשארז"ל קישות שהתליעו באבי'26 שפירשו במחובר כו', והיינו שאז נעשה התחברות נש"י עם אלקות וע"כ נק' חדש האביב, וזהו מ"ש החדש הזה לכם כו' ראשון הוא לכם27 כו', והיינו שראשון הוא בחי' אני ראשון ואני אחרון28 יהי' לכם שיתחבר עמכם, וזהו שפסח נק' חדש האביב דהיינו שנש"י שנק' ראשית תבואתה אז הם אביב שיתחברו אז עם אלקות, אך בפסח אז הוא רק גמירת השעורים29, וכמ"ש כי השעורה אביב30, והיינו ששעורה הוא בחי' שיעור ה'31 בהבראם בה' בראם32 שהוא בחי' התבוננות איך שהוא מחי' ומהוה את כל העולמות שהוא בחי' ה' אחרונה של ש' הוי'33, ושיעור ה' היינו כל חד וחד לפש"ד34 שמתבונן באלקות עי"ז הוא נתחבר, ומה שבפסח דוקא הוא רק מבחי' שעורה, והיינו לפי שבפסח יצאו ממצרים35, מצרים הוא בחי' ערות
הערות
- 18. וא"ו : בהעתק הא' נסמן כאן פ"ה, ופ"ד לא נסמן. בהעתק הב' נסמן כאן פ"ו, ופ"ה לא נסמן. ראה לעיל הערה 1.
- 19. והנה סדר הרגלים : ראה גם להבא להלן אוה"ת משפטים ע' א'קפא ואילך. סה"מ תר"ל ע' קלג ואילך. ע' רח [אוה"ת פינחס ע' א'רטו ואילך — ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 2]. תרל"ג ח"א כאן ע' קמט.
- 20. אין התינוק יודע לקרות או"א : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ.
- 21. מצה . . ביטול . . חמץ . . הגבהה : ראה גם לקו"ת צו יג, ג. שה"ש יד, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' ריב.
- 22. שאין אני והוא יכולין לדור : סוטה ה, א. ערכין טו, ב.
- 23. אביב . . אב י"ב : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ה ובהערה 178.
- 24. כי אתה אבינו : ישעי' סג, טז.
- 25. וי"ב הם י"ב שבטים : ראה גם לעיל שם.
- 26. קישות שהתליעו באבי' : ראה חולין נח סע"א. סז סע"א ואילך.
- 27. החדש . . ראשון הוא לכם : בא יב, ב.
- 28. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
- 29. אביב . . גמירת השעורים : ראה מנחות סח, ב. אבן עזרא משפטים כג, טז. לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך.
- 30. כי השעורה אביב : וארא ט, לא.
- 31. ששעורה . . שיעור ה' : זהר בלק קפח, ב.
- 32. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
- 33. ה' אחרונה של ש' הוי' : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. ע' רכח. ח"ב ע' תשפט. במדבר ח"ב ע' ת.
- 34. כל חד וחד לפש"ד : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, רע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
- 35. שבפסח יצאו ממצרים : ראה בא יב, כט ואילך. יג, ב ואילך. משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ועוד.
אבן עזרא על שמות כ״ג:ט״ז - הטקסט מספריא
וחג הקציר. בכורי קציר חטים, והנה חג המצות לעולם יהיה בו אביב שהוא בכורי השעורים, והמרחק בין בכורי שעורים לבכורי חטים, כמו שבעה שבועות תספר לך (שם שם):
וחג האסיף בצאת השנה. ותכנס שנה אחרת והחל ממרחשון לזרוע:
בראשית רבה י״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהִבָּרְאָם בְּה"א בְּרָאָם. (ישעיה סו, ב): וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לֹא בְעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אוֹמֵר בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

